שיוך משוער לקטע
לקוטי שיחות כרך כט תצא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ויש לומר, שזהו ההסבר לדברי רבי לוי, ששיעור כזית של איסור בשר בחלב, הוא גם כאשר יש רק "חצי זית בשר וחצי זית חלב" – כמות של "כזית" משניהם יחדיו, כי האיסור אינו חל על הבשר בנפרד ועל החלב בנפרד, אלא על שניהם יחדיו, כשהם מציאות אחת של בשר בחלב.
34 חולין קח, ב. וכ"ה ההלכה – רמב"ם הל' מאכא"ס פ"ט ה"א (ובמ"מ ולח"מ שם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תנב סדר וזמן הגעלת כלים טז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
טז ויש חולקין על כל זה ואומרים אף כשמגעיל משעה ה' ואילך אין צריך להגעיל היורה תחילה אף שהיא בת יומה וכן אין צריך שיהא במים ס' כנגד הכלים אף אם הם בני יומן לפי שכל זמן שהכלים טרודים לפלוט הגיעול הבלוע בהם אינן בולעים כלום מהגיעול הנפלט מהם ולא הן מהגיעול הנפלט מן היורה שמחמת טרדתם לפלוט אין בהם כח לבלוע רק שצריך הוא להזהר שלא ישהה הכלים בתוך היורה יותר מדאי אלא ישהה אותם שם באומד הדעת בכדי שיפליטו כל גיעולם ויוציאם מיד שאם ישהה אותם שם לאחר שהפליטו כל גיעולם הרי הם חוזרין ובולעין מגיעול הנפלט מהם כבר או מן גיעול הנפלט מן היורה דכיון שאינם טרודין עוד לפלוט הרי הם חוזרין ובולעין ונאסרין אם הם בני יומן ואין במים ס' כנגדן או אם היורה היא בת יומה אף על פי שיש במים ס' כנגדן:
פד ראבי"ה סי' תסד (ע' 85). רא"ש פ"ב סי' ז. טור (סוף הסימן). ולמדוהו מדין בשר שנפל בחלב שב גמרא חולין קח, ב (כי נייח הדר פליט ), לפירוש רשב"ם בתוס' שם ד"ה שנפל (דנייח מבליעתו). ורוקח סי' רנ למד כן מגמרא שם ח, ב (לגבי סימנים).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ג (סי' תמח-תנב) תנב סדר וזמן הגעלת כלים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ח המגעיל כלים הבלועים מחמץ לאחר שהגיע זמן איסור אכילתו, דהיינו בערב פסח מתחלת שעה ה' ואילך, צריך להגעיל מתחלה את היורה שמגעיל בה את הכלים , וישפוך את מי ההגעלה לחוץ , וישטפנה בצונן , וירתיח בה מים אחרים , ויכניס בתוכה את הכלים.
1052 תוס' חולין קח, ב ד"ה שנפל (ובערב פסח קודם ארבע שעות מותר להגעיל), וע"ז עו, א ד"ה מכאן (אבל כשמגעילין כלי חמץ בערב הפסח בד' שעות, דשעת היתר היא, יכול להגעיל). שו"ע ס"א (קודם שעה חמישית). מ"א ס"ק ו (אחר ד' צריך ליזהר ... דאף דאיסורא דרבנן, מכל מקום לא שייך נותן טעם בן נותן טעם). ח"י ס"ק א (דהיינו תחלת שעה חמישית סוף ד', כדלעיל סימן תמ"ג, וכן הוא להדיא בתוספות והרא"ש ... ושאר כל הפוסקים ... וכן הסכמת האחרונים). פר"ח ס"א ד"ה מ"ש יש ליזהר (דהיינו בסוף ד' ... וכן הוא לשון התוספות דפרק כל הבשר דף ק"ח ודסוף מסכת עכו"ם).
וכדלעיל סי' תמג ס"א (אף על פי שמן התורה אין חמץ אסור באכילה ביום י"ד אלא מסוף שעה ששית ולמעלה ... אסרוהו חכמים ב' שעות קודם חצות היום, דהיינו חמישית וששית).
וכן הוא לקמן סי"ג (משעה ה' ואילך).
ואף שאיסור שהיית חמץ בביתו מתחיל מדברי סופרים מתחלת שעה ששית, מכל מקום כל מה שקשור לאיסור אכילה (והגעלה), זמן איסורו מדברי סופרים הוא מתחלת שעה חמישית, כדלעיל סי' תנא ס"ב (והערה 20).
ומזה מובן שגם האמור לעיל סי' תמז סמ"ה (נותן טעם ועדיין הכל היתר כיון שעדיין לא הגיע הפסח ולא נאסר החמץ כלל), ובסי' תנא סי"ג (שכל הכלים שבלעו חמץ קודם הפסח ... שבשעת בליעתן בלעו דבר היתר), גם שם הכוונה – קודם תחלת שעה חמישית בערב פסח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ג (סי' תמח-תנב) תנב סדר וזמן הגעלת כלים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ט וצריך שיהיה במים שביורה ס' כנגד כל הכלים הנגעלים בתוכם, שאם אין במים ס' כנגד הכלים, הרי המים נאסרין מחמת פליטת הכלים, וחוזרין ואוסרין את הכלים, שפליטת הכלים שבתוך המים חוזרת ונבלעת בהם ואוסרתן, כיון שלא נתבטלה בששים בתוך המים:
1059 תוס' חולין קח, ב ד"ה שנפל (נראה דאין להגעיל כלי בן יומו כשאין במים ס' לבטל), וע"ז עו, א ד"ה מכאן (הגעלת כלי בן יומא אין להגעיל אלא בס'). רא"ש פסחים פ"ב סי' ז (כלי שהוא בן יומו אין להגעיל אלא אם כן יש במי יורה הגדולה ששים לבטל פליטת הכלי, דהיינו כל עובי דופני הכלי, דבכולי משערינן, דאם אין בו ששים כל הנפלט ממנו חוזר ונבלע בתוכו). טור ו רמ"א ס"א (אם יש ששים במים נגד כלי שמגעיל).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ג (סי' תמח-תנב) תנב סדר וזמן הגעלת כלים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
טז ויש חולקין על כל זה ואומרים , אף כשמגעיל משעה ה' ואילך אין צריך להגעיל היורה תחילה, אף שהיא בת יומה.
