285

ג. ההסבר ל"יפוצו

מעינותיך..."

ההסבר לכך הוא:

ידוע²², שבי"ט כסלו התחיל עיקרו של "יפוצו מעינותיך חוצה" – הפצת מעינות החסידות לכל ישראל, גם אלה ששרויים בדרגת "חוצה"²³.

פעמים רבות כבר דובר²⁴ על הדיוק במילים "יפוצו מעינותיך חוצה", שמשמעותן, שהמעיינות בעצמם צריכים להגיע אל ה"חוצה". כלומר, אין די בכך שתהיה למעיינות השפעה על ה"חוצה" תוך כדי הישארותם במקומם, אלא שהם בעצמם צריכים להימצא ב"חוצה"²⁵.

יתר־על־כן: המעיינות צריכים להמצא ב"חוצה" באופן של "יפוצו" – התפשטות והתרחבות ב"חוצה", עד שכל פרט ב"חוצה" יהיה חדור במעיינות אלה.

כשם שתחילתו של כל ענין היא " בתורה, כך מובן שגם הפצת גילוי פנימיות התורה ליהודים שנמצאים ב"חוצה" – "יפוצו מעינותיך חוצה" – מתחילה בכך שהמעינות של פנימיות התורה מתגלים בתוך הנגלה שבתורה, עד שהם מתאחדים ממש.

גם לפני אדמו"ר הזקן היו גדולי ישראל שהיו גדולים בשני חלקי התורה הן בנגלה שבתורה והן בנסתר שבתורה. וברור, שעיסוקם בלימוד הנסתר שבתורה גרם לכך שלימוד הנגלה שבתורה על־ידם היה באופן אחר. אך למרות זאת, היו אלה שני חלקים נפרדים: גליא וסתים.

וזוהי פעולתו של אדמו"ר הזקן: הוא איחד את שני חלקי התורה לאחדים ממש²⁶.

ד. איחוד הנגלה והנסתר בנשמות ישראל

כיוון ש"ישראל מתקשראן באורייתא²⁷", ואף יותר מכך: "היא חיינו", וישראל ואורייתא כולא חד, הרי מובן, שכשם שקיים הענין של

יפוצו מעינותיך חוצה" בתורה – איחוד הנסתר והנגלה שבתורה, כך הוא הדבר גם בנשמות ישראל: ע"י גילוי תורת החסידות נוצר "יפוצו מעינותיך חוצה" אצל האדם עצמו²⁸ – איחוד הנסתר והנגלה שבנשמה²⁹:

אמנם, גם לפני גילוי תורת החסידות