155
שיחה ב
א. כתב הרמב"ם1 "טומאת ע"ז מדברי סופרים ויש לה רמז בתורה הסירו2 את אלקי הנכר אשר בתוככם והטהרו והחליפו שמלותיכם, וארבע אבות הטומאה יש בה כו' וטומאת כולן מדבריהן".
ויש לעיין, מה ראה הרמב"ם להביא "רמז בתורה" על גזירה זו ("מדבריהן") של טומאת ע"ז, שלא כדרכו (ברוב המקומות ככולן) שאינו מביא רמז ואסמכתא על גזירות דרבנן (אף כשיש רמז מפורש בחז"ל)3.
וביותר תמוה: רמז זה מן התורה לטומאת ע"ז מן הכתוב "הסירו גו' והטהרו גו'", לא נמצא לפנינו במשנה וגמ', וגם לא במדרשי חז"ל (הקדומים4) שהגיעו לידינו; ולאידך, מפורש במשנה5 "מנין לע"ז שמטמאה. . כנדה שנאמר6 תזרם כמו דוה", וכן למדו7 מן הכתוב8 "שקץ תשקצנו גו'" שמטמאה כשרץ, וכן איתקש למת9 כמו שנאמר10 "וישלך את עפרה על קבר בני העם" (וכפי שמסיק בגמ'11 למאי הלכתא איתקש ע"ז לשרץ, לנדה ולמת) — שלימודים אלה הם אסמכתא בעלמא12, כמפורש במסקנת הגמ'13 ד"טומאת ע"ז דרבנן היא" —
וא"כ, מדוע הביא הרמב"ם "רמז בתורה" ממדרש בלתי מצוי, ולא מהלימודים המפורשים במשנה וגמ'?
ועוד זאת: בהלכה הבאה אכן מביא הרמב"ם14 הלימוד מ"שקץ תשקצנו" שע"ז מטמאה כשרץ, ובהלכה שלאחרי' — הלימוד מ"תזרם כמו דוה" שמטמאה כנדה; ועפ"ז ייפלא ביותר, ל"ל להרמב"ם להקדים "רמז בתורה" מן הכתוב "הסירו גו'" ולא הסתפק בהלימודים המפורשים בש"ס שהביאם בהלכות הבאות15?
ב. ויש לומר הביאור בזה: גדרה של טומאת ע"ז יש לבארו בשני אופנים:
הערות
- 1. הל' שאר אבות הטומאה רפ"ו. ועד"ז כתב הרמב"ם בפיהמ"ש בהקדמתו לסדר טהרות.
- 2. פרשתנו לה, ב.
- 3. ראה לדוגמא הל' ברכות פ"א ה"ב לענין ברכה ראשונה (ראה ברכות לה, א ובתוד"ה אלא שם). שם פ"ו ה"אב לענין חיוב נטילת ידים (ראה חולין קו, א ובכס"מ לרמב"ם שם). ועוד.
- 4. ורק במדרש לקח טוב (ושכל טוב) פרשתנו עה"פ מצינו דרשה כזו. וכן במדרש הגדול. ולהעיר גם מפרש"י עה"פ "והטהרו — מע"ז" ובנחלת יעקב ומשכיל לדוד על פרש"י שם (ובבאר בשדה על פרש"י פי' שגם כוונת הרא"ם היא לטומאת ע"ז). וראה גם רמב"ן, רד"ק ועוד שם.
- 5. שבת רפ"ט (פב, סע"א). ועד"ז במשנה ע"ז מז, ריש ע"ב.
- 6. ישעי' ל, כב.
- 7. משנה ע"ז שם. הובא בגמ' שבת שם ע"ב.
- 8. עקב ז, כו.
- 9. שבת פג, ב.
- 10. מ"ב כג, ו.
- 11. שבת שם. והובא גם ברמב"ם כאן (הלכה ג).
- 12. כלשון רש"י שם ד"ה דרבנן.
- 13. שם. וכ"ה לשון הרמב"ם כאן בסוף ההלכה "וטומאת כולן מדבריהן".
- 14. וכן בפיהמ"ש (שבהערה 1), מביא הלימוד מ"שקץ תשקצנו".
- 15. שמזה מובן שאין לתרץ שהרמב"ם מביא רמז זה לפי שהוא דרשה פשוטה יותר (ראה יד מלאכי כללי הרמב"ם אות ד') — דכיון שמביא בלאה"כ הדרשות שבש"ס, אין צורך להוסיף עוד דרשה (אף שהיא פשוטה יותר).
משנה תורה, הלכות שאר אבות הטומאות ו׳ - הטקסט מספריא
טומאת ע"ז מדברי סופרים ויש לה רמז בתורה הסירו את אלהי הנכר אשר בתוככם והטהרו והחליפו שמלותיכם וארבעה אבות הטומאות יש בה:ע"ז עצמה ומשמשיה ותקרובת שלה ויין שנתנסך לה וטומאת כולן מדבריהן:
ע"ז עצמה מטמאה אדם וכלים במגע וכלי חרס באויר ואינה מטמאה במשא כשרץ שנאמר שקץ תשקצנו ושיעורה כזית לא תהיה זו חמורה מן המת אבל אם היתה הצורה פחותה מכזית טהורה:
קצץ אבר ממנה אפילו היה כמרדע הרי זה טהור שע"ז אינה מטמאה לאיברים אלא הצורה כולה כשהיא שלימה שנאמר תזרם כמו דוה מה דוה אינה מטמאה לאיברים אף ע"ז אינה מטמאה לאיברים כקולי אבות הטומאות דנו בה מפני שטומאתה מדבריהם עשאוה כשרץ שאינו מטמא במשא וכמת שאינו מטמא אלא בכזית וכנדה שאינה מטמאה לאיברים:
נתפרקה ע"ז אף על פי שההדיוט יכול להחזירה והרי כל איבריה קיימים אינה מטמאה:
כל משמשי ע"ז כשרץ מטמאין אדם וכלים במגע וכלי חרס באויר ואינן מטמאין במשא ושיעור טומאתן בכזית ואפילו קצץ ממשמשיה כזית מן הכלי מטמא כשרץ זו חומר במשמשיה יותר מע"ז עצמה ובית ע"ז עצמו אבניו ועציו ועפרו מטמאין בכזית במגע ככל המשמשין:
המכניס ראשו ורובו לבית ע"ז נטמא כנוגע וכן כלי חרס שהכניס אוירו לבית ע"ז נטמא ספסלים וקתידראות שהכניס רובן לבית ע"ז טמאים וכולן ראשון לטומאה:
תקרובת ע"ז מטמאה במגע ובמשא כנבילה ושיעורה בכזית כל דבר שמקריבין לה בין בשר בין שאר אוכלים ומשקין הכל כנבילה שהכתוב קראן זבחי מתים ואע"פ שאין תקרובת ע"ז של אוכלין בטלין לעולם להתירה בהנאה אם בטלה הרי זו ספק לטומאה אבל כלי שהוא תקרובת ע"ז שביטלו טהור וכן ע"ז ומשמשיה שביטלו טהורין:
יין שנתנסך לע"ז מטמא אדם וכלים במגע וכלי חרס באויר ומטמא אדם במשא כנבילה וטומאתו בכזית שנאמר אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכם הרי יין נסיכם כחלב זבחימו ואין מטמא טומאה זו אלא יין שנתנסך ביד לפני ע"ז אבל סתם יינן של עכו"ם מטמא טומאה קלה כשאר כל משקין טמאין:
מכל הדברים שביארנו מתחילת הספר עד כאן אתה למד שאבות הטומאות מהן אבות של תורה ומהן אבות של דברי סופרים:
כל המתטמא מחמת אב של תורה הרי הוא ולד טומאה של תורה וכל המתטמא מחמת אב של דבריהם הרי זה ולד של דבריהם:
כל אב טומאה שמטמא במגע ואינו מטמא במשא בין אב של תורה בין אב של דבריהם אדם הנוגע בו אינו מטמא בגדים בשעת מגעו ולא אדם ולא כלי חרס אף על פי שעדיין לא פירש ממטמאיו והנו אחר שפירש ממטמאיו או קודם שיפרוש ולד שהוא מטמא אוכלין ועושה אותן שני לטומאה מפני שהוא ראשון:
וכל אב טומאה שמטמא במגע ובמשא בין אב של תורה בין אב של דבריהם אדם הנוגע בו או הנושאו מטמא בגדים בשעת מגעו ובשעת נשיאתו ועושה אותן ראשון לטומאה וכן אם נגע באוכלין עשאן ראשון כל זמן שלא פירש ממטמאיו פירש ממטמאיו הרי הוא ראשון לטומאה לכל דבר ואינו מטמא בגדים ואם נגע באוכלין הרי הן שני בד"א בשאר כל האבות חוץ מן הנבילות והמרכב אבל הנבילה והמרכב אע"פ שמטמאין במגע ובמשא הנוגע בהן אינו מטמא בגדים בשעת מגעו ואם נגע באוכלין הרי הן שני לטומאה והנושא מטמא בגדים בשעת נשיאתו ואם נגע באוכלין עד שלא פירש הנם ראשון לטומאה כמו שביארנו:
מי חטאת שיש בהן כדי הזאה אף על פי שהן כנבילה וכמרכב שאין מטמאין בגדים אלא הנושאן הרי הנוגע בהן מטמא בגדים בשעת מגעו משום נושא שאי אפשר שיגע במים שלא יסיט אותן וכבר ביארנו שאחד הנושא ואחד המסיט וכן הנוגע בצמר הנבילה או שנגע בנימי המרכב מטמא בגדים בשעת מגעו משום נושא שאי אפשר לנגוע בדברים אלו שלא יסיט אותן ולפיכך מטמא בגדים עד שלא פירש כדין הנושא:
הבולע נבלת עוף הטהור בשעת בליעתו מטמא בגדים כמו שביארנו והן ראשון לטומאה וכן אם נגע באוכלין הרי הן ראשון לטומאה ואחר שבלע הרי זה פירש ממטמאיו:
השורף פרה אדומה ושעירים הנשרפים והמשלח את השעיר אע"פ שבשעת מעשיהן מטמא בגדים כמו שביארנו אם נגעו באוכלין אפילו בשעת מעשיהן הרי הן שני לטומאה:
הנוגע באב מאבות הטומאות המושלך בתוך המקוה כגון נבילה או שרץ או משכב שהוא במקוה ונגע בו ה"ז טמא שנאמר אך מעין ובור מקוה מים יהיה טהור ונוגע בנבלתם יטמא אפילו כשהן בתוך המקוה מטמאין וכשיעלה מן המקוה זה הנוגע יטהר [והנושאן מטמא בגדים בשעת נשיאתן ואם נגע באוכלים עד שלא פירש הרי הן ראשון לטומאה כמו שביארנו] וכן זב שדרס על המשכב שהוא מונח במקוה הרי המשכב טמא וכשיעלה המשכב מן המקוה יטהר שהרי עלתה לו טבילה וזה הנוגע במשכב כשהוא במקוה אם פשט ידו ונוגע חוץ למקוה הרי זה מטמא בגדים וא"צ לומר שהוא מטמא אוכלין ומשקין:
משנה תורה, הלכות ברכות א׳:ב׳ - הטקסט מספריא
ומדברי סופרים לברך על כל מאכל תחלה ואחר כך יהנה ממנו ואפילו נתכוין לאכול או לשתות כל שהוא מברך ואח"כ יהנה וכן אם הריח ריח טוב מברך ואחר כך יהנה ממנו וכל הנהנה בלא ברכה מעל וכן מדברי סופרים לברך אחר כל מה שיאכל וכל מה שישתה והוא שישתה רביעית והוא שיאכל כזית ומטעמת אינה צריכה ברכה לא לפניה ולא לאחריה עד רביעית.
רש"י על בראשית ל״ה:ב׳ - הטקסט מספריא
הנכר. שֶׁיֵּשׁ בְּיֶדְכֶם מִשָּׁלָל שֶׁל שְׁכֶם:
והטהרו. מֵעֲ"זָ:
והחליפו שמלתיכם. שֶׁמָּא יֵשׁ בְּיֶדְכֶם כְּסוּת שֶׁל עֲ"זָ:
הנכר [PUT AWAY] THE STRANGE [GODS] —which you have in your possession from the spoil of Shechem.
ותטהרו AND PURIFY YOURSELVES of idol-worship.
והחליפו שמלותיכם AND CHANGE YOUR GARMENTS — lest you have in your possession a vestment that has been employed in idolatrous worship (Genesis Rabbah 81:3).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. מוצגים 40 מתוך 41 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך יז מצורע שיחה ב מאותו ספר שבת פג, רע"ב
- תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ב שבת פג, ב
- תורת שמואל תרמ"א ומעתה וכו' כל הנשמה שדמ שבת פג, סע"ב
- תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל שבת פג, סע"ב
- תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ואתה תצוה את בנ"י שבת פג, סע"ב
- תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה שבת פג, סע"ב
- תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ועשית ציץ זהב טהור שבת פג, סע"ב
- תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה שבת פג, סע"ב
- תורת חיים בראשית ח"א פרשת בראשית ותלד עדה את יבל שבת פג, ב
- ספר השיחות י"ד כסלו, תרפ"ט שבת פג, ב
- לקוטי שיחות כרך ט ראה שיחה א מאותו ספר ע"ז מז, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות השכמת הבוקר ג הנהגת בית הכסא ד ע"ז דף מז , ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות הנהגת אדם בבקר ג הנהגת בית הכסא יח ע"ז מז, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ציצית יא דיני חוטי הציצית יג ע"ז מז, א
- שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ב סימן רצז (א) ע"ז מז, א
- שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ב מהדו"ב לסי' רנט והנה ע"ז מז, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ב (סי' רנג-רסו) מהדורא בתרא לסימן רנט ע"ז מז, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רצז דין בשמים להבדלה ע"ז מז, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, אדר"ח אלול, ה'תשכ"ח ע"ז מז, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הלכות הנהגת אדם בבקר ג הנהגת בית הכסא ע"ז מז, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הלכות ציצית יא דיני חוטי הציצית ע"ז מז, א
- תורת שמואל תר"ם [ערבים עלי דברי דודיך] ויובן כו' ענין נט"י חולין קו, א
- תורת שמואל תר"ם ועפי"ז כו' ויפוזו זרועי ידיו חולין קו, ב
- תורת שמואל תר"ם ערבים עלי דברי דודיך חולין קו, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות נטילת ידים ז דין ברכת אשר יצר כל היום אחר הטלת מים א חולין קו, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות נטילת ידים קנח דיני נטילת ידים לסעודה א חולין דף קו ע"א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות נטילת ידים קנח דיני נטילת ידים לסעודה י חולין קו, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות נטילת ידים קנח דיני נטילת ידים לסעודה יא חולין קו , א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות נטילת ידים קנח דיני נטילת ידים לסעודה טז חולין קו , א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות נטילת ידים קנט באיזה כלי נוטלין לידים וכיצד יבאו המים לידיו כא חולין קו , א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות נטילת ידים קס איזו מים כשרים ואיזו פסולים לנטילה ט חולין קו, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות נטילת ידים קס איזו מים כשרים ואיזו פסולים לנטילה יא חולין קו , א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות נטילת ידים קסא דיני חציצה וטבילה א חולין קו, ע"ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות נטילת ידים קסא דיני חציצה וטבילה חולין קו, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות נטילת ידים קסב דיני הגבהה ושיפשוף הידים בנטילה ה חולין קו, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות נטילת ידים קסד שיכול להתנות על הנטילה א חולין קו , ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכת הפירות ריג מי שיצא אם מוציא אחרים א חולין קו , ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכת הפירות ריג מי שיצא אם מוציא אחרים ב חולין קו , א
- דובר שלום נט"י לטיבולו במשקה משום נקיות חולין קו, א
- דובר שלום טבילת ידים במים הפסולים לנטילה חולין קו, א