1092 ראבי"ה סי' תסד ע' 85 (ועל יורה הגדולה שמגעילין [בה] פסק רבינו שמואל, שצריך להכשירה קודם שיגעילו בה ... מה תקנה בדבר זה, מכל מקום המים נאסרו כשיגעילו מקצת הכלים, ושוב מגעיל השאר במים אסורים, אלא על כורחך בעוד שטרודים לפלוט לא בלעו, ואם כן אפילו לא הכשירוה נמי). הובא ב רא"ש פ"ב סי' ז.
ולמדוהו מדין בשר שנפל בחלב שב גמרא חולין קח, א-ב (כזית בשר שנפל לתוך יורה של חלב, אמר רב בשר אסור וחלב מותר ... שנפל לתוך יורה רותחת , דמבלע בלע מפלט לא פלט ... כי נייח הדר פליט), לפירוש רשב"ם בתוס' שם ד"ה שנפל (ופירש רבינו שמואל, דהא דקאמר מפלט לא פליט היינו עד שיהא שבע מלבלוע, אבל לאחר ששבע חוזר ופולט, וכן פירש הרב רבינו שמעיה, סוף סוף כי נייח הדר פליט, היינו כי נייח מבליעתו).
ומהגמרא בחולין ח, ב (השוחט בסכין של עובדי כוכבים רב אמר קולף ורבה בר בר חנה אמר מדיח ... מאן דאמר מדיח איידי דטרידי סימנין לאפוקי דם לא בלעי). ומשם למדים לענין הגעלה, כמבואר ברוקח סי' רנ (וכל הכלים שמגעיל אגב דטרידי למיפלט חמיצי ולא בלעי, [כ]דאמר גבי סימנים בפרק הכל שוחטין).
ומהגמרא בחולין (קיג, א): "רב ששת מלח ליה גרמא גרמא, תרי מאי טעמא לא , משום דפריש מהאי ובלע האי, חד נמי פריש מהאי גיסא ובלע האי גיסא, אלא לא שנא". לפי פירוש רש"י (שם): "דכל זמן שטרודים לפלוט אינן בולעים". וכן נפסק בשו"ע (יו"ד סי' ע ס"א): "מולחין הרבה חתיכות זו על גב זו ... לא אמרינן שחוזרת ובולעת מדם העליונה ... כל זמן שפולטת צירה אינו בולעת".
*
יוצא מכל זה, ששני אופנים נתבארו בשיטה זו:
(א) "שכל זמן שהכלים טרודים לפלוט הגיעול הבלוע בהם אינן בולעים כלום מהגיעול הנפלט מהם". שעיקר הלימוד בזה הוא מדין מליחה הנ"ל, דכל זמן שטרודים לפלוט אינם בולעים דם.
ולפי מאי דקיי"ל (לקמן ס"כ): "טרדת פליטת הכלים אינה מעכבתן מלבלוע". יתבאר לקמן שם, שלא אמרו כן בגמרא אלא לענין דם, ולא בציר, ולא בגיעול הכלים (ראה לקמן הערות 126-127).
(ב) כמובא בתוס' (חולין קח, ב ד"ה שנפל ): "משום דמים מבלע בלעי האיסור שבכלי ולא פלטי". שעיקר הלימוד בזה הוא מדין בשר שנפל בחלב הנ"ל, "דמבלע בלע מפלט לא פלט ... כי נייח [מבליעתו] הדר פליט".
ולפי מאי דקיי"ל (לקמן ס"כ): "טרדת פליטת הכלים אינה מעכבתן מלבלוע", נתבאר בתוס' (שם): "דבמים שהן צלולים לא שייך לומר בליעה, דלא בלעי, אלא שמתערב בהן האיסור".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ג (סי' תמח-תנב) תנב סדר וזמן הגעלת כלים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
כ ולענין פסק הלכה העיקר כסברא הראשונה , שרתיחת המים אינה מעכבת את הכלים מלבלוע , וגם טרדת פליטת הכלים אינה מעכבתן מלבלוע (את הגיעול שהוא רך ונסרך ונדבק ונבלע בכלי, שהרי הוא דומה לציר, שהוא נבלע בבשר אף כשהבשר טרוד לפלוט את דמו , כמ"ש ביורה דעה סי' ע' ).
