242
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה א
א. הקושי על ד"ה של רש"י: "ששת ימים"
כבר דובר פעמים רבות על הדיוק הנפלא בלשונו של רש"י בפירושו על התורה, וזאת לא רק בפירושו, אלא גם במילים שהוא מצטט מן הפסוק לפני תחילת פירושו ("דיבור המתחיל"), כ"כותרת".
לפי זה נדרש הסבר לפירוש רש"י בפרשתנו: בתחלת פרשת המועדות1, לאחר ההקדמה "וידבר... דבר אל בני ישראל... מועדי ה'... אלה הם מועדי", נאמר בפסוק2: "ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון מקרא קדש כל מלאכה לא תעשו...", ואחר כך ממשיכה התורה "אלה מועדי ה'...", ומונה את כל המועדים.
מפסוק זה מצטט רש"י את המילים "ששת ימים" ומפרש: "מה ענין שבת אצל מועדות ללמדך שכל המחלל את המועדות מעלין עליו כאילו חלל את השבתות וכל המקיים את המועדות מעלין עליו כאילו קיים את השבתות".
לא מובן: הקושי בפסוק הוא, כלשון רש"י, "מה ענין שבת אצל מועדות", ולפי זה היה עליו לצטט את המילים "וביום השביעי שבת", ורק אותן. במקום זאת הוא מצטט "ששת ימים" ואל המילים "וביום השביעי שבת", הוא אפילו אינו רומז בתוספת של "וגו'"3?!
ב. ההסבר לכאורה, ושלילותו
לכאורה ניתן היה לומר, שבצטטו את המילים "ששת ימים" מתכוין רש"י אל הפסוק כולו, ולא למילים אלו בלבד, כפי שמוצאים במספר מקומות, שרש"י מצטט התחלה של פסוק או ענין, ללא תוספת "וגו'".
לדוגמא: על הפסוק4 "ועשו את האפוד" אומר רש"י: "אם באתי לפרש... לכך אני כותב מעשיהם כמות שהוא...", ומסביר שם את כל פרטי הכנת האפוד, הכתובים בפרשה כולה, ולמרות זאת הוא מצטט רק את המילים "ועשו את האפוד". ללא תוספת "וגו'".
וכך גם בפירוש רש"י על הפסוק "אלה מועדי ה' מקראי קודש אשר תקראו אותם במועדם", הבא לאחר פירושו ל"ששת ימים", מסביר רש"י את הטעם להישנות הפסוק כולו, ולמרות זאת הוא מצטט רק את תחילת הפסוק "אלה מועדי ה'", ללא "וגו'".
אך אין לומר כך בעניננו, כי רש"י מסתפק בציטוט תחילת הפסוק והענין בלבד, רק כאשר התחלה זו כוללת את
הערות
- 1. כג, א ואילך.
- 2. שם, ג.
- 3. עד"ז צ"ע בפרש"י ר"פ ויקהל (לה, ב): "ששת ימים – הקדים להם אזהרת שבת וכו'".
- 4. תצוה כח, ו.
מצוטט בעמוד אחד
לקוטי שיחות 1
- כרך טז ‹ וארא ‹ שיחה ג ‹ 69 לקו"ש חי"ז ע' 242
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.