ואתה תצוה

רצאואתה תצוה

ש"פ תצוה תר"ם לפ"ק

ואתה תצוה1 את בנ"י ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד2 כו' מחוץ לפרוכת יערוך אותו אהרן מערב ועד בקר3, למה במ"ש מחוץ לפרוכת כתי' מערב ועד בקר ותחילה כתי' נר תמיד, גם צ"ל מ"ש ואת"ה תצוה תי' ואתה מיותר שהרי הוא מדבר עם משה ומה צ"ל ואתה, והענין דהנה ארז"ל על שלא ברכו בתורה תחילה4 אין ר"ל שלא ברכו כלל שזה אינו שייך לומר אלא שלא המשיכו המשכת אוא"ס בתורה, דע"י התפלה5 ממשיכים בחי' טעמי תורה, דהנה תפלה הו"ע יהי רצון שיומשך רצון חדש6 שאם נגזר על א' ח"ו מיתה או עוני יש רצבבכח התפלה להפך, וכמשארז"ל מט"ט קושר כתרים7 לקונה8 מתפלותיהן של ישראל והו"ע העטרה שע"ג הראש, והיינו שנמשך רצון חדש וממילא נהפך הרצונות פרטים ולכן יש בכח התפלה להפך הגזירה שנגזר ח"ו, הגם דאותיות הם דומם אך שרש הדומם הוא גבוה9 במדרי' יותר, (דשרש הדומם הוא נגד מדבר10, וידוע דמדבר הוא בכתר11 דבר בחכ' ומדבר בכתר, וזהו דשרש המל' ברדל"א12 ) אך צ"ל מפני מה גבוה מעלות התפלה כ"כ שמהפך כל הרצונות.

והענין דהנה כתיב לב מלכים אין חקר13 וכשהדיוט צריך שיפנה לב המלך לבקשתו מביא לו דבר חדש היינו ציפור המדברת14 ולזה נפנה לב המלך וממילא נפנה לבקשתו ג"כ, הגם שהאדם מדבר בטוב יותר מהציפור ומדבר בשכל והציפור אין שישוב15 לשאלו דבר מה שלא למדו אותו ואפי' כשמדבר דבר שיש בו שכל ה"ה אינו יודע השכל והאדם מדבר בשכל, מ"מ אין זה דבר חדש דמי ידבר אם לא האדם שה"ה מדבר, אך הציפור היא בעצם חי ר"ל שעצם מעלתו הוא מה שהוא חי וכשעושין בו מעלה יתירה מה שאין בו בעצם זהו דבר ולזה יפנה לב המלך, וכמו"כ למעלה הגם דמלאכי' בטלים בתכלית לאלקות דיש מלאכים שאמרו קדוש פ"א ועמדו ב' אלפים שנה בביטול כו' ועתה הם עומדים בהביטול דקדוש דפעם ג'16, אך מי יהי' בטל אם לא מלאך א' דכלום יצה"ר יש בהם17 ועוד הגם שיש להם גוף18 ה"ה מב' יסודות הדקים וכמ"ש עושה מלאכיו רוחות19 משרתיו אש לוהט אבל נשמה שירדה למטה בגוף ונה"ב המעלים ומסתיר ומ"מ הוא בטל לאלקות זהו דבר חדש ולכן ע"י תפילה ממשיכים רצון חדש, ולכן ממשיכי' ע"י התפלה בחי' טעמי תורה רצגדהנה הטעמים הם ע"ג האותיות וה"ה ג"כ בחי' עטרה ע"ג הראש (צ"ע הלא נת"ל20 שהעטרה ע"ג הראש הם התגין, ומה שממשיכים עי"ז בחי' טעמים יובן בלא זה שהרי הטעמים הם בכתר) וע"י תפילה ממשיכים יהי' רצון שהוא ג"כ בחי' עטרה ע"ג הראש (שהוא בחי' כתר כנ"ל) וא"כ ממשיכים ע"י תפלה בחי' טעמי תורה.

