שיחה ג

הערות

עמוד 69

1. 1. פרשתנו ו, ל.
2. 2. ז, א־ב.
3. 3. אף שרש"י מפרש כאן כל הכתוב (ולא רק התיבות "אתה תדבר") – "את כל אשר אצוך" – "פעם אחת כל שליחות ושליחות כפי ששמעת מפי" (ראה ש"ח כאן): "ואהרן אחיך ידבר אל פרעה" – "ואהרן אחיך ימליצנו ויטעימנו באזני פרעה" – (וראה יריעות שלמה (מהרש"ל) כאן): "ושלח את בני ישראל מארצו" – שדיבור אהרן הוא באופן כזה שיפעול על פרעה, שלכן מדייק רש"י "באזני פרעה", כדלקמן בפנים – מ"מ מעתיק רש"י רק תיבות אלו, כדרכו בכ"מ להעתיק רק התחלת הכתוב (או הענין) אף שכוונתו לכל הכתוב (או הענין). ראה לקו"ש חי"ז ע' 242.
4. 4. בדפוס ראשון ושני דרש"י ובכמה כת"י דרש"י: לפי. וכן נעתק בטור הארוך פרשתנו ו, יב (ודפוסים אחדים דהרמב"ן שם, יג). וראה לקמן הערה 35.
5. 5. ד, י.
6. 6. שם, יג.
7. 7. שם, טו־טז.

עמוד 69

1. 8. תיב"ע וראב"ע כאן. רמב"ן (לעיל ו, יג). ועוד.
2. 9. וראה ג"כ מפרשי רש"י (רא"ם, גו"א, דבק טוב, משכיל לדוד ועוד).
3. 10. ו, כז. וכן מוכח מעוד כמה פסוקים – ראה גו"א ומשכיל לדוד.
4. 11. ה, א. ג.
5. 12. ברמב"ן (ו, יב) כתב: "מתחילה לא צוה אותו שידבר הוא אל פרעה רק אמר ובאת אתה וזקני ישראל אל מלך מצרים ואמרתם אליו והי' אפשר שידברו הזקנים והוא יחריש", ומשמע שמפרש כן גם הכתוב "ויאמרו" שבפ' שמות (שרק האחד דיבר) – אבל מפשטות הלשון "ויאמרו" (וכן הלשון "המדברים" שבפרשתנו) משמע, שגם משה דיבר אל פרעה (וראה גם רמב"ן שמות ד, טו). ולהעיר ג"כ, שברמב"ן ו, יג כ' (בטעם הכפלת טענת משה): "והקב"ה צוה את שניהם לדבר אל העם ואל פרעה וחשב משה כי שניהם יתנבאו כו' ושניהם יבואו כו' ואל פרעה ודי שידבר האחד כו'" – והרי רש"י פליג ע"ז וס"ל ש"הוא הדיבור עצמו האמור למעלה כו'".
6. 13. ד, ל.
7. 14. שם, טז. – ואף שזהו בנוגע הדיבור "אל העם", הרי (נוסף על המבואר לקמן, שבפשטות זה תשובה גם ע"ד השליחות לפרעה, הרי) מכיון שבפועל הי' "כבד פה גו'" מובן שדיבר בקיצור כו', כבפנים.
8. 15. ואף שבשליחות זו לא הי' ציווי מיוחד למשה לדבר לפרעה, כ"א "ובאת אתה וזקני ישראל אל מלך מצרים ואמרתם גו'" (שמות ג, יח) [אלא ש"הזקנים נשמטו אחד אחד כו'" (פרש"י שם ה, א) ונשארו רק משה ואהרן], משא"כ כאן שנצטווה "דבר אל פרעה גו'" – מ"מ, מכיון שגם בפ' שמות מפורש "ויאמרו", שגם משה דיבר לפרעה (עם היותו "כבד פה גו'"), הו"ל להכתוב לפרש סדר הדיבור, כבפנים.