1120 תוס' חולין קח, ב ד"ה שנפל (ואין להתיר מטעם זה להגעיל כלי שהוא בן יומו, כשאין במים ששים לבטל האיסור, ולהניחן בפנים כשהן רותחין ... גם אין סברא לומר ... מפלט פליט מבלע לא בלע מה שפלט ). והיינו דלא כדעה הב' (דלעיל סט"ז).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב קול מצהלות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
דהנה ביהושע כתיב נער לא ימיש מתוך האהל וידוע דפני משה כפני חמה ופני יהושע כפני לבנה וע"כ נק' נער לא ימיש כו' כמו הלבנה שאין לה אור עצמותה רק מה שמקבלת מאור השמש כך יהושע קיבל אור תורה ממשה בתמידו' באורו הי' לו אור, ובזה יש מעלה וחסרון, כי נער ל' משרת כמו ויאמר שאול אל נערו וכמו נערי יואב כו' ויהושע נק' נער משרת משה מבחוריו שהוא בחי' טפל ובטל לגמרי לגבי משה ואינו נחשב למהות בפ"ע כלל וכלל וכתלמיד לפני רבו שהוא תמיד בתכלית הביטול ממציאותו עד שלא יוכל להיות משפיע כלל דאיידי דטריד למיבלע לא פליט כלל , והנה זהו עצמו הנותן שיש בו מעלה יתירה להיותו דבוק בעצמות אור המשפיע והי' כמוהו ממש, וע"כ הי' ביהושע מבחי' ומדרגת משה ממש כמ"ש משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים אע"פ שזקינים קיבלו ושמעו ממשה ג"כ אך קיבלו ע"י יהושע משרת משה אחר שהי' בחי' מקבל כנ"ל נעשה בחי' משפיע וכמ"ש ונתת מהודך עליו הוד"ך ממש שהי' עליו זיו הודו של משה ולא במדרג' למטה מזה כלל , משא"כ הזקיני' אף שנאצל מן הרוח של משה עליהם לא היו במדרגתו, וכל זה ההפרש רק מצד שהי' יהושע משרת משה ונק' נע"ר לא ימיש מתוך אהלו של משה אפילו רגע ואהל תורתו של משה זרח עליהם יחד בבחי' מקיף כאהל שמאהיל על שניהם יחד בתמידו' וזהו לא ימיש מתוך האהל דוקא וד"ל, אך בתנאי שלא ימיש אף רגע ואם ימיש מתוך האהל שאין אורו של משה עליו אז לית לי' מגרמי' כלום, כלבנה שאין לה אור עצמותה כלל רק כאשר
5 דאיידי דטריד למיבלע לא פליט כלל : ע"פ חולין קח, ב: דמבלע בלע מפלט לא פליט (ובפרש"י: דמה שבולע אינו פולט שכל זמן שאינו נח מרתיחותיו אינו פולט). ושם ח, ב: איידי דטרידי סימנין לאפוקי דם לא בלעי. וכהלשון כאן מובא ג"כ בכ"מ בדא"ח (תו"א וישב כח, א. ביאוה"ז קמב, ג. סה"מ תקס"ה ח"א ע' תקיב (בשם מארז"ל). ועוד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
לקוטי שיחות כרך טז וארא שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
מוסבר בתורת החסידות, שהיותו משה "כבד פה וכבד לשון" נבעה מהתבטלותו כלפי אלקות – שמפני עוצמת התבטלותו הוא לא היה יכול להשפיע, בדומה ל"איידי דטריד למבלע לא פליט" (= בהיותו טרוד בבליעה, אינו פולט).
61 כן הובא בכ"מ בדא"ח (ראה בעניננו סידור וביאוה"ז שם). וראה חולין קח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בדף זה
והמשל בזה הוא מתלמיד שיושב לפני רבו, דכאשר התלמיד נמצא אצל הרב אזי אור שכלו הוא בהעלם, דאיידי דטריד למבלע לא פליט, והיינו, שלא זו בלבד שלא פליט לזולתו, אלא שגם לעצמו לא פליט, שאור שכלו הוא בהעלם.
46 ע"פ חולין קח, ב ופרש"י שם. וראה שם ח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
נחזור לעניננו לבאר הענין דהפך ים ליבשה, שהים שהוא בבחי' משפיע, נהפך להיות בבחי' מקבל כמו יבשה, והיינו, שמצד גודל מעלת הגילוי דקרי"ס (כנ"ל שראתה שפחה על הים כו') מבחי' עתיק (בעתיקא תליא מילתא), שזהו גילוי אור שלמעלה מדרגת המשפיע, נעשה המשפיע בתכלית הביטול כאבן דומם שלא יכול להשפיע (וכנ"ל שאין החכם מדבר לפני מי שגדול ממנו), דאיידי דטריד למיבלע לא פליט .
745 ראה חולין קח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
והנה ארז"ל חכם אינו מדבר בפני מי שגדול ממנו, כמשל מי שבא לפני מלך גדול כו', והיינו משום איידי דטריד למיבלע לא פליט כו' , וקי"ס שנגלה להם גילוי אלקותו ית' שלמעלה מבחי' חכמה לכן כתיב ואתם תחרישון, בחינת שתיקה, ולכן בתפלת שמו"ע ג"כ שהוא מעין אותו גילוי בחי' ביטול כו' אין משמיעין קול כו'" (שהרי תפלת שמו"ע היא "כעבדא קמי מרי'" , "צלותא בחשאי" ).
1534 ראה חולין קח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות בוקר), ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
ויובן ממשל התלמיד היושב לפני רבו, כמארז"ל כל תלמיד שאין שפתותיו נוטפות מור וכו', שצריך להיות בתכלית הביטול, שנשאר בו רק הנקודה העצמית, היינו, מה שהוא כלי לקבל, שזהו העצמיות שלו שהוא מקבל, ואז אינו בבחי' משפיע כלל, אפילו לא לעצמו, היינו, להבין את הענין לעצמו, כי, כאשר יושב לפני רבו, הרי הוא טרוד לקבל עצם נקודת שכל הרב, ואיידי דטריד למבלע לא פליט , לא רק לזולתו, אלא אפילו לעצמו, ורק לאחרי שמתרחק מרבו, אזי מתחיל להתבונן בשכל שקיבל מרבו להבינו לעצמו, שאז אינו בבחי' מקבל בלבד, אלא הוא בבחי' התפשטות להשפיע לעצמו ולהבין השכל שקיבל, לברר ולנתח את השכל שמקבל מרבו שיהי' מובן ומושג היטב בשכלו מהי הנקודה ומה הם הפרטים, מהו העיקר ומהו הטפל וכו', ולאחרי שבא להבנה והשגה, בא גם לבחי' הדעת שכולל
62 ראה חולין קח, ב. רמ"א יו"ד סימן ע סעיף א. וראה גם אוה"ת במדבר (דרושים לשבועות) ע' קי. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
ויובן ע"פ המשל מרב ותלמיד (שנתבאר לעיל ), שתלמיד אמיתי הוא שבשעה שיושב לפני רבו לקבל ההשפעה שפתותיו נוטפות מור , היינו, שהוא בבחי' ביטול בתכלית, שנשאר בו רק נקודה העצמית דהמקבל, ואז אינו בבחי' משפיע כלל, דאיידי דטריד למבלע לא פליט , לא רק לאחרים אלא גם לא לעצמו, היינו, שעדיין אינו שייך להבין את הענין לעצמו, מפני התקשרותו וביטולו להרב לקבל עצם השכל שבאותיות הרב, ובודאי שלא יוכל לקבל סברא אחרת ועאכו"כ סברא שהיא היפך שכל הרב.
