שיחה ב

הערות

עמוד 281

1. 1. פרשתנו לב, כה.
2. 2. חולין צא, סע"א.
3. 3. וכ"ה בבחיי (בשם "רבותינו ז"ל") ורע"ב עה"פ.
4. 4. וראה עוד טעם בבעה"ת שם: לשון בית הבד כו'. ובהדר זקנים: ממשמעות דלבדו ידענא כו', עיי"ש. וראה מפרשי רש"י כאן. כ
5. 5. ב"ר פע"ז, א.
6. 6. ישעי' ב, יז.
7. 7. ראה לקו"ש ח"ג [המתורגם] ע' 35. ועוד.
8. 8. ובפרט עפ"י פי' הכלי יקר כאן. וראה ג"כ או"ת להה"מ (קיא, א): "יעקב לבדו כו' שכח פחים* קטנים כו' בלי מוחין פחים קטנים היינו כלים קטנים והם המוחין כו'".
9. 9. להעיר גם מתורת לוי"צ (ע' יא), ד"ויותר יעקב לבדו" שייך ל"הן עם לבדד ישכון".
10. 10. חלק תושב"כ ר"פ וישב.
11. 11. כ"ה לשון אדה"ז – לקו"ד ח"א יט, ב. ובל' "ק מו"ח אדמו"ר (במכתב שנעתק בהקדמה להיום יום. בהקדמה לחוברת י"ט כסלו) – "חג החגים" (נתבאר בלקו"ש ח"ה ע' 436 ואילך).
12. . ג כסלו
13. . כן הוא בדפוס שלפני ואולי צ"ל "פכים".

עמוד 283

1. 12. וגם כשחל בשבוע דפ' וישב – הרי "מתברך" הוא משבת שלפניו – ש"פ וישלח.
2. 13. ראה גם ס' השיחות תש"ד ע' 50 (וראה לקמן הערה 65). לקו"ש ח"א [המתורגם] ע' 61. ועוד.
3. 14. כ"ה בשבת קיב, ב. ירושלמי דמאי פ"א ה"ג ("קדמאי בני מלאכים"). ובשקלים רפ"ה וב"ר " פ"ס, ח – ליתא תיבת "בני" ("קדמאין מלאכין"), וכ"ה גירסת ר"נ גאון שבת שם. תוד"ה ר"נ שבת יב, ב. ב' הגירסאות הובאו בדק"ס שבת קיב, ב. ובתוס' ד"ה צדיקים, חולין ה, ב: "אם הראשונים כמלאכים כו'" – ולשון זה רגיל בכמה ספרים.
4. 15. קונטרס עה"ח פי"ג. מכ' כ"ק אדמו"ר נ"ע (נדפס בהוספות לקונטרס הנ"ל ע' 82 ואילך). וראה ג"כ: משל אדה"ז ("התמים" ח"ב ע' מט [עב]) מבן מלך שנחלה כו'; הבעש"ט עורר את ישראל מהתעלפותם כו' (כת"י דא"ח ישן (לא נוגע למי) – נדפס בסה"מ תרס"ג ע' רנא. וראה לקו"ש ח ח"ב [המתורגם] ע' 208 ואילך). ועוד.
5. 16. פע"ח שי"ח רפ"ג. שעה"כ ענין טבילת ע"ש. ח
6. 17. או"ח סר"נ סוסק"א.
7. *. שם ס"ח.
8. 18. פע"ח שם. שעה"כ שם.
9. 19. ראה רמב"ן בראשית ב, ג.
10. 20. ראה בכ"ז לקו"ש ח"א [המתורגם] ע' 51 ועוד (וראה גם לקו"ש ח"ב [המתורגם] ע' 164 ואילך). וראה ג"כ זח"א קיז, א (ושם קיח, א) – נת' בארוכה בשיחת אחש"פ תש"ל (נדפסה בלקו"ש "ז ע' 206 ואילך. בהוספות להמשך תרס"ו); לעיל ע' 46 ואילך. ולהעיר ג"כ מאוה"ח פ' צו ו, ב; ממ"ש הרמב"ם באגרת תימן – הובא ונת' בלקו"ש "ב [המתורגם] ע' 269 ואילך. ועוד.
11. 21. היינו, דלא רק שתורת החסידות ("יפוצו מעינותיך חוצה") היא הכנה ל"אתי מר" (אגה"ק הידועה של הבעש"ט – נדפסה סו"ס בן פורת יוסף. ובכ"מ), כ"א שעכשיו כבר מאיר מהגילוי דלעתיד.