עמוד 70

1. 16. ו, יג. וראה פרש"י שם, כט־ל: "הוא הדיבור עצמו האמור למעלה .. היא אמירה שאמר למעלה כו'".
2. 17. כמו שהקשה הרמב"ן (ו, יב), אברבנאל ואלשיך כאן. ועוד.
3. 18. רמב"ן שם (ושמות ד, טז). אברבנאל שם. ועוד. וראה אלשיך שם באו"א.
4. 19. שמות ג, טז.
5. 20. שם, י. וראה פרש"י שם: יועילו דבריך כו'. פרש"י שם, יא: לדבר עם המלכים.
6. 21. ומש"נ "ודבר הוא לך אל העם" – כי עיקר השליחות אז הי' ל"העם", כמבואר בהמשך הכתובים שם (וגם השליחות לפרעה אז הי' צ"ל עם זקני ישראל כנ"ל הערה 15), והשליחות של משה לפרעה הי' על לאח"ז (ראה פרש"י שבהערה 23).
7. 22. שמות ד, כא־כב.
8. 23. ודוחק לומר שמכיון שציווי זה הי' על לאחר זמן (כפרש"י שם: "מופתים שאני עתיד לשום בידך כו'", עיי"ש) לכן לא טען משה כו'.
9. 24. ועד"ז כאן שנצטווה משה (ו, יא. כט) "דבר אל פרעה מלך מצרים".

עמוד 71

1. 25. אבל אין להוכיח זה מ"ויאמרו אל פרעה" (שמות ה, א), שהרי שם הי' הציווי "ואמרתם", כנ"ל הערה 15.
2. 26. ועפ"ז יומתק לשון רש"י עה"פ "יהי' לך לפה" – "למליץ לפי שאתה כבד פה", דלכאורה: תיבות אלו מיותרות – אלא שבזה מוסיף בפי' הכתוב, שאהרן נתמנה "לך לפה" בכלל, וגם כאשר משה צריך לדבר, מ"מ, אהרן "יהי' לך לפה – למליץ כו'". אבל ראה לקמן הערה 32.
3. 5.
4. 27. ו, יב. ל.
5. 28. ראה ש"ך עה"ת עה"פ ערל שפתים.
6. 29. ו, יב.
7. 30. ראה מדרש שכל טוב כאן. אברבנאל כאן.
8. 31. שמות ה, ט.

עמוד 72

1. 32. וצע"ק דלעיל (ו, יג) נאמר רק (כתשובה על הטענה "ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתים") "וידבר ה' אל משה ואל אהרן" ופרש"י: "לפי שאמר משה ואני ערל שפתים צירף לו הקב"ה את אהרן להיות לו לפה ולמליץ", דמזה משמע שעיקר התשובה הוא בזה ש"צירף לו הקב"ה את אהרן". ודוחק לתרץ דשם נאמר הענין רק בקיצור – כי סוף סוף אין חידוש בזה ש"צירף לו כו' אהרן" (כנ"ל בפנים). ואולי י"ל (בדוחק עכ"פ), שלכן מוסיף רש"י "להיות לו לפה ולמליץ", היינו שלא רק "יטעים" דברי משה, כ"א צריך להמליץ אותם* לפרעה (מכיון ש"אתה תדבר גו'" הוא באופן שפרעה לא יבין, כדלקמן בפנים): וע"ד לשון הכתוב בפ' שמות "הוא יהי' לך לפה" (וברש"י שם: למליץ כו') שנאמר בדיבור אהרן אל העם, שאז לא דיבר משה אליהם כלל. ולהעיר מפרש"י כאן ד"ה יהי' נביאך. תרגום שמות ד, טז. ואכ"מ.
2. 33. ו, כט.
3. 34. להעיר מס' בעלי ברית אברם (למהר"א אזולאי – זקנו של החיד"א) פרשתנו ו, יא־יב (בפי' הכתוב (שם, כט) "דבר אל פרעה מלך מצרים את כל אשר אני דובר אליך): "שלא תוסיף כלום מעצמך אבל תאמר הדברים כסדר שאסדר אני לך ובוודאי בסייעתא דשמיא".
4. 35. ויש להתאים המבואר בפנים גם עם הגירסא (דלעיל הערה 4) "לפי כו'" – היינו, שהטעם שמשה צריך לדבר רק "פעם אחת כל שליחות כו'" הוא "לפי ששמעת מפי", שהוא השליח ששמע ישר מפי הקב"ה (ע"מ למסור דברי ה' לפרעה). וראה גו"א בא יב, ג.
5. 36. להעיר מפרש"י בראשית ב, כג.
6. 37. ראה גם לבוש האורה לפרש"י פרשתנו ו, יב. וראה מכילתא דרשב"י כאן: "אתה תדבר בלשון הקודש כמלאך ואהרן אחיך ידבר בלשון מצרי כו'". צפע"נ (להרגצובי) שמות ד, י.
7. 38. נ, ו. – וצ"ע במ"ש בלבוש הנ"ל "ואם פרעה זה הוא פרעה הראשון כבר ידעת שלמד לשון הקודש מיוסף כמו שפרש"י בפרשת ויחי".
8. . אבל קשה לפרש "ולמליץ" כדלקמן בפנים (תרגום מלשון הקודש ללשון מצרי) – כי בפשטות נקט רש"י לשון הכתוב דפ' שמות עם פירושו, כדלקמן בפנים הערה.