139 ראה חולין קח, ב. רמ"א יו"ד סימן ע סעיף א. וראה גם אוה"ת במדבר (דרושים לשבועות) ע' קי. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
פליט , שלא שייך אז להיות משפיע לתחתון, אלא הוא מקבל בלבד, ועי"ז מגיע לבחי' אורה, לשון נקבה.
1282 ע"פ חולין קח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו נוסח שני: ברוך שאמר והי' העולם
מקור מפורש
בדף זה
וכמו"כ יובן ג"כ למעלה התלבשות אורות בכלים הוא ג"כ בב' בחי' הנ"ל שמשתנה האור מכמו שהי' קודם התלבשותו בכלים ונעשה ג"כ בבחי' גבול וקצבה ומדה, ואפי' באורות וכלים דאצי' איהו וחיוהי חד מ"מ הרי הן בבחי' גבול וקצבה ומספר עשר ולא ט' כנ"ל, ובחי' משכיל הוא מקור השכל להיותו נובע לו ההשכלה ושכל הגלוי בטוב טעם ודעת שהוא כח רוחני והיולי ואינו נק' עדיין בשם שכל אלא שהוא כח רוחני שמשם נובע השכל להשכיל ולהבין ואינו מלובש בכלי מוח גשמי ולכן הוא בלי גבול שם שבכוחו להשכיל כל מיני ההשכלות בכל החכמות משא"כ שכל הגלוי יש גבול בחכמה זו או באחרת, שכשמעמיק דעתו בחכמת התכונה אין שכלו בגילוי בחכמת התישבורת אבל בכח החכמה כוללם כולם יחד, אך הנה גם בבחי' משכיל הנ"ל יש שינוים כי עת להשכיל השכלות חדשות ולפרקים ועיתים מזומנים אף אם יעמיק דעתו ותבונתו לא יוליד מבינתו שום השכלה, וכן יש אנשים חכמים מחוכמים בהשכלות בחכמה א' כמו בחכמה התישבורת ולא בחכמה התכונה וכדומה, וא"כ מוכרח שאין בכח חכמתו בחי' משכיל להשכיל לחכמה זו, וגם שאנו רואים בחוש שבעת שכלי מוח הגשמי זך ונקי מאידים אזי עת להשכיל משא"כ בעת אחרת, א"כ מוכרח לומר שגם בחי' משכיל הוא בבחי' אור וכלי, אלא שאינו בבחי' התלבשות ממש כמו השכל הגלוי ונק' בשם אור כמו האור שמאיר בריחוק מקום שאינו בבחי' התלבשות ממש, וע"י ההארה ההיא נולד ומתהווה ההשכלה להיות בגילוי השכל בטוב טעם ודעת, ובחי' משכיל הנ"ל הוא בחי' רצון שבנפש וכמארז"ל ע"פ והשוחד יעוור כו' אי בעי טעין הכי כו', שע"י השוחד שהוא ענין הטיית הרצון ממציא לו שכל חדש בטוב טעם לזכות, ועצם בחי' משכיל הוא מבחי' עשר כוחות שבנפש שהן בחי' עשר כתרים כתר שבחסד כו', ולכן אין בו שום שינוי שאם עצם חומר המוח זך ונקי מאידים גשמי' אזי מאיר ונמשך מבחי' עצם הנפש להשכיל השכלות, ובעת אחר תעדר ההמשכה ונשאר בחי' משכיל במקורו עצם הנפש ואינו בא לידי גילוי והוא בחי' התלבשות העלם בלתי גילוי וכמשל תלמיד המקבל שכל הרב שבעת קבלתו איידי דטריד לא פליט, שבחי' ההשפעה וההסבר שיש בכח שכל התלמיד הוא בבחי' העלם והסתר תוך
12 איידי דטריד לא פליט : ראה חולין קח, ב. תו"ח נח סג, ג הערה 44.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו זהר בלק פתח האי ינוקא ואמר שחורה אני ונאוה
מקור מפורש
בדף זה
וטעם הדבר שלא נמשך בתחלת האצילות וההמשכה יותר מבחי' כתר דמל' דא"ק היינו כי איידי דטריד למבלע לא פליט כמשל התלמיד כשהוא טרוד במוחו לשמוע דבר שכל מרבו אזי מחמת טרדתו לקבל נמנע הוא להשפיע לזולתו איזה בחי' השכלה כנראה בחוש.
14 איידי דטריד למבלע לא פליט : ראה חולין קח, ב. וראה תו"ח נח סג, ג הערה 44.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב שחורה אני
מקור מפורש
בדף זה
דהנה כל בחי' עילה ועלול אין העילה רוצה לירד ולהשפיע כאשר עדיין צריך שפע לעצמו תחלה כמו איידי דטריד למבלע לא פליט, שכאשר המשפיע צריך לקבל לעצמו טוב לו יותר לקבל לעצמו מלהשפיע למקבל, וכמו הוי זנב לאריות כו',
98 איידי דטריד למיבלע לא פליט : ע"פ חולין קח, ב ופירש"י שם. וראה שם ח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב ענין והתהלכתי
מקור מפורש
בדף זה
חדשה לגמרי והכל בבחי' ירידה ועלי' אתעדל"ת ואתעדל"ע בהעלאת מ"ן, ומדוע צריך העלאת מ"ן, איידי דטריד למבלע לא כו'.
