301

הערות

1. *. להעיר שכשבקש משה (פנחס כז, טז־יז) "יפקוד ה' אלקי הרוחות גו'", אמר "אשר יצא לפניהם ואשר יבוא לפניהם גו'" ובספרי ובמפרשי התורה שהוא למלחמה, ובפרש"י שם "לא כדרך מלכי האומות כו' משלחין חיילותיהן למלחמה כו', וכדרך שעשה יהושע. וכן בדוד כו'"*. ולהעיר שבגמרא (סנהדרין שם) ובספרי (ראה) שם הביאו לראי' שמינוי מלך הוא לפני מלחמת עמלק "כשהוא אומר כי יד על כס י־ה מלחמה לה' בעמלק ואין כסא אלא מלך שנאמר כו'", והרי ע"ז דרשו רז"ל (נסמן לקמן הערה 75 וראה הערה 76), שהכסא שלם תלוי במחיית עמלק. וראה רמב"ן ס"פ בשלח. לקמן הערה 31.
2. 29. להעיר מזה ש"אין מוסיפין על העיר ועל העזרות אלא במלך כו'" (שבועות יד, א במשנה. רמב"ם הל' ביהב"ח פ"ו הי"א). וגם לפי הדיעה בגמרא שם (טז, א) "באחת מכל אלו", כ' הריטב"א (שבועות שם) ד"למצוה בעי' כולהו". וראה צפע"נ לסנהדרין שם. בעיון יעקב לע"י סנהדרין שם כ', דמשמעות הש"ס דלא קמסתפק כלל אי לבנות ביהמ"ק תחלה קודם העמדת מלך לפי דמילתא דפשיטא דהעמדת מלך קודם כדאיתא בב"ב (ד, א). ועד"ז הוא בשו"ת בית הלוי ח"ב ס"א סק"ח (בהגהה), דפשיטא לי' דמלך קודם מצד הנ"ל דא"א לקדש העזרה אלא במלך. אבל בהרי"ף לע"י שם, דגם בזה מסתפק לי'. וגם דמשמע מהגמ' (ובפרט מפרש"י הנ"ל) דשייכותם הוא גם: א) מצד קיום המצוה – פועל, ב) מצד הנפעל שישנו מלך והכרתת זרעו של עמלק. ולא רק מצד המציאות דמבלי מלך א"א לקדש העזרה וכיו"ב. וראה לקמן הערה 31, 32. ולהעיר ממו"נ ח"ג פמ"ה.
3. 30. ש"ב ז בתחלתו.
4. 31. עפמש"כ הרמב"ם בסהמ"צ סוף חלק המ"ע "שהם חובה על הצבור לא כל איש ואיש כמו בנין בית הבחירה והקמת מלך והכרתת זרעו של עמלק" יל"ע אם הצורך במלך במחיית עמלק ובנין בית הבחירה הוא כיון דאז נעשה השלימות דגדר צבור [ויומתק לפ"ז מה שנצטוו בכניסתם לארץ (דוקא) עפמ"ש בצפע"נ (לרמב"ם הל' ברכות פ"י הי"א. מהד"ת צ, ב. שו"ת צפע"נ ווארשא (נ.י. תשי"ד) סקמ"ג) דכשנכנסו לא"י דוקא נעשו גדר צבור] אבל לפי"ז שונה דין צבור במצות מינוי מלך מבהשאר. או דמצות אלו שייכות במיוחד למלך, כפשטות הכתובים שהביא הרמב"ם וכמ"ש ברד"ק (שמואל שם) דעל המלך מוטל לעשות ולצוות את ישראל כו' (וראה צפע"נ לסנהדרין שם). וע"ד דעת היראים סרצ"ט (בהשלם – סתל"ה). רמב"ן ס"פ בשלח – לענין מחיית עמלק דהמלך חייב. ומצד זה נק' מצות על הצבור*. וראה לשון הרמב"ם רפ"ה מהל' מלכים (ובה"ה שם) לענין מלחמת עמלק.
5. 32. ולפי כהנ"ל נמצא דהשייכות דג' מצות אלו
6. . וראה רמב"ם שם פ"א ה"ד. ספ"ד. וראה לקו"ש חי"ח ע' 279 הערה 56.
7. . להעיר משו"ת הרשב"א ח"א סקמ"ח "המלך י"ל בג' אופנים: א) מצד הזמן, דזמן חיוב הכרתת זרעו של עמלק הוא לאחר מינוי מלך. וזמן חיוב בנין בית הבחירה הוא לאחר מלחמת עמלק. ב) מצד קיום המצוה, דקיום מצות בנין בית הבחירה הוא לאחר קיום מצות מינוי מלך ומלחמת עמלק (ועד"ז לאידך, דשלימות קיום מצות מינוי מלך היא כאשר מקיימים לאח"ז גם הכרתת זרעו של עמלק ובנין בית הבחירה). ג) שלימות בהחפצא דבית הבחירה כאשר הוא נעשה לאחר מינוי מלך ומלחמת עמלק (וכן לאידך שלימות גדר מלך כאשר לאח"ז הוא מלחמת עמלק ובנין בית הבחירה). ובפרט לפי משנת"ל הערה 29. אבל י"ל דשלימות החפצא אינה תלוי' בסדר קיומם, כ"א רק בהמציאות דכל הג'. ודוגמא בתש"ר – שמספיק ש"כל זמן שבין עיניך יהיו שנים", או שצ"ל גם "והי' לאות ע"י (והדר) ולטוטפות בין עיניך". ונפק"מ בהיקדים תש"ר – האם צריך לחלצו ולהניח תש"י ותש"ר. וראה לקו"ש חי"ט ע' 47 ואילך. בסגנון פשוט יותר ג' אופנים הנ"ל: א) מצד הפועל, ב) פעולה, ג) נפעל.