תוכן ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יט שופטים

שיחה א

רשימת העמודים (7) מצוטט ב־17 עמודים חיפוש חדש

165שיחה א

שופטים

א. הקושי בהשוואת המלך ללב

שום תשים עליך מלך¹. לגבי מלך נאמר בתשובות הרשב"א², ש"המלך כצבור, שהצבור וכל ישראל תלויין בו". בדומה לכך נאמר בתנחומא³: "שראש הדור הוא כל הדור" (או בלשון רש"י⁴: "שנשיא הדור הוא ככל הדור כי הנשיא הוא הכל").

הרמב"ם⁵ אומר על מלך "שלבו לב כל קהל ישראל".

הטעם הפשוט לכך שהמלך⁶ הוא "לב כל קהל ישראל", הוא⁷, שכשם שהחיות של הגוף כולו תלויה בלב⁸, כך "כל קהל ישראל" תלויים במלך (כדברי הרשב"א שלעיל, ש"כל ישראל תלויין בו").

יש להבין⁹: אמנם מקבלין איברי הגוף כולו את חיותם מן הלב, אך הנהגתם תלויה במוח¹⁰, ולפיכך, למרות שכלפי איברי הגוף האחרים מכונה גם הלב "מלך"¹¹, אך בכל זאת הראש הוא "מלך על כל איבריו"¹².

מדוע משווים אפוא את המלך, מנהיג העם, אשר יוציאם ואשר יביאם, כרועה כלפי צאנו¹³, ל"לב (כל קהל ישראל)"?

165ב. הקושי מתגבר – מלך גדול מנשיא

בתורה שבכתב, בלשון התורה¹⁴, מכונה המלך גם בתואר "נשיא" – "אשר נשיא יחטא"¹⁵, ומוסבר בספרא שם ובמשנה¹⁶: "איזהו נשיא, זה מלך", ובהמשך "שאין על גביו אלא ה' אלקיו"¹⁷. גם המלך המשיח מכונה נשיא בנבואת יחזקאל¹⁸ ובמקומות נוספים. למרות זאת גדול התואר מלך מן התואר נשיא¹⁹, המתאר גם נשיא שבט וכדומה²⁰.

ובעניננו אנו מוצאים גם כן, ש"נשיא הדור" שבלשון רש"י, נקרא במדרש "ראש הדור"²¹.

והשאלה שהוצבה לעיל נעשית קשה יותר: כיצד ייתכן שמלך, שהוא גדול מנשיא, יהא "לב כל קהל ישראל" בלבד, ולא "ראש"²²?

ג. בלשון חכמים יש הבדל מהותי בין מלך לנשיא

כדי להבין זאת יש להקדים ולומר: בלשון חכמים יש הבדל מהותי בין התוארים מלך ונשיא: מלך – כפשוטו, כלשון התורה. נשיא – בעיקר נשיא סנהדרין או נשיא בענינים רוחניים.

כפי שהמשנה²³ אומרת: "נשיא ואב בית דין", ובגמרא²⁴ נאמר: "הלל שקורין אותך נשיא ישראל", "הלל ושמעון... נהגו נשיאותן בפני הבית מאה שנה", למרות שהיו אז מלכים כשרים בישראל, שחלו עליהם דיני מלך²⁵.

ואף יש הבדל חשוב בהלכה²⁶: "נשיא שמחל על כבודו כבודו מחול, מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול".

ויש לומר, שדומה לזה הוא ההבדל בדרגות נשיא ומלך הנמצאות בלשון התורה במלך עצמו²⁷.

166מן ההבדלים שבין מלך לנשיא בלשון חכמים, ישנם ההבדלים הבאים:

א) ענינו של מלך הוא "לעשות משפט ומלחמות"²⁸, או כלשון הפסוק שלעיל "אשר יוציאם ואשר יביאם", אך לא – הוראה. למלכי ישראל אסור בכלל לדון ("אין דנין")²⁹, ואפילו מלכי ישראל ש"דנים הם את העם"³⁰, בכל זאת "אין מושיבין אותם בסנהדרין"³¹.

[בביטוי "לעשות משפט" לגבי מלך אין הכוונה³² לחקירה ולדרישה, ולפסיקת הדין, אלא לעשייתו – ביצוע משפט התורה, הנקבע לפי בית דין, או למשפט שהמלך קובע "כפי מה שהשעה צריכה"³³].

ואילו אצל נשיא "שקורין אותו החכמים", בדיוק להיפך, עיקר תפקידו הוא היותו ראש הסנהדרין, ובלשון הרמב"ם³⁴: "הגדול בחכמה שבכולן מושיבין אותו ראש עליהן והוא ראש הישיבה והוא שקורין אותו החכמים נשיא בכל מקום והוא העומד תחת משה רבינו". וסנהדרין שם (כלשון הרמב"ם³⁵) "עמודי ההוראה ומהם חק ומשפט יוצא לכל ישראל".

אלא שבנוסף לכך בהיות משה רועה ישראל, מלך ישראל³⁶, הנהיג את כלל ישראל גם בכל צרכיהם ועניניהם.

ב) למלך צריך העם לספק את כל רצונותיו, כפי שמסביר הרמב"ם³⁷ בהרחבה על המלך, "ולוקח מן העם הגבורים... ועושה מן החיל למרכבתו... לרוץ לפניו... לוקח מן בעלי האמנויות... ולוקח השדות... ויש לו מעשר מן הזרעים...";

ואילו נשיא, למרות שגם הוא מתפרנס מן הצבור, ככל פרנס על הצבור, לוקח מן הצבור רק את פרנסתו הקצובה, תמורת עבודתו עבורם, אך לא כמלך שהעם מספק לו את כל בקשותיו.

ד. ההבדל השני מוכיח על דבר והיפוכו במלך

ההבדל השני שהוזכר לעיל, סיפוק כל צרכי המלך על־ידי העם, מצביע על דבר והיפוכו:

167מצד אחר מוכיח הדבר על עוצמתו של המלך, שכל העם ורכושו הוא בדומה ל"מה שקנה עבד קנה רבו"³⁸, והמלך יכול לקחת מהם כרצונו³⁹.

מצד שני מוכיח הדבר על "חולשתו" של המלך, שהוא תלוי בעם במילוי רצונו:

שאר בני העם מקבלים את פרנסתם באמצעות עבודתם העצמית – "בכל אשר תעשה"⁴⁰, אפילו פרנס על הצבור, שמקבל פרנסתו מן הצבור, הרי זהו "תעשה" שלו; ואילו המלך – את כל צרכיו הוא מקבל מהעם⁴¹.

ההסבר לכך הוא, שאכן, היא הנוהגת: כל מהותו של המלך (בתור מלך)⁴² היא "אשר יוציאם ואשר יביאם" – לעמוד ל"שרות" העם⁴³, ולפיכך הוא מקבל מן העם את הכל.

ה. שתי התכונות המאפיינות את הלב

בכך תובן השוואתו של המלך דוקא ללב⁴⁴, ולא לראש ומוח:

שניים מן ההבדלים בין הלב למוח הם:

א) בלב קיימת תנועה מתמדת של רצוא ושוב, "דפיקו דלבא", ללא הפסקה. ואילו במוח אין כלל תנועה. ממנו אמנם נלקחת החיות לגוף כולו⁴⁵, אף הוא עצמו שרוי במנוחה.

ב) הלב הוא החלש שבכל איברי הגוף (כולל המוח) כנאמר בזוהר⁴⁶: "לבא איהו רכיך וחלש".

שתי תכונות אלו כרוכות זו בזו: הלב הוא "רכיך וחלש" משאר האיברים, מפני שכל מציאותו היא חיות האיברים⁴⁷, ואין לו ענין בנוסף להחייאתו את הגוף.

ולפיכך (א) הוא מצוי בתנועה מתמדת, המורה על כך שכל מציאותו היא תמיד החייאת איברי הגוף. (ב) הוא מציאות "חלשה", מפני שהוא קיים 168לעומת זאת המוח הוא "מרוחק" מאיברי הגוף. אמנם, הוא מקור החיות לגוף, אך הוא נשאר מובדל, וזה מראה על כך שהוא מציאות עצמאית, אלא שממנו נובעת החיות לאיברים.

ולפיכך (א) אין במוח תנועה, הוא מובדל מאיברי הגוף. (ב) אין הוא "רכיך וחלש" כלב, כי הוא מציאות בפני עצמו.

לכן מושווה המלך דוקא ללב, כי גם למלך ישנן שתי תכונות הלב הללו: הוא נמצא בתנועה מתמדת כלפי העם – "אשר יוציאם ואשר יביאם" – כי מהות המלכות היא שרות העם⁴⁸. ומסיבה זו יש "חולשה" במציאותו⁴⁷ (לעומת שאר העם), והוא מקבל מהם את צרכיו.

ו. בדומה לכך קיימים ההבדלים בשתי תכונות אלו בין השכל לרגש

בדומה להבדלים הללו בין הלב למוח, קיימים גם הבדלים בין כוחות הנפש השוכנים בהם – שכל (שבמוח) ומדות (שבלב):

פעולתו של השכל – הבנת ענין – יכול להתבצע באמת רק כשהאדם נשאר מובדל מן הדבר שאותו הוא רוצה להבין⁴⁹ (הוא אובייקטיבי). אם שכלו קשור ומעורה בתוך דבר זה, הרי זהו שוחד, המטה את השכל, והוא לא יבין את הדבר לאשורו.

למרות זאת מהות המדות היא, רגשות האדם כלפי דבר זה, הנובעים מהתקרבות האדם אל הדבר עד שמתעורר מקרבו רגש של קירוב, אהבה, או להיפך.

מכאן נובעים ההבדלים בשתי התכונות הנ"ל בין השכל למדות: א) מהותן של המדות היא – התפעלות ("תנועה"), ואילו השכל דורש התבוננות מיושבת ומנוחה. ב) המדות אינן מציאות בעלת קיום עז, הן עלולות להשתנות⁵⁰ – היום הוא מרגיש כך, ומחר אחרת. ואילו שכל אמיתי איננו משתנה, כאשר הוא מגיע למסקנה מסויימת, הרי זה מפני שזאת אמת, ולכן אין חלים בה שינויים⁵¹.

169ז. ההבדל בין מלך לנשיא הוא כהבדל בין לב למוח

לפי זה יובן ההבדל בין מלך לנשיא:

מהותו של מלך היא "אשר יוציאם ואשר יביאם", הוא משקיע את עצמו, ו"מתלבש" בסיפוק צרכי העם, כלב המחיה את האיברים, ולכן אין תפקידו להורות (שכל, מוח) "שקלא וטריא ולאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא".

דוקא הנשיא, המובדל מן העם, הרי תפקידו העיקרי הוא היותו "ראש" ומוח של הצבור, קביעת פסקי דין של התורה (חכמת ה') בקשר לעניני העם.

ולכן הנשיא (וכן דרגת הנשיא שבמלך) הוא הכל^*, כי גם הלב מקבל מן המוח, כדלעיל, ותפקידו הוא הזרמת החיות מן המוח אל האיברים, כפי שהדבר מתבצע על־ידי המלך: ביצוע הוראות התורה על־ידי העם⁵², עד כדי כך ש"מצוה⁵³ על המלך לכבד לומדי התורה, וכשיכנסו לפניו סנהדרין וחכמי ישראל יעמוד לפניהם...".

ח. אצל משה רבינו ואצל המשיח ישנם שני הענינים

בנוסף לכך ישנה אצל משה רבינו, שממנו למדים ש"הנשיא הוא הכל", הדגשה מיוחדת. אצלו היו שני אופני ההשפעה, הן לב והן מוח, כדלהלן^*:

מצד אחד היה מלך⁵⁴, כנאמר⁵⁵ "ויהי בישורון מלך", והתעסק בכל צרכי עם ישראל (גם צרכים גשמיים⁵⁶) – לבן של ישראל. יחד עם זאת הוא היה הנשיא וראש הסנהדרין. יתר־על־כן: כל עניני התורה, לכל הדורות, הם 170עניני "תורת משה עבדי"⁵⁷. הוא קיבל תורה מסיני⁵⁸ ולימדה לכל ישראל – מוח.

כן מוצאים גם לגבי משיח – שמשה הוא גואל ראשון והוא גואל אחרון⁵⁹ – שגם אצלו יהיו שני הענינים⁶⁰: מצד אחד מלך – ענין המלכות יהיה אצלו בשלמות⁶¹, ויחד עם זאת הוא רב, שילמד תורה את כל העם כולו⁶².

הערות

עמוד 165

1. פרשתנו יז, טו.
2. ח"א סי' קמח. וראה אגה"ק ר"ס כט (מהאריז"ל ס' הגלגולים פ"ד. מ"ח מס' חיוב הנשמות רפ"ב. ועוד).
3. חוקת כג. במדב"ר פי"ט, כח.
4. שם כא, כא. ואולי זוהי גירסתו במדרש.
5. הל' מלכים פ"ג ה"ו. וראה גם סה"ש תשמ"ח ח"א ע' 348.
6. בפשטות אין כוונת הרמב"ם לדמות המלך ללב כל קהל ישראל, כ"א "שלבו הוא לב כל קהל ישראל" – שלכן "על הסרת לבו (דמלך) הקפידה תורה" (רמב"ם שם). אבל מזה ש"הקפידה תורה" בעיקר בנוגע ללבו של מלך (משום "שלבו הוא לב כל קהל ישראל"), מובן, שעיקר שייכות המלך לכל קהל ישראל הוא בענין הלב. וראה גם בחיי ר"פ בשלח. אברבנאל פרשתנו בפרשת המלך ד"ה ההקדמה האחת (בשם הפלוסופים). – ובספר יצירה (פ"ו מ"ה): לב בנפש כמלך במלחמה. וראה ע"ד הקבלה – תורת לוי"צ ע' רי.
7. ראה גם בחיי ואברבנאל שם.
8. ראה זח"ג רכא, ב. אגה"ק סי' לא. שו"ת חכם צבי סע"ד, עו־עז (אבל בפסקי דינים להצ"צ חיו"ד סוס"מ הכריע כדעת החולקים עליו). ונסמן בדרכי תשובה ובניצוצי זהר שם.
9. ראה גם אברבנאל שם: לא יכחישו הנהגת הגוף בכחות הנפשיות היותו מהמוח.
10. וראה בארוכה תניא פנ"א (עא, א־ב). ושם (סע"ב) "ואפילו הלב מקבל מהמוח" – ומפשטות הלשון שם מוכח שזהו גם בנפש החיונית. וראה שם רפ"ט. ואכ"מ.
11. זח"ב קטז, סע"ב. ח"ג הנ"ל. (רע"מ) רלב, סע"א. רלה, א.
12. שבת סא, א. שו"ע אדה"ז או"ח (מהד"ת ס"ב ס"ד. מהד"ק שם ס"ו). וכן מוכח מהר"ת (ראה ניצוצי אורות וניצוצי זהר לזח"ב קנג, א וש"נ) "מלך" – מוח לב כבד, שהרי ראש התיבה (שהוא העיקר – ראה שעהיוה"א פי"ב) הוא אות מ"ם – מוח.
13. פינחס כז, יז.

עמוד 165

14. להעיר ממשפטים כב, כז: ונשיא בעמך. רמב"ן שם. ובסה"מ להרמב"ם מל"ת סשט"ז. תו"ש שם ס"ק תנד. וש"נ.
15. ויקרא ד, כב.
16. הוריות י, א. וראה שם יא, ריש ע"ב.
17. וצ"ע ברמב"ם הל' שגגות (פט"ו, ה"ו): שאין עליו רשות מאדם מישראל ואין למעלה ממנו במלכותו אלא ה' אלקיו (ועפ"ז מתורץ קס"ד דרבי בגמרא הוריות שם). וראה תו"ש ויקרא כאן סקל"ה.
18. לז, כה (כפשטות הכתוב. אבל ראה סנהדרין צח, סע"ב וברש"י שם). מח, כא (ע"פ ב"ב קכב, א וברשב"ם שם (אבל ראה מהרש"א שם במהד"ב). רדב"ז להל' מלכים פ"ד ה"ח).
19. להעיר מב"ב ד, א. רש"י ומהרש"א שבהערה הקודמת.
20. להעיר מפרש"י לך (יד, יז): המלך כו' המליכו את אברהם עליהם לנשיא אלקים ולקצין.
21. בתניא פ"ב: ראשי אלפי ישראל שנשמותיהם הם בחי' ראש ומוח כו' – עיי"ש דמדבר בצדיקים וחכמים, דשייך לנשיא שבלשון חכמים, דלקמן בפנים.
22. אף שמצינו הלשון "ראש" גם בנוגע למלך (ש"א טו, יז. ועוד).
23. חגיגה פ"ב מ"ב. ועוד.
24. שבת לא, א. שם טו, א.
25. מתחיל מזרובבל, מלכי חשמונאי (ראה רמב"ן ויחי מט, י) ואגריפס (סוטה מא, א).
26. קידושין לב, ב. רמב"ם הל' ת"ת פ"ו ה"ו. שם הל' מלכים פ"ב ה"ג.
27. ולהעיר, שע"ד שבמלך יש ב' דרגות, מצינו בר"י הנשיא – רבי: נשיא ב"ד ויתירה מזו מסדר המשנה לכל הדורות: וכן – דוגמת ריש גלותא בבבל (הוריות שם) – (מעין) מלך. וראה תו"ש ויקרא הנ"ל. ולהעיר מספרי לזאת הברכה (לד, ז): משה והלל הזקן וריב"ז ורע"ק כו' מ' שנה ופרנס את ישראל. (ועפ"ז יש לפרש תוארי ריב"ז (ברכות כח, ב)) נשיא ב"ד וגם פרנס כל ישראל – מלך.

עמוד 166

28. רמב"ם הל' מלכים ספ"ד. ע"פ ש"א ח, כ. וראה שם, ה.
29. סנהדרין רפ"ב במשנה ושם יט, א. רמב"ם הל' סנהדרין פ"ב ה"ה. הל' מלכים פ"ג ה"ז.
30. סנהדרין ורמב"ם (הל' סנהדרין) שם.
31. סנהדרין יח, ב. רמב"ם שם (ה"ד־ה).
32. ראה גם אברבנאל שם ד"ה והדעת הד'. וראה כלי יקר פרשתנו יז, טו. צרור המור שם, ח. של"ה פרשתנו (שעז, א). ועוד. אבל להעיר ממ"א ג, ט ואילך (גבי שלמה). ועוד. וראה תוד"ה אבל (סנה' יט, א). ד"ה מורד (מגילה יד, ריש ע"ב). ולהעיר ששלמה ביקש במיוחד "ונתת גו' לשפוט את עמך גו'" (מ"א שם). וראה ר"ה כא, סע"ב. צפע"נ (המלוקט) לסנהדרין צג, ב.
33. רמב"ם הל' מלכים ספ"ג. וראה אברבנאל ושל"ה שם.
34. הל' סנהדרין פ"א ה"ג.
35. ריש הל' ממרים.
36. ראה לקמן סעיף ח.
37. הל' מלכים פרק ד, ע"ש באורך.

עמוד 167

38. פסחים פח, ב. קידושין כג, ב. וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ד ע' 32. ח"ח [המתורגם] ע' 25. ח"ט ע' 450. ועוד.
39. ולכאורה – גם כשהרבה לו כסף וזהב כו' – עבר על הלאו, אבל מה שעשה עשה. וכן – פורץ גדר כו' (משנה סנהדרין כ, ב. וש"נ). ויל"ע בענין נבות (מ"א קאפיטל כא. תוד"ה מלך סנה' כ, ריש ע"ב). ועיין תורת נביאים (למהר"ץ חיות) פ"ז (דין מלך ישראל). וצ"ע.
40. לשון הכתוב – ראה טו, יח. וראה ספרי עה"פ.
41. ראה גם תו"ח שמות קפה, א. סידור קיג, ג. ועוד.
42. ראה תו"ח שם (קפד, ב ואילך) שזהו א' מהפירושים בזה שמלכות לית לה מגרמה כלום – כי מקבלת ממה שלמטה הימנה, ע"ש באורך.
43. בלשון הידוע "אין מלך בלא עם" (שער היחוד והאמונה רפ"ז. בחיי וישב לח, ל. שם ר"פ בלק. כד הקמח ע' ר"ה (ב). ספר החיים ס' גאולה פ"ב. עמה"מ ש' שעשועי המלך רפ"א. וראה לצורך האיברים האחרים. פדר"א פ"ג). ואינו כן בנשיא סנהדרין. וראה הערה הקודמת. ולהעיר מהוריות (י, ריש ע"ב) – בכל שררה – עבדות אני נותן לכם.
44. להעיר שיש גם "בינה לבא" (פתח אלי' – בהקדמת תקו"ז). וראה מאו"א בערכו ועוד. לקו"ת ד"ה להבין ענין הלב (שלח מד, ב).
45. ראה המצויין לעיל הערה 10.
46. ח"ג רכא, ב. וראה עד"ז כוזרי מאמר ב' אות לו ואילך.
47. להעיר מזהר שם "דאיהו רכיך וחלש ומלכא וקיומא".

עמוד 168

48. ואף שגדרו דמלך הוא "משכמו ומעלה גבוה מכל העם" (ש"א ט, ב) – למעלה אפילו מראשם (אוה"ת בראשית (כרך ד') ע' 1528. שם שה"ש (כרך ב) ע' תיד־תטו. ועוד) – הרי זהו כמו שהוא בעצמותו: אבל כשנמשך במלוכה בפועל, הרי ענינו הנהגת העם ועד לשואב מימך.
47.
49. ראה בארוכה סה"מ אעת"ר ע' קיא ואילך. ועוד.
50. אין לזה סתירה מהמבואר (ראה תו"ח בראשית יא, ד ואילך. המשך תער"ב פרנ"א ואילך. ועוד) שהמדות הן בתוקף גדול בעצם שאינם משתנים כו' – כי שם המדובר בעצם המדה, דמי שהוא בעל חסד לא ישתנה לבעל גבורה כו'. והמבואר בפנים הוא, בהתפעלות המדות שהיא בשינויים כו', שלכן הקטן שאין בו שכל מדותיו משתנות בקל, ודוקא כאשר המדות הן ע"פ שכל הן בתקיפות שלא ישתנו (ראה מקומות הנ"ל).
51. בהמשך תער"ב שם (ועוד) ששכל הוא דבר המשתנה, שהרי יכולים להטות אדם מהשגתו כו', וכמו חכמים שמודים זל"ז כו'. אבל המדובר בפנים הוא בהמסקנא שכלית (שמצד הדעת), שאז "הוא בתוקף גדול ואינו משתנה" (המשך תער"ב שם. ומציין לד"ה תקעו עת"ר* – ראה ד"ה ואני נתתי (ומאמרים שלאח"ז) עת"ר). ולהעיר מספר השיחות תורת שלום (ע' 189) "עצמי זהו מוחין".

עמוד 169

*. ומה שתואר "מלך" הוא גדול יותר מתואר "נשיא" (גם בלשון תורה), כנ"ל סעיף ב־ג – הוא לגבי שליטתו על העם. ולהעיר מהוריות שם (יא, ריש ע"ב. סנהדרין ה, א) לגבי נשיא (בלשון חכמים): התם (ראה גולה שבבבל) שבט הכא (נשיא שבא"י) מחוקק (חכם – רש"י) .. ראש גולה שבבבל שרודה את ישראל .. בני בניו של הלל שמלמדים תורה לישראל ברבים. וראה לעיל הערה 27.
52. ראה רמב"ם הל' מלכים ספ"ד "ותהי' מגמתו ומחשבתו להרים דת האמת כו'". וצ"ל ס"ת "עמו וקרא בו כל ימי חייו למען ילמד גו' לשמור גו'" (פרשתנו יז, יט. רמב"ם שם רפ"ג. הל' ס"ת פ"ז ה"ב־ג). וראה הנסמן לעיל הערה 32. וראה לקו"ש [המתורגם] חי"ח ע' 300 ואילך.
53. רמב"ם הל' מלכים פ"ב ה"ה.
*. בהבא לקמן ראה גם לקו"ש חכ"ג ע' 193 ואילך.
54. רמב"ם הל' ביהב"ח פ"ו הי"א. פיה"מ שבועות פ"ב מ"ב. ר"ח ורש"י שם טו, רע"א. וראה זבחים קב, א. ועוד. הנסמן בהערה הבאה.
55. ברכה לג, ה. וכפי' חז"ל (מדרש תהלים בתחלתו. שמו"ר פמ"ח, ד. ועוד) שהובא ברמב"ן עה"פ.
56. ראה בהעלותך יא, יא ואילך. לקו"ת בהעלותך לא, ד. לג, ב. ד"ה צאינה וראינה תר"ס. סה"מ קונטרסים ח"ב שלג, ב. ועוד. – והרי מש"נ "אשר יוציאם ואשר יביאם" הוא בקשת משה שיפקוד ה' איש על העדה במקומו.
. בהמשך תער"ב שם (וכ"ה בגכי"ק) "אעת"ר". ולכאורה צ"ל "עת"ר" כבפנים.

עמוד 170

57. מלאכי ג, כב. שבת פט, א. מדרש תהלים א, ב. ועוד.
58. אבות בתחלתה.
59. נסמן ונתבאר בלקו"ש חי"א ע' 8. (משיחת וא"ו תשרי תשל"ז)
60. סהמ"צ להצ"צ מצות מינוי מלך פ"ג. וראה לקו"ש חל"ה ע' 207 ואילך.
61. סהמ"צ להצ"צ שם. וראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] חי"ח ע' 307 ואילך.
62. לקו"ת צו יז, א. שער האמונה פנ"ו ואילך. סהמ"צ להצ"צ שם. ועוד.

מצוטט ב־17 עמודים

אגרות קודש 2

כרך כה ‹ ט'תקסח לקו"ש חי"ט ע' 165
כרך כז ‹ י'שע לקו"ש חי"ט ע' 165

לקוטי שיחות 10

כרך לג ‹ חוקת ‹ שיחה ב ‹ 136 לקו"ש חי"ט ע' 165
כרך לא ‹ בשלח ‹ שיחה א ‹ 74 לקו"ש חי"ט ע' 165
כרך לד ‹ הוספות ‹ כ' מנחם אב ‹ 272 לקו"ש חי"ט ע' 165
כרך לד ‹ הוספות ‹ כ' מנחם אב ‹ 275 לקו"ש חי"ט ע' 165
כרך לה ‹ ויגש ‹ שיחה ג ‹ 209 לקו"ש חי"ט ע' 166
כרך לז ‹ הוספות - שיחות ‹ בס"ד. ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א לאנ"ש שיחיו שברכו אותו ‹ 96 לקו"ש חי"ט ע' 170
כרך לז ‹ הוספות - מכתבים ‹ פסח ‹ 157 לקו"ש חי"ט ע' 165
כרך לט ‹ הוספות - מכתבים ושיחות ‹ כ' מנחם אב ‹ 284 לקו"ש חי"ט ע' 165
כרך לט ‹ הוספות - מכתבים ושיחות ‹ כ' מנחם אב ‹ 289 לקו"ש חי"ט ע' 165
כרך טז ‹ תרומה ‹ שיחה ג ‹ 302 לקו"ש חי"ט ע' 165

תורת מנחם 3

ב - שנת תשי"א - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת ש"פ שמיני, פ' פרה, מבה"ח ניסן ה'תשי"א לקו"ש חי"ט ע' 165
ח - שנת תשי"ג - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת ש"פ ויק"פ, פ' החודש, מבה"ח ניסן ה'תשי"ג. לקו"ש חי"ט ע' 165
עג - שנת תשל"ג - חלק רביעי ‹ שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשל"ג לקו"ש חי"ט ע' 167

מאמרים מלוקטים 1

חלק א ‹ בס"ד. מוצאי ש"פ האזינו, י"ג תשרי, הילולא דאדמו"ר מהר"ש נ"ע לקו"ש חי"ט ע' 165

תורת שמואל ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע 1

תרל"א ח"א ‹ מאמרים ‹ לא תבערו אש כו' ‹ רכג לקו"ש חי"ט ע' 168