27 איידי דטריד למיבלע : ראה חולין קח, ב. בהמ"מ בס' מאמרי אדהאמ"צ במדבר ח"ג ע' א'קפט. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תנב סדר וזמן הגעלת כלים ט
מקור מפורש
בדף זה
ט וצריך שיהיה במים שביורה ס' כנגד כל הכלים הנגעלים בתוכם שאם אין במים ס' כנגד הכלים הרי המים נאסרין מחמת פליטת הכלים וחוזרין ואוסרין את הכלים שפליטת הכלים שבתוך המים חוזרת ונבלעת בהם ואוסרתן כיון שלא נתבטלה בששים בתוך המים:
נא תוס' חולין קח, ב ד"ה שנפל, וע"ז עו, א ד"ה מכאן. רא"ש פ"ב סי' ז. טור ו רמ"א ס"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תנב סדר וזמן הגעלת כלים יג
מקור מפורש
בדף זה
אבל אם מגעיל כלי החמץ קודם שעה ה' אף אם היורה הוא בן יומו אין צריך להגעילו תחלה וכן אין צריך שיהיה במים ס' כנגד הכלים אף אם הם בני יומן דכיון שהחמץ הוא מותר עדיין באכילה הרי יש כאן ג' נותני טעם של היתר קודם שיבא לכלל איסור דהיינו קודם שיגיע זמן איסורו ולפיכך אינו חוזר ונאסר אף כשיגיע זמן איסורו כמו שנתבאר בסימן תמ"ז*:
סה תוס' חולין קח, ב סד"ה שנפל. שבלי הלקט סי' רז (פב, א). מ"א ס"ק א (ובסי' תנא סוף ס"ק לט). ח"י ס"ק ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תנב סדר וזמן הגעלת כלים יח
מקור מפורש
בדף זה
יח ויש אומרים שאין צריך ליזהר בכל זה אף על פי שמגעיל משעה ה' ואילך והכלים הם בני יומן ואין במים ס' כנגדן והיורה היא גם כן בת יומה ואין חוששין שמא יחזרו ויבלעו מהגיעול שפלטו או מהגיעול שנפלט מהיורה לפי שאמרו חז"ל שטבע הרותחין לבלוע ולא לפלוט מה שבלעו כמו שנתבאר ביו"ד סי' צ"ב וכן אלו הרותחין שביורה בולעין הגיעול הנפלט מהכלים ומן היורה ואינן פולטין את הגיעול שבלעו דהיינו שאינן מבליעין אותו בתוך הכלים כל זמן שהן רותחין דהיינו שמעלין רתיחה ואבעבועות ולפיכך אם קדם והוציא את הכלים מן היורה בעוד שהרותחין מעלין רתיחה הרי לא נבלע בהכלים שום גיעול אבל אם הוציא לאחר שנחו מרתיחתן אף על פי שהיד סולדת בו הרי חזרו הכלים ובלעו גיעול שנפלט מהם או מהיורה לכך צריך לחזור ולהרתיח המים ויגעיל הכלים פעם שנית ויוציאם טרם שינוחו המים מרתיחתן:
צה ארחות חיים הל' חמץ ומצה סוס"י פח. כל בו סי' מח (ט, ד). רמב"ן חולין קח, ב. הובא ב ר"ן חולין שם (מד, א). פר"ח ס"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תנב סדר וזמן הגעלת כלים יט
מקור מפורש
בדף זה
יט ולפי ב' סברות אלו האחרונות מותר להגעיל כלים אף בתוך הפסח (פירוש בחולו של מועד אבל ביו"ט אין להכשיר כלים אלא על דרך שיתבאר בסימן תק"ט ע"ש) אבל לפי סברא הראשונה כיון שאין תקנה להגעלה אלא על ידי ביטול בס' או על ידי היתר נותן טעם לפגם אם כן מליל ט"ו שהחמץ אסור במשהו וגם נותן טעם לפגם אסור לפי מנהגנו אין להכשיר שום כלי אלא ע"י ליבון באור שאז האיסור נשרף ונכלה לגמרי ואין לחוש בו שמא יחזור ויבלע בכלי:
קג תוס' חולין קח, ב ד"ה שנפל (ששולל ב' הסברות האחרונות; אף שהם בשינוי קצת). פר"ח ס"א (שכל הפוסקים חלוקים על סברה הראשונה בהגעלה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תנב סדר וזמן הגעלת כלים כ
מקור מפורש
בדף זה
כ ולענין פסק הלכה העיקר כסברא הראשונה שרתיחת המים אינה מעכבת את הכלים מלבלוע וגם טרדת פליטת הכלים אינה מעכבתן מלבלוע (את הגיעול שהוא רך ונסרך ונדבק ונבלע בכלי שהרי הוא דומה לציר שהוא נבלע בבשר אף כשהבשר טרוד לפלוט את דמו כמ"ש ביורה דעה סי' ע') ועוד שפליטת הכלים נגמרת במהרה מיד שמכניסן למים כמו שנתבאר ואם משהה אותם במים מעט יותר יש לחוש שמא חזרו ובלעו מה שפלטו או מה שפלטה היורה ועוד שכשמוציא הכלים מהיורה והן מלוכלכין במים חמין יש לחוש שמא ברגע זו בלעו ממים הללו שעל גביהן (שברגע זו אינן טרודין לפלוט) לפיכך אין הגעלה מועלת משעה ה' ואילך אלא א"כ יש במים ס' כנגד הכלים אם הם בני יומן ואם היורה היא בת יומה צריך להגעילה תחלה כמו שנתבאר לפי סברא הראשונה:
קי תוס' חולין קח, ב ד"ה שנפל (ששולל ב' הסברות האחרונות; אף שהם בשינוי קצת).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תנב סדר וזמן הגעלת כלים כח
מקור מפורש
בדף זה
כח אין מגעילין בשום משקה רק במים לפי שיש אומרים ששאר משקים אין בהם כח להפליט כל הגיעול כמו המים ומים המעורבים עם אפר (שקורין לו"ג) דינם כשאר משקים שהאפר מבטל כח המים ובדיעבד שעבר והגעיל בהם או בשאר משקין עלתה להם הגעלה:
קנט רמב"ן חולין קח, ב. הובא בשו"ת הרשב"א ח"א סי' תקג, ובר"ן חולין פ"ח (מד, א). ארחות חיים הל' חמץ ומצה סי' צב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ג (סי' תמח-תנב) תנב סדר וזמן הגעלת כלים
מקור מפורש
בדף זה
אבל אם מגעיל כלי החמץ קודם שעה ה', אף אם היורה הוא בן יומו אין צריך להגעילו תחלה , וכן אין צריך שיהיה במים ס' כנגד הכלים אף אם הם בני יומן .
1077 תוס' חולין קח, ב ד"ה שנפל (ובערב פסח קודם ארבע שעות, מותר להגעיל כלי של חמץ אע"פ שאין במים ס', דאיכא ג' נותני טעם של היתר, החמץ נותן טעם בכלי, והכלי נותן טעם במים, והמים חוזרין ונבלעין בכלי, ועדיין הוא היתר, שהוא קודם הפסח). טור (וא"א הרא"ש ז"ל כתב דקודם זמן איסורו יכול להגעיל ... אפילו אין במים ס' כדי לבטלו). רמ"א ס"א ([יש להגעיל קודם שעה חמישית, כדי שלא יצטרך לדקדק] אם יש ששים במים נגד כלי שמגעיל או לאו).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ג (סי' תמח-תנב) תנב סדר וזמן הגעלת כלים
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ד
טז ויש חולקין על כל זה ואומרים , אף כשמגעיל משעה ה' ואילך אין צריך להגעיל היורה תחילה, אף שהיא בת יומה.
1092 ראבי"ה סי' תסד ע' 85 (ועל יורה הגדולה שמגעילין [בה] פסק רבינו שמואל, שצריך להכשירה קודם שיגעילו בה ... מה תקנה בדבר זה, מכל מקום המים נאסרו כשיגעילו מקצת הכלים, ושוב מגעיל השאר במים אסורים, אלא על כורחך בעוד שטרודים לפלוט לא בלעו, ואם כן אפילו לא הכשירוה נמי). הובא ב רא"ש פ"ב סי' ז.
ולמדוהו מדין בשר שנפל בחלב שב גמרא חולין קח, א-ב (כזית בשר שנפל לתוך יורה של חלב, אמר רב בשר אסור וחלב מותר ... שנפל לתוך יורה רותחת , דמבלע בלע מפלט לא פלט ... כי נייח הדר פליט), לפירוש רשב"ם בתוס' שם ד"ה שנפל (ופירש רבינו שמואל, דהא דקאמר מפלט לא פליט היינו עד שיהא שבע מלבלוע, אבל לאחר ששבע חוזר ופולט, וכן פירש הרב רבינו שמעיה, סוף סוף כי נייח הדר פליט, היינו כי נייח מבליעתו).
ומהגמרא בחולין ח, ב (השוחט בסכין של עובדי כוכבים רב אמר קולף ורבה בר בר חנה אמר מדיח ... מאן דאמר מדיח איידי דטרידי סימנין לאפוקי דם לא בלעי). ומשם למדים לענין הגעלה, כמבואר ברוקח סי' רנ (וכל הכלים שמגעיל אגב דטרידי למיפלט חמיצי ולא בלעי, [כ]דאמר גבי סימנים בפרק הכל שוחטין).
ומהגמרא בחולין (קיג, א): "רב ששת מלח ליה גרמא גרמא, תרי מאי טעמא לא , משום דפריש מהאי ובלע האי, חד נמי פריש מהאי גיסא ובלע האי גיסא, אלא לא שנא". לפי פירוש רש"י (שם): "דכל זמן שטרודים לפלוט אינן בולעים". וכן נפסק בשו"ע (יו"ד סי' ע ס"א): "מולחין הרבה חתיכות זו על גב זו ... לא אמרינן שחוזרת ובולעת מדם העליונה ... כל זמן שפולטת צירה אינו בולעת".
*
יוצא מכל זה, ששני אופנים נתבארו בשיטה זו:
(א) "שכל זמן שהכלים טרודים לפלוט הגיעול הבלוע בהם אינן בולעים כלום מהגיעול הנפלט מהם". שעיקר הלימוד בזה הוא מדין מליחה הנ"ל, דכל זמן שטרודים לפלוט אינם בולעים דם.
ולפי מאי דקיי"ל (לקמן ס"כ): "טרדת פליטת הכלים אינה מעכבתן מלבלוע". יתבאר לקמן שם, שלא אמרו כן בגמרא אלא לענין דם, ולא בציר, ולא בגיעול הכלים (ראה לקמן הערות 126-127).
(ב) כמובא בתוס' (חולין קח, ב ד"ה שנפל ): "משום דמים מבלע בלעי האיסור שבכלי ולא פלטי". שעיקר הלימוד בזה הוא מדין בשר שנפל בחלב הנ"ל, "דמבלע בלע מפלט לא פלט ... כי נייח [מבליעתו] הדר פליט".
ולפי מאי דקיי"ל (לקמן ס"כ): "טרדת פליטת הכלים אינה מעכבתן מלבלוע", נתבאר בתוס' (שם): "דבמים שהן צלולים לא שייך לומר בליעה, דלא בלעי, אלא שמתערב בהן האיסור".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ג (סי' תמח-תנב) תנב סדר וזמן הגעלת כלים
מקור מפורש
בדף זה
יח ויש אומרים שאין צריך ליזהר בכל זה, אף על פי שמגעיל משעה ה' ואילך, והכלים הם בני יומן, ואין במים ס' כנגדן, והיורה היא גם כן בת יומה, ואין חוששין שמא יחזרו ויבלעו מהגיעול שפלטו, או מהגיעול שנפלט מהיורה.
1105 ארחות חיים הל' חמץ ומצה סוס"י פח (ויש פוסקין שצריך ליזהר שלא תנוח היורה מרתיחתה בעוד שהכלים בתוכה, ולא יחזרו ויבלעו מה שפלטו. וכל זה למי שיגעיל אחר זמן איסורו שאיסורו במשהו). וכן הוא ב כל בו סי' מח (ט, ד). רמב"ן חולין קח, ב (במים רותחין מגעילין, וקודם שינוחו מרתיחתן מסלקין אותן ... שאפילו ביורה אסורה מגעילין, שכל זמן שרותחין אין הכלים בולעין ... שכל זמן שהמים רותחין כלים שבתוכן אינן בולעין). הובא ב ר"ן חולין שם מד, א (שכל זמן שהמים רותחין אין הכלים בולעין). פר"ח ס"א (ודעת הרמב"ן בפרק כל הבשר, כפי מה שכתב הר"ן משמו, שהמים רותחין טבעם להפליט ולא להבליע).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ג (סי' תמח-תנב) תנב סדר וזמן הגעלת כלים
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ד
לפי שאמרו חז"ל שטבע הרותחין לבלוע ולא לפלוט מה שבלעו, כמו שנתבאר ביו"ד סי' צ"ב , וכן אלו הרותחין שביורה בולעין הגיעול הנפלט מהכלים ומן היורה , ואינן פולטין את הגיעול שבלעו, דהיינו שאינן מבליעין אותו בתוך הכלים כל זמן שהן רותחין, דהיינו שמעלין רתיחה ואבעבועות .