עמוד 73

1. 39. וגם להמ"ד ד"ויקם מלך חדש – חדש ממש" (פרש"י שמות א, ח (בפי' הראשון)) – דוחק לומר שהי' מכיר בלשון הקודש, והרי פרעה לא למד לשון הקודש כל זמן היות יוסף משנה למלך (בערך שמונים שנה!). וראה פנ"י פרשתנו ו, יב. ומ"ש בלבוש שם "ואם הוא פרעה אחר כבר יודעת מאמרם ז"ל שאין ממנין מלך מצרים עד שיוכל לדבר בכל שבעים לשון" – צ"ע, שהרי מפורש ברש"י ויחי שם "על לשון הקודש שאני מכיר עודף על ע' לשון כו'". וראה גם רש"י האזינו לב, ח.
2. 40. אבל אי"ז פירושו בדוקא בכל מקום – ראה (בעניננו) פרש"י שמות ד, טז (כנ"ל הערה 32).
3. 41. מב, כג.
4. 42. ראה פרש"י בשלח טו, ח.
5. 43. אוה"ת פרשתנו ע' רלא. ד"ה ראה נתתיך תרל"א, תרע"ז, תשט"ו. פלח הרמון פרשתנו ע' סד.
6. 44. באוה"ת שם "אלא לצדיק". ואולי צ"ל "גם לצדיק" (כבד"ה ראה נתתיך תרל"א: גם לצדיקים מופלגים. ועד"ז בד"ה זה דתרע"ז).
7. 45. ברכות ז, ב. מגילה ו, ב. אבל צ"ע אם זוהי אותה הדרגא ממש בתוקף. וראה לקמן הערה 55.

עמוד 74

1. 46. איוב מ, יא־יב. וראה גם יהל אור ע' שסו.
2. 47. פרש"י יתרו יח, ט. מכילתא שם, יא.
3. 48. איוב שם, ט ("זרוע כא־ל").
4. 49. ל' אוה"ת שם. ד"ה ראה נתתיך תרל"א.
5. 50. וראה בארוכה תו"ח פרשתנו ד"ה הם המדברים (קיט, ב ואילך) דפרעה הו"ע קשה עורף דקליפה, תוקף הישות והגסות, והכנעתו היא רק ע"י משה כו', עיי"ש. וראה גם אוה"ת פרשתנו ע' רכט־רל.
6. 51. ראה אוה"ת שצויין בהערה 43 "לפי שמשה הי' משם מ"ה דא"ק .. שהוא למעלה מהתהו ותיקון כו'". ובהדרושים ד"ה ראה נתתיך הנ"ל מקשר זה עם הא שמשה הוא נשמה דאצילות. וראה גם תו"ח שם (קכ, ב ואילך). אוה"ת שבהערה הקודמת.
7. 52. ואתחנן ה, ה.
8. 53. ראה בארוכה סד"ה פנים בפנים תרנ"ט (ע' קצד־ה). וראה תו"ח פרשתנו קטז, א ואילך. ועוד.
9. 54.
10. 55. ראה מקומות שצויינו בהערה 43 (שגם "כל גאה והשפילהו גו'"). וצע"ק מסוגיית הגמרא שם, דלתירוץ א' (וראה טו"א מגילה שם. רי"ף ועץ יוסף לע"י ברכות שם) גם רשב"י מודה דשעה משחקת לו שאני. ובכל אופן צ"ע מהמבואר בסוגיא שם שאין פלוגתא בין רשב"י והמ"ד "אל תתגרה בו" (כמו שמתרץ בגמרא בכמה אופנים. ולתי' א' דלכו"ע כל צ"ע מותר להתגרות כו', לאו דוקא רשב"י (משה) וכיו"ב). וראה חדושי גאונים לע"י ברכות שם (בשם הצל"ח)*. ואולי הכוונה, דזה שרשב"י אמר באופן סתמי "מותר להתגרות כו'" (מבלי לחלק כו'), הוא מכיון שמצד דרגתו הוא מותר להתגרות בכל אופן. ועצ"ע.
11. 56. סידור שער הל"ג בעומר בסופו (בשם כתבי האריז"ל וכו').
12. 57. באוה"ת (שבהערה 43): "ואפשר רשב"י דפ"ק דברכות הי' ג"כ מבחי' זו כו'". אבל במאמרים ד"ה ראה נתתיך הנ"ל מבואר זה בפשטות, כבפנים.
13. 45. ברכות ומגילה שם.
14. . שם מבואר "שאין הכוונה בסוגיות הללו להקשות מרשב"י ור"ד על ר"י דאולי פליגי ומ"ס שמותר להתגרות ומ"ס שאסור להתגרות כו' כל הקושיות של הגמ' כו' הוא למירמי קראי אהדדי" אבל לכאורה אין לתרץ בהמאמרים עפ"ז, שהרי מסיק שם שהתי' האחרון בגמ' (ברכות) שעה שמשחקת שאני הוא לשיטת רשב"י.

עמוד 75

1. 58. ראה תו"ח שם (קכא, סע"א): "אתה תדבר כו' פי' תדבר לשון הכנעה כו' להכניעם ולהשפילם בתכלית כו'".
2. 59. נסמן בלקו"ש [המתורגם] ח"ד ע' 69. וראה ד"ה פנים בפנים שם. ובכ"מ.
3. 60. תו"א כג, סע"א. לקו"ת עקב יד, סע"ב. שם, ד ואילך. סידור קי, ב (ועוד). אוה"ת פרשתנו ע' רו. ביאוה"ז להצ"צ ע' תמז. ועוד.
4. 61. כן הובא בכ"מ בדא"ח (ראה בעניננו סידור וביאוה"ז שם). וראה חולין קח, ב.
5. 62. ד"ה פנים בפנים וראה תו"ח שם (קכ, ריש ע"ב) דלפי שמשה הי' "בחי' הביטול במציאות ממש בהעדר הרגשת עצמו מכל וכל כו'" הי' יכול "להכניע .. קליפה תקיפה דפרעה וכו'", עיי"ש.
6. 63. להעיר ממדרש הגדול כאן: "ובשביל שאמר אני ערל שפתים זכה לבסוף אנכי עומד בין ה' וביניכם".

עמוד 76

1. 64. כמבואר בארוכה בתו"ח שם. אוה"ת שבהערה 50. אבל להעיר מדיבור משה אל בנ"י ריש פרשתנו (ו, ט): פרש"י בא יב, ג (ושקו"ט במפרשי רש"י שם). ואכ"מ.
2. 65. שבת צז, א.
3. 66. שמות ד, לא.
4. 67. ראה חילוק מעבר והתלבשות – קו"א ד"ה להבין מ"ש בפע"ח (קנח, א). לקו"ת מסעי פט, ג. ד"ה פנים בפנים שם. ובכ"מ.
5. 68. אבות בתחילתה.
6. 69. נסמן בלקו"ש שם ע' 70. ועוד.
7. 70. בתו"ח שם (קיט, ב) מוכיח מזה ד"לגבי זקני ישראל יהי' אהרן עיקר המדבר" (משא"כ "לגבי פרעה .. יהי' נביאך .. ולא שיהי' לפה ממש") – אבל מובן שיש בזה גם הפירוש שהוא פיו דמשה. וכמובן מתו"ח שם קטז, ב ואילך (עיי"ש).
8. 71. ד"ה פנים בפנים שם. המשך תרס"ו ע' קב. ובכ"מ.

עמוד 77

1. 72. תניא פכ"ט (לו, א).
2. 73. ברכות ה, א.
3. 74. ל' התניא שם (לז, א).
4. 75. שם (לז, א ואילך). וראה ג"כ תניא פל"א (לט, ב ואילך).
5. 76. תניא רפמ"ב. וראה ג"כ ביאור לאגה"ק סי' זך בסופו.
6. 77. פרש"י חוקת כא, כא. וראה רמב"ם הל' מלכים פ"ג ה"ו.
7. 78. תקו"ז תס"ט (קיד, א). וראה ב"ר פנ"ו, ז.
8. 79. לקו"ת וס' הליקוטים להאריז"ל שמות ג, ד. שער הגלגולים הקדמה כ'.

עמוד 78

1. 80. לקו"ש [המתורגם] ח"ב ע' 195.
2. 81. היום יום ע' סה.
3. 82. ראה אגה"ק סי' זך וביאורו. (משיחות ש"פ וארא תשכ"ט, תשט"ו)
4. 83. בשלח יד, ח.
5. 84. דמשה גואל ראשון הוא גואל אחרון – נסמן ונתבאר בלקו"ש חי"א ע' 8 ואילך.