שיוך לסימן
לקוטי שיחות כרך ל לך לך שיחה ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
50 ב"ר פס"ד, ג. פרש"י תולדות כה, כו. כו, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל וירא שיחה ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
29 ועפ"ז יומתק (יתורץ?) איך יצחק "נתקדש. . להיות עולה תמימה" (רש"י תולדות כה, כו. כו, ב) ע"י עלי' לחוד למזבח?[ednref_15_*] — וע"פ הנ"ל, נעשה זה ע"י שחיטה כו' ושריפת האיל "תחת בנו", שהקב"ה קיבל תפילתו שיהא נחשב "כאילו היא עשוי' בבני" (וראה רש"י פרשתנו כב, יד (וכן בחוקותי כו, מב) "אפרו של יצחק צבור כו'"). וראה לקו"ש חכ"ה ע' 131.
[edn_14_*] אבל לא כל מעשהו של עולה, היינו שחיטה — כ"א רק "העלהו"; אלא אברהם, שרצה שיחול על יצחק גדר קרבן בפועל, הקריב את האיל "תחת בנו" והתפלל שיהא נחשב "כאילו היא עשוי' בבני", כדלקמן בפנים. וראה לקמן הערה 29 ובשוה"ג שם.
[edn_15_*] שהרי עכצ"ל שהכוונה כאן לקדושה מעין קדושת העולה לאחרי הקרבתו ולא לקריאת שם בלבד, שזה נעשה לפני העלי' למזבח (ראה לעיל הערה *28).
[ובמפרשי רש"י תולדות כו, ב (מב"ר פס"ד, ג) שיצחק נתקדש להפסל ב"יוצא". אבל צע"ג איך אפ"ל (ע"ד הפשט) — שחי נפסל. . ביוצא! — ומפורש בכה"ג שרק ז' ימי המילואים "לא יצא", משא"כ אפר דקרבן. וק"ל. וראה בארוכה לקו"ש חט"ו ע' 200 ואילך (ובהערה 7 שם)].
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל תולדות שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
40 רש"י שם (מב"ר פס"ד, ג).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל ויגש שיחה ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
44 ע"ד שנאמר בב"ר פס"ד, ג — ראה בארוכה לקו"ש חט"ו שם.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל ויחי שיחה ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ד
27 תולדות כו, ה (מב"ר פס"ד, ד. וש"נ).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד נצבים שיחה ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ד
21 נדרים לב, סע"א. ב"ר פס"ד, ד. ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה לך לך שיחה ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ד
62 ראה יומא כח, ב. משנה סוף קידושין. פרש"י תולדות כו, ה (מב"ר פס"ד, ד. וש"נ).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה תולדות שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
20 ב"ר פס"ד, ג. רש"י פרשתנו כה, כו. שם כו, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א וירא שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
19 בראשית רבה פס"ד, ג. הובא בפירש"י עה"ת, בראשית כו, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה לך לך שיחה ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ו
4 ב"ר פס"ד, ו (הובא גם בפירש"י עה"ת שם).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה תולדות שיחה ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ו
3 ב"ר פס"ד, ו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו נח שיחה ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ד
58 וגם אברהם – התחלת "שני אלפים תורה", כנ"ל – שמר את השבת (ב"ר פס"ד, ד. וש"נ. פרש"י תולדות כו, ה. וידוע השקו"ט במפרשים איך הי' מותר לו לשבות). ולהעיר מב"ר (דלעיל הערה 51): "אברהם שאין ( כתוב בו שמירת שבת ("בפירוש אלא וישמור משמרתי" – פרש"י שם) .. יעקב שכתוב בו כו'" – ראה אוה"ת חיי שרה (קכו, א) ד"אברהם ויצחק זהו רק הכנה לבחי' הזווג (דמ"ת) ועיקר הזיווג הי' " ע"י יעקב כו'", עיי"ש.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו תולדות שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
47 ב"ר פס"ד, ג. פרש"י פרשתנו כו, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו תולדות שיחה ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
2 ב"ר פס"ד, ג.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו תולדות שיחה ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ו
וצע"ק ממחז"ל עה"פ (כו, יב) ויזרע יצחק בארץ גו' שערים, למעשרות (ב"ר פס"ד, ו. הובא בפרש"י עה"פ שם). וי"ל שזהו "מצות מעשר מכל אשר לו" (ראה פרש"י עה"פ לך יד, כ). אבל עפ"ז קשה תנאי יעקב "אם יהי' גו' אעשרנו לך". וראה רמב"ם הל' מלכים רפ"ט ובנ"כ שם. דחז"ל עה"פ הנ"ל. וראה לקו"ש חכ"ה ע' 118 ואילך.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו תולדות שיחה ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
בבכורות מד, א: כל מחמת כהיותא כו', וברש"י שם: כהיותא, דאינו רואה [ובשטמ"ק מוסיף (וכ"ה ברבינו גרשום): כלל]; אבל הפירוש ד"ותכהין" שיצחק הי' סומא, כי הי' "עולה תמימה"*** פרש"י פרשתנו כו, ב. מב"ר פס"ד, ג), וסומא הוי מום (אמור כא, יח. כב, כב). [ואין מזה סתירה לזה שפרש"י עה"פ (ש"ב ה, "העורים והפסחים" – "היו להם שני צלמים (עבודת כוכבים) א' עור וא' פסח שנעשו על שם יצחק ויעקב כו'" – כי י"ל שזהו רק לדעת היבוסים שלא הבחינו דרגת "ותכהין" דיצחק (ופשוט שלא ידעו שהי' "עולה תמימה"). והרי גם יעקב חשבוהו "פסח" (שפירושו "דולג" – פרש"י בא יב, יא), אף שהי' רק "צולע" (וישלח לב, לב). ועוד ועיקר שהרי לאח"ז ויבא יעקב שלם בגופו (פרש"י וישלח לג, יח) – שהי' צולע משך זמן קצר ביותר במשך כל ימי חייו. ובפשטות י"ל שאא"פ לעשות צלם של (רק) כיהוי עינים]. ועפ"ז חידוש בהלכה (ע"ד הפשט) – דכיהוי עינים לא הוי מום****.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו ויצא שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ד
13 ב"ר פס"ד, ד. וש"נ. וראה גם פירש"י עה"פ. ש
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ נח שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ד
37 ובפרט שהגירסא בן מ"ח יש לה מקור במק"א, "שהרי בדור הפלגה הי' אברהם בן מ"ח ולא מצינו שנשתתף בעצתם" (פרש"י לב"ר פס"ד, ד). ועד"ז כתב במגן אבות שם "ויצא להם זה המספר (דבן מ"ח הכיר) לפי דעתם כי בשנת מות פלג נפלגה הארץ ואז הי' א"א בן מ"ח שנה כו' ובראותו התפלגות לשונם ובלבולם הפך כוונתם נתקיימה לו אמונת ההשגחה ואז הכיר את בוראו בשלימות". וכתב שם דהגירסא בן מ' היא "גירסא משובשת" והנוסחא המדוייקת היא בן מ"ח.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ חיי שרה שיחה ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
53 ב"ר פס"ד, ג. פרש"י תולדות כה, כו. כו, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ מקץ שיחה ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ד
6 ראה יומא כח, ב. משנה סוף קדושין. פרש"י תולדות כו, ה (מב"ר פס"ד, ד. וש"נ) לגבי אברהם. וראה פרש"י תולדות שם יב. כז, ג. ט (בנוגע ליצחק). וישלח לב, ה (בנוגע ליעקב). וראה ויק"ר פ"ב, יו"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה תולדות שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ו
22 פרשתנו כו, יב (מב"ר פס"ד, ו). וראה לקמן סעיף ה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה תולדות שיחה ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
8 ראה ב"ר פס"ד, ג. פרש"י עה"פ (שם, ב). רמב"ן (שם, א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה תולדות שיחה ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
61 ב"ר פס"ד, ג.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה תולדות שיחה ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
2 ב"ר פס"ד, ג. פרש"י פרשתנו שם, ב (וראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] חט"ו ע' 214 ואילך – ביאור החילוקים בין הב"ר ופרש"י).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשי"ד
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
30 ב"ר פס"ד, ג. הובא בפרש"י עה"ת תולדות כה, כו. כו, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויצא, יו"ד כסלו, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
30 ב"ר פס"ד, ג. פרש"י תולדות כו, ב. נתבאר בלקו"ש חט"ו ע' 200 ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תש"כ
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
15 ב"ר פס"ד, ג. הובא בפרש"י עה"ת תולדות כה, כו. כו, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
14 ב"ר פס"ד, ג. פרש"י תולדות כו, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
235 ב"ר פס"ד, ג. הובא בפרש"י עה"ת תולדות כה, כו. כו, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
461 ב"ר פס"ד, ג. הובא בפרש"י עה"ת תולדות כה, כו. כו, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
961 ראה ב"ר פס"ד, ג. פרש"י תולדות כה, כו. כו, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויצא, יו"ד כסלו (מאמר א), ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ד
337 ב"ר פס"ד, ד. וש"נ. וראה גם פרש"י עה"פ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
1731 ב"ר פס"ד, ג. פרש"י תולדות כה, כו. כו, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויגש, ז' טבת, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
66 ראה ב"ר פס"ד, ג. הובא בפרש"י עה"פ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וארא, כ"ד טבת, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ז
417 פרש"י עה"פ – מב"ר פס"ד, ז (הובא בתוס' ב"ב פה, א).
פתיחה בהקשר