293
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
י. איחוד בין סתים לגליא בתורה ייתכן ע"י עצם התורה
ידוע49, שהכח לאיחוד ה"סתים" וה"גליא" שבתורה, למרות שהתורה עצמה מחלקת אותם לשני חלקים נפרדים, כאשר החלק של פנימיות התורה נקרא סתים (כך שעל־פי התורה אין הוא גלוי), נבע מכך שאדמו"ר הזקן – הוריד למטה את "עצם פנימיות התורה"50:
ההפרדה בין "סתים" ו"גליא" שבתורה היא רק ב"התפשטות" של התורה, כאשר כל ענין מוגדר בפני עצמו, אך בעצמיותה של התורה ("עצם פנימיות התורה") אין שום הגבלות והגדרות – עצמיותה של התורה היא העצמיות הן של הסתים והן של הגליא שבתורה, ולכן יכול להיות " באמצעותה איחוד של סתים וגליא.
דוגמא לכך בהלכה: לפי ההלכה יש בתורה סוגים שונים, החל מקלה שבקלות ועד חמורה שבחמורות. יחד עם זאת, זוהי הלכה ברורה*: "האומר שאין התורה מעם ה' אפילו פסוק אחד אפילו תיבה אחת, אם אמר משה אמרו מפי עצמו הרי זה כופר בתורה. וכן הכופר בפרושה והוא תורה שבעל פה"
ללא הבחנה בין תיבה לתיבה, או בין פירוש לפירוש.
יא. איחוד ה"סתים" וה"גליא" בנשמה, בכלל ישראל, ובעולם
בדומה לכך הוא גם לגבי יהודים51, כאמור לעיל שי"ט כסלו הביא לאיחוד הסתים והגליא שבנשמה: ע"י גילוי תורת החסידות, שהביא להשפעה של
עצם פנימיות התורה", נגרם הגילוי של עצם הנשמה52, של דרגת "יחידה", ולפיכך הביא הדבר לאיחוד הסתים והגליא שבנשמה.
משמעות הדבר בעבודה הרוחנית היא: האמונה וקבלת עול יחדרו אל הכוחות הפנימיים של האדם, כיוון
הערות
- 49. ד"ה פדה בשלום תרפ"ה (בשם אביו כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע – י"ט כסלו עטר"ת). וראה גם לקוטי לוי"צ אגרות־קודש ע' רכג. קונטרס ענינה של תורת החסידות הערה 40. לקו"ש חט"ז שם.
- 50. ל' המאמר ד"ה פדה בשלום שם. וראה בארוכה קונטרס ענינה של תורת החסידות, " שתורת החסידות ענינה גילוי בחי' יחידה, שהיא עצם דתורה, עיי"ש בארוכה.
- *. רמב"ם הל' תשובה פ"ג ה"ח.
- 51. להעיר ממכ' כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע (נדפס בקונטרס ומעין ע' 17. היום יום ע' ד'): להמשיך בחי' עומק ופנימיות תורת ה' ומצות ה' מבחי' פנימיות ועצמות אוא"ס ב"ה שיאיר בפנימיות נפשנו וכו'". וראה לקמן הערה 56.
- 52. ראה ס' השיחות תש"ג (ע' 59. ובהנסמן שם), ד"ספר התניא תושב"כ של תורת חסידות חב"ד .. תניא שהוא אותי' איתן יעורר את האיתן שבנשמה".
- . וראה ג"כ רשימת כ"ק מו"ח אדמו"ר – נעתקה בס' התולדות שם ע' רי הערה 7.
משנה תורה, הלכות תשובה ג׳:ח׳ - הטקסט מספריא
שלשה הן הנקראים אפיקורסין:* האומר שאין שם נבואה כלל ואין שם מדע שמגיע מהבורא ללב בני האדם, * והמכחיש נבואתו של משה רבינו, * והאומר שאין הבורא יודע מעשה בני האדם.כל אחד משלשה אלו הן אפיקורוסים.שלושה הן הכופרים בתורה:* האומר שאין התורה מעם ה', אפילו פסוק אחד, אפילו תיבה אחת, אם אמר משה אמרו מפי עצמו, הרי זה כופר בתורה, * וכן הכופר בפרושה והוא תורה שבעל פה, והמכחיש מגידיה, כגון צדוק ובייתוס, * והאומר שהבורא החליף מצוה זו במצוה אחרת, וכבר בטלה תורה זו אע"פ שהיא היתה מעם ה', כגון ההגרים.כל אחד משלשה אלו כופר בתורה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

