193

ו. העברת התורה על ידי משה ויהושע – "יחיד מיחיד"

ויש לומר, שההסבר לכך הוא:

בהקדמתו לספר היד החזקה מפרט הרמב"ם את סדר המסורת של העברת התורה שבעל־פה החל ממשה ועד רב אשי, ובמנותו את מקבלי התורה מדייק הרמב"ם בלשונו ומדגיש שפלוני קיבל את התורה מקודמו "ובית דינו", או חביריו של המקבל הקודם. וכפי שמסביר הרמב"ם במקום אחר³³, שרצונו להדגיש בכך "שהקבלה רבים מרבים ולא יחיד מיחיד".

אך אנו רואים שישנו יוצא מן הכלל – לגבי יהושע, שאודותיו משנה הרמב"ם את לשונו ומדייק "וזקנים רבים קבלו מיהושע", ואינו מוסיף "ובית דינו" וכדומה.

הסיבה להבדל זה מובנת מדברי הרמב"ם לפני כן: "תורה שבעל־פה למדה משה רבינו כולה בבית דינו לשבעים זקנים, ואלעזר ופינחס ויהושע שלשתן קבלו ממשה, וליהושע שהוא תלמידו של משה רבינו מסר תורה שבעל־פה וצוהו עליה". כלומר, יהושע לא היה בבחינת "מקבל" בלבד ממשה רבינו, כאלעזר ופינחס ושבעים הזקנים, אלא שדוקא ליהושע מסר משה את התורה שבעל־פה כולה, כנאמר במשנה³⁴: "משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע", ודוקא הוא קיבל עליה ציווי מיוחד³⁵.

ולכן אין הרמב"ם מוסיף לגבי יהושע את המילים "ובית דינו", כי בענין מסירת התורה, היתה הקבלה מיהושע בלבד, אשר רק לו מסר משה את התורה שבעל־פה כולה.

יוצא, שיש הבדל מהותי בין משה ויהושע לבין נשיא הסנהדרין בדורות המאוחרים יותר: יהושע ומשה רבינו שווים בכך שהמסורת של התורה שבעל־פה כולה עברה באמצעות כל אחד מהם בלבד בדורו.

ואילו נשיא הסנהדרין "עומד תחת משה רבינו", כדלעיל, לגבי הפרט, שכשם שמשה היה "על גביהן"³⁶ של שבעים הזקנים, כך³⁶ כל נשיא הוא ה"ראש" על גביהן של הסנהדרין, בהיותו ה"גדול בחכמה שבכולן". אבל בענין "מסירת התורה" אין הוא "עומד תחת משה רבינו", אלא התורה מועברת באמצעות בית הדין כולו, "רבים מרבים".