529
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה יד
א. בפרשת השבוע נאמר: "ורפא ירפא", ורז"ל אומרים1 ביחס לזה: "מכאן שניתן רשות לרופא לרפאות", " שאין לומר: "רחמנא מחי – ואנא מסי?" (= הקב"ה מכה ואני מרפא?)2.
קיים לימוד אחר – לא רק שניתנה רשות לרפאות אלא שאף חובה בדבר. הלימוד הוא מן הפסוק: "והשבותו לו"3, הנאמר בהשבת אבידה.
ב. גם בבחינת העבודה הרוחנית ישנם בשני ענינים אלה: "ורפא ירפא – שניתנה רשות", "והשבותו לו" – כחובה.
דבר זה של מחלה מצוי הרי גם ברוחניות, ויש בכך מספר סוגים: חולה שיש בו סכנה, חולה שאין בו סכנה, ועד דרגת "חולה" שבגימטריא מ"ט, שהוא מי שהשיג כבר כל מ"ט שערי בינה והוא חולה רק בזה שחסר לו שער הנו"ן.
מובן שקיים מרחק בין סוגי החולים. וזה הביאור בקצרה:
יש חולה שמחלתו היא ביחס לקיום המצוות, שהרי רמ"ח מצוות עשה הם רמ"ח האברים ושס"ה לא־תעשה הם שס"ה גידים. חולה שמחלתו בקיום המצוות ר"ל – מחלתו רצינית מאד.
ויש חולה שחסר לו שער הנו"ן, בחינת דרגת משה רבנו שעליו נאמר:
ותחסרהו מעט מאלקים" על שלא היה לו שער הנו"ן4, וזכה לכך בשעת הסתלקותו בהר נבו, "נ' בו".
– בהתאם להבדל זה בסוגי החולים קיים גם ההבדל במדת הכרחיות הרפואה.
בחולה בקיום המצוות – הרפואה היא חובה, אך ביחס ל"חולה" בבגימטריא מ"ט, שחסר לו שער הנו"ן בלבד, נאמר: "ורפא ירפא – שניתן רשות לרופא לרפאות", לא תמיד ולא לכל אדם נוגע הדבר.
ג. אף זו הוראה מן האמור:
כשיהודי נדרש לעסוק בהפצת היהדות, להשפיע על יהודי בקשר לקיום המצוות בפועל, והוא עונה כי הוא חס על זמנו משום שמוטב לו לנצל את הזמן לצורך עצמו להתעלות אל שער הנו"ן,
– עליו לדעת כי הדרישה ממנו לרפא את הזולת מוסבת כלפי מחלה שיש חובה לרפאותה, ואילו רצונו להשלים את עצמו הוא אמנם דבר רצוי, אבל אינו אלא בחינת רשות לגבי החובה שיש לו כלפי השני. הרי זה דוגמת ביטוי הגמרא5 שלגבי חובה
הערות
- 1. ברכות ס, סע"א. פה, א.
- 2. רש"י בבא קמא שם.
- 3. סנהדרין עג, א. ועפמש"כ בפיה"מ להרמב"ם נדרים פרק ד משנה ד.
- 4. ראש השנה כא, ב.
- 5. חולין קה, א.
משנה נדרים ד׳:ד׳ - הטקסט מספריא
המודר הנאה מחבירו. ונכנס לבקרו. עומד. אבל לא יושב. ומרפאהו רפואת נפש. אבל לא רפואת ממון. ורוחץ עמו באמבטיא גדולה. אבל לא בקטנה. וישן עמו במטה. רבי יהודה אומר בימות החמה אבל לא בימות הגשמים. מפני שהוא מהנהו. ומיסב עמו על המטה. ואוכל עמו על השלחן. אבל לא מן התמחוי. אבל אוכל הוא עמו מן התמחוי החוזר. לא יאכל עמו מן האבוס. שלפני הפועלים. ולא יעשה עמו באומן. דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים. עושה הוא ברחוק ממנו:
מצוטט בעמוד אחד
תורת מנחם 1
- טז - שנת תשט"ז - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, לקו"ש ח"ב ע' 529
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 21 עמודים.
- תורת מנחם תשט"ז שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים סנהדרין עג, א · חולין קה, א
- לקוטי שיחות כרך לב קדושים שיחה ב מאותו ספר סנהדרין עג, א
- לקוטי שיחות כרך כז בחוקותי שיחה א מאותו ספר סנהדרין עג, א
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות מציאה ופקדון דיני מציאה ופקדון לג סנהדרין עג , א
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות נזקי ממון דיני נזקי ממון ז סנהדרין עג, א
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות נזקי גוף ונפש ודיניהם דיני נזקי גוף ונפש ודיניהם ז סנהדרין עג , א
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת לד סנהדרין עג, א
- תורת מנחם שיחת יום א' פ' פנחס, י"ג תמוז, ה'תשט"ו חולין קה, א
- תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח צדקת פרזונו בישראל חולין קה, ב
- נר מצוה ותורה אור שער האמונה פא, ב חולין קה, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות נטילת ידים קנח דיני נטילת ידים לסעודה א חולין קה , א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות נטילת ידים קנח דיני נטילת ידים לסעודה טז חולין קה, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות נטילת ידים קסב דיני הגבהה ושיפשוף הידים בנטילה טז חולין קה , א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות שבסעודה קפ דין פירורי הפת ה חולין קה, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות מים אחרונים קפא דין מים אחרונים א חולין קה , א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות מים אחרונים קפא דין מים אחרונים ב חולין קה , א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות מים אחרונים קפא דין מים אחרונים ג חולין קה, סע"א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות מים אחרונים קפא דין מים אחרונים ט חולין קה, א
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות שמירת גוף ונפש ובל תשחית דיני שמירת גוף ונפש ובל תשחית ט חולין קה , ב
- שו"ת אבן העזר סימן קנט חולין דף ק"ה
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ו (סי' תפז-תצד) תצד סדר תפלת חג השבועות חולין קה, א

