295
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שגילוי עצם הנשמה הוא גילוי העצמיות של כל כוחות האדם53.
(וכך גם לגבי כלל ישראל: י"ט כסלו הביא לכך ש"ראשי אלפי ישראל" יתקרבו בגלוי ויתאחדו עם כל ישראל, כיוון שאז התגלתה דרגת ה"יחידה" הכללית של כלל ישראל, שממנה נובעת האחדות של "קומה אחת שלימה" של ישראל עד לאופן של "יחיד"54)55.
ובדומה לכך גם בעולם56: ע"י אורות וגילויים לא יכול להיות איחוד גלוי של העולם עם האור האלקי שמעל לעולמות, שהרי אם הוא מוגבל ה בגבולות של האור והגילוי, אין הוא יכול להתגלות בעולם (עולם מלשון העלם). רק מצד עצמות ה'51, שהוא המציאות האמיתית של הכל, תיתכן מציאות של ישות, אשר היא עצמה מאוחדת עם הקב"ה בשיא האחדות57.
יב. איחוד ה"מעין" עם ה"חוצה" רק כאשר יוצאים אל "חוצה"
שאיננו כלי
השפעת הענין של "יפוצו מעינותיך חוצה", איחוד העצמיות (ה"מעין") עם
"חוצה", מתבטא רק כאשר המעיינות יוצאים אל "חוצה" כזה, שהוא (כלשונו של כ"ק מו"ח אדמו"ר58) "לא במקום המוכשר":
המעיינות יכולים לחדור אל "חוצה" כזה, שהוא מעצמו איננו כלי, ואפילו לא "מקום המוכשר לקליטת המעיינות59, רק באמצעות גילוי
הערות
- 53. ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ח ע' 135 ואילך (בענין "חקיקה מעבר לעבר"). ושם ע' 5.
- 54. ראה מכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר (נעתק ב"אור החסידות" (אה"ק, תשכ"ה) ע' 205) בשם אביו כ"ק אדמו"ר נ"ע, דהתקשרות רבי וחסיד היא למעלה מששת הענינים – אב ובן, עצם והתפשטות, מאור ואור, היולי וגילוי, עילה ועלול, אין ויש – וכוללת אותם. וראה גם לקו"ד ח"א נ, א. ס' השיחות ה'ש"ת ע' 89.
- 55. וזהו ג"כ הטעם מה שא' יסודות החסידות הוא הענין דאהבת ישראל (ראה ס' הערכים־חב"ד (כרך א') בערכו ס"ט. וש"נ) – כי אמיתיות האחדות של כל ישראל נתגלה ע"י תורת החסידות.
- 56. עפ"י המבואר בפנים יומתק ג"כ מה ש"יפוצו מעינותיך חוצה" הוא הכנה ל"אתי מר" (נסמן לעיל הערה 21) – כי בביאת המשיח תושלם כוונת הבריאה דלהיות לו ית' דירה בתחתונים, דדירה היינו לעצמותו ית' (המשך תרס"ו בתחילתו (ס"ע ג). ובכ"מ). ועפ"י הידוע דעשיית הדירה היא ע"י נש"י ותורה (סד"ה יו"ט של ר"ה תרס"ו (ע' ח). ובכ"מ) – יומתק המבואר בפנים השיחה, שהענין ד"יפוצו מעינותיך חוצה" (המשכת העצם בחוצה) שנתחדש בי"ט כסלו, הוא הן בתורה והן בנש"י. "
- 51.
- 57. ראה לקו"ש ח"ד ע' 1335 ובהערה 7 שם. וראה גם אוה"ת אחרי (כרך ב') ע' תקסד־ה.
- 58. שיחת שמח"ת תר"ץ (לקו"ד ח"ב שיא, ב).
- 59. ראה שיחת שמח"ת שם (שכח, א ואילך): בא© אזעלכע© וואס .. זיינען .. פארשטויסן© געווארן אין חוצה .. עס רעדט זיך ניט וועגן חסידות .. עס רעדט זיך מכח טהרת המשפחה, הנחת תפלין, שמירת שבת, מאכלות כשרות .. און דאס זאגט משיח אז אין דעם חוצה איז פאראן© © מעינותיך .. די גרויסע ירושה .. די פינטעלטע פון דעם והאמונה.." (=בין אלה ש .. נידחו בחוצה .. לא מדובר אודות חסידות .. אלא מדובר מכח טהרת המשפחה, הנחת תפילין, שמירת שבת, מאכלות כשרות .. וזהו מה שמשיח אומר, שבחוצה יש מעינותיך .. הירושה הגדולה .. נקודת והאמונה"...). ע
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