עמוד 285

1. 22. תורת שלום ס"ע 112 ואילך.
2. 23. ראה תורת שלום שם (ע' 113).
3. 24. ראה לקו"ש ח"י ע' 106. ועוד.
4. 25. ראה ספר השיחות תש"ד ע' 106.
5. 26. ראה בכ"ז לקו"ש (ח"ו [המתורגם] ע' 39. חט"ז ס"ע 38 ואילך. ועוד). וש"נ.
6. 27. ראה זח"ג עג, א. וראה לקו"ת נצבים מו, א. ובכ"מ.
7. 28. ראה עד"ז לקו"ש ח"י ע' 102 ואילך.
8. 29. ראה בארוכה לקו"ש שם בכלליות יותר (ד"מעינותיך" קאי על הנשמה ו"חוצה" על הגוף).

עמוד 287

1. 30. לקו"ת ר"פ נצבים. ובכ"מ.
2. 31. תניא פ"ב.
3. 32. ראה ס' השיחות ה'ש"ת (ע' 111 ואילך. נעתק בהיום יום ע' נו): "אמאל איז דער רבי – דער ראש מתיבתא און גאון געווען עלענט און די תלמידים זיינען געווען עלענט. דער דרך החסידות וואס דער רבי האט מייסד געווען .. וואס דער רבי איז ניט עלענט און חסידים זיינען ניט עלענט" (=בעבר היה הרבי – ראש המסיבתא והגאון – גלמוד, והתלמידים גלמודים. דרך החסידות שהרבי יסד .. שהרבי אינו גלמוד והחסידים אינם גלמודים).
4. 33. נדרים מא, א.
5. 34. פרש"י בראשית א, א. וראה ב"ר פ"א, ד.

עמוד 289

1. 35. ראה ב"ר ר"פ לך.
2. 36. וכידוע בענין האמונה דאוה"ע שהיא רק בבחי' ממכ"ע – ראה בפרטיות ס' הערכים־חב"ד (כרך ב') ערך אוה"ע ס"ב. וש"נ.
3. 37. ראה ד"ה מצה זו תש"ז פ"ב. ובכ"מ. ולהעיר ג"כ מתניא פל"ג: וכמ"ש ג"כ במ"א משל גשמי לזה וכו'.
4. 38. נדפס בבית רבי ח"א פי"ח. ס' התולדות – אדה"ז ע' ריח.
5. 39. בבית רבי שם הגירסא: הפליא והגדיל ה' לעשות בארץ כי הגדיל והפליא ה' לעשות בארץ כי ה' הפליא והגדיל להעשות בארץ.
6. 40. ראה ד"ה צהר תעשה תרע"ג. ועוד.
7. 41. סוכה כח, א. וראה רמב"ם הל' יסוה"ת ספ"ד, ד"דבר קטן הוויות דאביי ורבא" "הם הטובה .. ליישוב העולם הזה כו'".
8. 42. ראה שער האמונה פט"ו (כט, ב ואילך).
9. 43. עיין בד"ה ועתה אם נא פ' תשא רע"ח, שי"ל שגם בנסים שלמעלה מהטבע יש מדרי'. י

עמוד 291

1. 44. יהושע ו, כ־כא.
2. 45. מטות לא, ג־ז. שם, מט.
3. 46. איכ"ר פ"ד, טו.
4. 47. וראה ד"ה ובבואה לפני המלך תרנ"ד: ראיתי בשם א' מהגדולים מי שיש לו צרה גדולה "ל צריך לבטוח בה' והיינו שלא יתפלל ע"ז ולא יעשה שום דבר כמו הילוך למקוה וכדומה כ"א לבטוח בה' כו' וי"ל שזהו"ע שתיקה שהוא ביטול גדול (אשטארקער© © אוועקלייג).©
5. 48. שזהו מה שאדה"ז ממשיך שם במכתבו: ..נתגדל ונתקדש ברבים ובפרט בעיני כל השרים והעמים .. וענו ואמרו על זאת כי אם מאת ה' היתה זאת היא נפלאת בעינינו כו'" – היינו, שגם אוה"ע הכירו הענין ד"הפליא ה' כו'". וראה לקו"ש חכ"ה "ט כסלו (תשמ"ו). ולהעיר ג"כ מהידוע (בנוגע הגאולה די"ט כסלו) שאדה"ז לא רצה "להמתיק הדינים בהעברת היד על המצח ועל הפנים" (מכ' אדה"ז – נעתק בבית רבי ח"א פכ"א, ס' התולדות אדה"ז ע' רנז), כ"א ע"י השתדלות בטבע דוקא* – היינו, דזה שגם אוה"ע יכירו הענין ד"הפליא כו'" הוא (לא ע"י ביטול מציאותם, כ"א) ע"י התלבשות וכו'. וראה לקו"ש חכ"ה וישב־יט"כ (תשד"מ).

עמוד 293

1. 49. ד"ה פדה בשלום תרפ"ה (בשם אביו כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע – י"ט כסלו עטר"ת). וראה גם לקוטי לוי"צ אגרות־קודש ע' רכג. קונטרס ענינה של תורת החסידות הערה 40. לקו"ש חט"ז שם.
2. 50. ל' המאמר ד"ה פדה בשלום שם. וראה בארוכה קונטרס ענינה של תורת החסידות, " שתורת החסידות ענינה גילוי בחי' יחידה, שהיא עצם דתורה, עיי"ש בארוכה.
3. *. רמב"ם הל' תשובה פ"ג ה"ח.
4. 51. להעיר ממכ' כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע (נדפס בקונטרס ומעין ע' 17. היום יום ע' ד'): להמשיך בחי' עומק ופנימיות תורת ה' ומצות ה' מבחי' פנימיות ועצמות אוא"ס ב"ה שיאיר בפנימיות נפשנו וכו'". וראה לקמן הערה 56.
5. 52. ראה ס' השיחות תש"ג (ע' 59. ובהנסמן שם), ד"ספר התניא תושב"כ של תורת חסידות חב"ד .. תניא שהוא אותי' איתן יעורר את האיתן שבנשמה".
6. . וראה ג"כ רשימת כ"ק מו"ח אדמו"ר – נעתקה בס' התולדות שם ע' רי הערה 7.

עמוד 295

1. 53. ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ח ע' 135 ואילך (בענין "חקיקה מעבר לעבר"). ושם ע' 5.
2. 54. ראה מכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר (נעתק ב"אור החסידות" (אה"ק, תשכ"ה) ע' 205) בשם אביו כ"ק אדמו"ר נ"ע, דהתקשרות רבי וחסיד היא למעלה מששת הענינים – אב ובן, עצם והתפשטות, מאור ואור, היולי וגילוי, עילה ועלול, אין ויש – וכוללת אותם. וראה גם לקו"ד ח"א נ, א. ס' השיחות ה'ש"ת ע' 89.
3. 55. וזהו ג"כ הטעם מה שא' יסודות החסידות הוא הענין דאהבת ישראל (ראה ס' הערכים־חב"ד (כרך א') בערכו ס"ט. וש"נ) – כי אמיתיות האחדות של כל ישראל נתגלה ע"י תורת החסידות.
4. 56. עפ"י המבואר בפנים יומתק ג"כ מה ש"יפוצו מעינותיך חוצה" הוא הכנה ל"אתי מר" (נסמן לעיל הערה 21) – כי בביאת המשיח תושלם כוונת הבריאה דלהיות לו ית' דירה בתחתונים, דדירה היינו לעצמותו ית' (המשך תרס"ו בתחילתו (ס"ע ג). ובכ"מ). ועפ"י הידוע דעשיית הדירה היא ע"י נש"י ותורה (סד"ה יו"ט של ר"ה תרס"ו (ע' ח). ובכ"מ) – יומתק המבואר בפנים השיחה, שהענין ד"יפוצו מעינותיך חוצה" (המשכת העצם בחוצה) שנתחדש בי"ט כסלו, הוא הן בתורה והן בנש"י. "
5. 51.
6. 57. ראה לקו"ש ח"ד ע' 1335 ובהערה 7 שם. וראה גם אוה"ת אחרי (כרך ב') ע' תקסד־ה.
7. 58. שיחת שמח"ת תר"ץ (לקו"ד ח"ב שיא, ב).
8. 59. ראה שיחת שמח"ת שם (שכח, א ואילך): בא© אזעלכע© וואס .. זיינען .. פארשטויסן© געווארן אין חוצה .. עס רעדט זיך ניט וועגן חסידות .. עס רעדט זיך מכח טהרת המשפחה, הנחת תפלין, שמירת שבת, מאכלות כשרות .. און דאס זאגט משיח אז אין דעם חוצה איז פאראן© © מעינותיך .. די גרויסע ירושה .. די פינטעלטע פון דעם והאמונה.." (=בין אלה ש .. נידחו בחוצה .. לא מדובר אודות חסידות .. אלא מדובר מכח טהרת המשפחה, הנחת תפילין, שמירת שבת, מאכלות כשרות .. וזהו מה שמשיח אומר, שבחוצה יש מעינותיך .. הירושה הגדולה .. נקודת והאמונה"...). ע

עמוד 297

1. 60. ראה ג"כ לקו"ש חט"ז ע' 38 ובהנסמן שם.
2. 61. וראה מכתב כ"ק אדמו"ר נ"ע (הנסמן לעיל הערה 15) שזהו ע"ד ריבוי תורה שנתוסף בלוחות " שניות, ש"דוקא מפני שירדו במדריגתן ע"כ – צריכים לריבוי תורה ששרשה במדרגה גבוה יותר". והיינו, שהגילוי ד"ריבוי תורה" היא דוקא במצב ד"ירדו במדריגתן כו'".
3. 62. להעיר מפלח הרמון פרשתנו (צד, ד): עלות א השחר שהיא גאולה העתידה שנמשל לשחר שהוא אור הבוקע מתכלית החושך כו'.
4. 63. וזהו ג"כ מה שממשיך בגמ' (חולין שם): (שנשתייר על פכין קטנים) מכאן לצדיקים שחביב עליהם ממונם יותר מגופם" – והיינו, כי בממונן של ישראל ישנן "ניצוצין קדושים השייכים לשרש נשמתו" (כתר שם טוב סי' ריח. או"ת להה"מ קא, ד); ולכן "חביב עליהם ממונם יותר מגופם", מצד המעלה שבבירורים הכי תחתונים – "ממונם" (חלקם בעולם) שלמטה מגופם".
5. 64. ראה מאו"א אות פ' ס"נ (הובא באוה"ת פרשתנו רמה, א): "פכים קטנים ניצוצי מלכי' דמיתו". וראה הערה הבאה.
6. 65. ראה תו"ח סוף פרשתנו (נו, ד): "וזהו ויותר יעקב לבדו כמו שהוא בשרשו בעצמות אא"ס .. "כ ביכולתו לברר ולהפך חשוכא לנהורא כו'". ועפ"י המבואר שם, ד"פכים קטנים .. הן כלים דתהו שנפלו למטה כו'", והכח לבררם הוא מצד ויותר יעקב לבדו", "מצד שרשו בעצמות ממש" מובן ג"כ הקשר בין המבואר בפנים (דהגילוי די"ט כסלו הוא ע"ד הענין ד"ויותר יעקב לבדו") להמבואר בשיחת י"ט כסלו תש"ד (הנסמן לעיל הערה 13): אין פרשת וישלח האט דאס (י"ט כסלו) שייכות צום פסוק ואלה המלכים אשר מלכו וגו', ווייל י"ט כסלו איז א תיקון צו שבירת הכלים דתהו (=בפרשת וישלח יש לזה שייכות לפסוק ואלה (=בפרשת וישלח יש לזה שייכות לפסוק ואלה המלכים אשר מלכו וגו', כי י"ט כסלו היא תיקון לשבירת הכלים דתוהו). (משיחת ש"פ וישלח תשכ"ז, י"ט כסלו תשי"א, תשכ"ה)

עמוד 299

1. 66. ביאוה"ז (לאדהאמ"צ) מג, ג. ד"ה ולקחתם לכם תרס"א. ועוד.