192
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
דבר27 אחד לדור ולא שני דברים".
ולפי זה מובן גם המדרש שלעיל: כיון שמשה חשב שיהיו שני מנהיגים – האחד מלך והאחר "אב בית דין של ישראל" – משום כך הוא סבר שאת המינוי למלוכה יירש אחד מבניו, כדלעיל.
אך הקדוש־ברוך־הוא חפץ ש"אחד ינהג אותם", אשר הוא יהיה הן המלך והן "אב בית דין של ישראל". ומשום שלענין התורה צריך להיות ראויים – "נוצר תאנה יאכל פריה"28 – ובניו של משה לא התאימו לכך, כי "לא עסקו בתורה", הם לא יכלו כלל לרשת את "כבודו" של משה.
ודוקא יהושע, אשר התמסר לתורה, ולא רק ללימוד התורה אלא אף לשימושה של תורה29, יכול היה להיות ממלא מקומו של משה.
ה. בדורות מאוחרים – נשיא ומלך
אך יש להבין, לפי פירושו של ה"מגלה עמוקות", את הסיבה לכך שהקדוש־ברוך־הוא לא קיבל את דעתו של משה "שיהיו שני בני אדם המנהיגים", שהרי, לכאורה: אמנם "אי אפשר לב' מלכים שישתמשו בכתר אחד", אך ההדגשה היא על השימוש בכתר אחד. ועוד – בדורות מאוחרים יותר מוצאים הסדר מעין זה – מלכות על־ידי מנהיג אחד ואב בית דין של ישראל על ידי מנהיג אחר: המנהיג בתורה, ובלשון הרמב"ם30 "הגדול בחכמה שבכולן (מבין חברי הסנהדרין) מושיבין אותו ראש עליהן .. והוא שקורין אותו החכמים נשיא .. והוא העומד תחת משה רבינו". והאחר הוא מלך אשר יוציאם וכדומה, אשר עסק בצרכי העם וכדומה. ואדרבה: למלך היה אסור להיות בסנהדרין – "אין31 מושיבין מלך ישראל בסנהדרין"32.
והכרחי לומר, שהיא הנותנת – משום שהתורה והמלכות הם שני סוגים שונים של שלטון, לפיכך אין זו סתירה לכלל "דבר אחד לדור ולא שני דברים".
ולפי זה, הקושיה במקומה עומדת: מדוע לא יכלו בעניננו להפריד בין מינוי המלך לבין מינוי "אב בית דין של ישראל", ומדוע היה הכרחי "שאחד ינהג אותם .. יהושע?
הערות
- 27. סנהדרין ח, א (הובא בפרש"י וילך לא, ז) – בנוגע ליהושע.
- 28. ראה במדב"ר פי"ב, ט.
- 29. ראה רד"ל לבמדב"ר פכ"א שם.
- 30. הל' סנהדרין שם.
- 31. רמב"ם שם פ"ב ה"ד. וכן במלכי בית דוד (שם ה"ה).
- 32. וגם לאחרי החורבן הי' ריש גלותא בבבל (במקום מלך – רמב"ם שם פ"ד הי"ג), ונשיא בא"י, וכמחז"ל (סנהדרין ה, א. הוריות יא, ב. וראה פרש"י ויחי מט, י) הכא שבט התם מחוקק. וידועה השקו"ט בשאלת רבי (הוריות שם) כגון אני מהו בשעיר. ואכ"מ.
