שיוך משוער לקטע
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה יד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ותחסרהו מעט מאלקים" על שלא היה לו שער הנו"ן, וזכה לכך בשעת הסתלקותו בהר נבו, "נ' בו".
4 ראש השנה כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
4 עאכו"כ: ענין של תומ"צ -- עליהם העולם קיים . ובפרט קביעת החודש -- שעל קריאתה מחללין את השבת (ר"ה כא, ב. ובתוד"ה על שם). \
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט שופטים שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, ד
[בביטוי "לעשות משפט" לגבי מלך אין הכוונה לחקירה ולדרישה, ולפסיקת הדין , אלא לעשייתו – ביצוע משפט התורה, הנקבע לפי בית דין , או למשפט שהמלך קובע "כפי מה שהשעה צריכה"].
32 ראה גם אברבנאל שם ד"ה והדעת הד'. וראה כלי יקר פרשתנו יז, טו. צרור המור שם, ח. של"ה פרשתנו (שעז, א). ועוד. אבל להעיר ממ"א ג, ט ואילך (גבי שלמה). ועוד. וראה תוד"ה אבל (סנה' יט, א). ד"ה מורד (מגילה יד, ריש ע"ב). ולהעיר ששלמה ביקש במיוחד "ונתת גו' לשפוט את עמך גו'" (מ"א שם). וראה ר"ה כא, סע"ב. צפע"נ (המלוקט) לסנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט ברכה-שמח"ת שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
כלומר, דברי הגמרא "חמישים שערי בינה נבראו בעולם וכולן ניתנו למשה חסר אחד" – חוץ משער החמישים – אמורים על התקופה שעד פטירתו, אבל בסמוך להסתלקותו הוא הגיע גם לשער החמישים, הנשגב באין־ערוך ממ"ט שערי בינה .
29 ר"ה כא, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד וילך שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ילכו מחיל אל חיל, הם מתעלים מיום ליום, ובודאי ביום האחרון של חייו בעולם הזה היה משה רבינו בשיא ההתעלות, ובמיוחד לפי הידוע, שביום מותו הוא הגיע גם לשער הנו"ן של חמישים שערי בינה שניתנו בעולם ועד אותו יום ניתנו למשה חסר אחד חסר שער הנו"ן.
35 ראש השנה כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ערב חג השבועות ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
והעיקר שניתן במתן-תורה הוא – כתר שם טוב, שהרי "חמישים שערי בינה נבראו בעולם" , וחמישים שערי בינה אלו הם ה"מהלך ת"ק שנה".
24 ר"ה כא, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ז שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וישנו חולה שחסר לו שער הנו"ן, ע"ד מדריגת משה רבינו, עליו נאמר "ותחסרהו מעט מאלקים", כיון שלא הי' לו שער הנו"ן, וזכה לזה בשעת הסתלקותו בהר נבו, נו"ן בו.
44 ר"ה כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וע"ד שמצינו במשה רבינו שנאמר עליו "ותחסרהו מעט מאלקים", שהי' חסר לו שער הנו"ן, וביום הסתלקותו הגיע גם לשער הנו"ן, כפירוש המגיד ממעזריטש על הפסוק "ויעל משה גו' אל הר נבו", ש"נבו" היינו נו"ן בו.
102 תהלים ח, ו. וראה ר"ה כא, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
משה רבינו זכה לבחינת נשמה, דנשמה היא בספירת הבינה , כמ"ש נשמת שדי תבינם, ולמשה ניתנו שערי בינה .
58 ר"ה כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמות, מבה"ח שבט, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
אמרו רז"ל "חמשים שערי בינה נבראו בעולם וכולן ניתנו למשה חסר אחד" .
38 ר"ה כא, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וזוהי מעלת יום החמישים לגבי כל מ"ט ימי הספירה - שמ"ט ימי הספירה שכנגד מ"ט שערי בינה (שנבראו בעולם ) שייכים לעולמות, משא"כ יום החמישים שכנגד שער הנו"ן הוא למעלה מעולמות, וכמבואר לעיל (בהמאמר) שהוא ע"ד כתר הג' שהקב"ה "נותן בראשו".
9 ר"ה כא, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וגם לאחרי מ"ת גופא ישנם כמה חילוקים במדריגת משה – וכפי שמצינו שבתחלה נמסרו לו רק מ"ט שערי בינה , ולאח"ז השיג גם שער הנו"ן, והרי מעלת שער הנו"ן על שאר המ"ט שערים אינה רק מעלה של הוספה בכמות, אלא עילוי שבאין-ערוך כלל, כידוע.
128 ר"ה כא, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וירא, ח"י מרחשון, ה'תשכ"ה*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
והנה, הגילוי דוירא גו' הוא גילוי נעלה ביותר, כי, ענינו לבקר את החולה, דחולה בגימטריא מ"ט , כיון שהי' אצל אברהם רק מ"ט שערי בינה , שזהו מה שניתן לנבראים שיוכלו להמשיך בכח עצמם, כמארז"ל חמשים שערי בינה נבראו בעולם וכולן ניתנו למשה חסר אחד , ואילו שער הנו"ן אינו בשייכות לנברא , אלא – בורא, בחי' אחד , שזהו מה שמקבלים מלמעלה.
508 ר"ה כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
רז"ל "חמשים שערי בינה נבראו בעולם , וכולן ניתנו למשה , חסר אחד" , שניתנו לו רק מ"ט שערים, הנה "גדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהן" , ולכן, אף ש"בחייהם אינם רואים" , הנה בעת פטירתו זכה גם לשער הנו"ן,
752 ר"ה כא, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ויובן בהקדם הידוע שמדרגת משיח היא מדריגת היחידה – למעלה מד' המדריגות נפש רוח נשמה חי', שהם כנגד ד' עולמות אבי"ע, וכנגד ד' אותיות שם הוי' – שהיא בדוגמת קוצו של יו"ד, שכנגדו הם עולמות הא"ס שלמעלה מאצילות , כמבואר בכתבי האריז"ל ובדרושי חסידות (במאמרי חג הפסח12) מעלתו של משיח אפילו לגבי משה רבינו, בחי' נשמה, שהיא בחי' בינה (שזהו שאמרו רז"ל "חמישים שערי בינה נבראו בעולם , וכולן ניתנו למשה כו'"), ולמעלה אפילו מאדם הראשון, בחי' חי' (וכפי שמצינו שאדה"ר ראשו באצילות , כנגד בחי' חי') – כיון שמדרגת משיח היא מבחי' היחידה.
1450 ר"ה כא, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ועפ"ז יובן גם הידוע שלאחרי שבמשך כל ימי חייו השיג משה רבינו רק מ"ט שערי בינה (חמישים חסר אחת ), הנה ביום הסתלקותו השיג גם שער הנו"ן דבינה , כתורת המגיד בפירוש הכתוב ויעל משה גו' אל הר נבו, שנבו היינו נו"ן בו , ולכאורה, איך מתאים ענין זה עם האמור שביום הסתלקותו נסתמו ממנו מסורות ומעיינות החכמה, דכיון שנסתמו ממנו כו', איך הי' יכול להשיג שער הנו"ן דבינה .
124 ר"ה כא, ב. נדרים לח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ולכן היתה בל"ג בעומר הסתלקות הרשב"י, כידוע שבעת הסתלקותו השיג בחי' שער הנו"ן דבינה , כמו משה רבינו שכל ימי חייו לא השיג אלא בחי' מ"ט שערי בינה , ובעת הסתלקותו השיג בחי' שער הנו"ן, וכמ"ש ויעל משה גו' אל הר נבו, נו"ן בו (כתורת הרב המגיד ), והיינו, לפי שבל"ג בעומר, הוד שבהוד, נשלם עיקר הענין דספירת העומר, שעי"ז באים לגילוי שער הנו"ן, כנ"ל.
829 ראה ראש השנה כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ תצוה, ח' אדר-ראשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וכן מצינו שבעת הסתלקותו הגיע משה רבינו לדרגת שער הנו"ן, והיינו, שאע"פ שעד אז היו אצלו רק מ"ט שערים, כדאיתא בגמרא "נ' שערי בינה נבראו בעולם , וכולן ניתנו למשה חסר אחת, שנאמר ותחסרהו מעט מאלקים", הנה ביום הסתלקותו ניתן לו גם שער הנו"ן,
484 ר"ה כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם כ"ט אלול ה'תשכ"ב, ליל ערב ראש השנה ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וענין זה שייך בדרגות הכי עליונות, כידוע מ"ש בכתבי האריז"ל שחולה בגימטריא מ"ט, שמורה על דרגא שישנם כל מ"ט שערי בינה בשלימות, ואף שלכאורה הרי זו דרגא היותר נעלית שיכולים להגיע אלי', כמארז"ל חמשים שערי בינה נבראו בעולם וכולם ניתנו למשה חסר אחת (מ"ט), שנאמר ותחסרהו מעט מאלקים, מ"מ, הרי זה עדיין בבחי' חולה (בגימטריא מ"ט), כיון שחסר שער החמשים .
550 ר"ה כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב, יג
יצתה בת קול ואמרה לו כו'" , ומכ"ש בנוגע לשאר מלכי יהודה.
