על הפרק
אגרות קודש כרך ו א'תתכג
מקור מפורש
בפרק זה
מחשבה טובה מצטרפת למעשה, און לויט ווי דער אלטער רבי (תניא פרק ט"ז) איז מדייק אין דעם לשון רז"ל מצטרפת למעשה, אז עס דארף זיין א מעשה אויך, כאטש אפילו ווייט פון דער מחשבה, האף איך אז בא אייך וועט אויך זיין א מעשה, דאס הייסט אז די גוטע תוצאות וואס דער באזוך וואלט אייך געבראכט, וועלן פארווירקליכט ווערן למעשה, כאטש די מחשבה איז ניט אראפ לפועל.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ט ב'תשמה
מקור מפורש
בפרק זה
א) עפמ"ש בתניא פרק ט"ז בדיוק הלשון מצרפה והול"ל מעלה עליו כאילו עשאה, ועיין שם בקרבן נתנאל.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג שלח שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
77 להעיר מהקדמה לתניא ח"ב חינוך קטן (אבל שם הוא באופן אחר). וראה תניא פט"ז. שם רפי"ז.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא הוספות תשא
מקור מפורש
בפרק זה
א) עפמ"ש בתניא פרק ט"ז בדיוק הלשון מצרפה והול"ל מעלה עליו כאלו עשאה, ועיין שם בקרבן נתנאל.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד נצבים שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
9 יש מפרשים כוונת אדה"ז ב"בדרך ארוכה וקצרה" לשתי הדרכים המבוארות בספר התניא, הדרך הא' — אהוי"ר הבאות ע"י התבוננות — כמבואר בתניא פט"ז ופי"ז; והדרך הב' — ע"י שהאדם מעורר בעצמו אהבתו הטבעית לה' אחד, כמבואר בפי"ח ואילך: הדרך הא' היא "דרך ארוכה", כי האהבה באה ונולדה ע"י עבודת האדם בהתבוננות בגדולת ה', שענין זה באופן שיוליד אהבה ויראה בלבו של אדם (או אפילו במוח) קשור עם יגיעה וזמן ארוך, והדרך הב' היא "דרך קצרה", לפי שבה אין האדם מוליד בלבו אהבה ויראה לה', אלא רק זוכר ומעורר אהבתו המסותרת שישנה בלב כל ישראל בעצם. ולהעיר ממשנת"ל ע' 172.
אבל יותר נראה שכוונת אדה"ז היא ללשון רז"ל "בדרך ארוכה וקצרה", כבפנים. ועפ"ז מסתבר שכל הדרכים המבוארות בספר התניא הם באופן של "דרך ארוכה וקצרה".
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לח קרח שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
27 קידושין מ, א. ולהעיר מתניא פט"ז. סה"מ תש"ב ע' 87.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגרת התשובה אגרת התשובה ב
מקור מפורש
בפרק זה
40 תניא פט"ז (כב, סע"א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגרת התשובה אגרת התשובה ב
מקור מפורש
בפרק זה
40 תניא פט"ז (כב, סע"א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגרת התשובה אגרת התשובה ב
מקור מפורש
בפרק זה
45 ואפילו "דחילו ורחימו שבתבונות מוחו ותעלומות לבו" — תניא פט"ז (שם, ריש ע"ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגרת התשובה אגרת התשובה ב
מקור מפורש
בפרק זה
50 זהר וע"ח — הובאו בתניא ספט"ז בהגה"ה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגרת התשובה אגרת התשובה ז
מקור מפורש
בפרק זה
15 שהרי מצד עצמה היא בהעלם — ראה תניא פט"ז. שם ספל"ט. ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז וארא שיחה ד
מקור מפורש
בפרק זה
43 ס' המאמרים תש"ב ע' 87. וראה פי' אדה"ז – תניא פט"ז.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה ח
מקור מפורש
בפרק זה
4 ובפרט בחי' חבונה (שבבינה) אותיות בן ובת שהן דחילו ורחימו (מדות שבבינה) -- תניא ספט"ז בהג"ה. מזח"ג (אדר"ז) רצ, ב. ע"ח שער הזווגים
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה ח
מקור מפורש
בפרק זה
כי אף שבכללות מוחין הן בַחי' עיבור ומדות בחי' לידה והתגלות (תניא פט"ז בהג"ה הא'.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז שמיני שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
43 ל' התניא פט"ז (כא, ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז בהר שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
33 או עכ"פ האהבה שבתעלומות מוחו ולבו (תניא פט"ז. ע"ש), שהיא "האהבה המביאה לידי עשיית המצות בלבד" (שם פי"ז – כב, סע"ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות) ה'תשי"א
מקור מפורש
בפרק זה
187 תקו"ז ת"י (כה, ב). וראה תניא פט"ז ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפרק זה
25 ראה תניא פט"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפרק זה
30 זח"ג רצ, ב ואילך. עץ חיים שער טו (שער הזווגים). תניא ספט"ז בהגהה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, מבה"ח אדר-ראשון, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
