שיחה ב

162שיחה ב

אלול

א. אלול – שני סוגי עבודות

חודש אלול, כידוע, מחבר בין השנה שעברה לשנה הבאה. ולכן העבודה הרוחנית בו כפולה: א) חשבון־צדק על המעשים של השנה שעברה, חזרה בתשובה על מעשים לא טובים ועל ידי כך תיקון והשלמה השנה שחלפה. ב) הכנה לשנה הבאה על ידי קבלת החלטות טובות וכדומה, ועל ידי כך הבטחת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה.

כיון ששמות החדשים – ניסן אייר וכו' – נמצאים גם בתורה¹, וחלק מהם – כולל השם "אלול"² – אף מצויים בתורה שבכתב³, מובן, שהם מבטאים את מהותו של החודש⁴. וכך בעניננו⁵, שבשם "אלול" רמוזות שתי העבודות הרוחניות של חודש זה.

לפיכך מוצאים בין ה"רמזים" במילה "אלול", שמילה זו נחלקה לשני חלקים, כדלהלן, ויש לומר, ששני חלקים אלו מקבילים לשתי העבודות הנ"ל.

ב. אלול: "לא" ו"לו", אלול:

"או" ופעמיים האות

למ"ד

מן הרמזים של חודש אלול:

א) ביאורו של כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק"⁶, ש"אלול" מורכב משתי מילים "לא" ו"לו". "לא" (באל"ף) מורה על דרגת "כתר" הנעלית מהשתלשלות, ו"לו" (בוא"ו) מורה על דרגת "זעיר אנפין", שבסדר ההשתלשלות וירידת השפע האלקי למטה.

כמוסבר⁷ בענין של "בכל צרתם לו צר"⁸ – שה"כתיב" הוא "לא צר", וה"קרי" "לו צר" – ש"לא צר" מצד דרגת הכתר שמעל להשתלשלות, ששם אין משפיע כלל מצב התחתונים, ולכן "בכל צרתם לא צר", ואילו "בכל צרתם לו צר" מצד דרגת "זעיר אנפין", שבסדר ההשתלשלות, שמצב התחתונים תופס מקום.

והקשר שבין שני הענינים – "לא" באל"ף ו"לו" בוא"ו – לחודש אלול הוא: בחודש אלול מאירות ומשפיעות י"ג מדות הרחמים שמעל להשתלשלות – "לא" באל"ף. אבל הארת י"ג מדות הרחמים היא באופן היורד להשתלשלות. בפנימיות – "לו" בוא"ו.

162ב) ביאורו של אבי מורי⁹: השם "אלול" מורכב מן המילה "או" ומפעמיים למ"ד.

"או" מורה על דרגת המלכות, כנאמר בזהר¹⁰, ושתי האותיות של "או" רומזות לשתי הדרגות העיקריות של מלכות¹¹: אל"ף – כתר של מלכות, וא"ו – דעת של מלכות.

שתי אותיות הלמ"ד מצביעות על "שלשים מעלות" ש"המלכות נקנית"¹² בהן, וכיון שהענין של "המלכות נקנית בשלשים מעלות"¹² – ירידת השפעה עליונה למלכות – צריך להתבצע בשתי הדרגות הנ"ל של מלכות, לכן צריכה להיות למ"ד הן לאחר האל"ף והן לאחר הוא"ו.

והקשר של ענין זה לחודש אלול הוא: חורבן הבית שבחודש אב פוגע בעיקר בספירת המלכות, ובימי הרצון של חודש אלול, שמיד לאחר חודש אב, מתחיל בנין המלכות.

ג. הקשר שבין שני ביאורים אלו למילה "אלול"

הקשר שבין פירוש אבי־מורי לבין פירוש הצמח־צדק אינו רק בכך שבשני הפירושים מורה האל"ף על "כתר" שמעל להשתלשלות והוא"ו על המשכה והשפעה בפנימיות ("זעיר־אנפין", כפירוש הצמח צדק, או "דעת", שהיא "מפתחא דכליל שית"¹³), אלא גם לגבי המילים "לא" ו"לו" המבוארות בביאורו של ה"צמח צדק":

הסיבה לכך ששתי הדרגות העיקריות של מלכות הם "כתר דמלכות" ו"דעת דמלכות", מבאר אבי־מורי¹⁴: ראשית יש צורך בעונג ורצון בענין המלוכה – וזהו "כתר דמלכות", כידוע ש"כתר" הוא "עונג ורצון". אך כיון ש"אין מלך בלא עם"¹⁵, צריך המלך להצטמצם ולהתקרב לעם, וזוהי דרגת "דעת דמלכות".

ההבדל בין שתי דרגות אלו הוא: מצד דרגת "העונג והרצון למלוך"¹⁴ עדיין המלך מנותק מן העם, כאן 163מורגשת רוממותו שלו והתנשאותו, והעם אינו תופס אצלו מקום בדרגה זו.

ואילו בדרגת "דעת דמלכות" מתקרב המלך אל העם ומנהיג אותו על ידי חוקים וכדומה, ובדרגה זו יש חשיבות להתנהגות העם.

וזהו הקשר בין הסברו של אבי־מורי לבין פירוש ה"צמח צדק": בדרגת "כתר דמלכות", שבה אין חשיבות למעשה התחתונים, שם "בכל צרתם לא צר". ואילו בדרגת "דעת דמלכות" – שם חשובים מעשי התחתונים, שם "בכל צרתם לו צר".

ד. שתי העבודות בחודש אלול

במקביל לשני ענינים אלו בחודש אלול, קיימים, באופן כללי, שני סוגי העבודה בחודש אלול – תיקון השנה שעברה והכנה לשנה הבאה:

עיקר¹⁶ העבודה בראש השנה היא להביא לידי "תמליכוני עליכם"¹⁷ – "הכתרת" הקדוש־ברוך־הוא גורמת להתעוררות העצמית שבה אין מעשי התחתונים תופסים מקום כלל, כדלעיל.

וזוהי הסיבה לאמירה "יבחר¹⁸ לנו את נחלתנו...", כי ענין ה"תמליכוני" על ישראל אינו עקב עבודתם בתורה ומצוות, אלא עקב בחירה חפשית של הקדוש־ברוך־הוא, מפני ששורש נשמות ישראל הוא בעצמותו יתברך, מעל לשורש של התורה והמצוות¹⁹, ואשר על־כן אומר הקדוש־ברוך־הוא "להחליפם באומה אחרת איני יכול"²⁰, בלי להתחשב במצבם בקיום תורה ומצוות. וזה מתהווה על ידי ההתבטלות הפנימית של ישראל מצד עצם הנשמה.

אך תיקון השנה שעברה נעשה על ידי חשבון־צדק של העבודה בתורה ובמצוות – כיצד ביצעו את חוקי המלך, וזה קשור לדרגת המלכות המאוחדת עם העם.

ה. באלול מתאחדים שני הענינים

כיון ש"אלול" היא מילה אחת, מובן, שה"לא" וה"לו" של אלול אינם שני ענינים נפרדים, אלא, כלשון הצמח צדק⁶ – "באלול מתחבר לו לא".

ההסבר לכך הוא:

חשבון־הצדק על השנה שעברה – ה"לו" של אלול – כרוך בתשובה על המעשים השליליים ותיקונם, והסליחה והכפרה על מעשים אלו נובעת מי"ג מדות הרחמים שמעל להשתלשלות – ה"לא" של אלול – כי דוקא משום שבדרגה זו אין פוגמים מעשי התחתונים באים משם הכפרה והתיקון 164על החטא והחסרון במעשה התחתונים ובעבודה בתורה ומצוות²¹.

וכך גם מצד שני – הענין של "תמליכוני עליכם" של ראש השנה, הכתרת הקדוש־ברוך־הוא על ידי ישראל למלך, בדרגת המלכות שבה אין חשיבות לעם ("לא"), כדלעיל, כוונתו, שהוא יביא לידי עבודת התורה והמצוות, ביצוע חוקי המלך בשלימותם ("לו").

ועל ידי כך גורמים, שהענין של "יבחר לנו" בראש השנה לא נותר מעל להשתלשלות ("לא"), אלא מתגלה למטה ("לו") בכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה לכל אחד ואחת מישראל בטוב הנראה והנגלה למטה מעשרה טפחים.