291

שאין ניכר שהם נס, כנס פורים. זוהי הנהגה משם הוי', שהרי נראית כאן השגחה פרטית – אך זהו באופן של "קטנות", כביכול.

ב) נסים גלויים אשר יש להם אחיזה בטבע, בדומה לכיבוש יריחו ע"י יהושע: לאחר נס נפילת החומה, שאיננו מלובש בדרכי הטבע, נאמר "ויעל העם... ויחרימו... לפי חרב"⁴⁴ – אחיזה בטבע. ובפרטיות יותר – מלחמת מדין: "החלצו מאתכם אנשים לצבא... ויצבאו... ועם זאת "ולא נפקד ממנו איש"⁴⁵, זוהי מלחמה, אך היא איננה טבעית.

(כבסיפור הידוע, שפעם בא אל אדמו"ר הזקן חולה, שכל הרופאים לא מצאו רפואה למחלתו. הורה לו אדמו"ר הזקן לאכול חצי מצה שמורה עם מים, והוא התרפא.

לכאורה זוהי סתירה: זוהי פעולה הפועלת בגוף החולה, מחזקת את הבריאות, אך מצד שני, אין למצה שמורה עם מים, בדרך הטבע, שום קשר עם רפואה לחולה שהרופאים לא

ר מצאו דרך לרפאותו?

אך הענין הוא כנ"ל: רפואתו היתה מעל לטבע, אבל באופן שיש לו אחיזה בטבע). "

ג) נסים שאין להם כלל אחיזה בטבע, כנצחון נסי, כפי שאמר חזקיהו⁴⁶: "אני ישן על מטתי", וינצח⁴⁷.

ט. ההסבר ל"הפליא ה' לעשות בארץ"

זהו הדיוק בלשון המכתב "הפליא ה' והגדיל לעשות בארץ":

גילוי אור החסידות בי"ט כסלו לא הביא רק לגילוי הארת שם הוי' סתם, באופן של "קטנות", בדרכי הטבע, ולא רק את הענין של "הגדיל" שיש לו קשר לטבע, אלא באופן של "הפליא ה'" – מעל לטבע לגמרי.

מצד שני מסיים אדמו"ר הזקן במילים "לעשות בארץ", כי תכליתה של תורת החסידות היא להוריד את הענין של "הפליא הוי'" – האור האלקי שאין לו אחיזה בטבע – אל הארץ עצמה⁴⁸.