ד,ב
ד,ב
שנק' בשם חי כמ"ש בחוה כי היא הית' אם כל חי וגם החכ' נק' חיה כדכתיב והחכמה תחי' כו'. ונמצא שהצומח עם החי הם סמוכים זל"ז בלי דילוג והפסק מדריגה אחרת אמצעית ביניהן והם מתאחדים ומתדבקים זב"ז מצד עצמותן ומהותן שהרי מתחלה הי' הצומח כלול בחי ממש שהוא ענין העלם המדות בבחי' עבור בהשכל כולד הצפון בבטן האם דירך אמו הוא ממש וגם אח"כ ביציאתן לחוץ עדיין צריכין לאמן הם בימי יניקה שהשכל מחי' ומגדל את המדות והוא קיומן ממש. ולכן גם בגשמיו' במאמר תוצא הארץ נפש חיה יצא גוף הבהמות ונפשותן שהם בחי' צומח וחי כאחד מן הארץ על היותן סמוכים ומתאחדי' זע"ז גם בשרשן כנ"ל. משא"כ הדומם רחוק מן החי ביותר שהרי בחי' צומח מפסיק ביניהן. ועד"מ האותיות אין להם שייכות כלל להשכל שאינן כמו המדות שהם בערך וסוג קרוב עם השכל. וראוי הוא שיהי' התהוות ההתפעלות מן השכל כמ"ש לפי שכלו יהולל איש. וע"כ הם סמוכים זל"ז כנ"ל. אבל האותיות הן הנה ממהות וסוג אחר כי הם גשמיים ממש ואין להם שייכות כלל למהות השכל (ועמש"ל בד"ה בכ"ה בכסליו גבי נרות וקטורת) ולכן גוף האדם שהי' דומם וגולם נתהווה כמו שהוא בלא נפש החיונית כי לא יכלה נפש החיה כלל להתחבר עמו. אמנם אח"כ נתלבשה בו נפש האדם עם היותה בחי' מדבר שהוא למעלה בערך גם מן החי. אבל הענין כי היא הנותנת שבבחי' שלמטה מטה ביותר א"א שירד וישפיל א"ע שם רק מי שהוא גבוה בערך ביותר ולכן בגוף שמבחי' דומם היותר נמוך במדרגה נתלבשה נפש המדברת הגבוה מכולן משא"כ בצומח שלא נתלבשה בו רק נפש החיה. רק שאותה הנפש יצאה כאחד עם הגוף אבל בדומם אינו כן שלא יצאה הנפש המדברת עמו כא' רק שאח"כ נתלבשה בו כו': וביאור כל זה הנה יובן ע"פ ענין ההפרש שבין מלאכים לנשמות. כי הנה המלאכים נק' בשם חיות ובהמות כמ"ש פני ארי' אל הימין ופני שור מהשמאל כו'. והם מורכבים ג"כ מגוף ונפש ונק' חומר וצורה כמו בנ"א. רק שההפרש ביניהם לבנ"א הוא שגופם רוחני יותר. וכמ"ש הרמב"ן ע"פ עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט שמרוחניות שני היסודות אלו אש ורוח נעשה גופות המלאכים יש מהן שגויתם מבחי' רוח והוא כמו מחנה מיכאל ויש שמבחי' אש וכמו מחנה גבריאל כו'. משא"כ גופות בנ"א הם מגשמיות ד' יסודות ארמ"ע. אמנם הסבה לזה למה נתנו להם גופות רוחניות מלישראל. כי הנה תכלית הירידה בהשתלשלות העולמות הוא רק כמ"ש ולכבודי בראתיו כו' דהיינו להיות ביטול היש וזהו עיקר ענין עולם התקון יחוד והתכללות אורות וכלים שהן דרך כלל בחי' אין ויש כי האורות הן בחי' הארו' והמשכות א"ס ב"ה והן בבחי' ביטול והכלים הם בחי' יש חו"ב חו"ג. והנה בעולם התהו לא יכלו הכלים להכיל את האורות דהיינו שלא הי' היש נכלל ובטל אל האין ועיקר ענין התקון הוא להיות התכללות האורות עם הכלים וכן להיות התכללות חו"ג שמאלא וימינא כו' שהוא בחי' ביטול היש לאין. וגם המלאכים יש להם עבודה זו לבטל היש והגוף שלהם ע"י נשמתם שהיא מבחי' אין ונלקחה מחיצוניות הכלים. וכן גם ישראל צריכין לבטל היש שהוא הגוף הגשמי שלהם ע"י נפשם האלקית שהיא בעצמה א"צ תקון לפי שהיא בבחי' אין כו' ונלקח' מפנימי' הכלי' הגבה למעל' ממקור מחצב נפשות המלאכים. ולכך יכולה להפוך ולכבש גם גוף גשמי משא"כ המלאכי' אילו היה להם גוף גשמי לא היו יכולים להפכו כלל ולהיות בביטול היש אלא היו נופלים ממדרגתם לגמרי. רק נשמות האדם דוקא מצד מעלת נשמתם עלו במחשב' כו' יכולים להפוך גם גוף גשמי. וכמשל מדורת אש גדולה שמאירה למרחוק
מצוטט ב־21 עמודים
לקוטי שיחות 1
- כרך טו ‹ בראשית ‹ שיחה ג ‹ 14 תו"א בראשית ד, סע"ב
תורת מנחם 12
- יג - שנת תשט"ו - חלק ראשון ‹ בס"ד. ש"פ משפטים, פרשת שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשט"ו תו"א בראשית ד, ב
- יד - שנת תשט"ו - חלק שני ‹ בס"ד. יום א' פ' פנחס, י"ג תמוז, ה'תשט"ו תו"א בראשית ד, ב
- יד - שנת תשט"ו - חלק שני ‹ בס"ד. ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשט"ו תו"א בראשית ד, ב
- טו - שנת תשט"ז - חלק ראשון ‹ בס"ד. ש"פ וישב, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשט"ז תו"א בראשית ד, ב
- טז - שנת תשט"ז - חלק שני ‹ בס"ד. ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר, ה'תשט"ז תו"א בראשית ד, ב
- טז - שנת תשט"ז - חלק שני ‹ בס"ד. ליל א' דחג השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשט"ז תו"א בראשית ד, ב
- יט - שנת תשי"ז - חלק שני ‹ בס"ד. אחרון של פסח, ה'תשי"ז תו"א בראשית ד, ב
- לא - שנת תשכ"א - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"א תו"א בראשית ד, סע"ב
- נ - שנת תשכ"ז - חלק שלישי ערוך ‹ בס"ד. ש"פ פינחס, י"ד תמוז (מאמר א), ה'תשכ"ז תו"א בראשית ד, ב
- לד - שנת תשכ"ב - חלק שלישי ‹ בס"ד. ליל א' דחג-השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשכ"ב תו"א בראשית ד, ב
- נו - שנת תשכ"ט - חלק שלישי ‹ ליל א' דחג השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשכ"ט תו"א בראשית ד, ב
- נט - שנת תש"ל - חלק שני ‹ שיחת ש"פ משפטים, בדר"ח אדר ראשון, ה'תש"ל תו"א בראשית ד, ב
תורת שמואל ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע 7
- תרל"ט ח"א ‹ מאמרים ‹ כל הנהנה כו' ‹ צב תו"א בראשית ד, ב
- תר"ם ח"א ‹ הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ ואתה תצוה ‹ רצב תו"א בראשית ד, ב
- תר"ם ח"ב ‹ מאמרים ‹ וכל שיח השדה כו' ‹ תרד תו"א בראשית ד, ב
- תר"ם ח"ב ‹ הנחות מכ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ כנשר יעיר קנו ‹ תשעט תו"א בראשית ד, ב
- תר"ם ח"ב ‹ הנחות ‹ כנשר יעיר קנו ‹ תתקלא תו"א בראשית ד, ב
- תרל"ט ח"ב ‹ מאמרים ‹ עבדו את ה' בשמחה כו' (ג) ‹ שפז תו"א בראשית ד, ב
- תרל"ט ח"ב ‹ הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע ‹ עבדו את ה' בשמחה (ל"ג בעומר) ‹ תקע תו"א בראשית ד, ב
ספר המאמרים ספרי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע 1
- תרצ"ב-תרצ"ג ‹ תרצ"ב ‹ בס"ד. יום ב' דר"ה תרצ"ב, אָטואָצק. ‹ כה תו"א בראשית ד, ב
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

