ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך ט ראה שיחה א

94

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שיחה א

ראה

א. "מזבח... מצבה...

אשרה..."

על הפסוק "ונתצתם את מזבחתם ושברתם את מצבתם ואשריהם תשרפון באש..."¹, אומר רש"י: "מזבח – של אבנים הרבה. מצבה – של אבן אחת, והוא בימוס ששנויה במשנה²: אבן שחצבה מתחילתה לבימוס. אשרה – אילן הנעבד".

בכך אין מובן:

א) בפסוק נאמר "מזבחתם", "מצבתם", "ואשריהם". מדוע מציין רש"י את המלים "מזבח", "מצבה" ו"אשרה", ואינו מצטט את המלים כלשונן בפסוק³?

ב) לפני כן, בפרשת ואתחנן⁴, כבר פירש רש"י "מזבחותיהם – של בנין. מצבתם – אבן אחת. ואשריהם – אילנות שעובדין אותן". מדוע צריך רש"י לבאר זאת שוב כאן?

ג) יותר מכך: רש"י בפסוקנו משנה מפירושו בפרשת ואתחנן: (א) שם הוא אומר, שהמזבח הוא "של בנין", ואילו כאן – "של אבנים הרבה". (ב) בפסוקנו אין רש"י מסתפק בדבריו "מצבה של אבן אחת"⁵, אלא מוסיף – "והוא בימוס...", ענין שאינו מוזכר כלל לפני כן⁶.

ד) בפרשת וישלח⁷ נאמר "ויצב יעקב מצבה... ויסך עליה נסך ויצק עליה שמן". מכך מובן, לכאורה, שגם שימושה של המצבה של עבודה זרה, להבדיל בין טומאה וכו', הוא ניסוך

הערות

1. פרשתנו יב, ג.
2. ע"ז מז, ב.
3. אף שדרכו בכל מקום היא, שגם כשמבאר רק פירוש (טייטש) של תיבה – מעתיקה כמו שכתובה בהפסוק, וכמו: בפרשתנו יד, ה שמעתיק "ואקו", "ותאו" (בוא"ו). וגם בנוגע למזבח, מצבה ואשרה גופא (משפטים כג, כד. תשא לד, יג. ואתחנן ז, ה).
4. ואתחנן שם. וראה גם יתרו כ, כב (בנוגע למזבח). ויצא כח, יח. כב; וישלח לה, יד (בנוגע למצבה). רש"י תשא שם (בנוגע לאשרה).
5. וגם בזה משנה מלשונו בפ' ואתחנן: בפ' ואתחנן כותב "מצבתם אבן אחת", ובפרשתנו – "מצבה של אבן אחת".
6. גם באשרה משנה רש"י מלשונו בפ' ואתחנן, אבל בזה טעמו מובן: א) בפ' ואתחנן כותב "אילנות שעובדין אותן" (לשון רבים), ובפרשתנו כותב "אילן הנעבד" (לשון יחיד) – כי בפ' ואתחנן מפרש תיבת "ואשריהם" (ל' רבים) שבכתוב*, ובפרשתנו מפרש ענין אשרה (כנ"ל בקושיא הא'). ב) בפ' ואתחנן (ועד"ז בפ' תשא) "אילנות שעובדין אותן", ובפרשתנו "אילן הנעבד" – כי שם פירוש "אשריהם" (וכן מזבחותיהם, מצבתם ופסיליהם) הוא – של ה"גוים רבים", "כל העמים" האנשים (שכל הפרשה מדברת בזה), ובפרשתנו – של (הע"ז) אלקיהם (שהרי כל הפרשה ענינה ע"ד עיקור ע"ז).
7. שם. וראה גם ויצא שם, יח.
. ובכל אופן צ"ע בפרש"י תשא שם, שמפרש "אשריו – הוא אילן שעובדין אותו", היינו אילן (אחד) ש(רבים) עובדין אותו – אף שבפשטות "אשריו" הוא – אילנות רבים של אחד. ואכ"מ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 11 עמודים.