162

ב) ביאורו של אבי מורי⁹: השם "אלול" מורכב מן המילה "או" ומפעמיים למ"ד.

"או" מורה על דרגת המלכות, כנאמר בזהר¹⁰, ושתי האותיות של "או" רומזות לשתי הדרגות העיקריות של מלכות¹¹: אל"ף – כתר של מלכות, וא"ו – דעת של מלכות.

שתי אותיות הלמ"ד מצביעות על "שלשים מעלות" ש"המלכות נקנית"¹² בהן, וכיון שהענין של "המלכות נקנית בשלשים מעלות"¹² – ירידת השפעה עליונה למלכות – צריך להתבצע בשתי הדרגות הנ"ל של מלכות, לכן צריכה להיות למ"ד הן לאחר האל"ף והן לאחר הוא"ו.

והקשר של ענין זה לחודש אלול הוא: חורבן הבית שבחודש אב פוגע בעיקר בספירת המלכות, ובימי הרצון של חודש אלול, שמיד לאחר חודש אב, מתחיל בנין המלכות.

ג. הקשר שבין שני ביאורים אלו למילה "אלול"

הקשר שבין פירוש אבי־מורי לבין פירוש הצמח־צדק אינו רק בכך שבשני הפירושים מורה האל"ף על "כתר" שמעל להשתלשלות והוא"ו על המשכה והשפעה בפנימיות ("זעיר־אנפין", כפירוש הצמח צדק, או "דעת", שהיא "מפתחא דכליל שית"¹³), אלא גם לגבי המילים "לא" ו"לו" המבוארות בביאורו של ה"צמח צדק":

הסיבה לכך ששתי הדרגות העיקריות של מלכות הם "כתר דמלכות" ו"דעת דמלכות", מבאר אבי־מורי¹⁴: ראשית יש צורך בעונג ורצון בענין המלוכה – וזהו "כתר דמלכות", כידוע ש"כתר" הוא "עונג ורצון". אך כיון ש"אין מלך בלא עם"¹⁵, צריך המלך להצטמצם ולהתקרב לעם, וזוהי דרגת "דעת דמלכות".

ההבדל בין שתי דרגות אלו הוא: מצד דרגת "העונג והרצון למלוך"¹⁴ עדיין המלך מנותק מן העם, כאן