במדבר רבה י״ב:ט׳ - הטקסט מספריא
דָּבָר אַחֵר, בְּיוֹם כַּלּוֹת, בְּיוֹם הָקִים אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא בְּיוֹם כַּלּוֹת, בַּיּוֹם שֶׁכָּלוּ הַמַּזִּיקִין מִן הָעוֹלָם. וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת משֶׁה וגו', הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי כז, יח): נֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ וגו', מְדַבֵּר בִּיהוֹשֻׁעַ שֶׁהוּא שִׁמֵּשׁ אֶת משֶׁה, כְּמָה דְתֵימָא (שמות לג, יא): וּמְשָׁרְתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל, לָמָּה נִמְשְׁלָה תּוֹרָה כַּתְּאֵנָה, שֶׁרֹב הָאִילָנוֹת: הַזַּיִת, הַגֶּפֶן, הַתְּמָרָה, נִלְקָטִים כְּאֶחָת, וְהַתְּאֵנָה נִלְקֶטֶת מְעַט מְעָט. וְכָךְ הַתּוֹרָה, הַיּוֹם לוֹמֵד מְעַט וּלְמָחָר הַרְבֵּה, לְפִי שֶׁאֵינָהּ מִתְלַמֶּדֶת לֹא בְּשָׁנָה וְלֹא בִּשְׁתַּיִם. עָלָיו נֶאֱמַר: נֹצֵר תְּאֵנָה. מַהוּ יֹאכַל פִּרְיָהּ, פְּרִי שֶׁל תּוֹרָה, מַלְכוּת וְשָׂרוּת, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח, טו טז): בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ] וגו' בִּי שָׂרִים יָשׂרוּ. וְכֵן אֵרַע לִיהוֹשֻׁעַ, שֶׁלֹא יָרְשׁוּ בָנָיו שֶׁל משֶׁה מְקוֹמוֹ אֶלָּא יְהוֹשֻׁעַ יָרַשׁ מְקוֹמוֹ, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר כז, יח): קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וגו'. (משלי כז, יח): וְשֹׁמֵר אֲדֹנָיו יְכֻבָּד, זֶה יְהוֹשֻׁע, שֶׁהָיָה מְשַׁמֵּשׁ אֶת משֶׁה בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, כְּמָה דְתֵימָא: לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל, וְאוֹמֵר (במדבר יא, כח): אֲדֹנִי משֶׁה כְּלָאֵם, לְפִיכָךְ כִּבְּדוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מַה כָּבוֹד עָשָׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְפִי שֶׁכָּךְ אָמַר לִיהוֹשֻׁעַ (במדבר כז, כא): וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן יַעֲמֹד וְשָׁאַל לוֹ בְּמִשְׁפַּט הָאוּרִים וגו'. וּלְפִי שֶׁשִּׁמֵּשׁ אֲדוֹנָיו, זָכָה לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע א, א): וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת משֶׁה וגו', שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר מְשָׁרֵת משֶׁה, לָמָּה נֶאֱמַר, לוֹמַר לָךְ לְפִי שֶׁהָיָה מְשָׁרֵת משֶׁה זָכָה לִנְבוּאָה, הֱוֵי יְכֻבָּד. דָּבָר אַחֵר נֹצֵר תְּאֵנָה וגו', אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַפֵּחַ שְׂכַר בְּרִיָּה, בְּכָל מָקוֹם שֶׁאָדָם יָגֵעַ וְנוֹתֵן נַפְשׁוֹ עַל הַדָּבָר אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַפֵּחַ שְׂכָרוֹ, רְצוֹנְךָ לֵידַע, שְׁלֹמֹה בָּנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ו, יד): וַיִּבֶן שְׁלֹמֹה אֶת הַבַּיִת וַיְכַלֵּהוּ, וּבִשְׁבִיל שֶׁנָּתַן דָּוִד נַפְשׁוֹ עַל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁנִּבְנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלב, א ה): זְכֹר ה' לְדָוִד אֵת כָּל עֻנּוֹתוֹ וגו' אִם אָבוֹא בְּאֹהֶל בֵּיתִי וגו' אִם אֶתֵּן שְׁנָת לְעֵינָי וגו' עַד אֶמְצָא מָקוֹם לַה' וגו', וְלֹא קִפַּח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׂכָרוֹ אֶלָּא הִכְתִּיבוֹ עַל שְׁמוֹ (תהלים ל, א): מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד, לִשְׁלֹמֹה אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא לְדָוִד, הֱוֵי נֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּמשֶׁה שֶׁנָּתַן נַפְשׁוֹ עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים נִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ, וְאֵלּוּ הֵן: דִּינִים, תּוֹרָה וּמִשְׁכָּן. דִּינִים מִנַּיִן, דִּכְתִיב (שמות יח, יג): וַיֵּשֶׁב משֶׁה לִשְׁפֹּט אֶת הָעָם וגו', וְנִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ, דִּכְתִיב (דברים לג, כא): צִדְקַת ה' עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל. תּוֹרָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כד, יח): וַיְהִי משֶׁה בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וגו', וְנִקְרָאת עַל שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג, כב): זִכְרוּ תּוֹרַת משֶׁה עַבְדִי, מִשְׁכָּן מִנַּיִן, שֶׁכֵּן אַתְּ מוֹצֵא שֶׁהָיָה משֶׁה מְחַזֵּר עַל הָאֻמָּנִין בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה לְלַמְּדָם כֵּיצַד יַעֲשׂוּ אֶת הַמְּלָאכָה שֶׁלֹא יִטְעוּ בָהּ, לְפִי שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שמות כה, מ): וּרְאֵה וַעֲשֵׂה בְּתַבְנִיתָם וגו', וּלְכָךְ כְּתִיב עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת משֶׁה, שֶׁלֹא הָיָה זָז מֵעַל גַּבֵּיהֶם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמות לט, מג): וַיַּרְא משֶׁה אֶת כָּל הַמְּלָאכָה וגו' וַיְבָרֶךְ אֹתָם משֶׁה, מַה בְּרָכָה אָמַר (תהלים צ, יז): וִיהִי נֹעַם ה' אֱלֹהֵינוּ וגו', אָמַר לָהֶם תִּשְׁרֶה הַשְּׁכִינָה בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם. אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר יוֹסֵף כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים הָיָה משֶׁה מַעֲמִיד הַמִּשְׁכָּן וּמְפָרְקוֹ בְּכָל יוֹם שְׁתֵּי פְּעָמִים, וְאִם תֹּאמַר שֶׁהָיָה אֶחָד מִשִּׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי נוֹתֵן לוֹ יָד, לָאו, אֶלָּא אָמְרוּ חֲכָמִים הָיָה קוֹבְעוֹ וּמְפָרְקוֹ וְלֹא סִיְּעוֹ אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת משֶׁה, לְכָךְ נִקְרָא עַל שְׁמוֹ שֶׁאֵינוֹ אוֹמֵר בְּיוֹם הָקִים אֶלָּא בְּיוֹם כַּלּוֹת, יוֹם שֶׁכָּלוּ הֲקָמוֹתָיו, וְזָכַר שְׁמוֹ שָׁם, לְכָךְ נֶאֱמַר כַּלּוֹת משֶׁה.
מצוטט בעמוד אחד
לקוטי שיחות 1
- כרך לה ‹ ויגש ‹ שיחה ג ‹ 209 לקו"ש חכ"ג ע' 192
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 31 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך לד תבא שיחה ג מאותו ספר שם ה, רע"א
- לקוטי שיחות כרך לט הוספות - ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגה"ת הוספה - ביאורים באגרת התשובה מאותו ספר סנהדרין ה, א
- לקוטי שיחות כרך טו ויחי שיחה ד מאותו ספר סנהדרין ה, ריש ע"ב
- לקוטי שיחות כרך יט שופטים שיחה א מאותו ספר סנהדרין ה, א
- תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ב סנהדרין ה, ריש ע"ב
- תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ט סנהדרין ה, א
- תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תש"כ סנהדרין ה, ב
- שארית יהודה שו"ת יורה דעה סימן לז סנהדרין ה, ב
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת פט סנהדרין ה, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ט סנהדרין ה, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ ואתחנן, שבת נחמו, י"א מנחם-אב, ה'תשכ"ט סנהדרין ה, ריש ע"ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, ט"ז סיון, ה'תש"ל סנהדרין ה, א
- תורת מנחם שיחת יום ב' פ' נצבים-וילך, ח"י אלול, ה'תשל"ב סנהדרין ה, ריש ע"ב
- אגרות קודש כרך כה ט'תנח סנהדרין ח, רע"א
- לקוטי שיחות כרך ל חיי שרה שיחה ג מאותו ספר סנהדרין ח, א
- לקוטי שיחות כרך יג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה י מאותו ספר סנהדרין ח, א
- לקוטי שיחות כרך טז יתרו שיחה ב מאותו ספר סנהדרין ח, א
- לקוטי שיחות כרך יט וילך שיחה ב מאותו ספר סנהדרין ח, א
- לקוטי שיחות כרך כ ויגש שיחה א מאותו ספר סנהדרין ח, א
- לקוטי שיחות כרך כג פינחס שיחה א מאותו ספר סנהדרין ח, א
- לקוטי שיחות כרך כד אלול שיחה א מאותו ספר סנהדרין ח, א
- לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות שיחה ה מאותו ספר סנהדרין ח, א
- לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות שיחה ו מאותו ספר סנהדרין ח, א
- תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשי"ג סנהדרין ח, א
- תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשט"ו סנהדרין ח, א
- תורת חיים בראשית ח"א פרשת לך לך יראו אותה שרי פרעה סנהדרין ח, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"א סנהדרין ח, א
- תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"ב סנהדרין ח, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ ויחי, י"ד טבת, ה'תשל"ב סנהדרין ח, א
- תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"ב סנהדרין ח, סע"ב
- תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז, ה'תשל"ב סנהדרין ח, סע"ב