300
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
בניית בית המקדש22 "שצונו לעשות בית עבודה...23 והוא אמרו יתעלה ועשו לי מקדש", הוא מוסיף: "ולשון ספרי שלש מצוות נצטוו ישראל בעת כניסתן לארץ, למנות להם מלך ולבנות להם בית הבחירה ולהכרית זרעו של עמלק"24. גם כאן אין מובן: מדוע מובאות המצוות האחרות בענין מצות בנין בית המקדש25?
גם ההקדמה "שלש מצוות" היא, לכאורה, מיותרת: מיד לאחר־מכן הוא מונה את שלוש המצוות בפירוט, ולשם מה צריך להקדים ולציין את מספרן. כלשון הגמרא26: מנינא למה לי"*
אין לומר ששאלה זו מתורצת בפירוש רש"י שם27: "להכי נקט שלש הללו שהן תלויות זו בזו לעשותן כסדרן... מלך ואחריה עמלק ואחריה בית הבחירה",
מפני שזה סביר רק מדוע "נקט שלש הללו" אך לא את ההקדמה – "שלש מצוות".
ו. שלוש המצוות כרוכות זו בזו
ההסבר לכך הוא: שלוש מצוות אלו הן (כלשון רש"י) "תלויות זו בזו". כלומר, למרות שהן שלוש מצוות נפרדות, הרי כל אחת מהן גם משלימה את האחרות", מצות מינוי מלך מתקיימת בשלימותה כאשר מתקיימות גם המצוות של הכרתת זרעו של עמלק ובניית בית הבחירה*, וכך גם לגבי האחרות, כך ששלמות קיום מצות בניית בית הבחירה תלויה בקיום במצוות של מינוי מלך ומלחמת עמלק28.
בהמשך לכך לומדים מן הפסוק שהקשר של "זו בזו" הוא גם לגבי סדרן: תחלה מינוי מלך, אחר־כך להכרית זרעו של עמלק, ואחר־כך בניית בית הבחירה.
כלומר, זהו אינו סדר בזמני החיוב והקיום של המצוות מצד ישראל – "נצטוו
הערות
- 22. במ"ע כ'.
- 23. כה בסהמ"צ הוצאת קאפח. ועד"ז בהוצאת העליר "לבנות בית עבודה כו'". אבל בהוצאה שלפנינו: לבנות בית הבחירה לעבודה. וראה לקמן הערה 34.
- 24. וכן הביאו במ"ע קפח במצות להכרית זרע עמלק.
- 25. דבשביל ההמשך "הנה התבאר שבנין בית הבחירה מצוה בפני עצמה" הי' מספיק שיאמר "שלש מצות נצטוו כו'. ולבנות להם בית הבחירה".
- 26. שבת סט, א. וש"נ.
- *. להעיר מיד מלאכי כללי הרמב"ם סל"ד. אבל יש לחלק בנדו"ד.
- 27. סנהדרין שם ד"ה שלש מצות.
- *. מעין זה (אף שאינו ממש אותו ענין): במינוי מלך – מלך ישראל, מבית דוד, נמשח בקרן, על כל השבטים. ועוד. בעמלק – באופן דיהושע, שאול, בימי המן, דכל יחיד. ועוד. בביהב"ח – משכן וכו', בית ראשון, כשחסרו בו ה' דברים, ב"ש. ועוד. ועד"ז בשאר מצות – ולדוגמא: תש"ר בפ"ע, לאחרי תש"י. ציצית, תכלת בציצית. ואכ"מ.
- 28. ואפשר שיהי' רק לכתחילה, או גם לעכב – וראה הדוגמאות דבהערה הקודמת. וראה לקו"ש חי"ח (ע' 215) די"ל דמ"ש במשנה (מדות פ"א מ"ג־ד) "חמשה שערים היו כו'" – "שבעה שערים היו" (אף שמפרשם לאח"ז) לרמז שכולם הם מציאות אחת וכ"ז שלא ישנם כל השערים אין לא' מהם דין שער (וע"ד מכות ט, ב. שש ערי מקלט כו').
משנה מדות א׳:ג׳ - הטקסט מספריא
חמשה שערים היו להר הבית. שני שערי חולדה מן הדרום. משמשין כניסה ויציאה. קיפונוס מן המערב משמש כניסה ויציאה. טדי מן הצפון. לא היה משמש כלום. שער המזרחי עליו שושן הבירה צורה. שבו כהן גדול השורף את הפרה. ופרה וכל מסעדיה יוצאים להר המשחה:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 20 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך לט ואתחנן שיחה א מאותו ספר מכות ט, ב
- לקוטי שיחות כרך ב ואתחנן שיחה א מאותו ספר מכות ט, ב
- לקוטי שיחות כרך ב שופטים שיחה א מאותו ספר מכות ט, סע"ב
- לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה ל מאותו ספר מכות ט, ב
- לקוטי שיחות כרך ט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה י מאותו ספר מכות ט, ב
- לקוטי שיחות כרך יח קרח שיחה ד מאותו ספר מכות ט, ב
- לקוטי שיחות כרך יט עקב שיחה ב מאותו ספר מכות ט, ב
- לקוטי שיחות כרך כה חיי שרה שיחה א מאותו ספר מכות ט, סע"ב
- לקוטי שיחות כרך כה חיי שרה שיחה א מאותו ספר מכות ט, א
- לקוטי שיחות כרך כה חיי שרה שיחה א מאותו ספר מכות ט, ב
- לקוטי שיחות כרך כו יתרו שיחה ג מאותו ספר מכות ט, א
- לקוטי שיחות כרך כח מטות שיחה ג מאותו ספר מכות ט, סע"ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשי"א מכות ט, ב
- תורת מנחם שיחת יום ד' פ' תבוא, ח"י אלול, ה'תשי"א מכות ט, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב ה'תשי"ב מכות ט, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח וער"ח אלול, ה'תשי"ד מכות ט, ב
- תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ט מכות ט, ב
- מאמרים מלוקטים חלק ד יום ד' פ' שופטים, אור לאדר"ח אלול ה'תשל"ב מכות ט, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשל"ב מכות ט, ב
- תורת מנחם יום ד' פ' שופטים, אור לאדר"ח אלול ה'תשל"ב מכות ט, ב