וזהו שבתושבע"פ לא יש פי' וביאור על טעמי תורה21 דרובו של תושבע"פ הוא על האותיות של תושב"כ כמו מס' שבת בתושב"כ הוא בקיצור נמרץ22 ובתושבע"פ נעשה מזה כל מס' שבת ומס' עירובין ששייך ג"כ לשבת וכן סוכה מפסוק בסכת תשבו23 וכמו מ"ט דר"מ אמר קרא24, וכן יש ביאור על תגין וכמ"ש קוצותיו תלתלים ואמרז"ל שר"ע הי' דורש על כל קוץ וקוץ תילי תילים של הלכות25, וכן נקודות יש אם למקרא יש אם למסורת26 ואפי' נקודות שאינם נוגעים להאותיות דורשין ג"כ כמו למה נקוד על איה27, אבל על טעמים לא יש פי' וביאור, והוא מפני שתורה הוא השגה והבנה וטעמי תורה הם למעלה מהשגה לכן אינו שייך שיהי' ע"ז פי' וביאור בתושבע"פ, הגם שנת' במ"א דטעמים בחכ' ונקודות בינה ותגין ז"א ואותיות מל'28, הנה יש ב' בחי' אותיות אותיות דע"מ הם במל' בדבר ה' שמים נעשו30 ואותיות התורה ואותיות התפילה הם בז"א29. דהנה תפילה הוא ג"כ ואני תפלה31 שהוא התקשרות לא"ס עצומ"ה.

וביאור הענין דהנה אמרז"ל א"ל הקב"ה למשה דוד32 זמירות קרית33 לי34 הריני מכשילך בדבר שתינוקות של בית רבן יודעין אותו כתי' לבני קהת לא נתן רצדכי עבודת הקודש עליהן בכתף ישאו35 והוא נשא את הארון בעגלה36 וצ"ל מה הי' החטא של דוד שנענש37 ע"ז ולמה נענש דוקא בשכחה, ובזה דוקא ששכח לישא את הארון בכתף ונשאו בעגלות, והענין דדוד שיבח את התורה במה שכל חיות העולמות תלוי בתורה דהנה תפילין הם המשכה38 מלמעלמ"ט ואם יארע פסול בהתפילין בטל כל ההמשכה וכן קרבן הוא העלאה39 מלמטלמ"ע אימתי כשהוא כתיקונה אבל כשיחשוב הכהן40 איזה מחשבת חוץ41 בטל כל ההמשכה והעלאה, והמשכה זהו חיות כל העולמות, ודוד שהי' צר לו מאד בגשמיות הי' משתעשע מאחר שכל חיות כללות העולמות תלוי בתורה והוא לומד תורה וא"כ אינו תופס מקום כל עניני גשמיות, וזהו שהי' מעדן עצמו כתולעת42 בעת שלמד תורה שהרגיש התענוג שיש בתורה ולא הי' תופס מקום אצלו כל התענוגי העוה"ז, אך הנה בחי' זו הוא בחי' חיצוניות שבתורה אך הנה יש עוד בחי' פנימיות התורה שעלי' נא' לא ידעה43 אלקים הבין דרכה44 פי' כשמשיגים נו"ן שערי בינה45 אז יכולים להבין הדרך של תורה, וכתי' ואהי' אצלו אמון46 אצלו דוקא ועל ל' הקבלה הוא שעשועי המלך בעצמותו47 שלגבי בחי' זו כל בחי' חיצוניות התורה שחיות העולמות תלוי בה אינו תופס מקום כלל, ומפני ששיבח את התורה בחיצוניות לכן נפל בשכחה שהוא מאחוריים וחיצוניות והוא מדה נגד מדה48, והעיקר הי' ששכח לישא את הארון ונשאו בעגלות דהנה על הארון49 כתי' כתובים משני עבריהם50 מזה ומזה הם כתובים ואי' בירושלמי שהיו כתובים מכל צדדיהן51 ולא הי' בחי' אחור כלל לכן צריכים לשאת אותם בכתף כדי לחברם באחורים ולא יהי' שכחה, אך העונש שלו הי' צ"ל שיפול בשכחה מדה כנגד מדה ואם לא הי' שוכח לשאת את הארון בעגלה לא הי' נופל בשכחה לכן שכח לשאת את הארון בכתף ונשאו בעגלה. ובעבודה ענין השכחה רצההוא מ"ש לא תשכח52 דהנה עמלק פעל קרירות53 בנש"י ויש בזה כמה מדרי' יש שהקרירות כ"כ עד שאינו עושה כלל ויש שהקרירות הוא רק שעושה את המצוה דרך מצות אנשים מלומדה, והנה מהקרירות אפשר שיפול בשכחה שישכח לגמרי דהנה כל נשמה היא חלק אלוקה ממעל ממש54 אך כששוכח הרי בטל לגמרי וזהו שמזהירין לא תשכח ולא די במה שא' זכור55 אמר עוד לא תשכח שלא יפול בשכחה.

והנה מובן מכל הנ"ל שיש ב' מדרי' בתורה, והנה אותיות דע"מ הם במל' ואותיות (דחיצוניות) התורה הם בז"א, ומאחר שאותיות הם בז"א הנה טעמים בכתר56, הגם שנת' במ"א שטעמים בחכ' אך בטעמים יש ג"כ ב' מדרי' א' טעם הגלוי היינו שמושג ומובן הטעם והוא חכ' דאצי' ב' טעם הכמוס57 ונק' סדכ"ס58 דסתימין הם או"א59 וזה סתים גם מסתימין וכמו רעווא ורעדכ"ר60 רזא ורזא דרזין61, וזהו"ע שתוק כך עלה במח'62 שאינו עקשות ח"ו אלא יש בזה טעם אלא שאינו מושג וזהו שטעמים הם בכתר. והנה ג' מדרי' נקודות תגין אותיות הם בחי' אירוסין וטעמים הוא בחי' נישואין, והנה אירוסין יש בזה תנאים וזהו לחם עני לחם עני כתי'63 דהנה יצ"מ הי' בחיפזון וכמ"ש כי בחיפזון יצאת64 מארץ מצרים אבל לע"ל כי בחיפזון לא תלכו65 ובמנוסה לא תלכון כי הולך לפניכם ה' דוה' הוא וב"ד66 ולכן יש בזה תנאים אם בחוקתי תלכו67 כו' וא"ל כו' אבל בנישואין לא יש שום תנאי, וענין החיפזון שהי' במצרים הוא דהנה במצרים כתי' כי ברח העם68 היינו שברחו מהרע רצושהרע הי' עדיין בתוקף ולכן הי' החיפזון לברוח מן הרע אבל לע"ל כתי' ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ69 לכן כי בחיפזון לא תצאו כו', ובד"כ יצ"מ הי' משם אלקים70 ולכן הי' בלילה71 והו"ע סיהרא לית לה מגרמה כלום72 אבל לע"ל כתי' והי' לעת ערב יהי' אור73, וזהו שלע"ל יתגלה בחי' טעמי תורה והו"ע נישואין.

