527
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
הוא מפסיק לרדוף יומם ולילה אחרי פרנסה, כי אם יוצר כלי לברכת הקב"ה וקובע זמנים ללימוד תורה, וסומך על הקב"ה.
אז – ברכת ה' היא תעשיר, לא זו בלבד שאין הכסף יוצא לרפואות וכו' כי אם יש לו פרנסה בהרחבה, והכסף מספיק לו לפרנסה בהרחבה ולנתינת צדקה ביד פתוחה ובלב שמח. והוא ואשתו וילדיו מאושרים.
כב. הוא הדבר ביחס לחינוך הילדים, בנים ובנות: העיקר הוא להתמסר לחינוך הילדים בדרך התורה ובמצוות, לדאוג שהילדים יגדלו לחסידים, יראי שמים ולומדים, שע"י כך מביאים אושר נצחי לילדים כלהורים.
אבל כשמתמסרים לקישוט הילד בבגדים יקרים, כדי שהילד ילך לבוש בגדים יפים יותר מן השכנים – הרי אושר זה נמשך יום, שבוע, חדש, שנה ולאחר מכן כשהילד יתבגר – יתברר שהחסירו לתת לו את האושר האמיתי שבו היה יכול להיות מאושר כל ימי חייו.
אף זה תלוי באשה היהודית שהיא עקרת הבית, ולכן מסוגלת היא לקבוע את סדרי חינוך הבנים, וכן סדרי הבית כולו, שיהיו מאושרים ברוחניות ולכן מאושרים בגשמיות.
כג. זה תוכן הנקרא בפרשה אליה אנו נכנסים, פרשת יתרו: בשעה שנתן הקב"ה לבני־ישראל את התורה, אמר למשה רבנו – "כה תאמר לבית יעקב" אלו הנשים33, שבראש ובראשונה עליו ללכת לנשי ישראל ולדבר אתן כיצד אשה יהודיה צריכה להתנהג על־פי התורה, וע"י כך מובטחת גם התנהגות הבעלים.
כך בכל שנה ובכל זמן ובכל מקום כשבית־יעקב, הנשים, מתמסרות בכל התוקף לקבוע את בתיהן למקדש להקב"ה, ככתוב34 "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" – מעניק הקב"ה אושר לבית, אושר בגשמיות ואושר ברוחניות, ומחנכים את הילדים לתורה חופה ומעשים טובים מתוך הרחבה, הן הרחבה בגשמיות והן הרחבה ברוחניות.
(משיחת יו"ד שבט, תשי"ז)
הערות
- 33. מכילתא הובא ברש"י (שמות יט, ג). ראה גם שמות רבה פכ"ח, ב.
- 34. שמות כה, ח.
רש"י על שמות י״ט:ג׳ - הטקסט מספריא
ומשה עלה. בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי; וְכָל עֲלִיּוֹתָיו בְּהַשְׁכָּמָה הָיוּ, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיַּשְׁכֵּם מֹשֶׁה בַבֹּקֶר" (שמות ל"ד):
כה תאמר. בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה וְכַסֵּדֶר הַזֶּה:
לבית יעקב. אֵלּוּ הַנָּשִׁים, תֹּאמַר לָהֶן בְּלָשׁוֹן רַכָּה (מכילתא):
ותגיד לבני ישראל. עֳנָשִׁין וְדִקְדּוּקִים פָּרֵשׁ לַזְּכָרִים, דְּבָרִים הַקָּשִׁין כְּגִידִין (שבת פ"ז):
ומשה עלה AND MOSES WENT UP on the second day of the month (Mekhilta); for all his ascents to the mountain were made early in the morning, as it is stated (Exodus 34:4) “And Moses rose up early in the morning [and went up unto mount Sinai]” (Shabbat 86b).
כה תאמר THUS SHALT THOU SAY — Thus, i. e. in this (the Hebrew) language (cf. Mekhilta) and in this form of words.
לבית יעקב TO THE HOUSE OF JACOB — This denotes the women — to them you shall speak in gentle language (Mekhilta).
ותגיד לבני ישראל AND TELL THE CHILDREN (lit., the sons) OF ISRAEL — explain to the men the punishments and the details of the commandments in words that are as hard (distasteful) as wormwood (גידין) (cf. Shabbat 87a; Midrash לקח טוב).
שמות רבה כ״ח:ב׳ - הטקסט מספריא
וַיִּקְרָא אֵלָיו ה' מִן הָהָר לֵאמֹר, בִּזְכוּת הָהָר, וְאֵין הָהָר אֶלָּא אָבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ו, ב): שִׁמְעוּ הָרִים אֶת רִיב ה'. וּמשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים, עָלָה בֶּעָנָן וְיָרַד בֶּעָנָן וּזְכוּת אָבוֹת עוֹלָה וְיוֹרֶדֶת עִמּוֹ. כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב, אֵלּוּ הַנָּשִׁים, אָמַר לוֹ אֱמֹר לָהֶם רָאשֵׁי דְבָרִים שֶׁהֵם יְכוֹלוֹת לִשְׁמֹעַ, וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים, אָמַר לוֹ אֱמֹר לָהֶם דִּקְדּוּקֵי דְּבָרִים שֶׁהֵם יְכוֹלִים לִשְׁמֹעַ. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה לַנָּשִׁים תְּחִלָּה, שֶׁהֵן מִזְדָּרְזוֹת בְּמִצְווֹת. דָּבָר אַחֵר, כְּדֵי שֶׁיְהוּ מַנְהִיגוֹת אֶת בְּנֵיהֶן לַתּוֹרָה. אָמַר רַבִּי תַּחְלִיפָא דְּקֵיסָרִין, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּשֶׁבָּרָאתִי אֶת הָעוֹלָם, לֹא צִוִּיתִי אֶלָּא לְאָדָם הָרִאשׁוֹן, וְאַחַר כָּךְ נִצְטַוֵּית חַוָּה וְעָבְרָה וְקִלְקְלָה אֶת הָעוֹלָם, עַכְשָׁיו אִם אֵינִי קוֹרֵא לַנָּשִׁים תְּחִלָּה, הֵן מְבַטְּלוֹת אֶת הַתּוֹרָה, לְכָךְ נֶאֱמַר: כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב, אֵלּוּ סַנְהֶדְּרִין, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ב, ה): בֵּית יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר ה'. וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר, בְּטַכְסִיס שֶׁל מְלָכִים נָהַג הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ד, ח): אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה, לָמָּה כָּךְ בִּזְכוּת שֶׁאָמְרוּ (שמות כד, ז): נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