832 ר"ה כא, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ואתחנן, שבת נחמו, י"א מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
להוסיף בביאור דיוק הלשון הרופא (לשבורי לב), שמורה על ענין החולי, ע"פ מ"ש האריז"ל על הפסוק כל חולי וגו', שחולה בגימטריא מ"ט, שהו"ע מ"ט שערי בינה , והיינו, שגם כאשר משיג מ"ט שערי בינה , וחסר לו רק שער הנו"ן, כפי שמצינו במשה , כמארז"ל חמשים שערי בינה נבראו בעולם וכולם ניתנו למשה חסר אחת, שנאמר ותחסרהו מעט מאלקים, אזי נעשה חולה מצד הרצוא והצמאון שיהי' אצלו גם גילוי שער הנו"ן.
1143 ר"ה כא, ב. נדרים לח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר שני, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
על זה אמרו רז"ל אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש, והיינו, שהתפלה היא על החסרון למעלה, שמזה נעשה החסרון למטה, דהחסרון למעלה הוא מה שמתחלה הי' אוא"ס ממלא כל מקום החלל, ואח"כ צמצם עצמו וסילק אורו כו' , שעי"ז נעשה העלם וחסרון בכל המדריגות, עד שיכול להיות גם חטא ועון, ולא רק חטא ועון כפשוטו, אלא עון מלשון עיוות ועיקום, שמעוות את דרכו מדרך המלך, וכן חטא הוא מלשון והייתי אני ושלמה בני חטאים , ופרש"י חסרים, ועד לענין החולי מצד החסרון דשער הנו"ן, כידוע שחולה בגימטריא מ"ט , שעז"נ ותחסרהו מעט מאלקים, שכל זה הוא מצד צמצום הראשון.
1863 תהלים ח, ו. וראה ר"ה כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ולאחרי השלימות דכדכד שמשותיך באים לדרגא נעלית יותר, כהמשך הכתוב ושעריך לאבני אקדח, ומבואר בלקו"ת דשעריך אלו נו"ן שערי בינה .
1074 ר"ה כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות (מאמר א), ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
שערי בינה נמסרו לו , ומחמת זה הי' קרוב לשער החמישים להמשיך ממנו (אלא שזהו רק ביחס לדרגת שער הנו"ן כפי ששייכת למ"ט השערים, אבל לא בדרגא העליונה דשער הנו"ן, שנמשכת מעצמה כו' ).
2198 ראה ר"ה כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב הוספות שטו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
דער כללות חסידישער משה מיט די נ' שערי בינה וואָס נבראו בעולם , איז דער בעל שם טוב מיט זיין תורת החסידות.
90 ר"ה כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו מראיהם ומעשיהם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וזהו ביאור ענין משה ידבר הנ"ל, דהנה אמרו ז"ל דמ"ט שערי בינה נמסרו לו למשה חוץ מאחד והוא שער החמשים וכמ"ש ותחסרהו מעט מאלקי' כי שם אלקים דבינה כולל מ"ט שערים ושער החמשים כוללם יחד וכמ"ש לך ה' הגדולה כי כל כו' אותיו' לך וכל הן חמשים שערי בינה כו' וכמ"ש במ"א ועכ"פ קרוב היה משה לשער החמשים הזה אלא שלא ניתן לו במתנה דהיינו שיוכל להביאו בבחי' גילוי למטה כו' שהרי בהכרח לומר שהי' למשה השגה גם בשער החמשים כידוע בפי' ויעבור ה' על פניו ויקרא הוי' הוי' כו' דויעבור קאי על ה' ואחר שעבר קרא משה י"ג מדה"ר הללו ופי' ויקרא קאי על משה כדאית' בזוהר וזאת הקריא' משם הוי' שבכתר העליון המקיף הכללי הוא כידוע שהוא למעלה מסדר ההשתלשלו' כמשי"ת בסמוך בפי' ונוצר חסד כו' וא"כ הי' למשה השגה גם בשער החמשי' אלא שלא ניתן לו במתנה להביאו למטה בבחי' גילוי גם בכנ"י עד בחג השבועו' שאז נאמר מש"ה ידבר פי' בחי' משה דוקא ימשיך ויוריד אור א"ס להיו' למטה כמו למעלה כנ"ל שהוא מפני שזכה לבחי' שער החמשים שנתגלה לו בשעת מ"ת דוקא ולהיותו יותר עליון הוא דוקא יכול לירד למטה מטה כ"כ כענין הנ"ל באופן אשר בתוך האופן כו' וד"ל.
23 דמ"ט שערי בינה נמסרו לו למשה : ראה ר"ה כא, ב. ת"ז סתכ"ב. תז"ח קיג, ג. (ובהנסמן בנצוצי זהר לשם). לקו"ש חי"ד ס"ע 451.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו זוהר פ' שלח והי' ביום ההוא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
והי' ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים כו' וגמיר קמי' חד עמודא דעלמא ברי' דרבי יהודא, י"ל שרבו הי' ברי' דר"י או הינוקא עצמו ברי' דר"י, מיא דאינון מלרע האיך סלקין לעילא מיני' יתיר בכמה דרגין ומה איצטריך לון, כי ים הקדמוני הוא בינה כמארז"ל נ' שערי בינה נבראו בעולם שמלמטה למעלה נק' מ"י בגימ' נ' ומלמעלה למטה נק' ים וכשנמשך למטה הוא ים שעשה שלמה על י"ב בקר מיכאל כו' והים מל' דאצי' עומד עליהם כו' וא"כ איך יתכן שיצא מים חיים מירושלים הוא המל' כח האחרון אל הים הקדמוני דבינה שאו"א הם תרין ריעין כו' ואין א"ס מתלבש כ"א בחכמה כידוע ומשם יקבל המלכות דלית לה מגרמ' כלום, וגם ב' קושיות בפסוק הא' האיך אפשר להמל' לעלות יתיר בכמה דרגין חג"ת כו' והב' למה נצרכי' לשפע דילה כו' ומה אתר דכל מבועין ונחלים נפקין מינה הן חו"ג והיא השפעת הגילוי ודאימא נק' נחלים ע"ש מ"ש כל הנחלים הולכים אל הים כו' והשפע דחכמה כח הנעלם נק' מבועין עד"מ מעיין הוא הולך מתחת לארץ משא"כ הנהר הולך בגילוי כו' והמשיל משל שני מאן חמא חפירא דבירא דיהיב מיא למבועין דנביע כמו שא"א לומר שיהי' הולך מים מן הבריכה והחפירה אל מקור המעיין כך א"א לומר שיצאו מים כו', ואחידו בי' תלת עמודין חג"ת והם ג' צדיקים עמודי עולם כו' ותתסחי בכל יומא מטלא קדישא כו' הרב כבסני כו'.
3 נ' שערי בינה נבראו בעולם : ראה ר"ה כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין תז מי הם שיכולים לילך חוץ לתחום א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
א מי שיצא חוץ לתחום משום פיקוח נפש כגון חכמה הבאה לילד וכיוצא בזה יש לו אלפים אמה לכל רוח ממקום שהגיע לו כדי שלא תהא מכשילו לעתיד לבא שימנע מלילך אם לא יהיה לו שם אלא ד' אמות ואם הגיע לעיר הרי הוא כאנשי העיר ויש לו אלפים לכל רוח חוץ לעיר:
ב לבוש ס"ג (לענין לחזור למקומם). וראה משנה ר"ה כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח, יג
ואף אם הי' נראה בעליל שהדור פרוץ, ח"ו הס מלהזכיר , אין אנו וכל אנ"ש נתפסים בעון הדור ח"ו מפני עדי שקר שהעידו עלינו שלא בפנינו, מאחר שגם לנו יש עדים רבים כשרים ונאמנים למאות ולאלפים מהמוני עם , המגודלים אתנו מנעורינו ועד היום הזה בכל מקומות מושבותינו, במדינה זו ושאר מדינות המלך יר"ה, הראוים ומוכנים להעיד באמת ואמונה שעיניהם ראו ולא זר כי נקיים אנחנו מעון הזה אשר חשדונו חכמים הנ"ל, ויתנו אותנו כמלעיגים על דברי חז"ל, וח"ו לא מיני' ולא מקצתי' ולא שמץ מנהו , כי עיניהם לנוכח יביטו כאשר גדלנו באמונה אתם מנעורינו ועד עתה באמונת חכמים, וזהירות לקיים כל דקדוקי סופרים ביתר שאת ויתר עז מרבים משלומי אמוני ישראל , וכל דרכנו לנוכח פניהם, כי לא מראש בסתר דברנו ולא במחשך מעשינו .
491 נראה בעליל : ע"פ ר"ה כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת פו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ובזאת נראה בעליל כי אמת אתנו, וחפץ בנו ה' לצדקנו ולקיים בנו מה שכתוב שפת אמת תכון לעד ועד ארגיעה לשון שקר, אשר אין לו רגלים , ויפול במהרה אי"ה.
4851 נראה בעליל : ע"פ ר"ה כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת פט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב, יג
אי לזאת הסב לבו אחורנית , כשגגה היוצאת מלפני השליט , והשיב אחור ימינו , להרים ידו לכתוב מכתבי עמל ואון, להתעולל ולהתגולל עלינו בעלילות שוא הנראה בעליל , לשנות את הידוע ומפורסם לכל, הן במילי דשמיא , לעשות פלסתר כל מכתביו לכללות אנ"ש ואלי ביחוד זה כ"ב שנים מדי שנה בשנה , לחזקני ולאמצני פתח פיך ויאירו דבריך כו' וכהנה דברים רבים, נכרים דברי אמת היוצאים מעומקא דלבא, ולא כדי למלאות רצוני, כמו שכתב במכתבו למחותני הגאון החסיד אב"ד דק"ק בארדיטשוב , כי מעולם לא בקשתי ממנו שום הסכמה על מילי דחסידות, להיותם אמרי פה קדוש רבנו הגדול זללה"ה ובנו נ"ע ממעזריטש.