1106 חולין קח, א-ב (כזית בשר שנפל לתוך יורה של חלב, אמר רב בשר אסור וחלב מותר ... שנפל לתוך יורה רותחת , דמבלע בלע מפלט לא פלט ... כי נייח הדר פליט), לפי פירש"י (שם): "שכל זמן שאינו נח מרתיחותיו אינו פולט" (ולא כמובא לעיל הערה 97 "כי נייח מבליעתו"). וכן פסק רש"י במחזור ויטרי ע' 255 (ואם שוקטין המים מרתיחתם לא תועיל הטבילה, ויזהר שלא תנוח היורה גדולה מרתיחתה, לפי שחוזרין ונבלעין בתוכה). וכן הובא משמו בראבי"ה סי' תסד ע' 84 (ונזהרים שבעוד שלא נח מרתיחתו ממהרין להשליך המים לחוץ, כדי שלא תחזור ותבלע מימיה. וכן מצאתי כתוב בשם רש"י).
*
ולפי מאי דקיי"ל (לקמן ס"כ): "ולענין פסק הלכה העיקר כסברא הראשונה, שרתיחת המים אינה מעכבת את הכלים מלבלוע", לא אמרו כן בגמרא אלא לענין בשר, כמבואר בתוס' (שם ד"ה שנפל ): "ואומר ר"ת ... אין להתיר מטעם זה להגעיל כלי שהוא בן יומו, כשאין במים ששים לבטל האיסור, ולהניחן בפנים כשהן רותחין, משום דמים מבלע בלעי האיסור שבכלי ולא פלטי, דבמים שהן צלולים לא שייך לומר בליעה, דלא בלעי אלא שמתערב בהן האיסור). וראה מראי מקומות וציונים. פסקי אדמו"ר הזקן לסי' צב ס"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ג (סי' תמח-תנב) תנב סדר וזמן הגעלת כלים
מקור מפורש
בדף זה
כח אין מגעילין בשום משקה רק במים , לפי שיש אומרים ששאר משקים אין בהם כח להפליט כל הגיעול כמו המים.
1180 רמב"ן חולין קח, ב (אין הגעלה בשאר מיני משקין אלא במים, ואף על גב דגבי ומורק ושוטף במים דריש בתורת כהנים במים ולא ביין, במים ולא במזוג, ואמרינן בפרק דם חטאת (צ"ו ב') דבתרומה אפילו (ב[יין] ואפילו במזוג, ההיא אביי הוא דאמרה ... ומיהו רבא פליג עליה ... ולדידיה אפילו ביין ומזוג אין מגעילין בתרומה ובשאר איסורין שבתורה, ואין צריך לומר בשאר כל המשקין). הובא בשו"ת הרשב"א ח"א סי' תקג, ובר"ן חולין פ"ח (מד, א). ארחות חיים הל' חמץ ומצה סי' צ (והגעלה צריכה להיות במים, ולא בשאר משקין. וכן כתוב בספרי ומורק ושוטף במים, במים ולא ביין, במים ולא במזג. ושמעתי הטעם לפי שטבע המים להפליט ולא להיותן נבלעים, ולא כן שאר המשקין, כי כלם נוחים להבלע).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ויאמר גו' לא איש דברים וגו' מי שם פה
מקור מפורש
בדף זה
וכמו העומד לפני המלך ממש שלא יכול לדבר דבר כו', וכתלמיד לפני רבו דאיידי דטריד למיבלע לא פליט כו', וכידוע שבחי' הדבור הוא כאשר יצא מהיכל המלך שיספר כל מה שראה בהיכל המלך, וזהו ענין שירות ותשבחות דדוד המלך שהוא בבחי' דיבור כו'.
175 דאיידי דטריד למיבלע : ראה חולין קח, ב. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתצה. תו"ח נח סג, ג הערה 44.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו זכור את יום השבת
מקור מפורש
בדף זה
ולכך הדיבור של חול אסור בשבת כמ"ש ודבר דבר [לפי] שח"ת [חכ' ש]בי' מאמרו' דדבור העליון עולה בליל שבת למעלה בח"ע שלמעלה מגילוי החכ' מאין ליש, ששם אמר סייג לחכמה שתיקה דוקא שהשתיקה מורה על עלי' החכמה שבכלי המוח למעלה לקבל ממקור כח השכל המשכיל כל שכל כו' ע"כ לא יכול לדבר גם בדבר חכמה דאיידי דטריד למבלע כו', והוא סייג לחכמה הגלוי' להיות מקור להתחדשו' החכ' מאין ליש כמ"ש במ"א דכל או"ח גורם חידוש ממקור שעולה לשם והן חכ' חדשה לוי"ו ימי החול שאחר השבת כו', [ו]כל זה מפני שהשבת שרשו בפנימי' דח"ע שנק' קדש העליון כמ"ש ויקדש אותו כו'.
221 דאיידי דטריד למבלע : ראה חולין קח, ב. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתצה. תו"ח נח סג, ג הערה 44.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו בחודש השלישי
מקור מפורש
בדף זה
והענין הוא דבאמת יש יתרון מעלה במצות עיון והגיון יותר ממצות הדבור דדברי תורה, שהרי במ"ת שכאשר שמעו דבר ה' אנכי כו' לא הי' בהם בחי' דבור כלל וכלל כי הרי היו בתכלית הביטול במציאות עד שעל כל דבור פרחה נשמתן כו' רק ששמעו בשמיעה בלבד, והיינו כמו השומע דבר המלך שהוגה בעיון המחשבה להטות אזנו היטב לכל אשר יגזור אומר כו' שיש בזה ענין ביטול במציאות הרבה יותר מדבור שעונה אחר הקורא כו', כתלמיד שש[ו]מע מרבו שאין יכול לדבר ולהשיב לשואלו דבר ולא לדבר דברי הרב ששומע כי איידי דטריד למבלע כו'.