והנה עפ"ז יובן מ"ש ואתה תצוה כו' דהנה כל מה שנת"ל בענין העלאות הנרות74, נר הוא הנשמה וכמ"ש נר הוי' נשמת אדם75 צריכים להעלאות הנשמות הנה הוא עבודת אהרן שהי' מעלה נש"י מלמטלמ"ע אבל עבודת משה הי' להמשיך המשכת מ"ד76 מלמעלמ"ט וזהו שמשה הוא שושבינא דמלכא77 מתניתא מלכתא78 כמו מלך שגוזר אומר שע"י תורה ממשיכים מלמטלמ"ע79, הגם שהמצות גבהה מעלתם על מעלת התורה דתורה הוא בחי' שערות [וכמ"ש קוצותיו תלתלים ] ומצות הם תרי"ג ארחין דגוגלתא80, אך למטה התורה למעלה מהמצות שהמצות נתלבשו בדברים גשמים אבל תורה אפי' למטה היא ג"כ חכ', וזהו שביקש אעברה נא ואראה81 את הארץ שרצה להמשיך בארץ ג"כ מלמעלמ"ט ולא יהיו צריכים להעלאה מלמטלמ"ע, וזהו שכתי' כאן תמיד ואח"כ כתי' מערב ועד בקר דהנה בבי"ע יש שינוים ויוכל להפסק אבל באצי' דאיהו וחיוהי חד82 אינו שייך שם שום הפסק, ועוד י"ל מעלות התורה על המצות, דהנה מצות הם דוקא בזמן כמו מצה שממשיכים קטנות אבא83 ה"ז דוקא בפסח אבל בשאר השנה אינו ממשיך כלום, וכמו"כ שבת מוחין דאבא יו"ט מוחין דאימא84 סוכות מקיפים רצזדבינה85 הכל בזמן דוקא, ואי' ברשב"א שהמצות תלוים בג' דברי'86 זמן ומקום וכלים היינו כלי המקדש, אבל תורה כל העוסק בתורת עולה87 כאילו הקריב עולה הגם שאין עכשיו בהמ"ק וכן הלומד הלכות פסח בסוכות ממשיך המשכות אוא"ס88, וזהו שכתי' כאן נר תמיד שהתורה אינו תלוי בזמן אבל המצות הם תלוים בזמן לכן מערב ועד בקר, וזהו ואתה הקרב אליך89 את אהרן אחיך, דהנה והו"ע90 העלאה באצי' וע"ד רוצה ה' את יריאיו91 דאהרן הוא יר"ע92, וכשנתעלה מבי"ע לאצי' נעשה ג"כ כמו באצי' וזהו מערב עד בקר והוא הזמן שצריכים לנר וביום אינו צריכים לנר אך מ"מ אינו תמיד, ומפני מה יש כח זה באהרן זהו שכ' מאת בנ"י93 את הם אותיות מאל"ף ועד תי"ו והו"ע אותיות התורה וישראל נותנין הכח שיתעלה ע"י האותיות, ובאותיות יש ב' מדרי' אתוון דוכרין ואתוון נוקבין94, וזהו ואתה תצוה, תצוה הוא ל' צוותא95 וחיבור והו"ע ההמשכה מלמעלמ"ט וסדר ההמשכה ויקחו אליך שתחילה צריכים להמשיך המשכת מ"ד באצי' ואח"כ יומשך למטה ג"כ וזהו ע"י כח התורה ודוקא דיבור התורה וכמ"ש ודברת בם96 (עי"ל ודברת ל' הנהגה97 ) מפני שתורה היא למעלה ממקום וזמן.

הערות

עמוד רצא

  1. 1. ואתה תצוה : הנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ממאמר הט' וסיום ההמשך זאת חנוכת המזבח פרקים כב-כג שנדפס לעיל בחלק המאמרים (ושם הפתיחא: וז"ע שארז"ל על שלא ברכו בתורה). וש"נ.
  2. 2. ואתה תצוה את בנ"י. . תמיד : תצוה כז, כ.
  3. 3. מחוץ לפרוכת. . ועד בקר : שם כז, כא [בדילוג. ושם: עד].
  4. 4. שלא ברכו בתורה תחילה : ב"מ פה, ב. נדרים פא, א. ראה גם לק"ת פ' ראה כט, א. אוה"ת ואתחנן ס"ע רנב ואילך. דרך חיים פא, א. סה"מ תרכ"ט ע' רצ. וש"נ. תרל"ג ח"ב ע' תלו ואילך. וש"נ.
  5. 5. דע"י התפלה : ראה גם מאמר ד"ה תורה צוה תקס"ז נדפס במאמרי אדה"ז תקס"ו ע' שעב.
  6. 6. תפלה. . רצון חדש : ראה גם לעיל (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה כמגדל דוד צוארך ובהערה 58.

עמוד רצב

  1. 7. מט"ט קושר כתרים : ראה זהר בראשית לז, ב. סה"מ תש"ח ע' 202 בהערה.
  2. 8. לקונה : אוצ"ל: לקונו.
  3. 9. שרש הדומם הוא גבוה : ראה לקו"ת ברכה צט, א. ד.
  4. 10. הדומם. . המדבר : ראה גם תו"א בראשית ד, א. תו"ח שם כא, א ואילך. לקו"ת שבהערה הבאה.
  5. 11. דמדבר הוא בכתר : ראה תו"א יתרו קט, א. לקו"ת חוקת נח, א.
  6. 12. דשרש המל' ברדל"א : ראה ע"ח שער א"א שי"ג, פ"ב. לעיל (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח פ"ד הערה 64.
  7. 13. לב מלכים אין חקר : משלי כה, ג [ושם: ולב].
  8. 14. צפור המדברת : מובא בלקו"ת במדבר כ, א: וכמ"ש בלק"א בשם המגיד נ"ע. ראה גם מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' רפח. תו"ח וישלח קצ, א ובהערה 5. פלח הרמון ויקרא ע' קטו. וש"נ .
  9. 15. אין שישוב : אוצ"ל: אין שייך שישיב.
  10. 16. דיש מלאכי' שאמרו קדוש. . דפעם ג' : ראה גם לעיל הנחה ד"ה ישקני מנשיקות פיהו ובהערה 24.
  11. 17. דכלום יצה"ר יש בהם : ע"פ שבת פט, א.
  12. 18. שיש להם גוף : ראה תו"א בראשית ד, ב. לקו"ת בהר מא, ב. מאמרי אדה"א בראשית ע' קיב. וש"נ. קונטרסים ע' רצב (ושם: אמ"ר). וש"נ. שע"ת ו, ב. סה"מ תרל"ח ע' סד. וש"נ. לקמן הנחה ד"ה הנה אנכי כורת ברית על יד הערה 14. לקמן ח"ב (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה וכל שיח השדה על יד הערה 44. (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה כנשר יעיר קנו על יד הערה 40. ד"ה וכל שיח השדה על יד הערה 56. (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה כנשר יעיר קנו על יד הערה 49.
  13. 19. עושה מלאכיו רוחות : תהלים קד, ד.
  14. א. ובהערה שם נדפס תרל"ג ח"ב ע' תקיד. וצ"ל : ע' תקיב.

עמוד רצג

  1. 20. נת"ל : לעיל הנחה ד"ה ישקני מנשיקות פיהו על יד הערה 60 ואילך.
  2. 21. שבתושבע"פ. . על טעמי תורה : ראה גם מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' קה. ח"ד ע' א'תע. ובהנסמן בהנ"ל. שמות ח"א ע' לב וע' ע.
  3. 22. שמס' שבת. . בקיצור נמרץ : ראה גם אוה"ת וארא כאן ע' ב'תקעה. סה"מ תרל"ח ע' קנו. לעיל (בחלק המאמרים) בההמשך כאן רפכ"ב על יד הערה 611.
  4. 23. סוכה מפסוק בסכת תשבו : אמור כג, מב. מ. ראה גם לעיל הנחה ד"ה ישקני מנשיקות פיהו ובהערה 68.
  5. 24. מ"ט דר"מ אמר קרא : כתובות מ, ב. ועוד.
  6. 25. קוצותיו תלתלים. . הלכות : שה"ש ה, יא. ראה ערובין כא, סע"ב. מנחות כט, ב. לעיל (בחלק המאמרים) בההמשך כאן רפכ"ב ובהערה 614.
  7. 26. יש אם למקרא. . למסורת : קדושין יח, ב.
  8. 27. למה נקוד על איה : ב"מ פז, א.
  9. 28. דטעמים בחכ'. . ואותיות מל' : ראה ע"ח שער דרושי אבי"ע שמ"ב, פ"א. לקו"ת חוקת נז, ד. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' א'יט. לעיל (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח כאן פכ"ב ובהערה 622.
  10. 30. בדבר ה' שמים נעשו : תהלים לג, ו.
  11. 29. אותיות דע"מ הם במל'. . בז"א : ראה גם לעיל הנחה ד"ה ישקני מנשיקות פיהו על יד הערה 56.
  12. 31. ואני תפלה : תהלים קט, ד. ראה גם סה"מ תרכ"ז ע' עב.
  13. 32. א"ל הקב"ה למשה דוד : בסוטה לה, א במד"ר פ"ד, כ תנחומא פינחס ח: אמר לו הקב"ה. בילקוט המכירי תהלים קיט, יז: א"ל הקב"ה לדוד.
  14. 33. דוד זמירות קרית : ע"פ אגה"ק ד"ה זה. (תניא קס, א). הובא גם בשם רז"ל בסה"מ תרכ"ז ע' מד [ושם: בסוטה דל"ה סע"א) ע' רצה ע' תסד תרכ"ח ע' קעא תרכ"ט ע' תה תרל"ב ח"א ע' קעד. תרל"ג ח"ב ע' תקנד. תרל"ד ע' מב. ראה בהערה שלפנ"ז.
  15. 34. לי : אוצ"ל: לי' להו.
  16. ב. ושם : דל"ה ע"ב — וכנראה שצ"ל כמו בסה"מ תרכ"ז: ע"א.

עמוד רצד

  1. 35. לבני קהת לא נתן. . עליהן בכתף ישאו : נשא ז, ט [ושם: ולבני. עליהם]. ראה גם לעיל הנחה ד"ה ישקני מנשיקות פיהו הערה 37.
  2. 36. נשא את הארון בעגלה : שמואל-א ו, ג.
  3. 37. דוד שנענש : ראה בהבא לקמן לעיל (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח רפכ"א. וש"נ. לעיל הנחה ד"ה ישקני מנשיקות פיהו על יד הערה 45.
  4. 38. תפילין הם המשכה : ראה תו"א יתרו עא, ב. מאמרי אדה"ז תקס"ט ע' קסא. לקמן ח"ב (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה ושאבתם מים פ"א (ובהערה 10. (בחלק ההנחות) הנחה הנ"ל על יד הערה 39.
  5. 39. קרבן הוא העלאה : ראה גם לעיל (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה ואעשך לגוי גדול ובהערה 92.
  6. 40. כשיחשוב הכהן : ראה רמב"ם הל' פסולי המוקדשין רפי"ד.
  7. 41. איזה מחשבת חוץ : ראה רמב"ם שם רפי"ג. לעיל הנחה ד"ה ישקני מנשיקות פיהו על יד הערה 41. סה"מ תר"ל ס"ע שטו. תרל"ב ח"א ע' קנב. תרל"ד ע' מב. תער"ב ח"א ע' שנב.
  8. 42. ודוד. . מעדן עצמו כתולעת : ראה מוע"ק טז, ב.
  9. 43. לא ידעה : איוב כח, יג [ושם: לא ידע אנוש ערכה].
  10. 44. אלקי' הבין דרכה : איוב שם, כג.
  11. 45. נו"ן שערי בינה : ר"ה כא, ב. ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה נעשה אדם פ"ב ובהערה 17.
  12. 46. ואהי' אצלו אמון : משלי ח, ל.
  13. 47. שעשועי המלך בעצמותו : ראה עמה"מ שער זה. מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' תנג. וש"נ.
  14. 48. מדה נגד מדה : ראה שבת קה, ב. סוטה ח, ב.
  15. 49. הארון : אוצ"ל: הלוחות.
  16. 50. כתובים משני עבריהם : תשא לב, טז.
  17. 51. כתובים מכל צדדיהן : ראה ירושלמי שקלים פ"ו, סה"א. ראה גם סהמ"צ להצ"צ ע' 80 ואילך.

עמוד רצה

  1. 52. לא תשכח : תצא כה, יט.
  2. 53. עמלק פעל קרירות : תצא כה, יח. ראה רש"י ילקוט שמעוני ולק"ט שם. פס"ר ופסדר"כ פ' זכור. תנחומא תצא ט. לקו"ת שמ"ע פז, ג. אוה"ת פ' זכור ס"ע א'תשצה ואילך. חוקת ס"ע תשפב. סה"מ תרל"ב ח"א ע' קיט. המשך מים רבים תרל"ו פקי"ט. סה"מ תש"ט ע' 40 (הב'). שיחת שבה"ש תרצ"ב (נדפס ברשימות חוברת ז' ע' 52).
  3. 54. חלק אלוקה ממעל ממש : ראה איוב לא, ב. תניא רפ"ב. סידור ר' יעקב קאפיל בהקדמת הכותב ע' ג. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' שעג. וש"נ. תו"ח וארא ח"א נא, ד. וש"נ. סה"ש תש"נ ע' 381.
  4. 55. שא' זכור : תצא כה, יז.
  5. 56. טעמים בכתר : ראה פרדס שער הטעמים שכ"ט, פ"ה. שיעור קומה — להנ"ל — מערכת טעמים ספ"ז. ע"ח שער טנת"א ש"ה, פ"ה. שער העקודים ש"ו, פ"ב (מ"ב). מאו"א מערכת טעמים סי"ח. לעיל (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח פכ"א.
  6. 57. טעם הכמוס : ראה ביאוה"ז נשא פח, ב ואילך.
  7. 58. סדכ"ס : ראה זהר בהקדמה ב, א. ועוד.
  8. 59. דסתימין הם או"א : ראה ת"ז ת"י (כה, ב).
  9. 60. ורעדכ"ר : ראה זהר ספדצ"נ תרומה קעו, ב. תו"ח בראשית לו, ג הערה 23. תצוה ח"ב שעו, ג.
  10. 61. ורזא דרזין : לשון הזהר בכ"מ. ראה זהר בראשית מה, ב.
  11. 62. שתוק כך עלה במח' : מנחות כט, ב. ראה ביאוה"ז שם. לקו"ת בחוקתי מו, ג. שלח מח, ב. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תתטז. וש"נ. סה"מ תרכ"ט ע' רנג. וש"נ. לקמן ח"ב (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה וזהו שרש ענין יונתי על יד הערה 72.
  12. 63. לחם עני לחם עני כתי' : כנראה שהעיין (הב') נקוד קמץ — פ' ראה טז, ג. פסחים קטו, סע"ב.
  13. 64. כי בחפזון יצאת : פ' ראה שם.
  14. 65. כי בחפזון לא תלכו : ישעי' נב, יב [ושם: לא בחפזון תצאו].
  15. 66. דוה' הוא וב"ד : (בשלח יג, כא). וירא יט, כד. ב"ר פנ"א, ב. ירושלמי ברכות פ"ט, ה"ה.
  16. 67. אם בחוקתי תלכו : בחוקותי כו, ג.
  17. 68. כי ברח העם : בשלח יד, ה. ראה תניא פל"א.

עמוד רצו

  1. 69. ואת רוח הטומאה. . הארץ : זכרי' יג, ב.
  2. 70. יצי"מ הי' משם אלקים : ראה מדרש שבהערה הבאה. לעיל הערה 66.
  3. 71. יצי"מ. . הי' בלילה : לעיל (בחלק המאמרים) בההמשך כאן ספכ"ב (והוא לשון האוה"ת כאן): ”נמשך יציאתם בבחי' לילה ע' במד"ר בא ספי"ט", ו. וראה גם תו"ח בא ח"א קטו, ב ובהנסמן שם. סה"מ תרס"ג ח"ב ע' קמה בשולי היריעה (באותיות המחשבה).
  4. 72. סיהרא לית לה מגרמה כלום : ראה זהר בראשית לג, ב. תולדות קלה, סע"ב. ויחי רלו, ב. רמט, ב. ויקהל רטו, א. בחוקותי קיג, ב. מאמרי אדה"ז הקצרים ע' שפג.
  5. 73. והי' לעת ערב יהי' אור : זכרי' יד, ז.
  6. 74. משנת"ל בענין העלאות הנרות : ראה לעיל (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח פ"י. פי"א.
  7. 75. נר הוי' נשמת אדם : משלי כ, כז. ראה גם לקמן ח"ב (בחלק המאמרים) המשך יונתי פ"ד ואילך. (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה ואהבת את ה' אלקיך הא'.
  8. 76. מ"ד : ראה לעיל (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח כאן פכ"ג הערה 647.
  9. 77. שמשה הוא שושבינא דמלכא : ראה זהר רע"מ ויקרא כ, א. מצורע נג, ב. רע"מ שופטים ערה, ב. תו"ח שמות ח"א יא, ג הערה 510.
  10. 78. מתניתא מלכתא : כתובות סא, ב.
  11. 79. מלמטלמ"ע : אוצ"ל: מלמעלמ"ט.
  12. 80. דתורה. . שערות. . ומצות. . ארחין דגולגלתא : ראה לעיל (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח פי"א פיסקא וביאור הענין.
  13. 81. אעברה נא ואראה : ואתחנן ג, כה. ראה מאמרי אדה"ז תקס"ג ח"ב ע' תרסח ואילך. תקס"ד ע' רא ואילך וע' רד. לקו"ת ואתחנן ג, ג-ד. שע"ת קד, ב ואילך. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' רעא.
  14. 82. דאיהו וחיוהי חד : ראה ת"ז בהקדמה ג, ב.
  15. 83. מצה. . קטנות אבא : ראה סידור סדר הגדה חצר, סע"א ואילך. תו"ח בא ח"א צד, ד הערה 393.
  16. 84. שבת מוחין דאבא יו"ט מוחין דאימא : ראה פע"ח שער מקראי קדש ש"כ, פ"א. לקו"ת צו יא, ד. בחוקותי מז, ג. שע"ת צח, ב (בשם הע"ח). הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' א'מד. סה"מ תרכ"ז ע' תפט. וש"נ.

עמוד רצז

  1. 85. סוכות מקיפים דבינה : ראה ביאוה"ז אמור פ, ב. הנסמן בתו"ח בא ח"א קיד, א. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'שנו ובהנסמן שם. סה"מ תרכ"ז ע' תכא. וש"נ. לקמן מאמר ד"ה להבין שרש ענין מקיפים דבינה.
  2. 86. ברשב"א שהמצות תלוים בג' דברי' : ראה לעיל (בחלק המאמרים) בההמשך כאן פכ"ג ובהערה 658.
  3. 87. כל העוסק בתורת עולה : ראה מנחות קי, א. לקו"ש מסעי כרך יח ע' 413. וש"נ. ערב פסח כרך לב ע' 37. וש"נ.
  4. 88. הלומד הלכות פסח בסוכות ממשיך המשכות אוא"ס : ראה לעיל (בחלק המאמרים) בההמשך כאן ובהערה 660.
  5. 89. ואתה הקרב אליך : תצוה כח, א.
  6. 90. והו"ע : תיבה זו איננו ברורה.
  7. 91. רוצה ה' את יריאיו : תהלים קמז, יא.
  8. 92. דאהרן הוא יר"ע : ראה גם המשך מים רבים תרל"ו פ"נ שהוא בחי' מקור היראה. אוה"ת תצוה כרך ז ע' ב'תשנו ס"ו.
  9. 93. מאת בנ"י : תצוה כז, כא.
  10. 94. אתוון דוכרין ואתוון נוקבין : ראה ס"י פ"ג, מ"ה ואילך. זהר ויצא קנט, א. תו"א בשלח סג, ד. סד, ג. מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' רב. וש"נ.
  11. 95. תצוה הוא ל' צוותא : ראה גם תו"א תצוה כאן בהמאמר פב, א.
  12. 96. ודברת בם : ואתחנן ו, ז.
  13. 97. ודברת ל' הנהגה : ראה גם תו"א בראשית א, סע"א (הועתק בסה"מ תרל"ח ע' רכה). מאמרי אדה"א בראשית ע' תיט. וש"נ. תו"ח פקודי ח"ב תס, ב. וש"נ.

מצוטט ב־3 עמודים

תורת שמואל ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע 3
  1. תרמ"א ‹ מאמרים ‹ כי תשא את ראש בנ"י ‹ קיד סה"מ תר"ם ח"א ע' רצד
  2. תרמ"א ‹ מאמרים ‹ [נקדישך] וביאור הענין ‹ עדר סה"מ תר"ם ח"א ע' רצד
  3. תרמ"א ‹ הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ זאת תהי' תורת המצורע ‹ תעט סה"מ תר"ם ח"א ע' רצז