4973 הנראה בעליל: ע"פ ר"ה כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת קג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ועתה בגלות החל הזה , אשר אין עוד נביא אתנו ויודע עד מה , הנה ברבות השנים אחר פטירתו של הגאון החסיד המנוח ז"ל, זכות תורתו עמדה לו ולכל המסתופפים בצלו שלא לשפוך עוד דמים חנם, בהגלות נגלות לעיני כל ונודע האמת ונראה בעליל שאין בנו שמץ מינות ח"ו ולא שמצא דשמצא.
5487 ונראה בעליל : ע"פ ר"ה כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ג (סי' תמח-תנב) סדר מכירת חמץ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
נודע בשערים המצוינים בהלכה , אשר הרבה מספרים הראשונים ז"ל לא יצאו לאור הדפוס עדיין בימי האחרונים ז"ל הט"ז ומ"א והנמשכים אחריהם, עד עתה קרוב לדורותינו אלה, כנראה בעליל מספר שיטה מקובצת על כמה מסכתות וכיוצא בו.
1190 ע"פ ר"ה כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ח (סי' שסו-תח) תז מי הם שיכולים לילך חוץ לתחום
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
כדי שלא תהא מכשילו לעתיד לבא ,
1706 לבוש ס"ג (והתירו
להם לחזור אפילו עם כל כלי זיינם, כדי שלא להכשילם בפעם אחרת), והיא ההלכה דלקמן
ס"ג (הרי אלו חוזרים בשבת למקומם ובכלי זיינם), ומטעם זה נתנו לו אלפיים אמה
ממקום שהגיע לו.
וראה משנה ר"ה כא, ב (אם מעכב אתה
את הרבים , נמצאת מכשילן לעתיד לבא ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הקדמות בני הגאון המחבר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והן עתה בעוונותינו הרבים חשך השמש בצהרים , ובא השמש אל מקומו שואף נתבקש בישיבה של מעלה , אראלים נצחו ונגנז ארון הקודש ויצתה נשמתו בטהרה , אחר כמה נוראות ונפלאות שנראה ממנו ז"ל באותן הימים שלפני הסתלקותו , לא פסק פומיה מגירסא עד יום מנוחתו , ואחר שהתפלל תפלת ערבית והבדלה בחונן הדעת בדעת צלולה ומיושבת ובדביקות נפלאה, במוצאי ש"ק כ"ד טבת תקע"ג , בחד קטירא איתקטר ביה בקוב"ה מעודו על הארץ, ששאל שאל אותו ה' לנו לפקוח עינים עוורות בעקבות משיחא, ועד כי בא יומו ורעוא קמי קוב"ה לארחא בתפוחא דא ולאשתעשע בצדיקייא , אליו נשא את נפשו בשמחה וטוב לבב , כאשר נראה בעליל לכל העומדים שמה אשר נתפלאו ונשתוממו על המראה , ואותנו עזב ביגון ואנחה, נסתמו [מעייני] החכמה ויסכרו מעיינות תהום רבה , נוטל כבוד מבית חיינו עטרת תפארתנו נזר ישראל צפירת תפארה , אנן מה נענה אבתריה , אוי ואבוי, ומה נעשה וחטאינו עשו.
159 ע"פ ר"ה כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וזהו הפלפול בעיון שמקשה בסברות להפוך מאיסור להיתר ומטמא לטהור ומראה לו פנים וטעם או לטהר הטמא ולהתיר האסור בטוב טעם שלא כדין האמת כמו מט"פ טמא ומט"פ טהור שבמ"ט שע"ב עד שיברר היטב
474 שבמ"ט שערי בינה : ראה ר"ה כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת פקודי להבין שרשי הדברים הנ"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
הנה כתיב שאו מרום עיניכם וראו מ"י ברא אל"ה פי' מ"י הוא בחי' בינה הנק' אם הבנים ולהיות כי יש בה חמשים שערים ונק' חמשים שערי בינה כידוע לכך נק' מ"י שמספרו חמשים , ומ"י ברא אל"ה שתולדות המדו' נולדו מן השכל וההתבוננו' והתפעלות השכל נק' שער"י בינ"ה כידוע, ויציא' והמשכת התפעלות השכל ללב שבו משכן המדו' אוי"ר וענפיהן נצח והוד וכו' נק' אל"ה להיותם ששה מדו' וכל מדה כלולה מששה שמספרו ל"ו כו' ולהבין איך כל מדה כלולה מששה המדו' הנה מבוארי' המה בכוונו' הספירה ביום הא' ספי' חסד שבחסד וביום הב' גבורה שבחסד וכו' עד מל' שבחסד שהיא השביעי' ואינה במנין הששה מדו' כידוע.
6 חמשים שערי בינה : ר"ה כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו בחודש השלישי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
הענין הוא כידוע דז' שבועות הספירה [ש]הן מ"ט שערי בינה והוא בחי' בירור ז' המדות שנמשך למל' שהוא שם ב"ן, וע"כ הן [ז'] שבועות דוקא כמו בקידוש הלבנה שזמנה אחר ז' ימים בחדש דוקא מטעם שאז נשלם בה ז' מדות דז"א שנק' שמשא כנ"ל, וכך בענין הספירה בז' שבועות הנ"ל שהן ז' ימים דז"א נשלם כל המשכות דז"א במל' ממ"ט שע"ב כו' לברר למדות דק"נ.
301 מ"ט שערי בינה : ראה ר"ה כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה צו, ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
מוגבל כלל דהיינו שלא יוגבלו בשכל וטעם כלל כו' והנמשל מכל זה יובן במ"ש בהעברה שני' בנהר פרת והניף ידו על הנהר והכהו לז' נחלים דוקא דהנה שבע' נחלים אלה הן ז' מדות שבבינה דאצי' שכלולים בנ' שערי בינה דמ"ט שערים הן זפ"ז והן כמו מדות שבשכל והשגה הנ"ל שמוגבלים הם לפי ערך כח המולידם ושרשם הראשון הוא באור אבא שמשפיע לאימא עילא' בחי' בינה אם הבנים כנ"ל ומבואר למעל' בעיקר ענין העבר' זו בנהר שיוצא מעדן שהוא להיות גלוי ההעלם והכיסוי שלא יכסה ויעלים בחי' ההשגה וטעם לפנימי' ועצמות כו' ע"כ כאשר העביר בנהר זה הכהו לז' נחלים היינו לז' מדו' שבבינה שלא יעלימו ויסתירו עוד כמו שהן בהשגת שכל והיינו מצד שהאיר מאור הנעל' וסתום דעדן סתימאה הנ"ל שהוא למעלה הרב' מבחי' החכמ' שנק' אין ליש כנ"ל ושם הז' מדות הן בבחי' אור א"ס ממש שמאיר בפנימי' התענוג ורצון כו' וכמבואר למעל' שזהו כל עיקר מעלת העברה שניה בנהר דבינ' מה שהוא גלוי כל אורו' הסתומים ביותר בפנימי' ועצמו' המאציל כו' שיבואו לגלוי כו' ולכך הכהו לז' נחלים ובז' נחלים העבירם ביבשה ברגל בלי לבוש מסתיר כלל וכלל והן בחי' ז' מדות דע"י וא"א כו' בלא התלבשות בחו"ב כלל וד"ל וזהו ישכיל כו' ירום ונשא וגבה ג' מדות חג"ת דאבות כנ"ל אבל הכל במדות שבעצמות אא"ס שבפנימית ע"י וא"א כנ"ל וע"כ אמר מאד היפוך אותיות אדם דאדם גי' מ"ה הוא שרש התהוות מציאו' המדות מחכמ' לבינה כנ"ל וכמ"ש מה שמו כו' אבל למעלה מבחי' אדם היינו למעלה מבחי' חכמה דשם מ"ה להוליד מדות דאדם כו' והוא פנימית ועצמות אור א"ס שבכתר והיינו בחי' פנימי' ועצמות דחכמה בראיה והסתכלות העצמיו' הנ"ל וזהו נק' מאד בהיפך אדם שהו' בלי גבול כלל כי א"א שיבואו בגבול דחו"ב כנ"ל והיינו פנימית התור' שיקבלו ע"י משיח שנא' בה ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים כו' דלא יכילנה ארץ וים עלמא דאתכסייא ועלמא דאתגלייא כו' אפי' ים העליון שהוא נהר שיוצא מעדן שמשוטט בלי הפסק כלל כנ"ל אבל הנהר עצמו מכסה על מקורו ובהעברה בנהר שיופסק ויוסר הכיסוי דנהר שהוא השגה דבינה אז דוקא יתגלה פנימית התורה שהיא בלי שיעור ומדה כלל ומכ"ש שלא יכילנה ים התחתון שהוא הדיבור שיש לו הפסק כנ"ל וכמ"ש דוד נפלאותיך ומחשבותיך אלינו אגידה ואדברה עצמו מספר כו' וד"ל אך בקי"ס שהי' בבחי' הדבור נקרע לי"ב גזרים דוקא לפי שבדבור נמשכו המדות חג"ת שבלב להתחלקות ששה בכפליים נגד י"ב שבטים י"ב ג"א בעלמא דדכורא ויב"ש בעלמא דנוק' כמ"ש ששם עלו שבטים כו' כנ"ל מפני שהוא בשביל התורה הנגלית דוקא שיבא לגלוי בת"ר אלף נש"י למטה לשמור ולעשות צריך לקרוע לי"ב דוקא משא"כ בעלי' המל' כנ"י בהעבר' שניה בנהר דבינה עילאה הרי עולין למקורן ושרשן שלמעל' מחו"ב שנקרא או"א דהיינו למדות שבע"י שהן ז' נחלים עליונים והן הנק' ימי קדם כמ"ש אשר נשבעת לאבותינו מימי קדם כמ"ש במ"א וד"ל:
11 בנ' שערי בינה : ר"ה כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ואחרי הודענו את כל זאת האמת לאמתו למאהבי נפשו, אשר נפשם קשורה בנפשו זה יותר מכ"ה שנים , כנראה בעליל לעין כל, מאשר נתנו את נפשם וכל מאדם עליו זה כמה פעמים בכל הצרות הראשונות שעברו עליו , אף כי זה האחרון הכביד מכולם, להיותו נוגע ביותר אל עצמו כפי העת הזאת כו'.
100 כנראה בעליל : ע"פ ר"ה כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
המכסה אני מידיד נפשי כל הקורות אותנו בשנה דאשתקד בשעת הרעש, ומגודל הניסים והנפלאות והאותות האלקיי' הנוראים אשר ראינו מאור ישראל אבינו ז"ל הכ"מ , לא נפל דבר ו[לא] חצי דבר מכל אשר [דיבר ו]יצא מפי רוח קדשו ז"ל, כאשר ישאל איש בדבר האלקים ממש, וכאשר נראה בעליל לכל ישראל היתה אורה [ושמחה] וששון כו'.
396 נראה בעליל : ע"פ ר"ה כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וגם בכאן נראה בעליל שלא היתה מפלתו רק בעבור גאונו וגובה לבבו, ויאמר לאל סור [ממנו] כו', וכידוע מהליצנות שהתלוצצו באמונת האל כו'.
429 נראה בעליל : ע"פ ר"ה כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ומזה גם כן נראה בעליל שמסר נפשו בשביל טובת הקיר"ה, על כן רגלוהי דבר נש כו', עד שנקבר במקום זה דווקא וכו').
591 נראה בעליל : ע"פ ר"ה כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
כמו שיודע כל אחד בנפשו מגדול ועד קטן גודל ההשתנות לגריעותא בנפשו בדברי חסידות לאחר הסתלקות אור ישראל רוח אפינו אאמו"ר ז"ל נשמתו ז"ל נ"ע, כי אין עליהם יראת אלקים ופחד אלקים לנגד עיניו כל חד וחד לפום שיעורא דיליה וכו', אשר לזאת נראה בעליל גודל [עוצם] התרשלות והתמעטות התעוררות בדברי חסידות כעת מגדול ועד קטן.
885 נראה בעליל : ע"פ ר"ה כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת יב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והן עתה בעוונותינו הרבים חשך השמש בצהרים , ובא השמש אל מקומו שואף , נתבקש בישיבה של מעלה , אראלים נצחו ונגנז ארון הקודש ויצתה נשמתו בטהרה , אחר כמה נוראות ונפלאות שנראה ממנו ז"ל באותן הימים שלפני הסתלקותו, לא פסק פומיה מגירסא עד יום מנוחתו , ואחר שהתפלל תפלת ערבית והבדלה בחונן הדעת בדעת צלולה ומיושבת ובדביקות נפלאה, במוצאי ש"ק כ"ד טבת תקע"ג , בחד קטירא איתקטר ביה בקוב"ה , מעודו על הארץ ששאל שאל אותו ה' לנו לפקוח עינים עוורות בעקבות משיחא, ועד כי בא יומו ורעוא קמי קוב"ה לארחא בתפוחא דא ולאשתעשע בצדיקייא , אליו נשא את נפשו בשמחה וטוב לבב , כאשר נראה בעליל לכל העומדים שמה אשר נתפלאו ונשתוממו על המראה .
1093 נראה בעליל : ע"פ ר"ה כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת כה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אשר נראה בעליל לכל עיני ישראל , אשר רוח הקדש הופיע עליו בהגלות נגלות אורו בסתרי סודות ורזין דאורייתא, ובפרט בביאורו בפירוש המאמרים מכוונים לאמיתתן ממש.
1581 נראה בעליל : ע"פ ר"ה כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח ישמח משה במתנת כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
התפעלות מדה עדיין כו' [וע' בזהר פ' אמור דצ"ב ע"א שפי' כן הפסוק והי' שבעת ימים תחת אמו דכתי' לך ה' הגדולה והגבורה] [(והיינו לך לפי שהן הנק' חמשים שערי בינה כו')].
25 חמשים שערי בינה : ר"ה כא, ב. ראה גם שעה"י קלא, ב ובהערה 34. סה"מ תרכ"ז ע' קעב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ט הללו כו' במרומים כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
והנה לך הוא גימ' נו"ן שהוא בחי' חמשים שערי בינה שנבראו בעולם (ר"ה דף ך"א סע"ב), ופי' שערי בינה כי כדי שיתהוו המדות מן השכל זהו ע"י שערים, שהוא בחי' ההטי' במוח אל המדה, שעיקר המדה הוא בלב, אמנם בעת שמתבונן בשכלו שכך טוב לפניו נעשה הטי' בשכלו כן, וזהו בחי' השער שע"י השער הזה נעשית המדה אח"כ בלב, ומספר מ"ט שע"ב הוא כי ז' מדות וכ"א כלול מז' הם מ"ט, ושער הנו"ן הוא עצם הבינה .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [מזבח אדמה] ויובן עוד כו' זית רענן
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ויובן זה בעבודה בנה"א דהנה היצה"ר נק' אבן כמ"ש לע"ל והסירותי את לב האבן מבשרכם, ונתתי לכם לב בשר, פי' לב האבן קאי על היצה"ר שנק' אבן שקשה כאבן, ומטמטם הלב והמוח עד שנעשה לבו כלב האבן, וענין היצה"ר נת"ל שבעצם אינו רע, רק כשנמשכי' אחר הסתתו עי"ז נעשה רע, ונמצא כי ע"י פעולת האדם עי"ז נעשה אבן כו', והנה תאוות היצה"ר מתלבשים באותיות המח' שמהרהר בתאוה שמתאוה, ואח"כ מדבר בה שנמצא מלביש את תאוות לבו בהרבה לבושי', אך הנה בתאוות היצה"ר לא כל התאוות שוים וממילא לא כל ההתלבשות באותיות המח' ואותיות הדבור שוים, דהנה כמו בחולי הגוף יש שהם חולים ועכ"ז אינם חולי שיש בו סכנה, ויכולים לחיות זמן הרבה בחליים הגם שאינם חיים טובים ושלוים, עכ"ז לעצם חיותם אינו נוגע חלים זה, רק לעת אשר יקרה לו חולאת גדולה הנה מחמת חלישותו לא יוכל להתגבר על החולאת כו', ויש חלאים שהם חולי שיב"ס, שהחולאת גדולה כ"כ עד שמפרדת חיות הנפש מן הגוף, ויש חולי בדקות היינו שלפעמים יקרה לו שמרגיש חלישות בעצמו כו', ועד"ז יובן בענין חולי הנפש, שיש חולה בדקות והוא כמ"ש בכהאריז"ל חולה בגימט' מ"ט והיינו כשחסר לו שער הנו"ן הוא ג"כ חולה אבל חולי זה הוא בדקות בעבודה האלקי' שהרי גם במשה נא' ותחסרהו מעט מאלקי' פי' מאלקי' חיים דבינה כי מ"ט שערים נמסרו למשה ושעה"נ לא השיג עד הסתלקותו שאז השיג גם שעה"נ ג"כ, ולכן ארז"ל לעליונים נדמה להם למטה ולתחתוני' נדמה להם למעלה, להיותו ספון בשעה"נ דבינה ולכן עליונים מהחכ' ולמעלה נדמה להם למטה, ולתחתוני' היינו מהבינה ולמטה נדמה להם למעלה כי שעה"נ הוא למעלה מהשגת הבינה כו', ונמצא אשר
349 מ"ט שערים נמסרו למשה : ראה ר"ה כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [כי טובים דודיך מיין] והנה בתושבע"פ כו' ערבים עלי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
מנויות לבלי יעדיף ויחסר מהן, וכן כל אות צ"ל בדמותו ותבניתו והנגיעה פוסלת בהם, והנה נודע ממ"ש במ"א בענין ופתחת עליו פתוחי חותם שהאותיות הם בחי' בינה , וכנראה בחוש שכשבא השכל לידי השגה והבנה מתגלים בו בחי' אותיות המחשבה, אבל בחי' חכ' שהיא למעלה משכל המושג אין בו בחי' אותיות עדיין, ונמצא מובן כי ענין בחי' אותיות התורה זהו בחי' בינה , ואע"ג דאורייתא מחכ' נפקת, י"ל שנפקת מחכ' וגילוה הוא בחי' בינה , וכענין שנת"ל שבחי' יסו"א מאיר ומתגלה בבינה שאז נעשה מיו"ד וא"ו ע"ש, ולכן הי' מיצ"מ עד מ"ת חמשים יום כנגד חמשים שערי בינה שנבראו בעולם וביום החמשים שעה"נ ניתנה תורה, אמנם בחי' תושבע"פ הוא בחי' חכ' ושם אין האותיות עיקר כ"כ אלא ההשכלה דוקא שהשכל המתגלה בבחי' האותיות זהו העיקר, וכמו התוס' והרא"ש ששניהם אומרים שכל אחד ועכ"ז הם באותיות אחרים כו', ולכן אין מדקדקי' באותיות דתושבע"פ כ"כ וכ"ש בתמונתם ובנגיעתם כו', כי בתושבע"פ העיקר הוא ההשכלה והחכ' וכמו שא' בגמ' מ"ט דר' מאיר שהוא בחי' טעמים שהם בחכ', ומ"ש במ"א שתושב"כ הוא ז"א ותושבע"פ מל' וכמ"ש בת"ז מל' פה תושבע"פ קרינן לה הרי בחכ' יסד ארץ כנ"ל וכונן שמים ז"א בתבונה כו', ונמצא מובן שעבודת הלוים עכשיו זהו הלימוד בתושב"כ, והלימוד בתושבע"פ זהו כמו בחי' עבודת הכהנים שעבודתם בחשאי בחי' חכ'.
