ספריית פנימי
ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך טראהשיחה א

94

קובץ ה-PDF השיחה כולה מצוטט בעמוד אחד חיפוש חדש

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

ניסוכים לעבודה זרה8. מדוע אפוא מסביר רש"י "והוא בימוס ששנויה במשנה...", אשר, כביאור רש"י במשנה, בימוס הוא "מקום מושב עבודה זרה, שמושיב הצלם עליה"9?

ה) מי שאינו מכיר את משמעות המושג "בימוס", לא יבין זאת גם מדברי המשנה "אבן שחצבה מתחילה לבימוס", אשר רש"י מצטטם, שהרי ניסוח זה אינו מבאר את משמעות המושג בימוס10. בכך אין מובן: אם רש"י סובר, שהתלמיד מכיר את משמעות המושג בימוס, די באומרו "והוא בימוס". ואם הוא חושש שהתלמיד אינו מכיר את משמעות המילה – מה מועילה התוספת "ששנויה במשנה אבן שחצבה מתחילתה לבימוס"11?

ו) אף אם נאמר שבדברים אלו מובהרת בכל זאת משמעות המושג בימוס, אין מובן: לשם מה צריך רש"י לציין, שאלו הם דברי המשנה?

ב. "שם לגנאי" – מדוע

דוקא דוגמאות אלו?

לאחר מכן מצטט רש"י את המלים "ואבדתם את שמם", ומפרש: "לכנות להם שם לגנאי. בית גליא קורין לה בית כריא, עין כל – עין קוץ".

גם בפירוש זה אין מובן:

א) המשמעות הפשוטה של "ואבדתם את שמם" היא, לכאורה: שתבצעו פעולה12 שתאבד ותשכיח את

הערות

  1. 8. ובפרט שי"ל, שמה שעשו מצבה לע"ז, היינו מפני שהייתה עבודה בקדש (ראה רש"י שופטים טז, כב (וראה לקו"ש ח"ו ע' 16 הערה 31). אלא שברש"י שם: "מצבת כו' להקריב". ואכ"מ).
  2. 9. בפרש"י משפטים שם: "מצבתיהם – אבנים שהם מציבין להשתחוות להם". אבל [נוסף לזה שאי"ז פירוש "מצבה" ברוב המקומות*], גם מצבה דפ' משפטים אינו בימוס. כי הבימוס הוא מלכתחלה רק מקום מושב ע"ז, ורק שאח"כ "עובדין אותו" (כבפרש"י ע"ז שם, נעתק לקמן סעיף ה'). אבל "ומצבתיהם" דפ' משפטים, הם "אבנים שהם מציבין (היינו מלכתחלה) להשתחוות להם". וראה שוה"ג להערה 35.
  3. 10. מהמשך לשון המשנה שם "העמיד עלי' עבודת כוכבים וסילקה כו'", מובן שבימוס היינו דבר שהוקצה להושיב עלי' עכו"ם. אבל – תיבות אלו שבמשנה, אין רש"י מעתיקם ואינו מרמזם אפילו ב"וכו'".
  4. 11. ואין לומר שכוונת רש"י היא, להוכיח שמצבה היא של אבן אחת [והגם שזה מפורש בכתוב (ראה הערה 4), מ"מ מכיון שמצבה שבפסוק זה היא בימוס, אפשר לומר שמצבה זו היא של אבנים הרבה ודלא כמצבה ברוב המקומות], ולכן כותב "ששנוי' במשנה אבן שחצבה כו'" (לשון יחיד) – כי [נוסף למה שקשה לפי זה: מנ"ל לרש"י שמצבה בפסוק דידן הוא בימוס? ובפרט שבמשנה שם לא נזכר הלשון מצבה] להוכיח את זה, טפי הו"ל לכתוב "דאיתא בגמרא בימוס אבן אחת" (ע"ז נג, סע"ב), ששם הוא מפורש ומודגש – כההמשך שם – "מזבח אבנים הרבה".
  5. 12. ובדוגמת "ונתצתם", "ושברתם" וכו' שלפנ"ז. שלכן אין לפרש ש"ואבדתם את שמם" כוונתו כמו "ושם אלקים אחרים לא תזכירו גו'" (משפטים כג, יג) – כי "לא תזכירו" אי"ז פעולה (חיובית), כ"א (כפרש"י שם) "שלא יאמר כו'".
  6. . הוכחת רש"י ש"מצבתיהם" דפ' משפטים אינה כמצבה שברוב המקומות – י"ל, לפי ש"ושבר תשבר מצבתיהם" בא בהמשך ל"הרס תהרסם – לאותם אלקות" (פרש"י שם). ולהעיר מתיב"ע, שבפ' משפטים מתרגם מצבתיהם – "קמתי צילמיהון", ולא כבכל מקום – "קמיתהון" וכדומה.

מצוטט בעמוד אחד

תורת מנחם 1
  1. נג - שנת תשכ"ח - חלק שלישי ‹ שיחת ש"פ ראה, אדר"ח אלול, ה'תשכ"ח לקו"ש ח"ט ע' 94

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 16 עמודים.

  1. אגרות קודש כרך כח י'תשנג ע"ז נג, ב
  2. אגרות קודש כרך כד ט'רנז ע"ז נג, ב
  3. לקוטי שיחות כרך ל חיי שרה שיחה א מאותו ספר ע"ז נג, ב
  4. לקוטי שיחות כרך ל חיי שרה שיחה א מאותו ספר ע"ז נג, ב
  5. לקוטי שיחות כרך ל ויחי שיחה ג מאותו ספר ע"ז נג, ב
  6. לקוטי שיחות כרך ד פרקי אבות שיחה ג מאותו ספר ע"ז נג, א
  7. לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז מאותו ספר ע"ז נג, ב
  8. לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ו מאותו ספר ע"ז נג, ב
  9. לקוטי שיחות כרך י חיי שרה שיחה א מאותו ספר ע"ז נג, ב
  10. לקוטי שיחות כרך טו חיי שרה שיחה א מאותו ספר ע"ז נג, ב
  11. לקוטי שיחות כרך טו תולדות שיחה ב מאותו ספר ע"ז נג, ב
  12. לקוטי שיחות כרך כו פורים קטן שיחה א מאותו ספר שם נג, סע"א
  13. לקוטי שיחות כרך כח פינחס שיחה א מאותו ספר ע"ז נג, ב
  14. תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תש"כ ע"ז נג, א
  15. תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, שושן-פורים קטן, ה'תשכ"ז ע"ז נג, ב
  16. תורת מנחם שיחת יום ד' פ' קרח, א' דר"ח תמוז, ה'תשל"א ע"ז נג, ב