ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות נטילת ידים קנח דיני נטילת ידים לסעודה. ובו י"ט סעיפים:

טז

חיפוש חדש

טז אף על פי שהנטילה היא מדברי סופרים^קלז מברכין עליה אשר קדשנו במצותיו וצונו על נטילת ידים^קלח והיכן ציונו^קלט שנאמר^קמ לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל ולפיכך כשאנו שומעים לדברי חכמים אנו מקיימים מצות ה' שצונו לשמוע אליהם^קמא וזהו טעם כל הברכות שמברכין על מצות של דבריהם^קמב.

ומן הדין היה ראוי לברך קודם הנטילה שכל המצות מברכין עליהם עובר לעשייתן^קמג אלא שלפעמים אין ידיו נקיות כגון היוצא מבית הכסא לכך מברכין לעולם אחר הנטילה שלא לחלק בין נטילה לנטילה^קמד ועוד שגם הניגוב הוא מן המצוה^קמה כמו שיתבאר^קמו ואף על פי שלפעמים א"צ ניגוב לא רצו לחלק בין נטילה לנטילה^קמז.

ומכל מקום מי שנוטל ידיו בב' שטיפות ראוי לו לברך אחר שטיפה הראשונה קודם שיתן עליהם מים שניים שכבר ידיו הן נקיות וראויות לברכה^קמח אף אם היה בבית הכסא^קמט.

ואם שכח ולא בירך עד אחר הניגוב יברך אח"כ^קנ ואף על פי שכל המצות שלא בירך עליהן עובר לעשייתן אינו מברך עליהן לאחר גמר עשייתן^קנא מכל מקום מצוה זו כיון שלפעמים אי אפשר לברך עליה קודם עשייתה כגון היוצא מבית הכסא ומוכרח לברך אחר עשייתה אין לחלק בה בין פעם לפעם ולעולם יכול לברך אח"כ^קנב.

אלא שלכתחלה מדקדקים לברך קודם הניגוב הואיל וגם הוא מן המצוה אבל עיקר הנטילה שמברכים עליה היא הנטילה לבדה שכבר נעשית.

ומכל מקום אם נזכר אחר שבירך המוציא שוב אינו מברך על נטילת ידים^קנג.

(והוא הדין אם הוצרך ליטול ידיו באמצע סעודה לדברי האומרים שצריך לברך על נטילת ידים ושכח ולא בירך עד שאכל פת אינו מברך עוד^קנד שכיון שהנטילה אינה אלא בגלל האכילה כל שהתחיל לאכול שוב לא שייך לברך על הנטילה שכבר חלפה ועברה.

ולא עוד אלא אפי' לא התחיל לאכול לא שייך לברך אלא מיד אחר הנטילה ולא מופלג ממנה ולכן יש אוסרים להפסיק בדיבור בין נטילה לברכה כמ"ש בסי' קס"ה^קנה ואם הפליג אפי' בשתיקה שוב אינו מברך שאף שלא היה יכול לברך עובר לעשייתה ומוכרח לברך אח"כ אין סברא כלל שיוכל לברך עליה לעולם אלא מיד אחר עשייתה^קנו):

הערות

קלז. עירובין כא, ב. תוס' חולין קה, א ד"ה מים ודף קו, א ד"ה מצוה.
קלח. בה"ג ברכות פ"ו (ט, א). תוס' חולין קה, א ד"ה מים. טור ושו"ע סי"א. ולשון "נטילת" יתבאר לקמן סי' קנט, סכ"ד וש"נ.
קלט. חולין קו , א (מצוה לשמוע דברי חכמים). שבת כג, א (לענין ברכת נרות חנוכה). רמב"ם הל' ברכות פי"א ה"ג (אף לענין ברכת נט"י). טור וב"י ד"ה ויברך. וראה גם לקמן סי' שיא ס"ב.
קמ. דברים יז, יא.
קמא. לבוש סי"א.
קמב. רמב"ם שם. ב"י שם. לבוש שם.
קמג. פסחים ז, ב. וכדלעיל סי' מו ס"ג וש"נ.
קמד. תוס' ברכות נא, א ד"ה מעיקרא. פסחים ז, ב ד"ה על. רא"ש ברכות פ"ז סוף סי' לד. פסחים פ"א סוף סי' י. טור . ושו"ע סי"א. מ"א ס"ק טו. וכ"ה בסדר נט"י לסעודה ס"ד (לפי שמן הסתם אין הידים נקיות. וע' תורת מנחם שם סכ"ו. מ"מ וציונים שם). וראה גם לקמן סי' קסז סי"א. לעיל סי' ו ס"ה. וראה עד"ז לקמן סי' רסג ס"ח.
קמה. תוס' רא"ש וטור שם. רמ"א סי"א. וכ"ה בסדר נט"י לסעודה ס"ד, אבל שם הוסיף, שלכתחלה יברך קודם שפשוף הידים זה בזה, לפי שהוא מכלל מצות נטילת ידים (כדלקמן סי' קסב ס"ח), ואם לא בירך קודם השפשוף יברך אחר כך קודם הניגוב.
קמו. סעיף יז.
קמז. מ"א שם. והיינו בנט"י לסעודה, משא"כ בנט"י שחרית, שא"צ ניגוב כדלעיל סי' ד מהדו"ק ס"ז. ומנהג חב"ד לברך כשהידים מנוגבות (עי' ס' המנהגים - חב"ד ע' 2).
קמח. רבינו ירוחם נתיב טז ח"ו בשם רבותיו. ב"י ד"ה ומ"ש ועוד כיון. שו"ע שם. וראה לקמן סי' קסב ס"ב דזהו רק כששטיפה הראשונה היתה מרובה כשתים. ובסדר נט"י לסעודה פסק ליטול ב"פ רצופים על כל יד ולכן לא כתב שם אפשריות זו. ע' תורת מנחם שם סכ"ג.
קמט. עי' לקמן סי' קסה ס"א.
קנ. רמ"א שם.
קנא. כדלקמן סי' תלב ס"ה וש"נ.
קנב. מ"א ס"ק טז (ע"ש דכוונתו כמו שכתבתי).
קנג. רש"ל בים של שלמה חולין פ"ח סי' לט. ט"ז ס"ק יב. מ"א שם.
קנד. שבלי הלקט סי' קלח בשם רב חנינאי. תניא רבתי סוף סי' כב בשם רב נטרונאי. מ"א שם.
קנה. עי' במה שכתבתי סי' קסה .
קנו. ראה סדר נט"י לסעודה ס"ה "כי אין להפסיק בין נטילה לברכה כלל וכלל וצריך לתכפן בכל מה דאפשר" (ולא כתב לענין דיעבד). וראה תורת מנחם שם ס"ק לא. ועי' לקמן סי' רסג קו"א ס"ק ג "י"ל שאף שהפסיק הרבה יכול לברך דאיזה גבול יש לדבר". ולעיל סי' ו ס"ג-ה (לענין נט"י שחרית): "אבל אסור להפסיק בין נטילה לברכה בלימוד או בשום תפלה וכל שכן בדברים אחרים ... הוי הפסק מרובה ולא נכון לעשות כן ... כל מה דאפשר לקרב הברכה שתהא סמוכה להנטילה צריך לקרב ולא להפסיק בינתים" (ולא כתב לאסור בשתיקה ובדיעבד). וראה תהלה לדוד סי' ו ס"ק א. סי' קנח ס"ק יב. העו"ב תשפז ע' 61.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 34 עמודים.