30 ראה תניא פט"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ו ד. כ"ק אדמו"ר שליט"א צוה לנגן ואמר מאמר ד"ה וירד הוי' על הר סיני. ***
מקור מפורש
בפרק זה
117 וכיון שהאדם נדון "באשר הוא שם" (וירא כא, יז ובפרש"י) – הרי כשאדם מקבל על עצמו עתה ללמוד תורה בכל יום, ו"מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה" (קידושין מ, א), שתבוא לידי מעשה בפועל ממש, שאז מצרף הקב"ה את המחשבה והמעשה יחד (ראה תניא ספט"ז. סה"מ תש"ב ע' 87) – אזי נותן לו הקב"ה כל מה שמגיע עבור לימוד התורה (מהנחה בלתי מוגה).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר*, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
1807 דלכאורה אינו מובן מה שהרבה הקב"ה תומ"צ כדי להרבות שכר – הרי גם אם הי' ענין אחד (פסוק אחד או משנה אחת) בתורה, או מצוה אחת , והיו לומדים ומקיימים זאת פעמים רבות , מגיע הרבה שכר כמו על ריבוי תורה וריבוי מצוות.
וביותר יוקשה בנוגע ללימוד התורה, שלכאורה לא שייך בזה ריבוי, כיון שזוהי מצוה אחת. כלומר: מי שלומד הרבה, בגלל שיש לו ריבוי זמן, יותר מחבירו הלומד מעט, בגלל שיש לו מעט זמן – אינו מקיים חלק אחר במצות ת"ת (כמו במצות הצדקה, למשל, שיש אופן שהנתינה היא "די מחסורו אשר יחסר לו", ואין אתה מחוייב לעשרו (פ' ראה טו, ח ובספרי ופרש"י עה"פ), ואילו כאשר נותן יותר מ"די מחסורו", הרי זה ענין נוסף כו'), כיון שמצות ת"ת היא מצוה אחת : ללמוד בכל זמן שאפשר לו.
וכן אין לתרץ ש"הרבה להם תורה" קאי על הענינים המובנים בשכל האדם שגם "בלאו הכי" הי' עוסק בלימודם (ע"ד מ"ש הרע"ב בנוגע למצוות, כגון שקצים ורמשים שבלאו הכי לא היו אוכלין אותן) – כי, "גם אם הוא מתמיד בלימודו בטבעו אעפ"כ אוהב את גופו יותר בטבעו" (תניא פט"ז), כך, שלא יוותר על עניני אכילה ושתי' כו', וא"כ, אין בזה ענין של ריבוי, כיון שצריכים לצוותו גם על לימוד ענינים אלו, כדי שילמד יותר מכפי טבעו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תולדות, מבה"ח כסלו ה'תשכ"ז*
מקור מפורש
בפרק זה
657 ראה תניא פט"ז (כב, סע"א), "הלב הוא ג"כ חומרי כשאר אברים שהם כלי המעשה" ולכן דוקא האהוי"ר שבהתגלות הלב מתלבשים במעשה המצוות להחיותם לפרחא לעילא. וראה סה"מ תש"י שם ס"ע 23.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
261 קידושין מ, א. ועוד. וראה תניא פט"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א', י"ג תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
770 והו"ע הנתינת כח שמצד האבות, ד"מעשה אבות סימן לבנים" (ראה תנחומא לך לך ט. רמב"ן לך לך יב, ו. ועוד). וע"ד המבואר (תניא פט"ז ואילך) בענין האהבה מסותרת שנכלל בה גם דחילו שהיא "ירושה לנו מאבותינו" (מהנחה בלתי מוגה).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
216 ראה תניא ספט"ז. סה"מ תש"ב ע' 87.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
319 תניא פט"ז.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ תולדות, מבה"ח כסלו ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
23 ראה תניא פט"ז (כב, סע"א), "הלב הוא ג"כ חומרי כשאר אברים שהם כלי המעשה" ולכן דוקא האהוי"ר שבהתגלות הלב מתלבשים במעשה המצוות להחיותם לפרחא לעילא. וראה סה"מ תש"י שם ס"ע 23.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרש הדברים
מקור מפורש
בפרק זה
22 דחילו ורחימו : ראה תקו"ז ת"י (כה, ב). וראה תניא פט"ז ואילך.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו תורה צוה לנו משה
מקור מפורש
בפרק זה
66 בזוהר. . דחילו ורחימו : תקו"ז ת"י (כה, ב). וראה תניא פט"ז ואילך.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רפד דין ההפטרה וברכותיה יב
מקור מפורש
בפרק זה
עז שבלי הלקט סי' פ בשם הגאונים. ספר תניא סי' טז. מטה משה סי' תנה. הגהות מנהגים שבת אות מא בסופו. מ"א סק"ו.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רפה לקרות הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום ה
מקור מפורש
בפרק זה
ל תוס' ורא"ש שם בשם המדרש. ובשבלי הלקט סוס"י עה, ובס' תניא סי' ט"ז, ובב"י ד"ה מצוה, שהוא במכילתא פ' בא. ולפנינו במכילתא ליתא.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים לא תהי' משכלה
מקור מפורש
בפרק זה
117 בן ובת שזהו האהוי"ר : ראה תניא פט"ז. מאמרי אדה"ז שמות ח"א ע' נג. וש"נ.
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער היחוד קי, ב
מקור מפורש
בפרק זה
21 ב"ן וב"ת אהבה ויראה : ראה תניא פט"ז. לעיל עז, ב. מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' נג. וש"נ.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת י
מקור מפורש
בפרק זה
875 דחילו ורחימו שכליים . . טבעיים: ראה תניא פט"ז ופל"ח-ט.
פתיחה בהקשר
אור התורה במדבר כרך ג פרשת בלק כי מראש צורים אראנו
מקור מפורש
בפרק זה
ויובן ג"כ עפמ"ש במ"א ע"פ המאמר בפ' במדבר דק"כ ע"א ומזרח דאתקשר בצפון כד"א וצפונך תמלא בטנם כו' ועל דא מזרחית צפונית אלין אבא ואימא כו' פי' מזרח נק' חכמה שמשם מקור הזריחה של האור ומזרח דאתקשר בצפון זהו יחוד או"א כי אבא הוא שכל הנעלם למעלה מהשגה ולא ניכר בו המדות כלל, אבל בינה הוא השגה בגילוי והוא מקור למדות שבאים ונולדים בגילוי ע"י ההשגה וההתבוננות שעי"ז נולד אהוי"ר, והנה אחר שנתהוו המדות נק' לידה בגילוי אבל כשהם בהתבוננות בשכלו ולא באו עדיין לידי גילוי בלב כי הם בבחי' עיבור בבטן אימא ועיין מזה בתניא פט"ז ע"כ נק' הבינה צפון שהמדות הם צפונים שם כמו דבר המונח בתיבה וסגור שם כו' וזהו וצפונך תמלא בטנם אבל בחכמה אין שייך כלל לומר
פתיחה בהקשר
יהל אור על תהלים פ רפא
מקור מפורש
בפרק זה
הא' נטיעות המדות אהוי"ר כשהן עדיין בהעלם תוך ההתבוננות כמ"ש בתניא פט"ז בפי' מח' טובה כו' וזהו ענין כקרני חגבים הי'.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח גדול אדונינו כו' שיעור קומה כו'
מקור מפורש
בפרק זה
75 תבונה הוא בן ובת : ראה זהר (אד"ז) האזינו רצ, ב. רצא, א. תניא פט"ז ובמ"מ הגהות והע"ק לשם. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תרכג. פרשיות התורה ח"א ע' לג. שעה"י קי, ב. תו"ח בראשית כח, ד ובהערה 26.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א הקבצו ושמעו בנ"י
מקור מפורש
בפרק זה
80 תבונה אותיות בן ובת : ראה זהר (אד"ז) האזינו רצ, ב. רצא, א. תניא פט"ז ובמ"מ הגהות והע"ק לשם. לקו"ת מסעי צ, א. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תרכג. פרשיות התורה ח"א ע' לג. שעה"י קי, ב. תו"ח בראשית כח, ד ובהערה 26. ביאוה"ז להצ"צ בלק כרך א ע' תקכ ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א ומעתה וכו' כל הנשמה
מקור מפורש
בפרק זה
176 ובן . . אהבה : ראה תניא פט"ז. מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' נג. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א הקבצו ושמעו
מקור מפורש
בפרק זה
75 ותבונה הוא בן ובת : ראה זהר (אד"ז) האזינו רצ, ב. רצא, א. תניא פט"ז ובמ"מ הגהות והע"ק לשם. לקו"ת מסעי צ, א. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תרכג. פרשיות התורה ח"א ע' לג. שעה"י קי, ב. תו"ח בראשית כח, ד ובהערה 26. ביאוה"ז להצ"צ בלק כרך א ע' תקכ ואילך.
פתיחה בהקשר