74

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

"כל גאה", ייתכן ש"והשפילהו... והכניעהו והדך רשעים תחתם"46.

וזוהי משמעות הפסוק "ראה (מלשון חידוש ופליאה) נתתיך אלקים לפרעה": אמנם, פרעה היה עדיין במלוא כוחו, עד כדי כך ש"לא היה עבד יכול לברוח ממצרים"47, אך בכל זאת נתן ה' למשה "ממשלה זרוע כא־ל48 ממש על פרעה"49, עד כדי לרדות בו "במכות ויסורין"50.

כח זה ניתן דוקא למשה51, כי הוא היה נשיא הדור – "אנכי עומד בין ה' וביניכם... להגיד לכם את דבר ה'"52 – "ממוצע" שבאמצעותו מגיע "דבר ה' ממש"53, ולפיכך התגלה באמצעותו כוחו של ה' "לרדותו במכות ויסורין". [בכך מובן מדוע סובר רבי שמעון בן יוחי ש"מותר להתגרות ברשעים"54 גם כאשר "השעה משחקת להם"55, כי רשב"י הוא ניצוץ של משה רבינו, כידוע56, ובכוחו להכניע את הרשעים, גם כאשר הם במלוא עוזם57].

זהו ההסבר בפנימיות הענינים לכך שמשה היה צריך לדבר אל פרעה (א) ולא היה די בדיבורו של אהרן, (ב) ולמרות שדיבורו היה בשפה שפרעה לא הבין, כי היה הכרח לשבור ולהכניע את פרעה כאשר היה במלוא עוזו, ולפיכך (א) דבר זה אפשרי רק בכוחו של משה,

הערות

  1. 46. איוב מ, יא־יב. וראה גם יהל אור ע' שסו.
  2. 47. פרש"י יתרו יח, ט. מכילתא שם, יא.
  3. 48. איוב שם, ט ("זרוע כא־ל").
  4. 49. ל' אוה"ת שם. ד"ה ראה נתתיך תרל"א.
  5. 50. וראה בארוכה תו"ח פרשתנו ד"ה הם המדברים (קיט, ב ואילך) דפרעה הו"ע קשה עורף דקליפה, תוקף הישות והגסות, והכנעתו היא רק ע"י משה כו', עיי"ש. וראה גם אוה"ת פרשתנו ע' רכט־רל.
  6. 51. ראה אוה"ת שצויין בהערה 43 "לפי שמשה הי' משם מ"ה דא"ק .. שהוא למעלה מהתהו ותיקון כו'". ובהדרושים ד"ה ראה נתתיך הנ"ל מקשר זה עם הא שמשה הוא נשמה דאצילות. וראה גם תו"ח שם (קכ, ב ואילך). אוה"ת שבהערה הקודמת.
  7. 52. ואתחנן ה, ה.
  8. 53. ראה בארוכה סד"ה פנים בפנים תרנ"ט (ע' קצד־ה). וראה תו"ח פרשתנו קטז, א ואילך. ועוד.
  9. 54.
  10. 55. ראה מקומות שצויינו בהערה 43 (שגם "כל גאה והשפילהו גו'"). וצע"ק מסוגיית הגמרא שם, דלתירוץ א' (וראה טו"א מגילה שם. רי"ף ועץ יוסף לע"י ברכות שם) גם רשב"י מודה דשעה משחקת לו שאני. ובכל אופן צ"ע מהמבואר בסוגיא שם שאין פלוגתא בין רשב"י והמ"ד "אל תתגרה בו" (כמו שמתרץ בגמרא בכמה אופנים. ולתי' א' דלכו"ע כל צ"ע מותר להתגרות כו', לאו דוקא רשב"י (משה) וכיו"ב). וראה חדושי גאונים לע"י ברכות שם (בשם הצל"ח)*. ואולי הכוונה, דזה שרשב"י אמר באופן סתמי "מותר להתגרות כו'" (מבלי לחלק כו'), הוא מכיון שמצד דרגתו הוא מותר להתגרות בכל אופן. ועצ"ע.
  11. 56. סידור שער הל"ג בעומר בסופו (בשם כתבי האריז"ל וכו').
  12. 57. באוה"ת (שבהערה 43): "ואפשר רשב"י דפ"ק דברכות הי' ג"כ מבחי' זו כו'". אבל במאמרים ד"ה ראה נתתיך הנ"ל מבואר זה בפשטות, כבפנים.
  13. 45. ברכות ומגילה שם.
  14. . שם מבואר "שאין הכוונה בסוגיות הללו להקשות מרשב"י ור"ד על ר"י דאולי פליגי ומ"ס שמותר להתגרות ומ"ס שאסור להתגרות כו' כל הקושיות של הגמ' כו' הוא למירמי קראי אהדדי" אבל לכאורה אין לתרץ בהמאמרים עפ"ז, שהרי מסיק שם שהתי' האחרון בגמ' (ברכות) שעה שמשחקת שאני הוא לשיטת רשב"י.

מצוטט ב־8 עמודים

לקוטי שיחות 3
  1. כרך לא ‹ וארא ‹ שיחה ב ‹ 33 לקו"ש חט"ז ע' 74
  2. כרך לא ‹ וארא ‹ שיחה ג ‹ 38 לקו"ש חט"ז ע' 74
  3. כרך לה ‹ וישלח ‹ שיחה ב ‹ 149 לקו"ש חט"ז ע' 74
תורת מנחם 4
  1. יג - שנת תשט"ו - חלק ראשון ‹ בס"ד. ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשט"ו לקו"ש חט"ז ע' 74
  2. יג - שנת תשט"ו - חלק ראשון ‹ ד. כ"ק אדמו"ר שליט"א צוה לנגן, ואמר מאמר ד"ה ראה נתתיך אלקים גו'. *** לקו"ש חט"ז ע' 74
  3. יט - שנת תשי"ז - חלק שני ‹ בס"ד. פורים (מאמר ב), ה'תשי"ז לקו"ש חט"ז ע' 74
  4. ל - שנת תשכ"א - חלק שני ‹ בס"ד. מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"א לקו"ש חט"ז ע' 74
תורת שמואל ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע 1
  1. תרל"א ח"א ‹ מאמרים ‹ ויאמר כו' ראה נתתיך כו' ‹ קלז לקו"ש חט"ז ע' 74

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.