1218 חמשים שערי בינה : ר"ה כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם מזבח אדמה תעשה לי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וכמו"כ יובן ג' מיני חולאים אלו בנפש, יש חולה בדקות חולה בגימ' מ"ט וכשחסר לו שער הנו"ן ה"ז חולי, אך זה בדקות דגבי משה כתיב ותחסריהו מעט מאלקים שחסר לו מעט מאלקים דבינה (בפ"א אלקים חיים ומלך עולם ) דמ"ט שערים נמסרו למשה ושער הנו"ן לא השיג עד הסתלקותו ואז השיג
82 דמ"ט שערים נמסרו למשה : ראה ר"ה כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ואתה תצוה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
כי עבודת הקודש עליהן בכתף ישאו והוא נשא את הארון בעגלה וצ"ל מה הי' החטא של דוד שנענש ע"ז ולמה נענש דוקא בשכחה, ובזה דוקא ששכח לישא את הארון בכתף ונשאו בעגלות, והענין דדוד שיבח את התורה במה שכל חיות העולמות תלוי בתורה דהנה תפילין הם המשכה מלמעלמ"ט ואם יארע פסול בהתפילין בטל כל ההמשכה וכן קרבן הוא העלאה מלמטלמ"ע אימתי כשהוא כתיקונה אבל כשיחשוב הכהן איזה מחשבת חוץ בטל כל ההמשכה והעלאה, והמשכה זהו חיות כל העולמות, ודוד שהי' צר לו מאד בגשמיות הי' משתעשע מאחר שכל חיות כללות העולמות תלוי בתורה והוא לומד תורה וא"כ אינו תופס מקום כל עניני גשמיות, וזהו שהי' מעדן עצמו כתולעת בעת שלמד תורה שהרגיש התענוג שיש בתורה ולא הי' תופס מקום אצלו כל התענוגי העוה"ז, אך הנה בחי' זו הוא בחי' חיצוניות שבתורה אך הנה יש עוד בחי' פנימיות התורה שעלי' נא' לא ידעה אלקים הבין דרכה פי' כשמשיגים נו"ן שערי בינה אז יכולים להבין הדרך של תורה, וכתי' ואהי' אצלו אמון אצלו דוקא ועל ל' הקבלה הוא שעשועי המלך בעצמותו שלגבי בחי' זו כל בחי' חיצוניות התורה שחיות העולמות תלוי בה אינו תופס מקום כלל, ומפני ששיבח את התורה בחיצוניות לכן נפל בשכחה שהוא מאחוריים וחיצוניות והוא מדה נגד מדה, והעיקר הי' ששכח לישא את הארון ונשאו בעגלות דהנה על הארון כתי' כתובים משני עבריהם מזה ומזה הם כתובים ואי' בירושלמי שהיו כתובים מכל צדדיהן ולא הי' בחי' אחור כלל לכן צריכים לשאת אותם בכתף כדי לחברם באחורים ולא יהי' שכחה, אך העונש שלו הי' צ"ל שיפול בשכחה מדה כנגד מדה ואם לא הי' שוכח לשאת את הארון בעגלה לא הי' נופל בשכחה לכן שכח לשאת את הארון בכתף ונשאו בעגלה.
45 נו"ן שערי בינה : ר"ה כא, ב. ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה נעשה אדם פ"ב ובהערה 17.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם והוא כחתן כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
ויובן בהקדם מארז"ל נש"ב נבראו , ומשה ג"כ לא השיג כ"א מ"ט, מעט מאלקים דבינה , שהנ' א"א להשיג, נפלאות נ' פלאות, והראי' מספה"ע מ"ט יום ואז יאיר שעה"נ ממילא, וכן בתו' כתיב מזוקק שבעתים זפ"ז מ"ט לבד שז"ע מט"פ טהור ומט"פ טמא, אבל שעה"נ א"א לבוא בהשגה, ורק משה שזכה לבינה בעת הסתלקותו זכה לשעה"נ, ולכן לעליונים נדמה למטה ולתחתונים למעלה כו' כמ"ש במ"א, ע' ביאור שבתותי ובד"ה ויכל אלקים ביום השביעי, וכמו שבבינה יש שעה"נ שאינו מושג כן בחכ' יש נתיב שא"א לבוא לידי גילוי, וכמ"ש ויקרא לו אל אלקי ישראל ל"א נתי' וכ"א כלול מיו"ד ש"י בחי' מה שעתיד להנחיל כו'
16 נש"ב נבראו : ר"ה כא, ב. ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה נעשה אדם פ"ב ובהערה 17.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם והוא כחתן כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
ויובן בהקדם מארז"ל נש"ב נבראו , ומשה ג"כ לא השיג כ"א מ"ט, מעט מאלקים דבינה , שהנ' א"א להשיג, נפלאות נ' פלאות, והראי' מספה"ע מ"ט יום ואז יאיר שעה"נ ממילא, וכן בתו' כתיב מזוקק שבעתים זפ"ז מ"ט לבד שז"ע מט"פ טהור ומט"פ טמא, אבל שעה"נ א"א לבוא בהשגה, ורק משה שזכה לבינה בעת הסתלקותו זכה לשעה"נ, ולכן לעליונים נדמה למטה ולתחתונים למעלה כו' כמ"ש במ"א, ע' ביאור שבתותי ובד"ה ויכל אלקים ביום השביעי, וכמו שבבינה יש שעה"נ שאינו מושג כן בחכ' יש נתיב שא"א לבוא לידי גילוי, וכמ"ש ויקרא לו אל אלקי ישראל ל"א נתי' וכ"א כלול מיו"ד ש"י בחי' מה שעתיד להנחיל כו'
24 משה שזכה לבינה : ראה ר"ה כא, ב. מאמרי אדה"ז תקס"ח ח"א ע' קפה. שעה"י קי, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם עטרת תפארת שיבה כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
דליבא, ויסוד אבא הוא הארת ח"ע המאיר בפנימיות הלב ונק' תעלומות לב, ונתבאר מזה בלק"ת בד"ה ביום השמיני שלח, וע' בפ' ראה ע"פ ושמתי כדכד שבחי' אהבה זו הנמשכת מחכמה עילאה נק' אבני חפץ שלמעלה מבחי' אבני אקדח, דהנה שרש ההפרש מה שבבינה הוא שערים כמארז"ל חמשים שערי בינה נבראו בעולם , ובחכמה הוא נתיבות כמ"ש בס"י בשלשים ושתים נתיבות פליאות חכ' כו', זהו מפני כי השער משמש כניסה ויציאה לרבים ואינם הולכים למרחוק, ועד"ז יובן בשערים דבינה שדרך בם נמשך ההשפעה במדות בגילוי רב, ואינם הולכי' למרחוק שהרי בינה רק עד הוד בלבד אתפשטת ולכן יוסף שהי' בחי' צ"ע בחי' יסוד הי' יתום מאמו מטעם הנ"ל, אבל בחי' הנתיב מצער הוא ואינו רחב כ"כ כמו השער, רק שהוא הולך למרחוק לשדות ומדבריות, ועד"ז יובן בענין הנתיבות דחכמה שהם המשכות בבחי' העלם והסתר כמו הנתיב שהוא בעצמו מצער הוא, והולך למרחוק שבחי' חכמת התורה נתלבשה בדברים גשמיים פיאה ובכורים תרומות ומעשרות וקרבנות, וציצית ותפילין גשמי' וד"מ שבלולב גשמי' ושופר ודומיהם כו', והכל הוא בגבולים ושיעורים סוכה ז"ט ומשהו, ולמעלה מעשרים אמה פסולה, ועד"ז בכל מצותיה של תורה.
38 חמשים שערי בינה : ר"ה כא, ב. ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה נעשה אדם פ"ב ובהערה 17.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם והוא כחתן כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ה', ד"ע וד"ת, ד"ת הוא בריאה יש מאין שלמטה יש ולמעלה אין, איך שיפורש אין אם הארה או שאינו מושג כו', וד"ע הוא שלמטה אין ולמעלה יש אמיתי וזהו להנחיל אוהבי יש שבד"ת יאיר בחי' ד"ע, וזהו יש פ"א, והוא ע"י קנה חכ' קנה בינה ב"פ קנה כו' עי"ז להנחיל אוהבי יש, ישיש ב"פ יש, דהנה ארז"ל נו"ן שע"ב נבראו בעולם ומ"ט שערים השיג וזהו ותחסרהו מעט מאלקים שאפי' משה שזכה לבינה הי' חסר מעט מאלקים דבינה שלא השיג שער הנו"ן וזהו"ע ספה"ע כתי' תספרו חמשים כו', וסופרים רק מ"ט יום היינו זפ"ז שלזה אפשר להגיע ע"י אתעדל"ת עבודה בירור המדות אך שער הנו"ן אינו ע"י אתעדל"ת כ"א ממילא כו' וכן בתורה ארז"ל ע"פ אמרת ה' כו' מזוקק שבעתים אר"י לא כו' אלא מ"ט פנים טהור ומ"ט פנים טמא דשער הנו"ן דבינה למעלה מהשגה, ומשה בעת הסתלקותו זכה לשער הנו"ן ג"כ, וזהו לעליונים חכ' נדמה למטה דשער הנו"ן למטה מחכ' ולתחתונים בינה נדמה למעלה שהוא למעלה מהשגה, וכשם שבבינה יש שער הנו"ן שאינו מושג כמו"כ בחכ' יש ל"ב נת"ח וכמ"ש בס"י בל"ב נתיבות פליאות כו' ונתיב הל"ב אינו מושג וכמ"ש נתיב לא ידעו עיט ולא
15 נו"ן שע"ב נבראו בעולם : ר"ה כא, ב. ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה נעשה אדם פ"ב ובהערה 17.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם עטרת תפארת שיבה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ולהבין ענין פנימיות הלב ותעלומות הלב יובן מפעולה שלהם, דהנה אמרז"ל חמשים שערי בינה נברא בעולם הרי נק' שערים ועל בחי' חכ' אי' בס"י בל"ב נתיבות פליאות חכ' הרי נק' נתיבות, דהנה שער משמש כניסה ויציאה והשער הוא שער רחב אך הוא במקום קרוב כמו היציאה מחצר לרה"ר הוא בקרוב וכמו"כ הכניסה מר"ה לחצר הוא במקום קרוב, וכמו"כ יובן הנמשל למעלה דנק' שערי בינה שהשער הוא רחב ומשמש כניסה ויציאה היינו לידת המדות הם מהבינה דבינה נק' אם הבנים, דע"י ההתבוננות בגדולת הא"ס נולד אהבה לאלקות, וכמו"כ משמש כניסה הוא ביטל המדות וכמ"ש לך ה' הגדולה כו' הוא ג"כ ע"י הבינה , אך הוא במקום קרוב דהנה ארז"ל יוסף יתום מאמו, דכתי' אלה תולדות יעקב יוסף, פי' הגילוים דיעקב הוא יוסף שהוא הי' מרכבה לבחי' מדרי' צ"ע לכן כתי'
28 חמשים שערי בינה : ר"ה כא, ב. ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה נעשה אדם פ"ב ובהערה 17.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ט ח"ב מזמור לתודה כו' (א)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
כי יש בחי' השתלשלו' עו"ע כמו שכל ומדות מח' ודבור, שהמדות כלולים תחלה בשכל ואח"כ נולד המדה, וכמו"כ מח' ודבור שמחשב במח' איך לדבר, הרי המדות היו תחלה בהעלם בשכל ואח"כ יצאו מהעלם אל הגילוי להיות למדה בפ"ע (וזהו שארז"ל בר"ה דף ך"א ע"ב חמשים שערי בינה נבראו בעולם , פי' בינה היא אם הבנים , בנים הם המדות, ובינה היא אם המולדת המדות הנק' בנים שיוצאים ונולדים ע"י מ"ט שערי בינה , שענין מספר חמשים שע"ב, זהו שהמדות הם ז' מדות וכ"א כלולה מז', ה"ה מ"ט, ולכל פרטי הז' מדות שבכל מדה יש שער מהבינה, שזהו בחי' ההטי' שבשכל להיות לידת והתגלות המדה בלב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב שחה"פ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
שערי בינה מה שהן שערים נפתחים להיות הטיית והמשכת ההשגה לאיזה צד, כי בעצם השכל, דהיינו בהשגת עצם הענין, הוא רק השכלה זכה וצלולה בלתי נודע עדיין כלל מה יולד מחמתה, וכאשר נפתח ממנה פתח לפסק דין לזכות או כו', הנה כללות המקום דפתיחה זו מעצם השכל וההשגה נק' בשם שער, שהוא בדוגמת השער שעומד בסוף החצר, דעם היותו משמש כניסה ויציאה אבל עם זה הוא מגביל את הרשות דעד כאן הוא רשות זה ומכאן ואילך הוא רשות אחר, ומ"מ עם הגבלת הרשות הרי אינו הגדרה גמורה כמו הגדר המגביל, אלא אדרבא הוא נתינת מקום לכניסה ויציאה, אמנם הנה בזה גופא הוא מגביל ומתאר דזה יצא מפנים לחוץ וזה יכנס מחוץ לפנים.
183 ראה ראש השנה כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון פסח והניף ידו על הנהר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
עולם חסד יבנה, והנה גם מדות דז"א הוא רק מקור העולמות בכח ולא בפועל, ומלכות דאצי' מקור העולמות בפועל, וכמבואר במ"א שהמדות הם בקירוב הערך ולא נתהווה מהם יש מוגבל, אך המוחין שהם חו"ב דמלכות הם ג"כ אור המאיר לעצמו, ועולם מחסד שבמלכות יבנה, ולעתיד כתיב והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהי' שבעתיים כאור שבעת הימים, ויש בזה ב' פירושים, א' שבעת הימים ז"ת דאריך מדות שבכתר והוא כמו מדות הטבעיים שלא ישונה במוח שליט על הלב, וכמאמר ז"ל אדה"ר הי' מסתכל באור ז' הימים מסוף עולם עד סופו, ולכאורה הל"ל מראש עולם עד סופו, אך הוא מסוף עולם אין סוף שבכתר שהם ז' תחתונות דאריך עד סוף עולם עשי' ולאחר החטא ויגרש כו' מטעם פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעולם , ולכאורה מאי איכפת ליה, אך כתיב וימנע מרשעים אורם כ"א יהי' אור זה ברשעים יהיו חזקים ונצחים, לכן נסתלק האור ליחודא עילאה דאצי', והיכן גנזו בתורה חכ"ע דאצי', ולעתיד תתעלה מל' לאור שבעת הימים חסד דאריך, ואור החמה יהי' שבעתיים כאור שבעת הימים ג' ראשונות דאריך והעיקר בינה דאריך כי התגלות עתיק בבינה והם שבעתים ז' פעמים ז' מ"ט שערי בינה .
44 מ"ט שערי בינה : ראה ר"ה כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך כח י'תשנא
מקור מפורש
בדף זה
ועיין ר"ה כא, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א בחוקותי שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
זה גם מובנו של הנאמר, לגבי משה רבנו:
33 ראש השנה כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות שיחה ד
מקור מפורש
בדף זה
1 ר"ה כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח חוקת שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
משום כך לא יכול היה אפילו שלמה להשיג טעם פרה אדומה בחכמתו – "היא רחוקה ממני", ואפילו משה רבינו, "שלימות מין האנושי", לא השיג זאת בכוחות עצמו, כי אין זה בתחום שכלו של נברא, אלא הקדוש־ברוך־הוא, שהוא כל יכול, ואין לו שום הגבלות גילה זאת בכוחו וביכולתו למשה רבינו – "לך אני מגלה טעם פרה", למרות שהנברא אינו יכול להשיג זאת בכוחות עצמו.
14 פיה"מ להרמב"ם פ' חלק היסוד השביעי. וראה ר"ה כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בדף זה
וזהו ג"כ מה שמצינו בנוגע למשה רבינו:
18 ר"ה כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, י"ח אדר-ראשון, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
ומקור הדברים הוא בדברי השל"ה , שמביא מדברי המקובלים (אבל רבינו הזקן כותב זאת בסידורו השוה לכל נפש) ש"אסור להסתכל בלבנה".
1356 בשם רבינו מאיר הלוי – בס' אוצר הכבוד לר"ה דף כא, הובא בס' שושן סודות.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
חסר אחת" , והיינו, שנחסר אצלו שער הנו"ן דקדושה.
1873 ר"ה כא, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו משה ידבר
מקור מפורש
בדף זה
ובכל זה יתורצו הקושיות הנ"ל האיך הוא אומר ידבר ויעננו לשון הווה כו' דהרי ע"י משה שהוא בחי' הביטול תמיד ידבר ותמיד יעננו האלקי' כו' בכל דור ובכל זמן כנ"ל וגם הקושיא הראשונה מה הן הדברי' שעליהם אמר משה ידבר והאלקי' יעננו כו' הרי מובן דלא קאי על י' הדברו' אלא על ענין כח המשכה זו לעתיד בכל דורו' הבאים שיהי' הקדב"ה קורא ושונה בכל מי שיקרא וישנה למטה יהי' מי שיהי' כנ"ל שנעשה ונמשך כח זה בכנ"י ע"י שהי' משה מדבר והאלקים יעננו בשעת מ"ת וזהו משה ידבר להמשיך ולהוריד אור א"ס וכנ"ל והאלקים יעננו למטה אז בקולו של משה שהמשיך מלמעלה כמו עד"מ שמדברים ב' בנ"א זע"ז לגמור איזה דבר שיתקיים לעולם כו' וזהו שאמר רב יוסף דהאי יומא דקא גרים להיו' כי בהאי יומא דוקא משה ידבר על העתיד כו' וכן בכל חג השבועות בכל דור האי יומא קא גרים כח זה והטעם להאי יומא דוקא לפי שלא נשלמו הספי' עדיין ועדיין לא הוכשרו כנ"י למתנה זו להיו' להם התורה במתנה שלא נשלמו כנ"ל אלא ממחרת השבת תספרו כו' וביום החמשים הוא זמן מתן תורתינו דוקא וד"ל.
83 שלא נשלמו הספי'. . וביום החמישים : ראה ר"ה כא, ב. וראה לקו"ת במדבר י, ד. יב, א. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרש הדברים
מקור מפורש
בדף זה
וביאור הדברים דהנה שרש בחי' משה הי' מבחי' פנימי' אור אבא שמשם נמשך השרש לבחי' התיקון כי הנה משה נק' מחוקק כמ"ש כי שם חלקת מחוקק ספון והיינו מבחי' יסוד אבא שנק' מחוקק וע"כ כל התורה כולה נקרא' ע"ש משה דוקא כמ"ש תורה ציוה לנו משה כו' כאילו משה ציוה כו' ונק' ג"כ תורת משה כו' לפי ששרש נשמתו הי' מבחי' פנימי' החכמה שהוא מקור החכמה שבתורה וע"כ ע"י משה דוקא ניתנו כל פ' ופ' שבתורה כמ"ש וידבר ה' אל משה כו' וכמ"ש וירא ראשית לו כו' אלא שזכה גם לבינה כו' אבל שרשו מבחי' החכמה שנק' ראשית כו' והנה מבואר למעלה שהמדינים שרשם מבחי' התוהו שקודם התיקון כמו שהי' ז' נקודות זה תחת זה כו' וכמאמר עד לא הוה מתקלא לא הוו משגחין אפין באפין כו' והנה משה שנק' מחוקק ונק' ג"כ ספרא רבא הי' בחי' היפך האמיתי לפירוד זה דתוהו כו' כי ענין המחוקק הוא להמשיך אורו' בכלים ולחבר ולעשו' יחודי' עליונים דוקא והוא להיו' דוקא בחי' ההתכללו' מאורו' וכלים הגם שהם ב' הפכי' כנ"ל וכן מחו"ג לאכללא שמאלא בימינא כו' שזהו שרש כל התורה כולה כנ"ל ולפי שמשה הי' שרש התורה דהיינו שרש בחי' התיקון ע"כ ביכולתו דוקא הי' להכניע המנגד אליו ולא ע"י זולתו וע"כ נצטווה נקום נקמת בנ"י מאת המדינים ואחר תאסף אל עמך משום דבדידי' דוקא תליא מלתא ולא הי' נצחון מלחמה זו ע"י אחר מטעם הנ"ל וגם בזאת המלחמה נשלם שלימו' שרש נשמתו כי אחר שעשה מלחמה במדין והכניע כל בחי' פירוד ממילא נכלל על ידו בחי' ההתכללו' בתכלית השלימות וע"כ הגם שכבר נצטווה עלה אל הר העברים ונאספת אל עמך כו' כדאי הי' להמתין לו עד שינצח מלחמת מדין מטעם הנ"ל וד"ל.
53 שזכה גם לבינה : ראה ר"ה כא, ב. זח"ב קטו, א. ובניצוצי זהר שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא הוא אהרן ומשה
מקור מפורש
בדף זה
והנה יובן כ"ז בעבודת ה' במה שא' ואהבת את הוי' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך, דהנה ידוע מ"ש תוכן רוחות ותוכן לבות [ש]הרוח הוא רוח חכמה ובינה שבמוח שיש לכאו"א אופן מדרגתו בשכלו והשגה שבשכל והשגה אלקית להשיג ולהכיר את בוראו כחו"ח לפוש"ד דוקא כמ"ש בזהר, וז"ש נודע בשערים בעלה בענין תרעין עילאין שהן חמשים שע"ב ונק' שער [ע]"ש לשון שיעור דמשער בשכלו והשגתו דוקא והוא לפי אופן מדריגת שרש נשמתו למעלה וכ"א יש לו שכל והשגה מיוחד[ת] נבדל משכל והשגת זולתו, וכמו שאנו רואים בחוש שיש שכל שמתפעל משכל והשגה [אלקי'] זה דוקא וזה יתפעל מהשגת שכל אחר לפי שאין כל הדיעות שוות להיות שיש לכ"א מדריג' שלו בפ"ע וזהו תוכן רוחות ה', כי נו"ר חלק אלוה הוא כמ"ש נשמת שדי תבינם וכ' אכן רוח הוא באנוש, כי רוח האדם העולה למעלה, וכמו במ"ת שהי' ס' רבוא מיני דיעות והשגות באלקות, לפי שכללו[תם הוא] ע' נפש דיעקב שמתחלקים לס"ר ע"י [התחלקות ה]מדות כנ"ל בענין צבאות הוי' כו' וע"כ מ"ש ס"ר מיני דיעות והשגות לפי מספר [ההתחלקות] דס"ר ניצוצי' ומס"ר הללו מסתעפים ענפים פרטים בכל דור ודור עד שיש לכ"א מישראל דעת והשגה לפום שעו"ד כו'.
458 חמשים שע"ב : ר"ה כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בא והי' כי יביאך. להבין שרש ענין פסח ומצה
מקור מפורש
בדף זה
וזהו שא' ועברתי באמ"צ אני ולא מלאך בארץ מל' דקליפה אני ולא מלאך מל' דאצי', והכיתי כל בכור כו' בחי' דכר דקליפה אני ולא שרף מדות דז"א דאצי', ובכל אלהי מצרים שהן נש"ט שמקבלים מאחוריים דנש"ט אני ולא השליח בחי' אימא דבריאה דאצי', אלא אני הוי' אבא דאצי' שאין פנימיות גילוי אוא"ס רק בפנימית אור אבא החכ' כידוע.
397 דנש"ט : ביד: דבינה דנש"ב — ר"ה כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו משה ידבר והאלקים יעננו בקול
מקור מפורש
בדף זה
וזהו שא' רב יוסף דאי לאו האי יומא דקא גרים כמה יוסף כו' משום דהאי יומא דחג השבועות הוא שמשה ידבר על העתיד כנ"ל, והאי יומא דקא גרים בכל חג השבועות אחר שנשלמו ימי הספי' דוקא שאז הוכשרו בנ"י למתנה זאת שיותן להם התורה במתנה ע"י משה, והוא יום החמישים שנק' שער החמישים דבינה אחר שנשלם מ"ט שע"ב דמ"ט ימי הספי' שאז זכו לשער החמישים דבינה שנק' כתר תורה כידוע, והוא שאנו אומרים זמן מתן תורתינו שתלוי בזמן זה דוקא וד"ל.
367 מ"ט שע"ב : ראה ר"ה כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער היחוד קי, א
מקור מפורש
בדף זה
וגם בדעת יש אורך ורוחב ועומק כמו יש מי שדעתו קצרה ויש שדעתו ארוכה ויש שדעתו רחבה ולא ארוכה ודעת חזק או דעת קל כנשים שדעתן קלות הוא בלתי עומק הדעת וממילא דעתו קצרה כו' והפרש זה בין קלי הדעת לעומקי הדעת בין גדול לקטן ידוע שהתינוק שדעתו קל היינו שאין בו כח המרגיש והתקשרות כלל לדבר זה שמבין או רוצה בו רק בחיצוניות מאד ע"כ יתפתה להיפוכו משא"כ הגדול שדעתו עמוק' באותו דבר שמבין או רוצה בו הוא הנק' העמקת הדעת שממילא נמשך אורך הדעת ורוחב הדעת כנ"ל בבינה וסימן להעמק' הדעת הוא אשר נראה כענין צמצום וכיווץ כלי המוח לעוצם עומק התקשרותו במושכל (בל"א ער איז דרינן פר נומען פר קוועצט שטארק זייער ביז עס איז זייער מצומצם רק בתנוע' אחת וסקירה אחת לבד כו') שמזה דוקא בא עצם עומק השגה ע"י העיון דבינה שהוא היפך הצמצום והכיווץ שהרי העיון דבינה גם שעומד ומעוכב בצמצום וכיווץ בתחלתו אבל מיד מתפשט לרוחב הרבה בכל פרטי חלקיו בהבחנת פרטיות הרבה כידוע משא"כ הצמצום והכיווץ דהעמקת הדעת אדרבה הוא רק הצמצום שהוא הקיבוץ והאסיפה מכל כח שכלו להתקשר רק במושכל זה שזה היפך בחי' התפשטו' העיון בהרחבת ענין המושכל (בל"א דער קלעפ מיט דעם אריין לייגין זיך גאר כו') ואמנם ע"י העמקת הדעת בא לידי עמקות המושכל עד שרשו בעמקי החו"ב (עד בחי' דעת עליון דמזווג חכמ' לבינה כמ"ש למעלה בענין עומק המושג דבינה והיינו דדעת גנוז בפומא דאימא כו' וכמו שאמרו משה שהוא הדעת זכה לבינה שהוא שער הנון כי הא בהא תליא וכמה שכתוב בכתבים בכמה דוכתי וד"ל):
7 משה. . זכה לבינה : ראה ר"ה כא, ב. וראה גם סה"מ תקס"ח שם ע' קפה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער היחוד קלא, ב
מקור מפורש
בדף זה
וביאור הדברים הנה מבשרי אחזה כו' דבצלם אלקים עשה את האד' כו' וכמ"ש בצלמינו כדמותינו כו' דהנה אנו רואי' בנפש האדם שבחי' חיה יחידה שבו הוא בחי' מקיפי' דנר"ן שלמעלה מהגבלת האורות בכלים והוא בחי' הרצון והתענוג העצמי הפשוט שבבחי' יחידה וגם בחי' פנימית ומקור השכל שנק' משכיל שזהו בחי' מקיף דחיה בלתי מוגבלים בכלי כלל רק מהחכמ' ולמטה נמשך בכלי והוא הנשמה שבמוחא ורוח בלב כו' והנה עכ"ז מאיר אור המקיף דרצון ותענוג מבחי' פנימית אור החכמ' בנר"ן שבג' כלים מוחא ולבא כו' מן ההעלם והוא גלוי הרצון שבא בשכל וטעם גלוי בבחי' מוח החכמה שנק' אור אבא ומשם נמשך ומתפשט בבינה שהוא ההשגה ומבינה שבמוח נמשך התפעלות המדות בלב דהיינו מל"ב חדרים שבמוח שנק' ל"ב שבילין דבינה דמתפתחין להיות מוחין לז"א כו' כי המוחין נחלקים לד' חו"ב וחו"ג וכ"א יש בו ח' חדרי' שהוא ל"ב והיינו הטע' שנק' לב מפני ששרשו בל"ב שבילין הן ל"ב חדרים שע"י דעת שכולל חו"ג מטה אור השכל דחו"ב להתפעלות לחו"ג כלפי זכות או כלפי חוב ונק' ג"כ מדות שבשכל שהן בחי' ז"ת דבינה וכ"א כלול מז' שהן נש"ב והכל ענין א' רק שנש"ב הוא
34 נש"ב : ר"ה כא, ב. ראה הקדמת פי' הראב"ד לס"י [ירושלים תשכ"ב א, ד]. שיעור קומה להרמ"ק סצ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח [וידבר כו' אלה הם מועדי]
מקור מפורש
בדף זה
והנה כ"ז הוא בחי' ד' ס' הראשוני', אבל ס' משנה תו' נא' ל' שמשה אומר מפי עצמו כנ"ל ועכ"ז כ' התוס' וברוח הקדש, וצ"ל זה איך הוא מפי עצמו וברוה"ק, אך הענין יובן בהקדם התורה, דהנה איתא בפע"ח שבאצי' מאיר בחי' חכ' דא"ק, משא"כ בבריאה מאיר בחי' בינה דאצי', וזהו ההפרש שבין ד"ס הראשוני' לבחי' משנה תורה שד"ס הראשוני' הוא כמו באצי' ששם מאיר בחי' חכ' דא"ק, משא"כ משנה תורה הוא כמו בבחי' בריאה ששם מאיר רק בחי' בינה דאצי' ולא מבחי' חכ' דא"ק, ובחי' בינה הוא המסך והיינו כי הבינה הוא בחי' לבוש להלביש כו' (ואפ"ל שז"ע משה זכה לבינה לכן בחי' משנה תורה הוא שמאיר
93 משה זכה לבינה : ר"ה כא, ב. ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ח ח"א ע' קפה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם נעשה אדם
מקור מפורש
בדף זה
(ב) ושרש ענין בצלמנו כדמותנו, הנה כה שהוא בחי' כדמותנו הוא בחי' מל', וזה הוא בחי' ת"ת, שנמצא בחי' בצלמנו הוא בחי' ז"א, וכדמותנו הוא בחי' מל', ובעבודה הוא בחי' יחו"ע ויחו"ת, בצלמנו הוא בחי' יחו"ע, וכדמותנו הוא בחי' יחו"ת, ושרש הענין הוא דכתי' לך ה' הגדולה והגבורה שמדת גדולתו ית' וכן מדת גבורתו ית' בטלים בתכלית באוא"ס ב"ה, וכן כל המדות הם בתכלית הביטול לאוא"ס ב"ה, וזהו לך שעולה מספרו חמשים שע"ב שכמו השער משמש כניסה ויציאה כך הם השערים דבינה שבהם נכנסים המדות להבטל באוא"ס ב"ה עצומ"ה, והיינו שבינה הוא בחי' השגה בהתבוננות גדולת א"ס איך שכולא קמי' כלא חשיב, ולית אתר פנוי מיני', וע"י השגה זו מתבטלת המדה מבחי' חפצה ורצונה לאהוב איזה דבר שתהי' בחי' אהבה זו בבחי' כליון לאוא"ס, ולהיות כי ז' מדות נחלקים כ"א לז' שעולה מספרם מ"ט, לכן יש מ"ט שע"ב היינו לכל פרט מדה יש שער שהוא בחי' התבוננות פרטיות בהשגת אוא"ס ב"ה איך שאני הוי' לא שניתי וכולא קמי' כלא חשיב שעי"ז תהי' המדה זו בבחי' לך ה' הממלכה, ולכאו' צ"ל למה כפל לאמר פעם ב' לך, דהל"ל בפסוק הראשון כשאמר פעם הא' לך, גם תיבת הממלכה ג"כ, אלא ע"כ בהכרח לומר דאם היות שגם בחי' הממלכה בטל וטפל בבחי' לך עכ"ז אינו כמו הביטול דבחי' המדות דז"א, כ"א באו"א, והיינו שיש ב' בחי' בענין הביטול, הא' הוא בחי' ביטול היש לאין שהוא ג"כ ביטול שמבטל בחי' ישותו וגשמיותו נגד בחי' האין המהוה היש, ועכ"ז אינו בחי' ביטול אמיתי לגמרי כ"א יש ובטל, והיינו שמבטל בחי' ישותו וחשיבותו ועכ"ז הנה הוא בבחי' איזה מציאות, ויש מי שבטל ולא נתבטל לגמרי ע"ד כמו בחי' הביטול דמ"ה שבטל
17 חמשים שע"ב : ר"ה כא, ב. ראה גם שעה"י קלא, ב ובהערה 34. סה"מ תרכ"ז ע' קעב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם וזהו שרש ענין יונתי בחגוי הסלע
מקור מפורש
בדף זה
והנה נת' במ"א שכמו בבינה יש חמשי' שע"ב ועכ"ז לא נתגלו רק מ"ט שערי', כן בחכ' הגם שיש ל"ב נת"ח כמ"ש בס"י בל"ב נתי' פליאות חכ' כו', עכ"ז גם ליעקב לא נתגלה כ"א ל"א נתי', וזהו מ"ש נתי' לא ידעו עיט ולא שזפתו עין אי', וכמ"ש בזהר ע"פ זה, ולכן ביעקב נא' ויקרא אל אלוקי ישראל, ל"א נתיבות, ועי' בד"ה ויכל אלקים, רכ"ב ובד"ה את שבתותי תשמרו שלא נדפס ובהגהות לשם, ועל בחי' נתי' זה הוא משנ"ת במ"א שפנימי' אבא חשיב כמו פנימי' ע"י, ובשעת מ"ת שארז"ל במ"ת נדמה להם כזקן לכאו' הלא ארז"ל ומי איכא זיקנה קמי' קוב"ה, אלא שנדמה להם כזקן ז"ע גילוי בחי' עת"י, ולכן זכו אז כ"י לבחי' לאסתכלא ביקרא דמלכא כמשנ"ת לעיל שזהו בחי' ראי' שנת' לעיל.
89 חמשי' שע"ב : ר"ה כא, ב. ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה נעשה אדם פ"ב ובהערה 17.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם עשה צדקה ומשפט
מקור מפורש
בדף זה
ולמעלה צריכים לשניהם דהנקבים הם שיומשך השפעת החסד לעושי רצונו והקשקשים להיות מגן ומחסה שלא יהי' תוס' יניקה לחיצונים, וענין מגן מבואר בזהר שהוא מ"ש שמש ומגן ה' אלקי' ופי' פרד"ס שהו"ע יחוד הוי' אלקי', ובעבודה הוא מ"ש ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט דהנה ברה"ע הי' בשם אלקים וכמ"ש בראשית ברא אלקי' וזהו ושמרו דרך ה' שיומשך שם הוי' בעולם הוא ע"י צדקה ומשפט וכמ"ש משפט וצדקה ביעקב אתה עשית, אתה הוא גילוי דכדי שיהי' גילוי אלקות גם בבחי' יעקב הוא הארת הנשמה המתלבשת בגוף הוא ע"י משפט וצדקה, דהנה לגבי א"ס אם חטאת מה תפעל בו ורבו פשעיך מה תעשה לו אם צדקת מה תתן לו ומה מידך יקח דכחשיכה כאורה בב' כפי"ן שהאור שוה לחשך, שממית בידים תתפש והיא בהיכלי מלך, וצ"ל משפט שיומשך למקום הראוי דוקא, והוא ע"י המשפט שעושה בנפשו עי"ז המשפט למעלה שיומשך למקום הראוי דוקא, ועל ל' החסידות השריון הוא החשמל ששרשו מבינה והוא הפרסה שבין אצי' לבריאה, שיהי' שם אלקים ונו"ן שע"ב בבריאה, ובבריאה מעורב טו"ר ושייך שם מלחמת עמלק שהוא מבעלי חצים לכן צריך שריון, ושרש החשמל
77 ונו"ן שע"ב : ר"ה כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור וידבר הוי' כו' אלה הם מועדי
מקור מפורש
בדף זה
והנה ידוע דמשה זכה לבינה וזהו משה מפי עצמו אמרן כי פי עצמו הוא בחי' הבינה המדבר בפיו בכדי להמשיך אור התורה לנשמות דעלמא דאתגלייא כו'.
99 דמשה זכה לבינה : ראה ר"ה כא, ב. מאמרי אדה"ז תקס"ח ח"א ע' קפה. שעה"י קי, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר