526

אזי הפרנסה שהקב"ה שולח לו מנוצלת לדברים בריאים ודברים שמחים. אין הכסף מוצא, ר"ל, לרפואות ולרופאים או לסילוק הפרעות אחרות, משום שאין לו כאלה מלכתחלה: "כל המחלה גו' לא אשים עליך, כי אני ה' רופאך", הקב"ה עוזר באופן שמלכתחלה אין הוא חולה, ולכן יש לו, אמנם, פחות בעשר דולר הדרושים לרופא מדוע? – משום שאינו זקוק לרופא.

כ. נוסף על כך – הרי מי שאינו רודף אחר מותרות, ויודע שהברכה באה מן הקב"ה ויש רק ליצור "כלי", ולסמוך על הקב"ה שהוא כל־יכול – הרי אף אם מכין הוא כלי קטן, נותן בו הקב"ה הצלחה בלתי מוגבלת בעשירות גדולה בגשמיות כפשוטה.

אין לרדוף אחר עשירות ומותרות, וכשהאדם אינו רודף אחריהם משום שהוא יודע שהרוחניות היא העיקר, והגשמיות דרושה רק במדה שתהיה אפשרות לקיים תורה ומצוות – נותן אז הקב"ה מידו המלאה והרחבה עושר רב גם בגשמיות.

כא. גם דבר זה של אי־רדיפה אחרי מותרות תלוי בעקרת הבית.

כשהיא מסבירה לבעלה שהעיקר הוא הרוחניות של הבית, ולא הגשמיות, ולכן אינו צריך להיות בהול יומם ולילה בפרנסתו באופן שאין לו זמן ללמוד תורה ולעסוק בעניני כלל, ולרדוף אחרי ריווח של דולר ועוד דולר לשם עניני מותרות;

כן מסבירה היא לו שהרדיפה בפרנסה לא תעזור לו מאומה משום ש"מזונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה ועד יום הכפורים וכו'"²⁹, כבר קבוע מראש כמה עליו להרויח, ויותר מן הקבוע לו לא יהיה לו בכל אופן, ואילו הקצוב לו יכול הוא לקבל ע"י יצירת כלי קטן ללא טרדות ותחבולות רבות –

לשם מה לו, איפוא, לרדוף בעמל רב אחר פרנסתו, שאז עליו לדאוג לא רק ל"יברכך בממון" כי אם גם ל"וישמרך מן המזיקים"³⁰. רצוי, אם־כן, יותר לסמוך על הקב"ה, "ברכת ה' היא תעשיר"³¹, תוך הבטחת כל הענינים.

– כשהבעל שומע את הטענות האמורות מפי אשתו, הרי אף אם המותרות תופסים מקום לדידו, משפיע הדבר עליו ומתבייש מאשתו ואינו מתרשם מן השכן או השכנה לעשיית כלי בית – רהיטים – מהודרים ושהוילון (מסך מעלים ומסתיר) שעל גבי החלון יהיה אצלו יפה יותר משל השכנה.

וחדל הוא לבזבז כחות וכסף ובלבד שיהיה "מרבה נכסים מרבה דאגה"³² כי אם מתחיל לומר: "יש לי כל" (כל בשמים ובארץ – דאחיד בשמיא וארעא), הוא מאחד גשמיות ורוחניות, הוא עושה את ביתו מקדש להקב"ה,