302
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ז. ההסבר לדברי הרמב"ם לגבי "משכן שעשה משה רבינו"
לפי זה מובן גם המשך ההלכות בתחילת הלכות בית הבחירה: "מצות־עשה לעשות בית לה' מוכן... שנאמר ועשו לי מקדש", וממשיך: "וכבר נתפרש בתורה משכן שעשה משה רבינו והיה לפי שעה...". כלומר, מצוות בניית "בית לה'" מוסבת גם על המשכן שעשה משה רבינו33.
וכיוון שמצוות בניית בית המקדש כרוכה בשתי המצוות האחרות, ולקיומה יש צורך בקיום מצות מינוי מלך, ובענין של "בהניח" ממלחמת עמלק, הכרח לומר שכך היה גם בכל בתי המקדש.
כלומר, למרות שאלה "שלוש מצוות" אשר "נצטוו ישראל בשעת כניסתן לארץ", הרי זה רק לגבי הציווי על כל שלוש המצוות. אך מצות בניית "בית לה'" כוללת ציווי אחד לכל הדורות34 – "ועשו לי מקדש" – הכולל את כל הבנינים35, ולכן
הערות
- 33. אלא מכיון שהי' לפי שעה מוכח שבזה לא נגמר קיום הציווי ד"ועשו לי מקדש" כפשטות הפי' ברמב"ם. כצבור שהצבור וכל ישראל תלוין בו". וראה בארוכה לקו"ש חי"ט ע' 165 ואילך.
- 34. ולכן כאן כשמדבר בתוכן המ"ע לדורות כ' "לעשות בית ליי' כו'"*, משא"כ בריש הל' מלכים כ' "לבנות בית הבחירה". וראה לקמן הערה 54. ולהעיר שבהמצות שבהכותרת להל' ביהב"ח כ' "לבנות בית המקדש". ובמנין המצות בריש ספר היד "לבנות בית הבחירה". וראה לקו"ש חי"ז ע' 91 והערה 93. חי"ט ע' 140 ואילך שם ע' 143. וש"נ.
- 35. ראה עד"ז ספרי דבי רב לספרי ראה (פי' יד) דועשו לי מקדש הוא ציווי לאותה שעה ולדורות דמאותה שעה חייבים לעשות מקום מקודש כו'. ובאוה"ח פרשתנו עה"כ. קרית ספר ריש הל' ביהב"ח שם. ואולי זוהי כוונת הכס"מ בריש הל' ביהב"ח "משמע דהאי קרא כלל הוא לכל מקום הן למשכן שבמדבר בין לשילה ונוב וגבעון בין לבית עולמים". וראה הר המורי' הל' ביהב"ח שם סק"ב*. משא"כ דעת הסמ"ג, אף שגם הוא הביא הכתוב "ועשו לי מקדש" ברמזי מ"ע (קסג) הרי: א) ממשיך שם" ונא' והי' המקום אשר יבחר גו'". וגם בהכתוב "ועשו לי מקדש" כ' "וגו' וכן תעשו" (ראה פרש"י עה"פ). משא"כ ברמב"ם. ב) מלשונו שם בפנים "זמן מצוה זו של בנין ביהב"ח לא הגיעה עד ימי דוד כו'". משמע שלפנ"ז לא הי' מצוה (וראה כס"מ שם). אף שיש לתרץ שכוונתו זמן מצות בנין בית הבחירה דוקא, שהרי קאי בהמשך לההתחלה שג' מצות נצטוו. אבל מ"מ מזה שבמצות בנין הבית חשיב רק זה (ש"ג' מצות נצטוו") ולא כברמב"ם משמע דלא ס"ל כהרמב"ם.
- . וכן בסהמ"צ מ"ע כ' "בית עבודה כו'" – ראה הוצאות העליר וקאפח. משא"כ בסהמ"צ לפנינו, כנ"ל הערה 23.
- . להעיר מחזקוני ראה יב, ה.
ספר המצוות, מצוות עשה כ׳ - הטקסט מספריא
היא שצונו לבנות בית הבחירה לעבודה, בו יהיה ההקרבה והבערת האש תמיד ואליו תהיה ההליכה והעליה לרגל והקבוץ בכל שנה. והוא אמרו יתעלה ועשו לי מקדש. ולשון ספרי שלש מצות נצטוו ישראל בעת כניסתן לארץ למנות להם מלך ולבנות להם בית הבחירה ולהכרית זרעו של עמלק. הנה התבאר שבנין בית הבחירה מצוה בפני עצמה. וכבר בארנו שזה הכלל כולל מינים רבים שהם המנורה והשלחן והמזבח וזולתם כלם מחלקי המקדש והכל יקרא מקדש, וכבר ייחד הצווי בכל חלק וחלק. אמנם אמרו במזבח מזבח אדמה תעשה לי שיחשב בזה שהיא מצוה בפני עצמה חוץ ממצות מקדש. הענין בו כמו שאספר לך אמנם פשטיה דקרא הנה הוא מבואר כי הוא מדבר בשעת היתר הבמות שהיה מותר לנו בזמן ההוא שנעשה מזבח אדמה בכל מקום ונקריב בו. וכבר אמרו כי ענין זה הוא שצוה לבנות מזבח שיהא מחובר בארץ ושלא יהיה נעתק ומטלטל כמו שהיה במדבר. והוא אמרם במכילתא דרבי ישמעאל בפירוש זה הפסוק כשתכנס לארץ עשה לי מזבח מחובר באדמה. וכאשר היה הדבר כן הנה זה הצווי נוהג לדורות ויהיה מחלקי המקדש, רוצה לומר שיבנה מזבח אבנים בהכרח. ובמכילתא אמרו בפירוש ואם מזבח אבנים תעשה לי רבי ישמעאל אומר כל אם ואם שבתורה רשות חוץ משלשה האחד מהם ואם מזבח אבנים, אמרו ואם מזבח אבנים חובה אתה אומר חובה או אינו אלא רשות תלמוד לומר אבנים שלמות תבנה וגו'. וכבר התבארו משפטי מצוה זו בכללה כלומר בנין בית המקדש ותארו ובנין המזבח והיא מסכת מחוברת לזו והיא מסכת מדות. וכן התבאר תבנית המנורה והשלחן ומזבח הזהב ומקום הנחתם מן ההיכל בגמרא מנחות ויומא. (תרומה, עבודה, בית הבחירה פ"א):
מצוטט ב־4 עמודים
לקוטי שיחות 3
- כרך לא ‹ פקודי ‹ שיחה א ‹ 223 לקו"ש חט"ז ע' 302
- כרך לב ‹ ניסן ‹ ניסן ‹ 22 לקו"ש חט"ז ע' 302
- כרך לו ‹ תרומה ‹ שיחה ג ‹ 141 לקו"ש חט"ז ע' 302
תורת מנחם 1
- עא - שנת תשל"ג - חלק שני ‹ פורים, ה'תשל"ג לקו"ש חט"ז ע' 302
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