343 איידי דטריד למבלע : ראה חולין קח, ב. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתצה. תו"ח נח סג, ג הערה 44.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער היחוד קכ, א
מקור מפורש
בדף זה
אך הענין הוא כידוע שהנקודה הוא כמו בחי' ההיולי לגבי הקו וכמו כל בחי' היולי או חומר פשוט שאע"פ שהוא בהעדר ההתפשטות דוקא אין זה הכרחי כלל רק מצד עצם מהות ההיולי מפני שהוא למעלה עדיין מבחי' התפשטות ולזאת לא ירד מעצמותו וכמו היולי של חיות החי בגלוי בעודנה כלולה בעצם שאינה מתפשטת להחיות כו' וכהיולי של כח התנועה בעצם טרם שמתפשט להניע וככח הצמיחה טרם שמתפשט להצמיח וככח השכל טרם שמתפשט להשכיל וכה"ג רבים בדומה הרי יובן שהעדר ההתפשטות הזאת לא נקרא צמצום אמיתי מצד עצמו אדרב' הרי הוא כח ההיולי העצמי שממנו נמצא הכל בהתגלות והתפשטות וכה"ג יובן בבחי' נקודה לגבי הקו שהעדר התפשטות' הוא רק מצד היותה בבחי' העצמיות שלמעלה מבחי' ההתפשטות עדיין והגם שבאה ע"י צמצום הכל עד שלא נשאר רק כנקודה א' כנ"ל אך ה"ז עצמו מורה שכל בחי' העצמיות כלול בה ולהיות כן בלתי מתפשטת למטה וכמשל התלמיד לפני רבו דאיידי דטריד למבלע ונעשה כנקודה בצמצום כל עצמותו כו' לא פליט להשפיע לזולתו בהתפשטות אמנם אחר קבלתו אדרב' מזה הצמצום שהיה בבחי' נקודה הוא שנמשך ממנו כל ההשפעה והתפשטות לזולתו כו' וכמ"ש במ"א ומכ"ז יובן שהקו הנמשך מן הנקוד' הוא רק כמו בחי' התפשטות מן היולי העצמי אמנם מה שנמשך בבחי' קו קצר הנה מבואר במ"א שכמו שהנקודה בחי' היולי לגבי הקו כך הקו בחי' היולי לבחי' אורך ורוחב דשטח להיות ידוע שהקו הגם שהוא בא בבחי' המשכה והתפשטות מלמעלה למטה אבל אינו ענין פרטית אופן המשכה כלל רק מה שנמשך האור מלמעלה למטה בלבד שעי"ז נמצא בחי' מעלה ומטה מהמשפיע אל המקבל
4 דאיידי דטריד למבלע. . לא פליט : ראה חולין קח, ב. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתצה. תו"ח נח סג, ג הערה 44.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם תכון תפלתי
מקור מפורש
בדף זה
ועיקר הכוונה הוא שיהי' השפעה במל' שזהו מ"ש ודבק באשתו וכמו שהוא בטל לגבי א"ס א"א להיות ממנו השפעה כי איידי דטריד למבלע לא פליט.
54 איידי דטריד למבלע : ראה חולין קח, ב. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתצה. תו"ח נח סג, ג הערה 44.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א ושאבתם מים בששון
מקור מפורש
בדף זה
והנה אמיתית מקור המהווה מאין ליש הוא בחי' המדות דאצי' (כי ששת ימים כתי' ולא בששת ימים, והיינו שהששת ימים שהם המדות דאצי' בהם עשה את השמים ואת הארץ), וכמ"ש כי אמרתי עולם חסד יבנה כו', רק שמעצם המדות לא הי' ההתהוות נראה ליש לכן נתלבשו המדות עליונות במדות המלוכה וכמ"ש מלכותך מלכ"ע, וזהו בחי' הדבור עליון דעש"מ המהוה מציאות התהוות כל הנבראים, אך המח' עליונה הוא בחי' לבוש התגלות חו"ב עילאין שהם למעלה ממקור ההשתל' מאין ליש ולכן נק' חכים ולא בחכ' ידיעא מבין ולא בבינה ידיעא כו', וכמו באדה"ת עצם המח' הוא רק כלי אל השכל והשכל הוא התגלות הנפש המגלה לו בעצמו, היינו להשכיל השכלות עמוקות לעצמו ולא לבא בבחי' התגלות לזולתו כי איידי דטריד למיבלע כו'.
45 איידי דטריד למיבלע : ראה חולין קח, ב. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתצה. תו"ח נח סג, ג הערה 44.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון ויקרא אדם כי יקריב
מקור מפורש
בדף זה
..) רוצה בהשפעה בעולמות כו', משא"כ רוח האדם עולה למעלה כו', להיות בבחי' ביטול ואינו רוצה בהשפעה כלל כי איידי דטריד למיבלע כו', כי אדם הוא בחי' מ"ה וביטול, ולכן משרע"ה בחינתו ונחנו מ"ה לא רצה בהשפעת התורה לישראל ואמר
16 איידי דטריד למיבלע : ראה חולין קח, ב. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתצה. תו"ח נח סג, ג הערה 44.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון ויקרא אדם כי יקריב מכם
מקור מפורש
בדף זה
למיבלע כו' להיותו בבחי' מ"ה וביטול לא פליט להשפיע למטה כו' ולכן גם בנשמת משרע"ה שבחינתו הי' בחי' מ"ה כמש"א ונחנו מ"ה לכן לא רצה להיות שליח בהשפעת התורה לישראל וא' שלח נא כו'.
27 איידי דטריד למיבלע : ראה חולין קח, ב. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתצה. תו"ח נח סג, ג הערה 44.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר