303
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
מובן36, שגם בניית כל מקדש או משכן לפני־כן היתה לאחר הענינים של מלך ו"הניח... מכל אויביך מסביב", מכיוון ש"תלויות זו בזו".
אך כשם ששלימות בנין בית המקדש עצמו לדורי דורות37, היא רק בבנין בית עולמים "שנבנה המקדש בירושלים", כך גם לגבי פרטיו לתנאיו הקודמים: מינוי מלך ומלחמת עמלק, ששלימותן38 נגרמה דוקא על־ידי בנין המקדש בירושלים.
מסיבה זו מצטט הרמב"ם את הפסוק "ועשו לי מקדש" וממשיך מיד "וכבר נתפרש בתורה משכן שעשה משה רבינו והי' לפי שעה": הציווי כפשוטו חל על משכן־משה, וגם בכך קיימו את מצות בניית "בית לה'" לכל תנאיה, מפני ש"משה רבינו מלך היה", כדברי הרמב"ם39, והדבר היה לאחר מנוחה ממלחמת עמלק: "ויחלש40 יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב"41. ומאז נשאר הציווי על "ועשו לי מקדש" לתמיד.
ח. "משכן שעשה משה..."
לפי זה מובנת ההרחבה בדברי הרמב"ם, בהתחילו ב"משכן שעשה משה רבינו והיה לפי שעה" ובהמשיכו "כיוון שנכנסו לארץ העמידו המשכן בגלגל ארבע עשרה שנה שכבשו ושחלקו". בכך הוא מסביר, שהציווי של "ועשו לי מקדש" במשכן משה היה לדורות, ושקיימוהו כאשר "העמידו משכן...". ההבדל הוא רק באופן הקיום: המקדש שעשה משה נבנה במדבר והיה חונה "ממסע למסע", ולפיכך הוא היה באופן של "משכן" (אהל42), רק "לפי שעה". ואופן זה של חיוב וקיום המשיך גם כאשר "נכנסו לארץ", כל עוד היו שם בבחינת "לפי שעה". לפני סיום "ארבע עשרה שנה שכבשו ושחלקו", ויהושע היה מלך43.
"ומשם באו לשילה": שם היו ישראל יותר במצב של מנוחה בארץ ישראל.
הערות
- 36. ומכיון דהמ"ע "לעשות בית ליי'" הוא "מוכן להיות מקריבים בו קרבנות וחוגגין אליו שלש פעמים בשנה" י"ל דגם במשכן, שילה ונוב וגבעון הי' מצות עלי' לרגל. וידועים דברי הרמב"ן (ראה טז, ט) או שיבאר כאן שלא יתחייבו לעליות לרגל כו' (וראה שם יב, ח). וראה הר המורי' הל' ביהב"ח בתחילתו סק"א. ועוד. ואכ"מ.
- 37. ראה לשון הרמב"ם בהל' ביהב"ח פ"א ה"ג.
- 38. שאז נצטוו וקיימו מצות אלו – המעלה באופן הב' דלעיל הערה 32. משא"כ באופן הא' והג'. אף שמובן שגם בזה תוס' שלימות כי נעשה ע"י קיום המצוה כו'.
- 39. הל' ביהב"ח פ"ו הי"א. פרש"י (ור"ח) שבועות טו, רע"א. ולהעיר שזה שצריכים מלך כו' לקדש העזרה נלמד ממ"ש למשה "ככל אשר אני מראה אותך כו'" דמשה רבינו מלך הי' כבגמרא ורמב"ם שם.
- 40. בשלח יז, יג.
- 41. אף שלא הי' הכרתת עמלק, הרי גם לפני מקדש ראשון לא נמחה זרעו של עמלק ראה ש"א כז. ל, יז. ועוד. וראה ב"ב כא, סע"א ואילך. ובחדא"ג סנהדרין. ספרי דבי רב שם. וראה צפע"נ סנהדרין שם עד"ז לענין מלך "אך חטאו בזה ועד ימות המשיח לא הוה".
- 42. ראה שמואל ב ז, ו. ובפשטות קאי "אהל" על ה"משכן" ו"משכן" על "שילה". ועי' פרש"י שם. וראה זח"ב רמא, א. ובכ"מ.
- 43. רמב"ם הלכות מלכים שם ה"ג.
משנה תורה, הלכות בית הבחירה א׳:ג׳ - הטקסט מספריא
כיון שנבנה המקדש בירושלים נאסרו כל המקומות כולן לבנות בהן בית ליי' ולהקריב בהן קרבן ואין שם בית לדורי הדורות אלא בירושלים בלבד ובהר המוריה שבה נאמר ויאמר דויד זה הוא בית יי' האלהים וזה מזבח לעולה לישראל ואומר זאת מנוחתי עדי עד.
משנה תורה, הלכות בית הבחירה ו׳:י״א - הטקסט מספריא
אין מוסיפין על העיר או על העזרות אלא על פי המלך וע"פ נביא ובאורים ותומים ועל פי סנהדרין של שבעים ואחד זקנים שנאמר ככל אשר אני מראה אותך וכן תעשו לדורות ומשה רבינו מלך היה:
רש"י על שמואל ב ז׳:ו׳ - הטקסט מספריא
בְּאֹהֶל וּבְמִשְׁכָּן. מִשְׁכַּן שִׁילֹה לֹא הָיְתָה בּוֹ תִּקְרָה, אֶלָּא בַּיִת שֶׁל אֲבָנִים מִלְּמַטָּן, וִירִיעוֹת מִלְמַעְלָן:
מצוטט בעמוד אחד
תורת מנחם 1
- סד - שנת תשל"א - חלק שלישי ‹ שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"א לקו"ש חט"ז ע' 303
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.