131
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה ג
א. יצחק – עולה תמימה
על הפסוק1 "גור בארץ הזאת" אומרים חז"ל2, שליצחק היה אסור לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ, כי היה "עולה תמימה. מה עולה אם יצאת חוץ לקלעים היא נפסלת, אף את אם יצאת חוץ לארץ נפסלת".
וכפי שמסבירים המפרשים3, שארץ ישראל כולה "חשובה אצלו כמו העזרה", וחוץ לארץ – "כחוץ מן העזרה". ולכן, בהיותו "עולה תמימה" – "שהיא קודש קדשים", אסור לו לצאת מארץ ישראל, כפי ש"אין קודש קדשים יוצא לחוץ מן העזרה".
יש להבין את ההסבר לכך שליצחק יש קדושה של עולה תמימה, באופן ש"אם יצאת חוץ לקלעים היא נפסלת", שהרי, לכאורה, קדושה זו נוצרת דוקא לאחר שמקריבים את העולה על גבי המזבח, ואילו לגבי עולה תמימה חיה
ג אין חל פסול אם מוציאים אותה מחוץ לעזרה4,
וההסבר לכך מובן מדברי חז"ל5 על הפסוק6 "ויעלהו לעולה תחת בנו", שהקרבת האיל היתה במקום יצחק – "תחת בנו" – והרי זה כאילו יצחק היה הקרבן שהוקרב. כלשון רש"י* "כאילו בני שחוט .. דמו זרוק .. בני מופשט כאילו הוא נקטר ונעשה דשן". וכיון שנחשב כאילו נעשו כל הפעולות הללו ביצחק, והקריבו אותו על גבי המזבח, לכן הוא התקדש בקדושת עולה תמימה שנפסלת ב"יוצא".
אך לפי זה, שיצחק נחשב כקרבן שכבר הוקרב על גבי המזבח, נדרש הסבר: לגבי זכות העקידה אומרים חז"ל במספר מקומות7, ש"אפרו של
הערות
- 1. פרשתנו כו, ג.
- 2. ב"ר פס"ד, ג. פרש"י פרשתנו שם, ב (וראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] חט"ו ע' 214 ואילך – ביאור החילוקים בין הב"ר ופרש"י).
- 3. רא"ם לפרש"י שם (הובא גם ביפ"ת לב"ר שם).
- 4. ראה לקו"ש שם (ע' 215 הערה 7) ש(גם) מטעם זה שינה רש"י מלשון הב"ר. ע"ש.
- 5. ב"ר פנ"ו, ט. פרש"י עה"פ (וירא כב, יג). תנחומא שלח יד. במדב"ר פי"ז, ב.
- 6. וירא שם.
- *. שם. נת' בלקו"ש ח"ל עמ' 76 ואילך.
- 7. ירושלמי תענית פ"ב ה"א. וכן בתו"כ (ופרש"י) בחוקותי כו, מב. תנחומא ס"פ וירא. ב"ר פצ"ד, ה. וראה הנסמן בהערה הבאה. – לשון זה איתא גם בתנחומא ובמדב"ר שבהערה 5, אבל שם קאי על עבודת ההקטרה בהאיל (ע"ג המזבח), שיהי' כאלו הקטרה זו נעשית ביצחק, ומובן מדוע מדגיש "ע"ג המזבח". משא"כ במקומות הנ"ל שקאי בנוגע לזכות העקידה בכלל, הרי בזה נוגע (לכאורה) רק "אפרו של יצחק" (בכלל), ולא זה שנשאר "צבור ע"ג המזבח".
בראשית רבה ס״ד:ג׳ - הטקסט מספריא
וַיֵּלֶךְ יִצְחָק אֶל אֲבִימֶלֶךְ גְּרָרָה (בראשית כו, א), לְגַרְדִּיקִי. רַבִּי דּוֹסְתָּאי בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן מִפְּנֵי מָה גָזְרוּ עַל הַנָּוֶה שֶׁבְּגַרְדִּיקִי, מִפְּנֵי שֶׁהוּא נָוֶה רָע. וְעַד הֵיכָן, רַבִּי חָנִין אָמַר עַד נַחַל מִצְרָיִם. (בראשית כו, ב): וַיֵּרָא אֵלָיו ה' וַיֹּאמֶר אַל תֵּרֵד מִצְרָיְמָה שְׁכֹן בָּאָרֶץ, עֲשֵׂה שְׁכוּנָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הֱוֵי נוֹטֵעַ, הֱוֵי זוֹרֵעַ, הֱוֵי נָצִיב. דָּבָר אַחֵר שְׁכֹן בָּאָרֶץ, שַׁכֵּן אֶת הַשְּׁכִינָה בָּאָרֶץ. (בראשית כו, ג): גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת, אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָה אַתְּ עוֹלָה תְּמִימָה, מָה עוֹלָה אִם יָצָאת חוּץ לַקְּלָעִים הִיא נִפְסֶלֶת, אַף אַתְּ אִם יָצָאת חוּץ לָאָרֶץ נִפְסַלְתָּ. (בראשית כו, ג): כִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל, קָשׁוֹת, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (יחזקאל יז, יג): וְאֶת אֵילֵי הָאָרֶץ לָקָח. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה לֹא נֶאֱמַר הָאֵלֶּה, אֶלָּא הָאֵל, לוֹמַר מִקְצָתָן אֲנִי נוֹתֵן לָךְ, וְאֵימָתַי אֲנִי נוֹתֵן לָךְ אֶת הַשְּׁאָר, לֶעָתִיד לָבוֹא.
בראשית רבה נ״ו:ט׳ - הטקסט מספריא
וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אַיִל אַחַר (בראשית כב, יג), מַהוּ אַחַר, אָמַר רַבִּי יוּדָן אַחַר כָּל הַמַּעֲשִׂים יִשְׂרָאֵל נֶאֱחָזִים בַּעֲבֵרוֹת, וּמִסְתַּבְּכִין בְּצָרוֹת, וְסוֹפָן לִגָּאֵל בְּקַרְנוֹ שֶׁל אַיִל, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה ט, יד): וַה' אֱלֹהִים בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע וגו'. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן אַחַר כָּל הַדּוֹרוֹת, יִשְׂרָאֵל נֶאֱחָזִים בַּעֲבֵרוֹת, וּמִסְתַּבְּכִין בְּצָרוֹת, וְסוֹפָן לִגָּאֵל בְּקַרְנוֹ שֶׁל אַיִל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַה' אֱלֹהִים בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר רַבִּי יִצְחָק כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה יִשְׂרָאֵל נֶאֱחָזִים בַּעֲבֵרוֹת, וּמִסְתַּבְּכִין בְּצָרוֹת, וּבְרֹאשׁ הַשָּׁנָה הֵן נוֹטְלִין שׁוֹפָר וְתוֹקְעִין בּוֹ וְנִזְכָּרִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהוּא מוֹחֵל לָהֶם, וְסוֹפָן לִגָּאֵל בְּקַרְנוֹ שֶׁל אַיִל, שֶׁנֶּאֱמַר: וַה' אֱלֹהִים בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע. רַבִּי לֵוִי אָמַר לְפִי שֶׁהָיָה אַבְרָהָם אָבִינוּ רוֹאֶה אֶת הָאַיִל נִתּוֹשׁ מִן הַחֹרֶשׁ הַזֶּה וְהוֹלֵךְ וּמִסְתַּבֵּךְ בְּחֹרֶשׁ אַחֵר, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּךְ עֲתִידִין בָּנֶיךָ לְהִסְתַּבֵּךְ לַמַּלְכֻיּוֹת, מִבָּבֶל לְמָדַי, מִן מָדַי לְיָוָן, וּמִיָּוָן לֶאֱדוֹם, וְסוֹפָן לִגָּאֵל בְּקַרְנוֹ שֶׁל אַיִל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַה' אֱלֹהִים בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע. (בראשית כב, יג): וַיֵּלֶךְ אַבְרָהָם וַיִּקַּח אֶת הָאַיִל וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ, רַבִּי בַּנְאִי אָמַר, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹן הָעוֹלָם הֱוֵי רוֹאֶה דָּמָיו שֶׁל אַיִל זֶה כְּאִלּוּ דָּמוֹ שֶׁל יִצְחָק בְּנִי, אֵמוּרָיו, כְּאִלּוּ אֵמוּרָיו דְּיִצְחָק בְּרִי, כַּהֲדָא דִתְנַן הֲרֵי זוֹ תַּחַת זוֹ, הֲרֵי זוֹ תְּמוּרַת זוֹ, הֲרֵי זוֹ חִלּוּפֵי זוֹ, הֲרֵי זוֹ תְּמוּרָה. רַבִּי פִּינְחָס אָמַר, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹן הָעוֹלָמִים הֱוֵי רוֹאֶה כְּאִלּוּ הִקְרַבְתִּי אֶת יִצְחָק בְּנִי תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ הִקְרַבְתִּי אֶת הָאַיִל הַזֶּה תַּחְתָּיו, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (מלכים ב טו, ז): וַיִּמְלֹךְ יוֹתָם בְּנוֹ תַּחְתָּיו, כַּהֲדָא דִתְנַן כְּאִמְּרָא כְּדִירִים. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר כְּאִמְּרָא תְמִידָא. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר כְּאֵילוֹ שֶׁל יִצְחָק. תַּמָּן אָמְרֵי כִּוְלַד הַחַטָּאת. תָּנֵי בַּר קַפָּרָא כְּאִמּוּר דְּלָא יְנַק מִן יוֹמוֹי.
מדרש תנחומא, שלח י״ד - הטקסט מספריא
וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵאמֹר, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'. יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנוּ, כַּמָּה דְּבָרִים הָאָב חַיָּב לַעֲשׂוֹת לַבֵּן. כָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, חֲמִשָּׁה דְּבָרִים הָאָב חַיָּב לַעֲשׂוֹת לַבֵּן, לָמוּל אוֹתוֹ, וּלְלַמְּדוֹ תּוֹרָה, וְלִפְדּוֹתוֹ, וּלְלַמְּדוֹ אֻמָּנוּת, וּלְהַשִּׂיאוֹ אִשָּׁה. הָאָב, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְהַבֵּן, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל. כְּמוֹ שֶׁהָאָב חַיָּב לָמוּל אֶת בְּנוֹ, כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָל אֶת יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּעַשׂ לוֹ וְגוֹ' (יהושע ה, ג). מָה הָאָב לִפְדּוֹת אֶת בְּנוֹ, אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פָּדָה אֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר הָלְכוּ אֱלֹהִים לִפְדּוֹת לוֹ לְעָם (דה״א יז, כא). לְלַמְּדוֹ תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם (דברים יא, יט). אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִמֵּד תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב: אֲנִי ה' אֱלֹהֶיךָ מְלַמֶּדְךָ לְהוֹעִיל מַדְרִיכְךָ (ישעיה מח, יז). לְלַמְּדוֹ מִצְוֹת. אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִמֵּד אֶת הַמִּצְוֹת לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: אֵלֶּה הַמִּצְוֹת אֲשֶׁר צִוָּה ה' (ויקרא כז, לד). לְהַשִּׂיאוֹ אִשָּׁה, שֶׁכֵּן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לִבְנֵי נֹחַ, פְּרוּ וּרְבוּ. וּמָה הָאָב זָקוּק לִבְנוֹ לְהַאֲכִילוֹ וּלְהַשְׁקוֹתוֹ, לְרַחְצוֹ וּלְסוּכוֹ וּלְהַלְבִּישׁוֹ, כָּךְ עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: וָאֶרְחָצֵךְ בַּמַּיִם וָאֶשְׁטֹף דָּמַיִךְ וָאַלְבִּשֵׁךְ רִקְמָה וָאֶנְעֲלֵךְ תָּחַשׁ (יחזקאל טז, ט-י). לְהַאֲכִילוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְלַחְמִי אֲשֶׁר נָתַתִּי לְךָ וְגוֹ' (יחזקאל טז, יט). לְהַשְׁקוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: עֲלִי בְאֵר עֱנוּ לָהּ (במדבר כא, יז). מָה הָאָב נוֹתֵן לִבְנוֹ נְכָסָיו, אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָשָׂה כָּךְ לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: וָאֶתֵּן לְךָ אֶרֶץ חֶמְדָה נַחֲלַת צְבִי צִבְאוֹת גּוֹיִם (ירמיה ג, יט). וּכְשֵׁם שֶׁהָאָב כּוֹתֵב נְכָסָיו לִבְנוֹ וְאַף בְּנוֹ חַיָּב לְהַעֲלוֹת לוֹ דּוֹרוֹן, וְכָךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לְיִשְׂרָאֵל, כִּי תָּבֹאוּ אֶל אֶרֶץ מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם אֲשֶׁר אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם וַעֲשִׂיתֶם עוֹלָה לַה'. כָּךְ פָּתַח בּוֹ רַבִּי תַּנְחוּם בַּר אַבָּא בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא, אָבִיו שֶׁל רַבִּי אַחָא, הַפָּרָשָׁה הַזּוֹ, שֶׁל נְסָכִים הִיא, שֶׁנֶּאֱמַר: אוֹ לָאַיִל תֵּעָשֶׂה מִנְחָה סֹלֶת, וְיַיִן לְנֶסֶךְ חֲצִי הַהִין, הֲרֵי הִיא שֶׁל נְסָכִים. וּמִכָּאן וָאֵילָךְ הַחַלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְּרוּמָה, הֲרֵי חַלָּה לְמַטָּה, וּנְסָכִים לְמַעְלָה. לְפִיכָךְ פָּתַח רַבִּי חֲנִינָא, לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ וְגוֹ' (קהלת ט, ז). מַהוּ כִּי כְּבָר רָצָה הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֶׂיךָ (שם). כֵּיצַד הַפָּסוּק מְדַבֵּר. כְּנֶגֶד אַבְרָהָם. בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם, קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ (בראשית כב, ב), הִשְׁכִּים אַבְרָהָם, נְטָלוֹ בִּזְרִיזוּת וְהוֹלִיכוֹ וְהֶעֱלָהוּ לְהַר הַמּוֹרִיָּה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶל תִּשְׁלַח יָדְךָ אַל הַנַּעַר (שם פסוק יב). אָמַר אַבְרָהָם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לְחִנָּם אָמַרְתָּ לִי, קַח נָא אֶת בִּנְךָ. אָמַר לוֹ: לָאו, אֶלָּא לְהוֹדִיעַ טִבְעֲךָ בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן וְגוֹ' (שם יח, יט). אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, חַיֶּיךָ, שֶׁאֲנִי מַעֲלֶה עָלֶיךָ, שֶׁאִם אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁתִּשְׁחֹט אֶת נַפְשְׁךָ לְפָנַי, שֶׁלֹּא הָיִיתָ מְעַכֵּב עַל שְׁמִי וְשׁוֹמֵעַ הָיִיתָ לִי לְהִשָּׁחֵט עַל שְׁמִי. מִנַּיִן, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, שֶׁכָּךְ כְּתִיב: וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ (שם כב, יב), הֲרֵי כְּבָר פֵּרֵשׁ, יִצְחָק. מַאי אֶת יְחִידְךָ. אֶלָּא זוֹ נַפְשׁוֹ שֶׁל אַבְרָהָם. שֶׁהַנְּשָׁמָה קְרוּיָה יְחִידָה, שֶׁנֶּאֱמַר: הַצִּילָה מֵחֶרֶב נַפְשִׁי וְגוֹ' (תהלים כב, כא). אָמַר אַבְרָהָם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֶפְשָׁר לִי לֵירֵד מִכָּאן בְּלֹא קָרְבָּן. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֲרֵי קָרְבָּנְךָ מְתֻקָּן מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית, מִיָּד, וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אַיִל (בראשית כב, יג). שֶׁכָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, אֵילוֹ שֶׁל אַבְרָהָם נִבְרָא מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית בְּעֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נְטָלוֹ אַבְרָהָם וַיַּעֲלֵהוּ לְעוֹלָה תַּחַת בְּנוֹ. כֵּיוָן שֶׁאָמַר, וַיִּקַּח אֶת הָאַיִל וַיַּעֲלֵהוּ לְעוֹלָה (שם), חָסֵר הַמִּקְרָא כְּלוּם. מַהוּ תַּחַת בְּנוֹ (שם). אָמַר אַבְרָהָם, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֲרֵינִי שׁוֹחֵט אֶת הָאַיִל, כָּךְ תִּהְיֶה רוֹאֶה כְּאִלּוּ בְּנִי שָׁחוּט לְפָנֶיךָ. נָטַל דָּמוֹ, אָמַר, כָּךְ תְּהֵא רוֹאֶה כְּאִלּוּ דַּם יִצְחָק זָרוּק לְפָנֶיךָ. נָטַל אֶת הָאַיִל וְהִפְשִׁיטוֹ, אָמַר לוֹ: כָּךְ תְּהֵא רוֹאֶה כְּאִלּוּ עוֹר יִצְחָק הֻפְשַׁט לְפָנֶיךָ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. שְׂרָפוֹ, אָמַר לוֹ: כָּךְ תְּהֵא רוֹאֶה כְּאִלּוּ אֶפְרוֹ צָבוּר לְפָנֶיךָ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. וַיַּעֲלֵהוּ לְעוֹלָה. חָסֵר הַמִּקְרָא כְּלוּם. מַהוּ תַּחַת בְּנוֹ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, חַיֶּיךָ, בִּנְךָ הוּא שֶׁנִּתְקָרֵב רִאשׁוֹן, אֶלָּא הָאַיִל הַזֶּה תַּחְתָּיו. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר אַבְרָהָם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֵינִי זָז מִכָּאן עַד שֶׁתִּשָּׁבַע לִי, שֶׁאֵין אַתָּה מְנַסֶּה אוֹתִי עוֹד לְעוֹלָם. שֶׁאִם חָס וְשָׁלוֹם לֹא הָיִיתִי שׁוֹמֵעַ לְךָ, אִבַּדְתִּי אֶת כָּל מַה שֶּׁיָּגַעְתִּי מִיָּמַי. אָמַר רַבִּי חַנִּין, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, חַיֶּיךָ, כָּךְ הוּא. שֶׁאִלּוּ לֹא שָׁמַעְתָּ לִי, לֹא הָיָה בְּיָדְךָ כְּלוּם. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִשְׁבַּע לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁלֹּא יְנַסֵּהוּ עוֹד לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם ה' (שם פסוק טז). אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, חַיֶּיךָ, יִסּוּרִין קָשִׁין וְנִסְיוֹנִים אֲחֵרִים הָיוּ רְאוּיִים לָבֹא עָלֶיךָ, וְעַכְשָׁו אֵינָן בָּאִין. וְאֵלּוּ הֵן הַיִּסּוּרִין, אוֹתָן שֶׁבָּאוּ עַל אִיּוֹב, הָיוּ רְאוּיִם לָבֹא עָלֶיךָ. וְעַכְשָׁו אֵינָן בָּאִין, שֶׁכֵּן הוּא נִסְמָךְ לַפָּרָשָׁה, וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיַּגֵּד לְאַבְרָהָם וְגוֹ', אֶת עוּץ בְּכוֹרוֹ (בראשית כב, כ-כא), וְהוּא אִיּוֹב, שֶׁנֶּאֱמַר: אִישׁ הָיָה בְּאֶרֶץ עוּץ (איוב א, א). בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם, לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ (קהלת ט, ז).
במדבר רבה י״ז:ב׳ - הטקסט מספריא
כָּךְ פָּתַח רַבִּי תַּנְחוּמָא בַּר אַבָּא בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא אָחִיו שֶׁל רַבִּי אַחָא בֶּן רַבִּי חֲנִינָא זֹאת הַפָּרָשָׁה שֶׁל נְסָכִים, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טו, ו ז): אוֹ לָאַיִל תַּעֲשֶׂה מִנְחָה, וְיַיִן לַנֶּסֶךְ שְׁלִשִׁית הַהִין, וּמִכָּאן וָאֵילָךְ (במדבר טו, יט כ): וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ, רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה, הֲרֵי חַלָּה לְמַטָּה וּנְסָכִים לְמַעְלָה, לְפִיכָךְ פָּתַח רַבִּי חֲנִינָא (קהלת ט, ז): לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ וּשְׁתֵה בְלֶב טוֹב יֵינֶךָ, מַהוּ (קהלת ט, ז): כִּי כְבָר רָצָה הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֶׂיךָ, אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ זוֹ פָּרָשַׁת חַלָּה. וּשְׁתֵה בְלֶב טוֹב יֵינֶךָ זוֹ פָּרָשַׁת נְסָכִים. מַהוּ כִּי כְבָר רָצָה וגו', זוֹ הַכְנָסַת יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ וגו'. דָּבָר אַחֵר, הַפָּסוּק הַזֶּה מְדַבֵּר כְּנֶגֶד אַבְרָהָם, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם (בראשית כב, ב): קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ, הִשְׁכִּים אַבְרָהָם וּנְטָלוֹ בִּזְרִיזוּת וְהוֹלִיכוֹ וְהֶעֱלָהוּ לְהַר הַמֹּרִיָה, אָמַר אַבְרָהָם רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם לְחִנָּם אָמַרְתָּ לִי קַח נָא, אָמַר לוֹ לָאו, לְהוֹדִיעֲךָ בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יח, יט): כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי מַעֲלֶה עָלֶיךָ שֶׁאִם אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁתִּשְׁחֹט אֶת נַפְשְׁךָ שֶׁלֹא הָיִיתָ מְעַכֵּב עַל שְׁמִי, שֶׁכָּךְ כְּתִיב (בראשית כב, יב): וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ, הֲרֵי כְּבָר פֵּרוּשׁ מִנַּיִן (בראשית כב, יב): אֶת יְחִידְךָ, זֶה נַפְשֶׁךָ, שֶׁהַנְּשָׁמָה קְרוּיָה יְחִידָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כב, כא): הַצִּילָה מֵחֶרֶב נַפְשִׁי מִיַּד כֶּלֶב יְחִידָתִי. אָמַר אַבְרָהָם רִבּוֹן הָעוֹלָמִים אִי אֶפְשָׁר לִי לֵירֵד מִכָּאן בְּלֹא קָרְבָּן, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲרֵי קָרְבָּנְךָ מְתֻקָּן מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית (בראשית כב, יג): וַיִּשָֹּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אַיִל, וְשָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ אֵילוֹ שֶׁל אַבְרָהָם נִבְרָא בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, נְטָלוֹ אַבְרָהָם וְהֶעֱלָהוּ עוֹלָה תַּחַת בְּנוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (בראשית כב, יג): וַיִּקַּח אֶת הָאַיִל וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה, חָסֵר הַמִּקְרָא, מַהוּ (בראשית כב, יג): תַּחַת בְּנוֹ, אָמַר אַבְרָהָם רִבּוֹן הָעוֹלָמִים תְּהֵא רוֹאֶה כְּאִלּוּ דַּם יִצְחָק זָרוּק לְפָנֶיךָ. נָטַל הָאַיִל וְהִפְשִׁיטוֹ וְאָמַר כָּךְ תְּהֵא רוֹאֶה כְּאִלּוּ עוֹרוֹ שֶׁל יִצְחָק הִפְשַׁטְתִּי לְפָנֶיךָ. נְטָלוֹ וְהִסְפִּיגוֹ, אָמַר כָּךְ תְּהֵא רוֹאֶה כְּאִלּוּ יִצְחָק מִסְתַּפֵּג לְפָנֶיךָ. שְׂרָפוֹ וְאָמַר כָּךְ תְּהֵא רוֹאֶה כְּאִלּו אַפְרוֹ שֶׁל יִצְחָק צָבוּר עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. דָּבָר אַחֵר, מַהוּ תַּחַת בְּנוֹ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיֶּיךָ בִּנְךָ נִתְקָרֵב רִאשׁוֹן, הָאַיִל הַזֶּה תַּחְתָּיו, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר אַבְרָהָם אֵינִי זָז מִכָּאן עַד שֶׁתִּשָּׁבַע לִי שֶׁאֵין אַתָּה מְנַסֶּה אוֹתִי עוֹד לְעוֹלָם, שֶׁאִם חַס וְשָׁלוֹם לֹא הָיִיתִי שׁוֹמֵעַ לְךָ אִבַּדְתַּנִי כָּל אֲשֶׁר יָגַעְתִּי מִיָּמַי. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיֶּיךָ כָּךְ הוּא, וְנִשְׁבַּע שֶׁלֹא יְנַסֶּנוּ עוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כב, טז): וַיֹּאמֶר בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם ה', אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִסּוּרִין קָשִׁים וְנִסְיוֹנִין אֲחֵרִים הָיוּ רְאוּיִין לָבוֹא עַל אַבְרָהָם, וְאֵינָן בָּאִין, וְאֵלּוּ הֵן הַיִּסּוּרִין אוֹתָן שֶׁבָּאוּ עַל אִיּוֹב הָיוּ רְאוּיִין לָבוֹא עַל אַבְרָהָם, שֶׁכֵּן הוּא נִסְמַךְ לַפָּרָשָׁה (בראשית כב, כ כא): וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֻּגַּד וגו' אֶת עוּץ בְּכֹרוֹ וְאֶת בּוּז, וְעוּץ הָיָה אִיּוֹב (איוב א, א): אִישׁ הָיָה בְאֶרֶץ עוּץ אִיּוֹב שְׁמוֹ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם (קהלת ט, ז): לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ כִּי כְבָר רָצָה הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֶׂיךָ. דָּבָר אַחֵר, לֵךְ אֱכֹל וגו', מְדַבֵּר בִּשְׁלֹמֹה, בְּשָׁעָה שֶׁבָּנָה אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְשִׁכְלְלוֹ עָשָׂה שִׁבְעָה יָמִים חֲנֻכָּה, וְחָזַר וְעָשָׂה עוֹד שִׁבְעָה יָמִים שֶׁל חַג וְשָׁכְחוּ לַעֲשׂוֹת יוֹם הַכִּפּוּרִים, וְהָיוּ מְצֵרִין, אָמַר רַבִּי יִצְחָק יָצְתָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְאָמְרָה לוֹ: לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ וּשְׁתֵה בְלֶב טוֹב יֵינֶךָ כִּי כְבָר רָצָה הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֶׂיךָ.
מדרש תנחומא, וירא כ״ג - הטקסט מספריא
וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחוֹק. אָמַר לוֹ לְיִצְחָק, רוֹאֶה אַתָּה מַה שֶּׁאֲנִי רוֹאֶה. אָמַר לוֹ: אֲנִי רוֹאֶה הַר נָאֶה מְשֻׁבָּח וְעָנָן קָשׁוּר עָלָיו. אָמַר לִנְעָרָיו, רוֹאִין אַתֶּם כְּלוּם. אָמְרוּ לוֹ: אֵין אָנוּ רוֹאִין אֶלָּא מִדְבָּרוֹת. אָמַר לָהֶם: שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר, הוֹאִיל וְהַחֲמוֹר אֵינוֹ רוֹאֶה וְאֵינְכֶם רוֹאִין כְּמוֹתוֹ, עַם הַדּוֹמֶה לַחֲמוֹר, שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר, שֶׁאַתֶּם כְּמוֹתוֹ.
וַאֲנִי וְהַנַּעַר נֵלְכָה עַד כֹּה. מַהוּ עַד כֹּה? נִרְאֶה מַה יִּהְיֶה בְּסוֹף כֹּה שֶׁאָמַר לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ. וְנִשְׁתַּחֲוֶה וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם, בִּשְּׂרוֹ פִיו שֶׁיַּחְזְרוּ שְׁנֵיהֶם בְּשָׁלוֹם. וַיִּקַּח בְּיָדוֹ אֶת הָאֵשׁ וְאֶת הַמַּאֲכֶלֶת. לָמָּה מַאֲכֶלֶת? שֶׁהִיא מַתִּירָה אֶת הָאֳכָלִין לְתוֹךְ פִּיו שֶׁל אָדָם.
מִיָּד, וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל אַבְרָהָם אָבִיו וַיֹּאמֶר אָבִי וַיֹּאמֶר הִנֶּנִי בְנִי וַיֹּאמֶר הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעֹלָה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נָפַל פַּחַד וְיִרְאָה גְדוֹלָה עַל יִצְחָק, שֶׁלֹּא רָאָה בְיָדוֹ כְּלוּם לְהִתְקָרֵב וְהִרְגִּישׁ בַּדָּבָר בְּמַה שֶּׁעָתִיד לִהְיוֹת. בִּקֵּשׁ לוֹמַר אַיֵּה הַשֶּׂה לְעֹלָה. אָמַר לוֹ: הוֹאִיל וְאָמַרְתָּ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּחַר בָּךְ. אָמַר, אִם בָּחַר בִּי, הֲרֵי נַפְשִׁי נְתוּנָה לוֹ, עַל דָּמִי צַר לִי מְאֹד. וְאַף עַל פִּי כֵן וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו בְּוַדַּאי, זֶה לִשְׁחֹט וְזֶה לְהִשָּׁחֵט, וְיִצְחָק בֶּן שְׁלֹשִים וָשֶׁבַע שָׁנָה הָיָה בִּשְׁעַת עֲקֵדָתוֹ.
וַיָּבֹאוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים וַיַּעֲקֹד אֶת יִצְחָק בְּנוֹ. כְּשֶׁבָּא לִשְׁחֹט, אָמַר לוֹ: אַבָּא, אָסְרֵנִי יָדַי וְרַגְלַי, מִפְּנֵי שֶׁהַנֶּפֶשׁ חֲצוּפָה הִיא וּכְשֶׁאֶרְאֶה אֶת הַמַּאֲכֶלֶת שֶׁמָּא אֶזְדַּעְזַע וְיִפָּסֵל הַקָּרְבָּן, בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ אַל תַּעַשׂ בִּי מוּם. מִיָּד, וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת יָדוֹ וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶלֶת לִשְׁחֹט. אָמַר לוֹ: אַבָּא, לֹא תוֹדִיעַ אֶת אִמִּי כְּשֶׁהִיא עוֹמֶדֶת עַל הַבּוֹר אוֹ כְּשֶׁהִיא עוֹמֶדֶת עַל הַגַּג, שֶׁמָּא תַפִּיל אֶת עַצְמָהּ וְתָמוּת. מִיָּד בָּנוּ שְׁנֵיהֶם אֶת הַמִּזְבֵּחַ וַעֲקָדוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ, וְנָטַל אֶת הַסַּכִּין כְּדֵי לְשָׁחֳטוֹ עַד שֶׁיֵּצֵא מִמֶּנּוּ רְבִיעִית דָּמוֹ. וּבָא הַשָּׂטָן וְדָחַף יָדוֹ שֶׁל אַבְרָהָם וְנָפְלָה הַסַּכִּין מִיָּדוֹ. וְכֵיוָן שֶׁשָּׁלַח יָדוֹ לְקַחְתָּהּ, יָצְאָה בַת קוֹל וְאָמְרָה לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם, אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר. וְאִלּוּלֵי כֵן, כְּבָר הָיָה נִשְׁחָט.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָלַךְ הַשָּׂטָן אֵצֶל שָׂרָה וְנִדְמָה לָהּ כִּדְמוּת יִצְחָק. כֵּיוָן שֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ אָמְרָה לוֹ: בְּנִי, מֶה עָשָׂה לְךָ אָבִיךָ? אָמַר לָהּ: נְטַלַנִי אָבִי וְהֶעֱלַנִי הָרִים וְהוֹרִידַנִי בְקָעוֹת וְהֶעֱלַנִי לְרֹאשׁ הַר אֶחָד וּבָנוּ מִזְבֵּחַ וְסִדֵּר הַמַּעֲרָכָה וְהֶעֱרִיךְ אֶת הָעֵצִים וְעָקַד אוֹתִי עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וְלָקַח אֶת הַסַּכִּין לְשָׁחֳטֵנִי. וְאִלּוּלֵי שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר, כְּבָר הָיִיתִי נִשְׁחָט. לֹא הִסְפִּיק לִגְמֹר אֶת הַדָּבָר עַד שֶׁיָּצְאָה נִשְׁמָתָהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָהּ. מֵהֵיכָן בָּא? מֵהַר הַמּוֹרִיָּה.
עִם כְּשֶׁהוּא שׁוֹחֵט, וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ ה' מִן הַשָּׁמַיִם וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אַבְרָהָם. לָמָּה שְׁתֵּי פְעָמִים? שֶׁהָיָה מְמַהֵר וְהוֹלֵךְ לְשָׁחֳטוֹ. וַיֹּאמֶר אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר. אָמַר לוֹ: מִי אַתָּה? אָמַר לוֹ: מַלְאָךְ. אָמַר לוֹ: כְּשֶׁאָמַר לִי קַח נָא אֶת בִּנְךָ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ אָמַר לִי. וְעַכְשָׁו אִם הוּא מְבַקֵּשׁ, הוּא יֹאמַר לִי.
מִיָּד, וַיִּקְרָא מַלְאַךְ ה' אֶל אַבְרָהָם שֵׁנִית, שֶׁלֹּא רָצָה לְקַבֵּל מִן הָרִאשׁוֹן. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר אַבְרָהָם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, אָדָם מְנַסֶּה לַחֲבֵרוֹ, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה בְּלִבּוֹ. אֲבָל אַתָּה שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ מַה הַלְּבָבוֹת וְהַכְּלָיוֹת יוֹעֲצוֹת, אַתָּה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת בִּי כֵן. אָמַר לוֹ: כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה.
מִיָּד פָּתַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָרָקִיעַ וְאֶת הָעֲרָפֶל, וַיֹּאמֶר בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם ה'. אָמַר לוֹ: אַתָּה נִשְׁבַּעְתָּ. וַאֲנִי נִשְׁבַּעְתִּי שֶׁלֹּא אֵרֵד מִן הַמִּזְבֵּחַ עַד שֶׁאֹמַר כָּל מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ. אָמַר לוֹ: אֱמוֹר. לֹא כָךְ אָמַרְתָּ לִי, וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים אִם תּוּכַל לִסְפֹּר אֹתָם כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ. אָמַר לוֹ: הֵן. אָמַר לוֹ: מִמִּי? אָמַר לוֹ: מִיִּצְחָק. אָמַר לוֹ: כְּשֵׁם שֶׁהָיָה בְלִבִּי מַה לַּהֲשִׁיבְךָ וְלוֹמַר לְךָ, אֶתְמוֹל אָמַרְתָּ לִי כִּי בְּיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע, עַכְשָׁו אַתָּה אוֹמֵר לִי הַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה, וְכָבַשְׁתִּי אֶת יִצְרִי וְלֹא הֵשַׁבְתִּיךָ, כָּךְ כְּשֶׁיִּהְיוּ בָנָיו שֶׁל יִצְחָק חוֹטְאִין וְנִכְנָסִין לְצָרָה, תְּהֵא נִזְכָּר לָהֶן עֲקֵדָתוֹ שֶׁל יִצְחָק וְתֵחָשֵׁב לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ אֶפְרוֹ צָבוּר עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וְתִסְלַח לָהֶן וְתִפְדֵּם מִצָּרָתָן.
אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתָּה אָמַרְתָּ אֶת שֶׁלְּךָ וְאֹמַר אֲנִי אֶת שֶׁלִּי. עֲתִידִין בָּנָיו שֶׁל יִצְחָק לַחֲטוֹא לְפָנַי וַאֲנִי דָן אוֹתָם בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. אֶלָּא אִם מְבַקְשִׁין שֶׁאֲחַפֵּשׂ לָהֶן זְכוּת וְאֶזְכֹּר לָהֶן עֲקֵדַת יִצְחָק, יִהְיוּ תוֹקְעִין לְפָנַי בְּשׁוֹפָר שֶׁל זֶה. אָמַר לוֹ: וּמַה הוּא הַשּׁוֹפָר? אָמַר לוֹ: חֲזוֹר לַאֲחוֹרֶיךָ. מִיָּד, וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אַיִל אַחַר נֶאֱחָז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו. זֶה אֶחָד מֵעֲשָׂרָה דְּבָרִים שֶׁנִּבְרְאוּ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת.
נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: יִהְיוּ תוֹקְעִין לְפָנַי בְּקֶרֶן אַיִל וְאוֹשִׁיעֵם וְאֶפְדֵּם מֵעֲוֹנוֹתֵיהֶם. וְהוּא שֶׁדָּוִד מְשַׁבֵּחַ, מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי מִשְׂגַּבִּי וּמְנוּסִי (ש״ב כב, ג). וְאֶשְׁבֹּר עֹל מַלְכֻיּוֹת מֵעֲלֵיהֶן וַאֲנַחֵם אוֹתָם בְּתוֹךְ צִיּוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי נִחַם ה' וְגוֹ'. אָמֵן.
בראשית רבה צ״ד:ה׳ - הטקסט מספריא
וַיִּזְבַּח זְבָחִים לֵאלֹהֵי אָבִיו יִצְחָק (בראשית מו, א), אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי חָזַרְתִּי עַל כָּל בַּעֲלֵי אַגָּדָה שֶׁבַּדָּרוֹם שֶׁיֹּאמְרוּ לִי פָּסוּק זֶה וְלֹא אָמְרוּ לִי עַד שֶׁעָמַדְתִּי עִם יְהוּדָה בֶּן פְּדָיָה בֶּן אֲחוֹתוֹ שֶׁל בֶּן הַקַּפָּר, וְאָמַר לִי הָרַב וְהַתַּלְמִיד שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ, בִּתְּחִלָּה שׁוֹאֲלִים בִּשְׁלוֹם הַתַּלְמִיד וְאַחַר כָּךְ שׁוֹאֲלִים בִּשְׁלוֹם הָרַב. אָמַר רַב הוּנָא כַּד אֲתָא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי לִטְבֶרְיָה שְׁאֵלֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן וּלְרֵישׁ לָקִישׁ, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר שֶׁחַיָּב אָדָם בִּכְבוֹד אָבִיו יוֹתֵר מִכְּבוֹד זְקֵנוֹ, וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר עַל בְּרִית הַשְּׁבָטִים הִקְרִיב. בַּר קַפָּרָא וְרַבִּי יוֹסֵף בַּר פַּטְרוֹס חַד מִנְּהוֹן אֲמַר מָה אַבָּא הָיָה לָהוּט אַחַר גְּרוֹנוֹ אַף אֲנִי לָהוּט אַחַר גְּרוֹנִי, וְאוֹחֲרָנָא אָמַר מַה אַבָּא מְשַׁנֶּה בֵּן מִבָּנָיו אַף אֲנִי מְשַׁנֶּה בֵּן מִבָּנָי. חָזַרְתִּי וְאָמַרְתִּי אַבָּא לֹא הָיָה עָלָיו אֶלָּא טַרְחוּת נֶפֶשׁ אַחַת בִּלְבָד, אֲבָל אֲנִי יֵשׁ עָלַי טַרְחוּת שִׁבְעִים נָפֶשׁ. רַבִּי יוּדָן אָמַר חָמֵשׁ בְּרָכוֹת בֵּרְכַנִי אַבָּא כְּנֶגְדָן נִגְלָה עָלַי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חֲמִשָּׁה פְּעָמִים וּבֵרְכָנִי. רַבִּי יוּדָן אָמַר חוֹרִי, רַבִּי יוּדָן אָמַר הָיִיתִי סָבוּר שֶׁהוּא מַטְעִימֵנִי מֵאוֹתָן הַבְּרָכוֹת, וּמָה הָיוּ אוֹתָן הַבְּרָכוֹת (בראשית כז, כט): יַעַבְדוּךָ עַמִּים וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ לְאֻמִּים, זֶה יוֹסֵף. רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר תַּרְתֵּי, רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְיַחֵד שְׁמוֹ עַל בְּרִיָּה כְּשֶׁהוּא חַי אֶלָּא עַל בַּעֲלֵי יִסּוּרִין, לְפִיכָךְ אֵין כְּתִיב כָּאן וַיִּזְבַּח זְבָחִים לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, אֶלָּא לֵאלֹהֵי אָבִיו יִצְחָק שֶׁכְּבָר מֵת. רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר אוֹחֳרֵי, שֶׁהָיָה בַּעַל יִסּוּרִין. רַבָּנָן אָמְרֵי רוֹאִים אֶפְרוֹ שֶׁל יִצְחָק כְּאִלּוּ צָבוּר עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, לְכָךְ הִזְכִּיר אֶת יִצְחָק.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.