שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך טו ה'תצב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
בענין גרים - ראה שבת קמו, רע"א דמזלייהו הוו בהר סיני .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג חוקת שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וביארו המפרשים השייכות בין כפרת חטא העגל להטהרה מטומאת מת (ענינה של פרה אדומה כפשוטה) — ע"פ דברי חז"ל שלולא חטא העגל לא הי' כל ענין המיתה אצל בנ"י, כי היתה "חירות ממלאך המות" (כמו לפני חטא עץ הדעת, שהרי בעת מ"ת פסקה זוהמתן , אלא שע"י חטא העגל חזרה זוהמתן ), ונמצא שחטא העגל הי' סיבה (לענין ה
13 שבת קמו, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד וילך שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
— אף שכל הנשמות היו בעת מ"ת כמ"ש "את אשר ישנו פה .
41 ראה פרקי דר"א פמ"א. שמו"ר פכ"ח, ו. תנחומא יתרו יא. וראה גם שבת קמו, א (ובחדא"ג מהרש"א שם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז מצורע מצורע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
א) ע"י חטא עץ הדעת נתוסף רע בכל בני אדם, והוא "זוהמת" הנחש שניתנה בחוה (כמחז"ל "הטיל בה זוהמא" ) ועל ידה — בכל בני אדם.
17 שבת קמו, רע"א. וש"נ. — ואף ש"ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן" (שבת שם) — הרי ע"י חטא העגל חזרה (זח"א נב, ב. קכו, ב. ח"ב קצג, סע"ב) [אף שלא חזרה לגמרי — ראה לקו"ש חכ"א ע' 151 הערה 52. וש"נ].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א ויצא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
דרך ישראל בטהרתם, כפי שהם כבר לעצמם, "לא כאברהם שיצא ממנו ישמעאל , ולא כיצחק שיצא ממנו עשו , כי אם כיעקב שמטתו שלמה".
3 שבת קמו, א (בשינוי לשון). עד"ז ספרי לדברים לב, ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א תרומה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
"בחטא עץ הדעת ירדה זוהמא לעולם, ובשעת מתן תורה פסקה זוהמתן , ועל ידי חטא העגל חזרה".
3 שבת קמו, א. זח"א נב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו תשא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
אמנם, התכלית היא "דירה בתחתונים", אך לגבי דרגת משה, אשר לדרגה זו הוא רצה להעלות את כל בני ישראל , גם שאר הדברים של נדבת המשכן (ובמיוחד "נחושת") הם "תחתון" מספיק, שבאמצעותו תושלם התכלית של "דירה בתחתונים".
28 ובדוגמת האופן ד"דירה בתחתונים" קודם (או באם לא הי') חטא עה"ד – שלא הי' שייך אז הענין ד"עשוים ליצה"ר", שהרי לא ידעו כלל שיש בזה תאוה (תו"א ה, ריש ע"ד). וע"פ הידוע שהענין ד"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" הוא כפרה על חטא העגל (תנחומא תרומה ח)* שאז נתעוררה הזוהמא דחטא עה"ד (זח"א נב, ב. וראה לעיל ע' 169 הערה 61) – י"ל, שמשה רצה שעשיית המשכן תבטל לגמרי את הפגם שנעשה ע"י חטא העגל, ועד שיהיו ישראל במדריגה דקודם חטא עה"ד (וכמו במ"ת – שפסקה זוהמתן (שבת קמו, רע"א. זהר שם)), ולכן מאס בהמראות שעשויין ליצה"ר בחי' אספשא"מ (וראה זהר שם, שבשעת מ"ת כשפסקה זוהמתן "מתנהרין באספקלריא דנהרא", משא"כ אחר חטא העגל).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט ואתחנן שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
לעומת זאת, בעבודה שמצד המטה, מתבטל הרע לחלוטין – "וטרף זרוע אף קדקד", בדומה למתן תורה, לאחר העבודה של ספירת העומר, עבודה שמצד המטה, שאז "פסקה זוהמתן" .
49 שבת קמו, רע"א. וראה זח"ג (צז, ב), שזהו ע"י קדימת העבודה ד"וספרתם לכם".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז ויקרא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
גודל ענוותנותו של משה רבנו מתבטא גם בכך שהוא תיקן את חטא עץ הדעת [כידוע, שבמתן תורה – כשמשה קיבל תורה מסיני – פסקה זוהמתן מחטא עץ הדעת].
54 שבת קמו, א. – ועפ"ז יש לבאר זה שהעניוות דמשה נרמזה באל"ף זעירא דויקרא דוקא, כי השראת השכינה במשכן היא הסימן דנתכפר להם חטא העגל (פרש"י ר"פ פקודי. שמיני ט, כג. וראה רש"י שם, ב. ועוד), אשר ע"י חטא העגל חזרה זוהמתן (דחטא עה"ד) – זח"א נב, ב. זח"ב קצג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז חג הפסח שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
אילו זכו, היתה גלות מצרים הגלות האחרונה והיחידה, והגאולה ממצרים היתה שלימה, "ולא היה גלויות ולא מלאך המות שולט בהן", כלפני החטא.
68 שמו"ר רפל"ב. ושם הוא לענין חטא העגל. אבל י"ל שיש שייכות זל"ז, כי האפשריות לחטא העגל הי' לפי שבמ"ת רק "פסקה זוהמתן" (שבת קמו, א), כי הזיכוך הי' רק מצד "למעלה" (ראה לקו"ש חי"א ע' 10, וש"נ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח פינחס שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
לפיכך אנו רואים, שמתן תורה אמנם גרם לישראל מצב של "פסקה זוהמתן" , אך למרות זאת, התאפשר גם לאחר מכן חטא העגל, שבאמצעותו "חזרה זוהמתן" .
41 שבת קמו, רע"א. זח"א נב, ב. זח"ב קצג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא תרומה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
52 לבד בנ"י שפסקה זוהמתן (שבת קמו, א. וש"נ) גם לאחרי במשוך היובל ולתמיד (ראה המשך תער"ב ח"ב ע' תתקלא). ואף שע"י חטא העגל חזרה (זח"א נב, ב. קכו, ב. ח"ב קצג, סע"ב) לא חזרה לגמרי (כדמוכח בשבת וכו' שם. וראה חסד לאברהם מעין ראשון (עין כל נהר) פי"ג. נצוצי אורות לזח"ג יד, ב. לקו"ש חי"א ע' 10). ולהעיר מהדיוק חזרה ולא שהוא דבר חדש. ועצ"ע.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
8 מתן-תורה . . רוחניות: ולהעיר דאז פסקה זוהמתן -- שבת קמו, א. זח"א נב, ב. וראה תניא פליו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו ויקהל שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
מבואר במספר מקומות, שלמרות שישראל ראו במתן תורה ענינים נעלים עד מאד – "וירד ה' על הר סיני" , "אתם ראיתם..." – והם נתעלו מאד עד כדי כך שפסקה זוהמתן , בכל זאת הם נכשלו לאחר מכן בחטא העגל ולכאורה, כיצד ייתכן הדבר?
38 שבת קמו, רע"א. וש"נ. מקומות שבהערה הבאה. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
16 כלשון הידוע בנוגע לכאו"א מבנ"י כולל הגרים : מושבע ועומד מהר סיני (שבועות כב, ב). וראה שבת קמו, רע"א: אע"ג דאינהו (גרים ) לא הוו מזלייהו הוו כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויצא, ט' כסלו ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ובהקדמה – שסדר ההנהגה של יעקב הוא הסדר של ישראל בטהרתם, כפי שהם מובדלים לעצמם, ובלשון חז"ל "אברהם יצא ממנו ישמעאל כו' יצחק יצא ממנו עשו" , משא"כ "יעקב מטתו שלימה".
543 ויק"ר פל"ו, ה. וראה שבת קמו, א. פסחים נו, א. ספרי ואתחנן ו, ד. האזינו לב, ט. ברכה לג, ב. פרש"י פרשתנו כח, כא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
במתן-תורה כתיב "חרות על הלוחות", ודרשו חז"ל "אל תקרי חרות אלא חירות", "חירות ממלאך המות", שבזה נכלל גם "חירות" מיצר הרע (שהרי "הוא יצה"ר הוא מלאך המות") ומכל הענינים שהם היפך הקדושה, כמארז"ל שבמ"ת "פסקה זוהמתן" (ע"ד ובדוגמת השלימות דלעת"ל ש"את רוח הטומאה אעביר מן הארץ").
1713 שבת קמו, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ואף שאח"כ היתה העבודה דספירת העומר, מ"מ, הרי הגילויים דמתן תורה הם שלא בערך כלל לגבי העבודה דספה"ע, ונמצא, שכללות הגילוי דמ"ת הי' בדרך מלמעלה למטה, שלא הי' נוגע מצב התחתון, והגילוי מלמעלה למטה פעל אצלם שפסקה זוהמתן , כמו שהי' קודם החטא, וההמשכה למטה היתה באופן שהי' נשמע הדיבור אנכי הוי' אלקיך מכל ד' רוחות.
638 שבת קמו, רע"א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
שהוא קודם נטילת ידים וברכות השחר ורק נשמה באפו, מ"מ הוא אומר מודה אני לפניך , שמצד זה אַז עס איז דאָך אַ גוף פון אַ אידן, שהוא מזרע אברהם יצחק ויעקב, גופו של איש ישראל הוא שונה מהגוף של אינו יהודי, דמשעת מ"ת פסקה זוהמתן , ולכן גם כמו שהוא לפני נט"י וברכות השחר, הוא יכול לומר מודה אני.
963 שבת קמו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', י"ח תשרי, ב' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
אבל אצל אלה שאינם שייכים למדריגה זו – הרי מצד הזוהמא שירדה לעולם ע"י חטא עץ הדעת [כולל גם בנוגע לבנ"י, שאף שבמ"ת פסקה זוהמתן , הרי ע"י חטא העגל חזרה זוהמתן ], הנה מצד הגוף יש מקום שייעשה ("עס זאָל זיך טאָן") ענין בלתי רצוי; ואצלם תובעים שיהי' החיבור דכח המעשה עם הכחות הנעלים עכ"פ בדרך עבודה , בנוגע לפועל .
135 ראה שבת קמו, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פרשת שקלים, מבה"ח וער"ח אדר, ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ומקדים בכתוב כי תשא את ראש בני ישראל , דענין הנשיאת ראש הוא היפך הענין דכובד ראש שנעשה ע"י חטא העגל, שהו"ע אחד עם חטא עה"ד, כמובן ממארז"ל בשעה שבא נחש על חוה הטיל בה זוהמא , ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן , ובחטא העגל חזרה זוהמתן .
80 שבת קמו, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל, מבה"ח אדר-שני, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
והענין בזה, דהנה עולם על מילואו נברא, אלא שבא נחש על חוה והטיל בה זוהמא , שזהו"ע חטא עץ הדעת, ובשעת מ"ת פסקה זוהמתן , ובשעת חטא העגל חזרה.
34 שבת קמו, א. זח"א נב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
והנה, כיון שבגשמיות יש תערובות טוב ורע, הנה בכדי שהגשמיות יהי' כלי להעצמות, צריך תחלה להפריד את הרע מן הטוב, כמ"ש מצרף לכסף וכור לזהב, שזהו שאמרו חז"ל שבשעת מ"ת פסקה זוהמתן ונעשו כמו שהי' קודם החטא, וההכנה לזה היתה ביצי"מ, כידוע שמצרים הוא כור הברזל שמפריד את הרע מן הטוב.
46 ראה שבת קמו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וזהו"ע שני חיי שרה, דשרה נחתת וסלקת , כמ"ש וירד אברם מצרימה גו' ויעל אברם ממצרים הוא ואשתו בכסף ובזהב גו', שהו"ע בירור הניצוצות, וכידוע ששרה ע"י עבודתה תיקנה את חטא עה"ד, שאז בא נחש על חוה והטיל בה זוהמא , ומני אז ירדה זוהמא על כל העולם, ושרה ביררה את זה.
56 שבת קמו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פרשת שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ובהקדמה – שעולם על מילואו נברא, אלא שע"י חטא עץ הדעת ירדה זוהמא לעולם, ובשעת מ"ת פסקה זוהמתן , ובחטא העגל חזרה זוהמתן .
13 שבת קמו, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ע"י חטא עץ הדעת ירדה זוהמא לעולם, ובשעת מתן תורה פסקה זוהמתן , וע"י חטא העגל חזרה.
13 שבת קמו, רע"א. זח"א נב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ומ"ש רבינו הזקן "וגם כבר הי' לעולמים מעין זה (מעין הגילוי דלעתיד) בשעת מתן תורה" – הרי זה בנוגע להמעלה שבשעת מ"ת נמשך אור בלתי מוגבל, מעין הגילוי דלעתיד; אבל המטה לא נזדכך עדיין להיות כלי אל האור, שלכן, "במשוך היובל", מיד לאחרי מ"ת,חזר להיות כמו לפני מ"ת, ועד שהי' יכול להיות חטא העגל.
34 וזה שבשעת מ"ת פסקה זוהמתן (שבת קמו, רע"א. וש"נ), הרי זה דוגמת הבינונים בשעת התפלה, שאז הרע שבהם הוא ישן אצלם, ואחרי התפלה יכול להיות חוזר וניעור (ד"ה וירד תרמ"ג בסופו (סה"מ תרמ"ג ס"ע פד)).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ובפרט שחטא העגל אירע קודם מיתת משה, ויתירה מזה, שלולי חטא העגל לא היתה מיתת משה, שהרי איתא בגמרא "ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן" , ומבואר בזהר שאז נתבטל ענין המיתה שנגרם ע"י חטא עה"ד [וכדרשת חז"ל על הפסוק "חרות על הלוחות", "אל תקרי חרות אלא חירות", שבמ"ת נעשה "חירות ממלאך המות"], ובחטא העגל חזרה זוהמתן , וחזר ונתחדש ענין המיתה, ונמצא, שלולי חטא העגל לא היתה מיתת משה,
137 שבת קמו, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, מבה"ח אייר ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וטעם הדבר – כיון שעכשיו העולם אינו בשלימות, כידוע שבחטא עה"ד ירדה זוהמא לעולם, ואע"פ שבשעת מ"ת פסקה זוהמתן , הרי בחטא העגל חזרה הזוהמא , והיינו, שנשארה אמנם הפעולה דמ"ת, אבל אעפ"כ חזרה הזוהמא במקצת, ולכן אין העולם בשלימות, ובמילא, גם המצוות שבעולם אינם בשלימות.
15 שבת קמו, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
התחלת הענין של ניגוד והעלם והסתר – שבגלל זה צריך להיות ענין של הצלת התורה (כנ"ל) – הו"ע חטא עץ הדעת, שנגרםע"י נחש הקדמוני, שבא על חוה והטיל בה זוהמא , שלכן נקנסה מיתה עליו ולכל הדורות.
29 שבת קמו, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
נתבאר תוכן מחלוקת ר' ישמעאל ור' עקיבא אם במדבר נאסר להם בשר תאוה, או אדרבה הותר להם בשר נחירה (בפנימיות הענינים) – שאכילת ובירור בשר תאוה אפ"ל רק כשישנה הרחבה בכחות הרוחניים, משא"כ במדבר שבהיותם נשמות בגופים היו שייכים לענינים רוחניים בלבד; ואעפ"כ לדעת ר"ע הותר להם בשר נחירה (אף שאכילת בשר הו"ע של ירידה גדולה), כי, מצד מעלתם הי' בכל עשיותיהם (גם בענין של ירידה) איזה ענין של בירור וזיכוך (ומ"מ לא הוצרכו לשחיטה, ולדעת הרמב"ם נאסר להם בשר שחיטה, שהי' נחשב כמו חולין בעזרה) – הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א (באידית), ונדפס בלקו"ש ח"ד ע' 1108 ואילך.
49 וכמו שהוא בנוגע לכל ישראל , שמחד גיסא, מצד גודל מעלתם הרי הירידה אצלם היא יותר מאשר אצל אוה"ע, כי, כל הגבוה גבוה ביותר נופל למטה מטה יותר (ראה לקו"ת פרשתנו יט, ג. ובכ"מ), אבל לאידך גיסא, כיון ש"ישראל . . פסקה זוהמתן" (שבת קמו, רע"א), לא יתכן שתהי' אצלם ההגשמה בדומה לאוה"ע ש"לא פסקה זוהמתן" (ובפרט מצד אכילת שקצים ורמשים, כמבואר בגמרא (שם קמה, ב)).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תש"כ שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
[כדאיתא בזהר שע"י חטא העגל חזרה הזוהמא שהטיל נחש הקדמוני בחטא עה"ד (החטא הראשון שעל ידו נתקלקל המעמד ומצב ד"עולם על מילואו נברא", ונעשה תמורתו "תולדת" חסר), והיינו, שאע"פ שאיתא בגמרא ש"ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן" , הרי בחטא העגל חזרה, אלא, שלא חזרה לגמרי כמו אצל עכו"ם ח"ו, שלכן גם לאחרי חטא העגל נשאר החילוק לדינא בנוגע למעמד ומצב הגוף כפשוטו, מצד זה שבמ"ת פסקה זוהמתן ],
32 שבת קמו, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ואע"פ שלכאורה אין איסור בדבר, שהרי האיסור ד"לפני עור" שייך ביחס לגדול דוקא, ולא ביחס לקטן, שהחיוב שלו הוא רק מצד חינוך, שמוטל על האב או על בית-דין, ולא על אחרים – הרי כל זה הוא רק בנוגע לשכר ועונש, אבל בנוגע לעצם הענין, הרי זו אחריות גדולה ביותר שמכניסים ענין של טומאה במקום שמצד עצמו אין בו נתינת מקום לענין של טומאה.
23 בזכרון אחדים, שהחומר שבדבר הוא בדוגמת כללות הענין ש"בא נחש על חוה הטיל בה זוהמא" (שבת קמו, רע"א. וש"נ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ועד כדי כך, שאפילו אלה שקריעת ים סוף לא פעלה עליהם שיזרקו את פסל מיכה – גם עליהם פעל מעמד הר סיני שישמעו ש"אנכי הוי' אלקיך" , שהרי במעמד הר סיני "פסקה זוהמתן" של כל בנ"י, בלי יוצא מן הכלל; אלא, שכדי שגם הם יוכלו לבוא אל הר האלקים ולשמוע ש"אנכי הוי' אלקיך" – צריכים תחילה לבקוע את הים לפניהם, אע"פ שבשעת מעשה הרי הם עדיין במעמד ומצב של נער ובחור, ולמטה יותר כו'.ו"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" בגאולה העתידה מהגלות האחרון – ע"י ההנהגה האמורה הן בנוגע לעצמו והן בנוגע להזולת, שלא להמנע מלילך למקום שבו צריכים לפעול ע"י הכאה ב"מקל חובלים",
135 שבת קמו, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל-פקודי, פרשת החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
דהנה ענין חטא העגל הוא, דבתחילה עולם על מילואו נברא, ואח"כ בא נחש על חוה והטיל בה זוהמא , שזהו ענין חטא עה"ד, וכשעמדו ישראל על הר סיני פסקה זוהמתן , ובחטא העגל חזרה זוהמא זו.
15 שבת קמו, א. זח"א נב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ולכן רק במתן תורה, כש"פסקה זוהמתן" , נעשה שלימות הענין דיצי"מ.
53 שבת קמו, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וענין זה הוא ע"ד המבוארבסה"ק בענין ההפרש שבין קטרוג הירח לחטא עה"ד, שבקטרוג הירח נעשה המיעוט (לכי ומעטי את עצמך) שנסתלקו הט' ספירות שבמלכות ועלו למעלה, ומזה נשתלשל אח"כ חטא עה"ד, שהטיל בה זוהמא , שזהו"ע ירידת המלכות במקום הקליפות, שרגלי' יורדות מות.
40 שבת קמו, א. זהר ח"א כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויחי, י"ד טבת, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ענין זה מפרש רש"י רק בספר שמות, ספר הגאולה , שבו נתפרש בגילוי לא רק הגאולה מגלות מצרים, אלא גם הענין דמתן-תורה, שבו "פסקה זוהמתן" , והוא מעין הגאולה האמיתית והשלימה , שתהי' ע"י משיח צדקנו, בקרוב ממש.
435 שבת קמו, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, י"ב סיון, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
"עמא פזיזא דקדמיתו פומייכו לאודנייכו"7 (קודם ששמעתם אותה היאך היא קשה ואם תוכלו לעמוד בה, קבלתם עליכם לקיימה8), מ"מ, הי' זה כבר בתוך המעת-לעת דמ"ת, ובהיותם כבר במעמד ומצב היותר נעלה דמ"ת, כדברי הגמרא "ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן" , ולכן, הועילה הקבלה ד"נעשה ונשמע" על תושב"כ.
24 שבת קמו, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
הקב"ה מצוה "פסל לך שני לוחות אבנים כראשונים וכתבתי גו' את הדברים אשר היו על הלוחות הראשונים", כמו שהי' בשעה ש"פסקה זוהמתן" , ובשעת מעשה אומר הקב"ה שישנו ענין
777 שבת קמו, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, ב' מנחם-אב, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
אמנם, בזהר מדייק הלשון " כ אדם" (בכ"ף הדמיון), ומבאר שקאי על חטא העגל, שכן, לאחרי שבשעת מ"ת "פסקה זוהמתן" , ונעשה "חירות ממלאך המות" , הנה ע"י חטא העגל נתעוררה וחזרה הזוהמא דחטא עה"ד , ולכן, "כאדם – כמו אדה"ר – תמותון".
676 שבת קמו, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
אי משום הא – הי' צריך להיות יו"ט גדול גם המעמד ומצב של בנ"י קודם שחטאו, כמו בחג השבועות, שאז "פסקה זוהמתן" , ולא הי' ענין של חטא ועון כלל, ועד"ז ביצי"מ, כידוע שהחל מיצי"מ ועד למ"ת היו בנ"י במעמד ומצב של צדיקים, ובודאי הרי זה גם יו"ט גדול, כמו יום הכיפורים שיש בו סליחה ומחילה?
857 שבת קמו, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ומסיים בזהר, אתא חוה לעלמא אתדבקת בהאי חויא ואטיל בה זוהמא (כדאיתא בגמרא בא נחש על חוה הטיל בה זוהמא ), אתת שרה ונחתת וסלקת ולא אדבקת בי' כו', בגין כך זכתה שרה לחיין עלאין כו', ועל דא ויהיו חיי שרה כו' היא אתדבקת בחיין ועל דא דילה הוו חיין.
251 שבת קמו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וביאור הענין, דהנה, מצות נדה שהיא בדם, הו"ע עבודת הבירורים, שהרי הדם מתהווה מהמאכל שמתברר, שהפסולת יוצא לחוץ, ומהמובחר נעשה דם, ומובחר הדם מתברר ונעשה ממנו הולד, כמארז"ל אשה מזרעת אודם שממנו בשר כו', וגם אח"כ בימי היניקה הנה דם נעכר ונעשה חלב [ודוגמתו ביצי"מ ומ"ת , שביצי"מ כתיב בדמייך חיי, דהיינו, כמו הדם שנעשה מבירור המאכל לאחרי יציאת הפסולת לחוץ, שזהו הרע שנשאר במצרים כו', וענין מ"ת שאז פסקה זוהמתן , הוא כמו דם נעכר ונעשה חלב], ועי"ז נעשה התיקון דבחי' נפש , שזהו שאמרו רביעית דם (שחיי האדם תלויין בה) נתתי בכם כו', כי הדם הוא הנפש .
122 שבת קמו, א. זח"א נב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
אילו זכו, היתה גלות מצרים גם הגלות האחרונה והיחידה, ובמילא היתה הגאולה ממצרים גאולה שלימה, "ולא הי' גליות ולא מלאך המות שולט בהן" –כפי שהי' לפני החטא.
1457 שמו"ר רפל"ב. ושם הוא לענין חטא העגל. אבל י"ל שיש שייכות זל"ז, כי האפשריות לחטא העגל הי' לפי שבמ"ת רק " פסקה זוהמתן" (שבת קמו, א), כי הזיכוך הי' רק מצד "למעלה" (ראה לקו"ש חי"א ע' 10, וש"נ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
תולדות מלא , וכמו"כ במ"ת, שאז "פסקה זוהמתן" , ועד להשלימות דלעת"ל, "אלה תולדות פרץ" ,
60 שבת קמו, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ומדייק בזה, דלכאורה הוא דבר נפלא (תמיהה גדולה), דבמ"ת היו ישראל בתכלית העילוי כו', והיינו, שהיו ברום המעלה, הן בגשמיות, שזה עתה יצאו ממצרים ביד רמה , וברכוש גדול , ועד שגדולה היתה ביזת הים מביזת מצרים , וכן ברוחניות, דכתיב ויחן שם ישראל נגד ההר, ויחן לשון יחיד, כי, ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן , ולכן הי' אצלם רק לב אחד לאביהם שבשמים , ואעפ"כ, הי' הענין דמ"ת רק התחלה, החלו לעשות.
327 שבת קמו, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, פרשת החודש, כ"ה אדר-שני, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
להדיעה דגם נתינת בנ"י למשכן קודם העגל – לצדיקים (פסקה זוהמתן , חירות מיצה"ר ); להדיעה דגם אמירת הקב"ה למשה
909 שבת קמו, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ולכן מצינו שלאחרי יצי"מ, בחג השבועות, זמן מתן תורתנו – כמ"ש "בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה", במתן-תורה – אזי המצוה היא לא בענין ה"מצה", אלא בענין "שתי הלחם" (ש"חמץ תאפינה") דוקא, והיינו לפי שבמ"ת, "יום ה ששי" , היתה שלימות הבריאה כפי ש"עולם על מילואו נברא" , שהרי "פסקה זוהמתן" , ע"ד המעמד ומצב שיהי' בביאת המשיח, כאשר "את רוח הטומאה אעביר מן הארץ" .
1258 שבת קמו, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
אני בחורב, כשאמרו ישראל נעשה ונשמע, כמארז"ל ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן (וענין זה פעל גם כאשר חזרה זוהמתן בחטא העגל , שלא חזרה כמו שהיתה בתחילה ח"ו ).
717 שבת קמו, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
במתן תורה נאמר "וירד הוי' (עם כל הפמליא דילי' ) על הר סיני" , ו"פסקה זוהמתן" , ואז נעשה הענין ד"באתי לגני" , "למקום
633 שבת קמו, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, התשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
בהקדים כללות תוכן ענין הכניסה לארץ ישראל , ארץ ע"ש שרצתה לעשות רצון קונה , וישראל ע"ש כי שרית עם אלקים ועם אנשים ותוכל , שהו"ע עשיית דירה לו ית' בתחתונים , ועי"ז מחזירים את העולם למעמד ומצב כפי שהי' בתחילת הבריאה, שעולם על מילואו נברא , שאז הי' אדה"ר בגן עדן, כמ"ש ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה, אלא שע"י חטא עה"ד והחטאים שלאח"ז היתה ירידה בעולם כו', ואח"כ במתן תורה פסקה זוהמתן , ואח"כ חזרה ע"י חטא העגל וחטא המרגלים, שאז נגזרה הגזירה שישארו במדבר ארבעים שנה ולא יכנסו לארץ , ומזה מובן שענין הכניסה לארץ הוא להחזיר את העולם למעמד ומצב כמו שהי' בתחילת הבריאה, קודם החטא.
830 שבת קמו, א. זח"א נב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
צריך להבין בכללות הענין דנתינת מחצית השקל לקנות מהם קרבנות ציבור, שעז"נ לכפר על נפשותיכם, שהקרבנות לכפרה הם באים2, שהו"ע הכפרה על החטאים, וכידוע הפירוש במ"ש1 כל העובר על הפקודים, מאן דעבר על פיקודייא דאורייתא, דקאי על חטא העגל , שהוא חטא כללי ומקור ושורש לכל החטאים, וכמו חטא עה"ד, כדאיתא בגמרא שבשעת חטא עה"ד הטיל הנחש בחוה זוהמא , וכשעמדו ישראל על הר סיני פסקה זוהמתן , ובחטא העגל חזרה זוהמתן .
1791 שבת קמו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
– לפי שבמ"ת "פסקה זוהמתן" , כך, שאין נתינת מקום לענין של חטא ביחד עם התורה, ובמילא, כשהי' ענין של חטא, אזי היתה מיד שבירת הלוחות.
1256 שבת קמו, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
החידוש של לוחות ראשונות לגבי לוחות שניות (אף ששניהם היו באופן ד"חרות על הלוחות" ) – שעל ידם נפעל עיקר ענין החירות, החל מ"חירות מיצה"ר" (שהרי במ"ת "פסקה זוהמתן" , כמו קודם החטא), ובאופן שנפעל בכל העולם – ש"אין כל אומה ולשון שולטת בהן" .
2497 שבת קמו, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
והענין בזה, דהנה, לוחות הראשונות ניתנו בזמן שהיו ישראל בבחי' צדיקים , והיינו, שלאחרי שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקב"ה בכבודו ובעצמו וגאלם , ולאחרי שבעה שבועות שבהם ביררו כל ז' המדות בשלימות (כפי שכל מדה כלולה מז'), אזי הי' במתן תורה הענין דוירד הוי' על הר סיני , ופסקה זוהמתן , ואז ניתנו לוחות ראשונות, שזהו ענין ומצב של צדיקים.
766 שבת קמו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
בשעה שניתנו לוחות ראשונות – היו בנ"י במדבר, במעמד ומצב של הבדלה מאומות העולם, ו"פסקה זוהמתן" , ולכן, לא הי' ניכר כ"כ ענין הבחירה, שמודגש דוקא במעמד ומצב של דמיון לאוה"ע כו'.
957 שבת קמו, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
צריך להבין מ"ש הרועה בשושנים, שענין הרועה קשור עם מרעה צאן, דלכאורה, כיון שחודש אלול הוא זמן נעלה ביותר, להיותו כימים הראשונים, שהיו כמו קודם חטא עה"ד, שהרי במ"ת פסקה זוהמתן (הזוהמא שהטיל הנחש כשבא על חוה ) , א"כ הול"ל לשון שמורה על השייכות של אב לבנו, שהיא שייכות נעלית יותר מהשייכות של רועה לצאנו, וכדאיתא במדרש (ומובא בדרושים ) שישראל אומרים להקב"ה הוא לי לאב ואני לו לבן, הוא לי לרועה ואני לו לצאן, והרי הענין דאב ובן הוא נעלה יותר מהענין דרועה וצאן, וכיון שישראל הם בנים למקום, כמ"ש בפרשתנו בנים אתם לה' אלקיכם, הול"ל גם כאן לשון השייך לאב ובן, ומדוע נאמר הרועה (בשושנים), ששייך לצאן דוקא.
1140 שבת קמו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום שמחת תורה ה'תש"מ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
גם צריך להבין מה ששמיני עצרת כולל גם שמחת תורה, ועד שבארץ ישראל , ארץ אשר גו' תמיד עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה, שמיני עצרת ושמחת תורה הם ביום אחד, וגם בחו"ל שהם ב' ימים הרי שמחת תורה הוא ביו"ט שני דשמיני עצרת, וידוע הדיוק בזה מה שקבעו שמחת תורה בשמיני עצרת, דלכאורה הוצרכו לעשות שמחת תורה בחג השבועות זמן מתן תורתנו.ב) והנה בכ"מ מבואר דזה שעושים שמחת תורה בשמיני עצרת הוא על לוחות האחרונות שניתנו ביום הכפורים, אבל זה גופא (מה שהשמחה דשמחת תורה היא על לוחות האחרונות דוקא ולא על לוחות הראשונות) צריך ביאור, הרי עיקר הגילוי והשלימות דמ"ת הי' בנתינת לוחות הראשונות דוקא, הן בנוגע לישראל שהיו אז בתכלית השלימות, דבמעמד הר סיני פסקה זוהמתן , והן בנוגע להעולם שהי' אז גילוי אוא"ס ממש למטה כמ"ש וירד ה' על הר סיני ותרגם ואתגלי, וגילוי זה פעל בכל העולם כמרז"ל צפור לא צווח עוף לא פרח שור לא געה, ועד שהקול דעשרת הדברות הי' נשמע מכל ד' הרוחות ומלמעלה ומלמטה, אַז די וועלט (וכל הו"ק שבה) האָט אויסגעשריען אנכי ה' אלקיך גו', לא יהי' לך גו'.
15 שבת קמו, א. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר ה'תש"מ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וכדאיתא בגמרא דבשעת מ"ת פסקה זוהמתן (שהטיל נחש בחוה ), ואחרי חטא העגל חזרה.
5 שבת קמו, א. ע"ז כב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין ענין מ"ש בתיקונים דקוב"ה ושכינתי' יגערו בס"מ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
הקדמוני באדה"ר ואשתו, ומשם נמשכה הקנאה שלו בכללות הע' שרים שמקבלים ממנו ע"י שבא נחש על חוה והטיל בה זוהמה ולא פסקה זוהמה זו מע' שרים, אך ישראל שעמדו בהר פסקה מהן בחי' זוהמא זו כו', כמ"ש במ"א.
6 שבא נחש על חוה : שבת קמו, א. זח"א נב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין מאמר הזוהר פ' ויצא ע"פ ויקח מאבני המקום
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
והנה בשעה שעמדו ישראל על הר סיני פסקה זוהמתן מזוהמא של נחש הקדמוני.
9 פסקה זוהמתן : שבת קמו, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין מאמר הזהר פ' וישב ר"ש פתח אך אל הפרוכת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וכן הענין בכ"מ שהזכירו רז"ל ענין יניקת הס"א בקדושה אינו רק בבחי' חיצוני' בלבד וכמו ענין המאמר בא נחש על חוה והטיל בה זוהמא אין הענין רק בבחי' לבושים שנפגמו בחי' הלבושים ע"י הזוהמא של נחש כו' כאשר מקבלת ממל' דקדושה הנק' חוה כי היא היתה אם כל חי כידוע שהוא רק בחי' אחוריים דשם ב"ן דקדושה כו' וד"ל.
67 בא נחש על חוה : שבת קמו, א. זח"א נב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו נוסח שני: בזוהר פ' וישב ר"ש פתח אך אל הפרוכת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
והענין דהנה ארז"ל בא נחש על חוה והטיל בה זוהמא כו' פי' שהשליטה של החיצוני' שניתן להם הוא רק בחיצוניו' הלבושי' שלמעלה שיתלבשו הם בהם ויטילו זוהמא כו' אבל בעצמות הכלי' והאורות דקדושה אין להם שליטה כלל, ואף גם זאת השליטה תלוי (באופן) מצד אופן ההשפעה העליונה במל' דאצי' שאם מקבלת מאותיות פל"א שהם החסדים שלמעלה אזי אין להם מקום לשלוט כלל אך כאשר מל' דאצי' מקבלת מק"ך צירופי (אותיות) אלקי' שהם מבחי' הגבורו' שהוא שרש החיצונים אזי יכולי' החיצונים לשלוט בהלבושי' דקדושה שזה הכח ניתן להם מצד מקורם כנ"ל, וכ"ז תלוי במעשה התחתונים כנ"ל.
47 בא נחש על חוה : שבת קמו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו ביאור הדברים ע"פ וקבל היהודים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
שהרי עדיין הי' אז שליטה גדולה לאוה"ע אלא שהיו נכנעים לישראל ולא שנתבטלו ממציאותם לגמרי ע"ד שיהי' לעתיד דכתיב ואת רוח הטומאה אעביר כו' והענין הוא לפי שגם בשעת קבלת התורה בהר סיני לא הי' בחי' תכלית שלימות המעלה בכנ"י ואע"פ שארז"ל ישראל שעמדו בהר סיני פסקה זוהמתן כו' שהוא זוהמא של נחש הקדמוני אבל חזר קצת אותה הזוהמא בעון העגל וכמ"ש ויתנצלו בני ישראל את עדיים מהר חורב ואע"ג דמשמע דבשעת מ"ת קיבלו העדיי"ם בשלימות אבל הענין הוא דאותן העדיים המה בחי' ב' כתרים שנעשי' לז"א ע"י אור אימא וכמ"ש בעטרה שעטרה לו אמו דהיינו דוקא בשעת מ"ת כידוע ואותן העטרות והכתרים נתנו להם בשעה שאמרו נעשה ונשמע דוקא כידוע וענין נעשה ונשמע מבואר למעלה שהוא ענין הכנסת האורות בכלים שזהו פי' שמיעה לשון אסיפה וקיבוץ כו' ואין אסיפת האורות בכלים אלא ע"י שאמרו נעשה שהוא בחי' כלים דרפ"ח כו' וכנ"ל מפני שהכלים שנעשים משם ב"ן
67 ישראל שעמדו בהר סיני פסקה זוהמתן : שבת קמו, רע"א. זח"א נב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו ביאור הדברים ע"פ וקבל היהודים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
שהרי עדיין הי' אז שליטה גדולה לאוה"ע אלא שהיו נכנעים לישראל ולא שנתבטלו ממציאותם לגמרי ע"ד שיהי' לעתיד דכתיב ואת רוח הטומאה אעביר כו' והענין הוא לפי שגם בשעת קבלת התורה בהר סיני לא הי' בחי' תכלית שלימות המעלה בכנ"י ואע"פ שארז"ל ישראל שעמדו בהר סיני פסקה זוהמתן כו' שהוא זוהמא של נחש הקדמוני אבל חזר קצת אותה הזוהמא בעון העגל וכמ"ש ויתנצלו בני ישראל את עדיים מהר חורב ואע"ג דמשמע דבשעת מ"ת קיבלו העדיי"ם בשלימות אבל הענין הוא דאותן העדיים המה בחי' ב' כתרים שנעשי' לז"א ע"י אור אימא וכמ"ש בעטרה שעטרה לו אמו דהיינו דוקא בשעת מ"ת כידוע ואותן העטרות והכתרים נתנו להם בשעה שאמרו נעשה ונשמע דוקא כידוע וענין נעשה ונשמע מבואר למעלה שהוא ענין הכנסת האורות בכלים שזהו פי' שמיעה לשון אסיפה וקיבוץ כו' ואין אסיפת האורות בכלים אלא ע"י שאמרו נעשה שהוא בחי' כלים דרפ"ח כו' וכנ"ל מפני שהכלים שנעשים משם ב"ן
68 זוהמא של נחש הקדמני : ראה שבת קמו, א. בחיי שמיני יא, ל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו ביאור לדרוש דאם בחוקותי תלכו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
דהנה עד"מ הצורף שנוטל גולם מתכת או עץ ועושה בו בית קיבול ותוך ואח"כ מחליקו וגם מצחצחו מבחוץ כנ"ל הנה זה הצחצוח מבחוץ הוא שלא יתלכלך מבחוץ בדבר המטנף מפני שמבחוץ נדבק כל פסולת ביותר מבפנים על היות יד הכל ממשמשי' שם ועוד מפני שעיקר העכרורית מבחוץ לכלי הוא כו' והנמשל בזה יובן למשכיל למעלה להיות כי תחלה היו זו"נ בבחי' אב"א כמארז"ל ד"ו פרצופי' כו' ואח"כ נעשה בחי' הנסירה להיו' פב"פ כו' כידוע והטעם שהיו בבחי' אב"א בתחלה ידוע שהוא מפני יראת החיצונים שלא יקבלו יניקה מבחי' אחוריי' כי פי' בחי' אחור למעלה הוא בחי' חיצוניו' ההשפעה שניתנה כמאן דשדי בתר כתפוהי וכיוצא ומזה גם החיצונים יכולי' לקבל ולפי שהוא בחי' חיצוניו' של הכלים עליונים נדבק שם העכרורית והפסולת ביותר וכמשל לכלוך הכלי מבחוץ כנ"ל ע"כ היו דבוקי' אב"א והיו בחי' האחוריי' נעלמי' מן החיצונים ומן בחי' הפנים לא יוכלו לקבל על היותו רם ומובדל מהם בערך ולא יוכלו לגשת אליו מקרוב כלל כו' אך הנה רצה המאציל שיהי' תיקון לבחי' האחוריי' ג"כ ואע"פ שיבא בגילוי ולא יוכלו החיצונים לקבל כו' אשר לזאת היה ענין הנסירה וענין התחלקו' דו פרצופי' הנ"ל כי פי' נסירה הוא ענין צחצוח ותיקון וכמ"ש ויבן ה' אלקי' את הצלע וא' בזוהר דאו"א תקינו לה כו' ופי' וענין התיקון הזה הוא לצחצח למרק בחי' העכרורית הנדבק באחוריי' ולהבהיק אותו בצחצוח גדול עד שיאיר אור בחי' האחוריי' כמו בחי' אור הפנימי' כו' וכמו משל שע"י מירוק וצחצוח באחוריי' של הכלי יבהיק יפיו מבחוץ כמו בערך היופי אשר מבפנים כו' וענין זה המירוק והצחצוח למעלה הוא ענין הברורי' דרפ"ח כו' שנפלו בשם ב"ן והוא ענין מה שאמרו ז"ל בא נחש על חוה והטיל בה זוהמא וידוע פי' מאמר זה בספרי הקבלה שהוא יניקו' החיצוני' מאחוריי' דשם ב"ן שנק' חוה כו' וכאשר מתהפך הרע לטוב ע"י הבירור כמ"ש בזוהר לאהפכא חשוכא לנהורא ומרירו למיתקא כו' הוא ענין המירוק והצחצוח באחוריי' דשם ב"ן מזוהמת הנחש הקדמוני ולהסיר ממנה כל טינוף ופסולת ועכרורית עד שיהי' אור בחי' האחוריי' מאיר במדרג' בחי' אור הפנים כו' ולא יוכלו החיצוני' <רא>
21 בא נחש על חוה והטיל בה זוהמא : שבת קמו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
בלבד ע"כ תתפעל הלב מיד גם להיפך כו' אבל אם הדעת הוא המתפשט במדות עושה בהתפעלו' הלב בירור גדול להיותו בחי' פנימי' המדות (וז"ש ישראל לא ידע כו' הוי גוי חוטא דהא בהא תלי' וכמ"ש במ"א ע"פ דע את אלקי כו') וזהו ההפרש בין בחי' מוחין דקטנות לבחי' מוחין דגדלות למעלה שמבחי' מוחין דקטנות יש אחיזה ויניקה לחיצוני' כענין אברהם יצא ממנו ישמעאל כו' לפי שבחי' אחוריי' דשם אלקים הוא המסתיר על אור האלקי עד שיוכל להיות נפרד כידוע ובבחי' מוחין דקטנות שבלא דעת הרי בחי' הפנימי' מוסתר ונעלם ומבחי' חיצוני' ואחוריי' של המדות העליונים יכולים גם החיצונים לקבל אבל בבחי' מוחין דגדלות שהוא הארת הדעת במדות אין שם מקום ליניקת החיצונים כלל מפני שבבחי' הפנימי' של המדות אין שם מקום לחיצונים להיותם רק מבחי' אחוריי' וחיצוניו' כידוע בענין בא נחש על חוה שהוא בחי' אחוריי' דשם ב"ן וכמ"ש מלך אלקים על גוים כו' (וזהו שנאמר בגלות מצרים וידע אלקים כו' ולזה רמזו רז"ל יעקב משמש במרום וכמ"ש שאו מרום וראו מי ברא אלה פי' אלה הן ו"ק דז"א בבחי' הקטנות ולהעלות שרשם במ"י דבינה היינו ע"י הדעת שנק' מרום לגבי המדות וזהו שאו מרום כו' וז"ש ואתה מרום לעולם ה' כו' ואז כי הנה אויביך יאבדו כו' וכמ"ש במ"א וד"ל) וז"ש לא יחפוץ כסיל בתבונה מפני שהוא מתאחד עם הדעת כמ"ש מפיו דעת ותבונה פי' מפיו מפומא דאימא כו' שנק' קולו של משה כמ"ש במ"א) וז"ש ג"כ איש בער לא ידע כו' כי אל אחר אסתרס כו' כמארז"ל צינן את הזכר כו' לפי שאינם יכולים לקבל מבחי' הדעת מטעם הנ"ל.
38 כידוע בענין בא נחש על חוה : שבת קמו, א. זח"א כח, ב. קכו, ב. ובכ"מ. וראה סה"מ תקס"ו ע' ר.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט ביאור על ד"ה הללו את ה' כל גוים - מכ"ק אדמו"ר האמצעי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וביאור הענין מובן עפ"י הנ"ל דבבחי' הקדושה הוא בבחי' האי"ן שהוא היפך היש, ע"כ כל מה שאא"ס מאיר בגילוי יותר ובתוקף יותר יותר מתמעט בחי' היש דקליפה ולכך בחי' קליפה דאצי' אינו בחי' י"ש גמור שהוא הנק' י"ש נפרד אלא הוא רק בחי' יש מורגש בלבד (וכמ"ש במ"א בפי' ופילגשו ושמה ראומ"ה רא"ו מ"ה רא"ו שהוא בחי' הביטול דמ"ה, והוא שמרגיש את הביטול, אבל מ"מ הרי הוא בבחי' הביטול), וזהו ענין מיעוט וחולשת האור דקליפה באצי' כאשר איננו בבחי' יש מורגש כ"כ משא"כ בבריאה שהוא יש גמור בהרגש גדול יותר רק שאינו בבחי' פירוד גמור אלא במקצת וכמ"ש בע"ח דנוג"ה דבריאה רובו טוב ומיעוטו רע כו' משא"כ באצי' אינו רע כלל וכמ"ש לא יגורך רע כו', וע"ז א' שטן ופנינה לש"ש ממש נתכוין כו' אבל נוג"ה דבריאה יש בו קצת בבחי' יש נפרד וע"ז אמרו נתקנא בו נח"ש באדה"ר כו' או בא נחש על חוה כו' שהוא בחי' אלקים דקטנות בחי' אחוריים דשם שד"י דבריאה, והוא ענין מ"ש ויעש משה נח"ש הנחושת כו' כמ"ש במ"א, ובנוג"ה דיצי' יש בחי' הפירוד בחציו כי חציו טוב וחציו רע, וע"ז א' נתן עיניו במקדש והחריבו
126 בא נחש על חוה : שבת קמו, א. וראה שערי זהר שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב ואת גביעי גביע הכסף
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
בבכורים קודם חטא העגל דכתיב קדש לי כל בכור פטר כל רחם דוקא, כי קודם חטא העגל הי' בדוגמא דלעתיד אחר תשלום כל הבירורים חירות ממות כו' מפני שכאשר עמדו בהר סיני פסקה זוהמתן , רק מפני חטא העגל חזרה הזוהמא דנחש הקדמוני ע"כ צריך בירור ותיקון ע"י בחי' שם מ"ה דדוכרא כו' ולזה נתנה העבודה לכהנים, ולעתיד תחזור העבודה לבכורים משום שנאמר אשת חיל עטרת בעלה כו', ועיקר הבכור הוא פטר רחם דוקא ולא בכור לאב, ומ"ש למשפחותם לבית אבותם היינו רק עכשיו מטעם הנ"ל וד"ל.
117 פסקה זוהמתן : ראה שבת קמו, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב צאינה וראינה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ובזה יתורץ מה שאמר את אשר ישנו פה ואת אשר איננו פה כו' הרי גם בחי' בנות ירושלים הנ"ל היו במ"ת לראות בעטרה שעטרה לו כו' אע"פ שאין להם לבושים כו', כי א"צ ללבוש לראות בעטרה שזהו לאחר הבירור כו' וד"ל).
152 את אשר ישנו פה ואת אשר איננו פה : נצבים כט, יד. וראה שבת קמו, א. שבועות לט, א. פדר"א פמ"א. שמו"ר פכ"ח, ו. תנחומא יתרו יא. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שיד דברים האסורים משום בנין וסתירה בשבת יז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
יז וכן חותמות שבכלים כגון שידה תיבה ומגדל שהכיסוי שלהם קשור בהם בחבל מותר לחתוך החבל אפילו בסכין או להפקיעו דהיינו להתיר קליעתו כדי לפותחם ליקח מה שבתוכם ואין צריך לומר שמותר להתיר הקשר שהרי אינו קשר של קיימא שהוא עשוי להתירו תדיר ואף שהחבל עשוי לחבר הכיסוי עם הכלי וכשחותכו או מפקיעו הרי זה סותר חיבורם אין בזה משום סתירה לפי שהחבל הוא חיבור גרוע שאינו חזק כל כך וכשסותרו הרי הוא סותר בנין גרוע ואין סתירה בכלים אלא כשסותר בנין גמור לפיכך אינו מותר לחתוך ולהפקיע אלא בחבל וכיוצא בו אבל פותחות של עץ ושל מתכת שהם חזקים אסור להפקיע ולשבר אם נאבד המפתח שזהו סתירה גמורה האסורה אף בכלים.
קנט טור ושו"ע שם. וראה רש"י שם לא, ב ד"ה אבל. שבת קמו, א ד"ה אבל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) תקיד שלא לכבות ביום טוב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
הממחק :
2955 מ"א סק"ו (אסור לחמם נר של שעוה לדבקו במנורה משום דהוי ממרח ...
כנסת הגדולה סי' שיד. ולי נראה דכשמדביקו במנורה לא הוי מירוח, דממרח תולדה דממחק,
ואם אינו משפשפו לא הוי מירוח. אלא דאסור לידבק גזירה שמא ימרח, וכדאיתא במשנה פכ"ג
דשבת), והוא בשבת קמו, א (ואם היתה נקובה לא יתן עליה שעוה , מפני שהוא ממרח (ויש כאן
משום ממחק, רש"י). אמר רבי יהודה מעשה בא לפני רבן יוחנן בן זכאי בערב ואמר
חוששני לו מחטאת (שמא מירח השעוה לדובקה בדופני הכלי סביב הנקב, רש"י)). וכדלעיל
סי' שיד סכ"א (הממרח שעוה או זפת וכל כיוצא בהן מדברים המתמרחים עד שהחליק
פניהם הרי זה תולדת ממחק את העור ... לפיכך אין סותמין נקב בשעוה ... משום גזירה
שמא ימרח השעוה לדבקה בדופני הכלי סביב הנקב עד שיחליק פניה שם, ויתחייב משום ממחק).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ויאמר גו' לא איש דברים וגו' מי שם פה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ואחר חנוך ונח הי' אברהם שהי' מתקן ומעלה לכל הניצוצות דקדושה שנפלו עד דורו, ונק' אב המון גוים וכמ"ש והנפש אשר עשו כו' וכמאמר אחד הי' אברהם כו', ועדיין לא הי' תיקון גמור לזה העולם מרוב התגברות כחות הטומאה כמו במצרים וארץ כנען כו', עד שבא משה שירד ממ"ע דשמיטה הא' למטה כדי לתקן תיקון גמור דשם מ"ה דהוי' שנגלה לעולם ע"י שהוציא לבנ"י מנש"ט דמצרים וקרבם להר סיני לקבלת תו"מ פב"פ בגילוי עצמות א"ס ב"ה ממש, עד שכמעט נתקן כל העולם מזוהמא של נחש הקדמוני ומכל רע שנמשך בעולם כעין דלע"ל ממש כידוע, ולא הי' עילוי גדול כזה ע"י כל נשמה גבוה שבשמיטה זו רק ע"י נשמת משה דוקא שהי' משמיטה הא' דוקא כו' להיותו גבוה הרבה במדריגה משמיטה זו כנ"ל וד"ל.
65 שכמעט נתקן כל העולם מזוהמא : ראה שבת קמו, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בא והי' כי יביאך. להבין שרש ענין פסח ומצה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ומעתה יובן [ג"כ] מה ששתי הלחם בשבועות נאמר בהן חמץ תאפינה דוקא ואעפ"י שגם הם בבחי' הקטנות דנה"י דאבא שלזה נאסר החמץ בפסח כנ"ל, דהנה ענין החמץ הוא [ב]בחי' טעם מורגש בהגבהה והתנשאות כנ"ל שזהו בבחי' התפעלות דרץ לבך כו' בהתבוננות והשגה בטעם מורגש כו', ובימי הספירה הרי באה בחי' התפעלות הרצוא דבינה לבחי' ביטול לאין דחכמה שמתהפך לבחי' שוב דוקא כנ"ל ע"י התגברות המשכות דביטול העצמ[ו]' דחכמה כו' עד מ"ת כו' שהוא גילוי אור דגדלות אבא שמתגבר ביותר על מוחי' דאימא להפוך גם בחי' היש לאין עד שאין מקום ליניקת החיצונים דגבו' קשות דנוגה לקבל מבחי' בינה מקור המדות (וע"כ א' ישראל שעמדו על הר סיני פסקה מהן זוהמא של נחה"ק כו'), [oldpage_294] ולזאת יוכל להיות עליות גם לחמץ ושאור שהוא הגסות דק"נ שגם הם באים בבחי' הביטול לאלקות, ואדרבה בחמץ ושאור כשיהופך לאין האלקי בא עי"[ז] גילוי אור גדלות אבא ביותר מטעם הנ"ל שכל שיש יותר ביטול היש לאין יותר יומשך הארת אין כו'.
174 ישראל שעמדו : שבת קמו, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
אך לאחר חטא העגל הנה כתיב ויתנצלו בנ"י את עדים מהר חורב שהוא בחי' ב' כתרי"ם שקשרו בראש כאו"א שלא הי' אחיזה ויניקה לחיצונים בהם כלל, ולאחר שהורד עדים זה נמשך עליהם מסט' דחויא בישא ובלשון הגמ' נק' זוהמא של נחש הקדמוני וישראל שעמדו בהר סיני פסקה זוהמתן ולאחר חטא העגל חזר להם ושלט בהם אילנא דמותא כו' מבחי' עה"ד טו"ר כו'.
253 ובלשון הגמ' נק' זוהמא של נחש הקדמוני : ראה שבת קמו, א. בחיי שמיני יא, ל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
אך לאחר חטא העגל הנה כתיב ויתנצלו בנ"י את עדים מהר חורב שהוא בחי' ב' כתרי"ם שקשרו בראש כאו"א שלא הי' אחיזה ויניקה לחיצונים בהם כלל, ולאחר שהורד עדים זה נמשך עליהם מסט' דחויא בישא ובלשון הגמ' נק' זוהמא של נחש הקדמוני וישראל שעמדו בהר סיני פסקה זוהמתן ולאחר חטא העגל חזר להם ושלט בהם אילנא דמותא כו' מבחי' עה"ד טו"ר כו'.
254 וישראל . . פסקה זוהמתן : ראה שבת קמו, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים לא תהי' משכלה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
מאד מזה, וכ"ש הרגשת הטוב והמעלה שבולט בעצמו ביותר בישות גדולה, וגם שיוגדל אור הביטול באין ומ"ה האלקי בנפשו עד שלא ירגיש כ"כ בעצ[מו] הטוב כו', מ"מ נשאר החושי' דגסות וישות דנחה"ק שנעשה ע"י שטעם מעה"ד כו' שהוא המקור דז' מדות דרע שמזה יבא ממילא כל רע וטומאה בתאוו' עד שיחטיא לאדם בעבירות חומריו' רק שבצ"ג לא ישלוט יצה"ר שהוא הנחה"ק כי הכניע אותו בתכלית אבל רושם שלו [ש]נעשה בחטא עה"ד והיינו מ"ש דבא נחש על חוה והטיל בה זוהמא כו' שמזה נסתעף המות בבנ"א כידוע וזהו הנשאר גם בצ"ג שבאים לכלל מות עכ"פ.
557 דבא נחש על חוה : שבת קמו, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים לא תהי' משכלה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וראי' לזה ממ"ש ד' מתו בעטיו של נחש כו' ורמז בזה שד' צ"ג אלה [היו] מופשטי' בתכלית מכל ז' מדות דק"נ ולא היו ראוים למות [כלל] רק מצד עטיו של נחש להאשה [לאכול] מעה"ד לבד [כו' ש]מ"מ נשאר בהם איזה שמץ רושם בעלמא מבחי' זוהמא של נחה"ק שהטיל בחוה כו' שלא הוסר [מ]כל וכל עדיין וע"כ מתו ולא מצד חומריות גופם כו' [וכמ"ש ישראל שעמדו בהר סיני פסקה זוהמתן כו'] וד"ל.
559 ישראל . . פסקה זוהמתן : שבת קמו, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ואף שנהפך לטוב כבע"ת אין כבוד למל' דקדושה להאיר במקום שפל כזה (וכנחש כרוך על עקבו כו' קודם הבירור דב"ן דק"נ דחויא קטיר לרגלוהי דנוק' [דוקא] [oldpage_תרו] וכענין בא נחש על חוה כו', ואף לאחר בירור דנחה"ק ע"י תשו' נק' גנאי לבת מלך כו').
563 בא נחש על חוה : שבת קמו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת בראשית והנחש היה ערום
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ובענין (שבת קמו, א) בא נחש על חוה כו').
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור הקדמה ד, א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וזהו זכרתי לך כו' לכתך אחרי דוקא כי ביצ"מ היו בנסיונות גדולים שה' ניסה אותם כמו ברדיפת פרעה וחילו אחריהם וכה"ג בלכתם במדבר בלא מים והילוכם הי' רק אחרי ה' היינו מרחוק ביותר כי לא ראו אור פני ה' מקרוב עד מ"ת ורק באמונ' פשוט' נתאמצו לילך אחרי ה' כמ"ש ויאמינו בה' כו' ובזה ראה ה' תוך נקודת פנימי' עוז התקשרותם הנאמנה לו כמשל האב המסתתר ביותר מבנו ורואה תוך לב הבן שמשתדל בכל לבו לרוץ ולילך אחריו כנ"ל וזהו לכתך אחרי שבזה הנסיון זכו לראות פב"פ בבחי' אה"ר בכפלי' והוא שנק' נשיקין כפולים כמ"ש ישקני מנשיקות פיהו כו' דמ"ת הוא מעין דלע"ל וכמ"ש ז"ל ישראל שעמדו על הר כו' ומכל זה מובן דמהסתר פנים שבזמן הגלות הארוך יותר נתוסף אה"ר בכפלי כפלי' בזמן הגאולה דכתיב והשיב לב אבות כו' שהשבה זו הוא החזר' פנים בחיבה יתירה מאד שהיא בכפלי' מאהבה הראשונ' שנק' נשיקין כפולים כנ"ל וד"ל.
5 ישראל שעמדו על הר : שבת קמו, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה מ, א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ג
(כב) ולהבין בתוס' ביאור ענין ביום הז' עצרת לה' כו' יש להקדי' ענין א' והוא בענין התבוננות מאין ליש שזה גם חסידי אוה"ע משיגים ומאמינים וקרו לי' אלקא כו' ולמה נתייחד האמונ' לכנ"י דוקא שמטעם זה נקרא המצה מיכלא דמהימנותא כנ"ל והנה יש להקדים שיש ג' מדריגות בכלל בג' עולמות דבי"ע נשמות ומלאכים וע' שרים וכ"א כלול מכמה מדריגות בעילוי אחר עילוי כו' ויש להבין תחלה ענין מדריגה התחתונה שזהו בחי' ע' שרים והוא שמכירים לבוראם בהשגה גמורה איך שמתהווים מאין ולמטה היינו דקרו לי' אלקא דאלקייא ואו' שירה ומשתחוים באימה וביראה בקבלת עול מ"ש וכמ"ש מי לא יראך מלך הגוים וכתיב מלך אלקים על גוים וכן הבו לה' משפחות עמים כל העמים תקעו כף הריעו לאלקים וכה"ג רבים בכתובים כמו הללו ה' כל גוים כו' וכתיב יראו מה' כל הארץ ממנו יגורו כו' שיש ביטול ופחד אלקים בכל הארץ ועכ"ז אנו רואים ההיפוך גם כן והוא מה שהן בבחי' פירוד גמור ליש ודבר בפ"ע עד שיכולים למרוד כשר של מצרים שאמר מי ה' אשר אשמע בקולו כו' וכה"ג בסנחרב ורבים כיוצא בהם וכאמרם יודעים רבונם ומתכוני' למרוד כו' וכן יש בבני אדם בגופים חומריי' לפעמים יהיה בו פחד אלקים וישוב בתשובה ויאמר שירות ותשבחות בביטול גדול כו' ולפעמים ילך בדרך עקלתון ויגבה לבו עד שיכול להיות נפרד גמור בפריקות עמ"ש לגמרי לעשות הרע כמלכי ישראל וכה"ג בכל דור ודור יש צדיקים ויש רשעים כו' וגם בינונים זה וזה שופטן כו' כידוע אלא צ"ל דעה"ד טו"ר מחמת חטא אדה"ר שנמשך זוהמ' דנחש הקדמוני כו' נתגב' הרע על הטו' והוא ק"נ שרובו רע ומיעוטו טוב וגם זה בא בתערוב' וערבובי' גדול' ע"כ חילוף זה מטוב לרע ומרע לטו' מתחלף משעה לשעה לפעמים כך ולפעמים בהיפך וחוזר כך בשנוי ע"ד שאמר רשעים מלאים חרטות שחוטא וחוזר ושב ומתחרט וחוזר ומתחרט עד שמלא חרטות כו' וד"ל וכה"ג בשרים דק"נ בהתלבשותם באוה"ע מעורבי' מאד טו"ר לפעמים מתגבר הרע ומורד ולפעמים יגבור הטוב ויהיה לו פחד ויראה וכשרו של עשו כו' וכ"ז בבחי' כו"מ שמקבלים משמרי האופנים אבל האופנים וחיות הקדש המה בבחי' ביטול לאלקות תמיד מבלי שימצא בהן בחי' פירוד כלל וכמ"ש וצבא השמים לך משתחוים תמיד וברעש גדול אומ' שירה תמיד ומקבלים עליהם עמ"ש ביראה תמיד לפי שבחי' התפעלות אלקו' שבהם בא מגלוי אור האלקי עליהם ביותר בלי הסתר וצמצום כ"כ כמו בע' שרי' דנגה דעשי' ע"כ יש בהם בחי' הביטול
16 דעה"ד. . זוהמ' דנחש הקדמוני : ראה שבת קמו, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה מט, ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
רבים מאד בכל עולם לפי ערכו כנ"ל ובזה הובדל ימי הפסח שמאיר בנש"י מבחי' עצמות מוחין דאבא ששם גלוי אור מהו"ע דא"ס ב"ה כנ"ל אך זהו בא בדרך הלבשה בקטנות דטעם מצה שהיא האמונה שהיא נתייחדה לכנ"י לבד שלמעלה הרבה מביטול דמלאכים עד חסידי אוה"ע דקרו לי' כו' כנ"ל וביאור הדברים מבואר למעלה בענין הלבשה זו דקטנות כמשל התינוק שיודע לקרות כו' שידיעה זו למעלה מידיעה שע"י השגת שכל שאינו מגיע רק במציא' ולא במהו' אבל מהו' ועצמות שלא יוכל לבוא בשום השגה רק בהלבשה זהו כמשל ידיעה זאת דתינוק שיודע לקרות אבא משום דיודע במהו"ע אביו רק שמלובש בקריאה זו בהעלם מה שיהי' לע"ל בידיע' והכרה גמורה שכולם ידעו אותו כבן גדול שיודע ומכיר לאביו כך עתה בנש"י שהן בבחי' הקטנות כתינו' שקורא אבא מצד בחי' עצם התקשרותם במהו"ע דוקא כנ"ל אע"פ שאינו משיג ומכיר במהותו ממש שהרי כל א' או' אבינו כו' אע"פ שאינו יודע אותו בהכרת עצם מהותו כלל ולפי שלא יוכלו להשיגו במהותו ממש לזאת נתלבש במצה בקטנות המוחין והוא אמיתית כמו שהי' מכירו ממש כתינוק שקורא לאביו שזהו אמיתית הדבר כמו שהו' מצד שהוא אביו באמ' נמשך נפשו אחר אביו אע"פ שאינו יודע טעם ודע' בזה כלל כך כל נשמ' אומר' אבינו מצד האמת כמו שהו' ממש וד"ל וזהו ששת ימים תאכל מצות הגם שהוא גלוי מהו"ע שבא בידיעה שלמעלה מן הדעת אלא כמו בראי' המהות אבל הוא בא בהלבשה כנ"ל אבל ביום הז' עצרת לה' כו' שהוא בראיי' המהות שלא ע"י הלבשה כלל כמ"ש זה אלי זה ממש שלמעלה ממ"ת אע"פ שנא' אנכי ה' כו' אנכי זה בא בגלוי להם בראיי' עין השכל דנשמה רק שהיה פועל גם בגופם שהרי על כל דיבור פרחה נשמתן שהוא מעין העוה"ב ממש כמ"ש ז"ל ישראל שעמדו בהר סיני פסקה זוהמתן שהיו מופשטי' מכל חומר רע דעה"ד טו"ר שבא מזוהמא של נחה"ק כו' והיו חירו' ממ"ה כו' וכ"ז מצד ההכנ' לזה שהיה בקי"ס שהיה גלוי מהו"ע ממש כמו לע"ל ממש ולזה העבירם בי"ס כדי שיוכלו לקבל גלוי אור עצמות א"ס בנשמות שבגופים ואם לא העבירם בי"ס בגלוי גדול כזה לא היו יכולים לקבל אור דאנכי שבמ"ת וזהו אנכי אשר הוצאתיך כו' וד"ל.
22 ישראל . . פסקה זוהמתן : ראה שבת קמו, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח צור תעודה כו' וביאור ענין שצ"ל חותם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ח"ת מח"ע בחי' ונרגן מפריד אלוף, וגורם בחי' רגליה יורדות כו', ולא נעשה הבירור מעה"ד טו"ר שעיקר הכח לברר הוא ע"י כח מה וביטול בחכמה אתברירו כנ"ל ולכן נעשית לו כו' ע"ד שנהפך המטה לנחש , ואז נק' חוה לשון חויא כפשוטו כמשארז"ל ברבות בראשית ספ"ך בפי' חוה , חוייא חיוך ואת חוייא דאדם כו' ע"ש כי הנחש הוא ג"ק הטמאות היונקי' מק"נ, וק"נ יונקת מהמ' הנק' חוה כו', וזהו ע"ד הנחש השיאני, בא נחש על חוה , ומזה נמשך הזוהמא , כמ"כ שייך בחי' זו בעוסק בתשבע"פ הנק' חוה בדרך לא זכה שאמרו פ"ז דיומא שנעשית לו סם מות מפני שממשיך בא נחש כו', ועמ"ש בבה"ז פ' וישלח בענין ופושעים יכשלו בם דקאי על לא זכה כו', ועמ"ש מענין תשב"כ ותשבע"פ שהם עה"ח ועה"ד בלק"ת בד"ה בשעה שהקדימו ישראל נעשה, ובאג"ה בד"ה והמשכילים יזהירו כו' ועמ"ש ע"פ וברך את לחמך ואת מימיך <עב>
1700 בא נחש על חוה : שבת קמו, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [גן נעול] והנה בתרגום פי' גן נעול
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
(טו) והנה ענין הגן הוא בחי' תענוג, וגן נעול שאין התענוג רק באלקות ועמך לא חפצתי, ובמד"ר גן נעול אלו הבתולות, ובמאו"א בי"ת סמ"ד בתולה נק' המל' כי מעיינה סתום בחותם הבינה, (וי"ל בכנס"י זהו שבהתבוננות הנ"ל נמשך להיות מעיינה סתום שלא יקרב זר הוא בחי' תאוות העולם), בתולות רעותיה הם ההיכלות, וע' ברבות פקודי ר"פ נ"ב, וברבקה נא' והנערה טובת מראה מאד בתולה ואיש לא ידעה, פ' חיי ך"ד ט"ז, וענין טובת מראה מאד פי' בלק"ת סד"ה קול דודי מאד בלי גבול, והיינו כי יפת מראה בינה עילאה במאו"א יו"ד ססעי' י"ב, ורבינו ז"ל פי' שהיא רעו"ד, כי בינה ליבא פנימיות הלב כמ"ש בד"ה ושאבתם מים בששון וא"כ מאד היינו התגלות עתיק בבינה, והו"ע אהבה בתענוגי' שלמעלה מבחי' אה"ר ואה"ע פנימיות הלב וחיצוני' הלב כמ"ש בד"ה חכלילי עינים מיין ע"ש שאינו סותר למ"ש בסש"ב שאה"ר היא אהבה בתענוגי' כו', וענין בתולה ואיש לא ידעה פי' בזהר חקת דק"פ ע"ב שלא קרב אלי' הקלי' והיינו איש זר בא נחש על חוה , משא"כ בשרה כנז' בזהר ר"פ חיי דקךב"ב, וז"ע ואיש לא ידעה, וע' בזהר ר"פ תצא דרע"ו א', וע' בבה"ז ע"פ הזהר חקת הנ"ל בענין תיו ד' נו"ן ענין כן דרך אשה מנאפת כו' שז"ע בא נחש על חוה כו' והוא כשמקבלת מגבורות קשות יש יניקה לנחש כו', ובמאו"א נ' י"ד נאף בגימ' ס"מ כי הוא נאף אשה חסר לב דמפתי לי' לאתתא לנטלא נהורא והטיל זוהמא בחוה עכ"ל, וע' בזהר ויקהל דר"ג, וענין הגבורות בעבודה הוא ע"ד כעס, טורף נפשו כו', וע'
463 בא נחש על חוה : שבת קמו, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם גן נעול
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
יבוא לבחי' יפת תואר זהו כא' בתולה ואיש לא ידעה שלא שלט בה הקליפה וזהו שנת"ל דזכות דיצ"מ הי' מפני שהיו מרוחקים מזנות דנא"ף בגי' ס' מ' א' ל', וז"ש נואף אשה חסר לב, וזהו שכ' בזהר דמפתה לאיתתא ונטלא נהורא, אבל הם היו מרוחקים מזה ולכן יצאו ממצרים, וזהו בתולה ואיש לא ידעה, דהנה אי' בא נחש על חוה והטיל בה זוהמא והוא שנשתלשל מגבורות קשות דק"ך צירופים דשם אלקים ומ"ח צירופי' אחרונים הם גבורות קשות, אבל גבי שרה כתי' ולא קרב אלי' שלא הי' לו קורבא אלי', וכמו"כ גבי רבקה כתי' ואיש לא ידעה היינו האיש זר לא ידעה ועי"ז יבוא לבחי' יפת תואר.
48 בא נחש על חוה : שבת קמו, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א קדש ישראל לה'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
רק שלע"ל נא' ב"פ זה, והוא כי אילו לא חטאו בחטא העגל לא נשתברו הלוחות שהי' חרות חירות מיצה"ר שנק' אבן, בחי' לב האבן, וישראל שעמדו בה"ס פסקה מהם זוהמת הנחש הקדמוני כו', וא"כ הי' הבירור בא"א לגמרי שהרי לא היו צריכים ד"ת שיחקקו לבם בחי' לב האבן, כ"א ע"ד דכתי' לע"ל והסירותי את לב האבן כו', עד לע"ל שאז גם עכשיו יהי' עיקר קיום המצות כמ"ש ושם נעשה לפניך כמצות רצונך, וכמשנ"ת מזה במ"א בענין אדם ר"ת אדה"ר ד"מ, בד"ה אוסרי וביאורו, ובד"ה כי עככ"ח, ובשארי דוכתי, ומפני שנשתברו הלוחות ובלוחות שניות הגם שבהם יש גם מדרש הלכות ואגדות כנודע מדברי הגמ' ומד"ר בזה שהטעם הוא לא מפני שחוטא נשכר כ"א מפני שלצורך הבירור שיתלבנו ויצטרפו מחהע"ג הוצרך להיות גילוי אור זה ג"כ, וע"ד דכתי' וה' יגיה חשכי שבכדי להאיר חשך היותר גס ועב עד"מ במרתף ששם האויר גס מוכרח להיות אור גדול יותר, וכך כדי להגיה החשך שגם החשך יהי' כאור נוגה כו' צ"ל נמשך מבחי' ש' הוי' דלעילא כו', ועד"ז יובן בענין לוחות שניות, שהם כפלים לתושי' כו' מפני שבהם יש בחי' תעלומות חכמה כו' שהוא לצורך בירור החשך
14 וישראל שעמדו בה"ס פסקה : שבת קמו, רע"א. ראה סה"מ תרמ"ח ע' קצח. תרס"ח ע' קלא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור וספרתם לכם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ולכן כאשר נסתלק אור התורה הנק' שעשועי' מכנס"י הוא הסתלקות הקול וממילא נתעלם הדיבור ונק' נד"ה כנ"ל, וממילא נמשך תוס' יניקה לחיצוני' וכמאמר כרחל לפני גוזזי' נאלמה, ותוס' יניקה זאת הוא שפע ה' דמים טמאים שיוצאים ממנה ולכן נד"ה בגי' זוהמא , שזהו נמשך מזוהמת הנחש שהטיל זוהמא בחוה כו' וד"ל.
59 הנחש שהטיל זוהמא בחוה : שבת קמו, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
לקוטי שיחות כרך א ויקהל שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
הדברים יובנו על־פי הידוע שחטא העגל הוא ענין חטא עץ הדעת, כמאמר רז"ל שבשעת חטא עץ הדעת ירדה זוהמה לעולם, ובשעת מתן תורה פסקה הזוהמה, ובשעת חטא העגל חזרה.
19 שבת קמו, א. זח"א נב, ב. ראה גם לעיל ע' 150.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א אדר שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
הדברים יובנו על־פי הידוע שחטא העגל הוא ענין חטא עץ הדעת, כמאמר רז"ל שבשעת חטא עץ הדעת ירדה זוהמה לעולם, ובשעת מתן תורה פסקה הזוהמה, ובשעת חטא העגל חזרה.
19 שבת קמו, א. זח"א נב, ב. ראה גם לעיל ע' 150.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג בא שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
כיון שבגילוי של חצות היתה בגלוי ההתכללות של מעלה ומטה, הכרח לומר, שגם עבודת האמונה ומסירות הנפש למעלה מטעם ודעת על ידי דם מילה ודם פסח היתה באופן כזה, שחדרה גם בכוחות הפנימיים, עד לענינים הנחותים ביותר, שלכן פעל הדבר גם למעלה, שהגילוי שלמעלה
27 כן הוא גם כללות מצות אלו, כי ב' מצות אלו – מילה ופסח – דהם מהמצות שנתנו קודם מתן תורה, שאז הי' העולם מזוהם (ראה שבת קמו, א. זח"א נב, ב), שלכן הי' אז הגזירה שתחתונים לא יעלו למעלה (שמו"ר פי"ב, ג) ולא הי' אפשר שתורה ומצות יתלבשו בגשמיות העולם, וקודם יצי"מ ומ"ת הוצרך לברר כמה פרטים מהעולם כמו שהוא בזוהמתו עדיין, וזה הי' נתינת כח להפסק וביטול הזוהמא בשעת מ"ת (משיחת ר"ח כסלו תשי"ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג שש"פ שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
לכוון למתן תורה), שבחירה זו היא גם כלפי הגוף הישראלי, שהוא שונה מגופי אומות העולם, ו(קיום של) גופים שלהם הם משלש קליפות הטמאות ו(קיום של) גופי ישראל הם מקליפות נוגה
13 שבת קמו, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג מצורע שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
ומאחר שזה בא מצד החטא – וחטא שהוא שורש ומקור לכל החטאים – לכן הדם טמא.
2 ראה שבת קמו, רע"א. זח"א נב, ע"ב. נתבאר בארוכה בד"ה ע"כ יאמרו המושלים תרצ"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד דברים שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
שורש כל החטאים הוא חטא עץ הדעת, החטא (היפך של נר מצוה ותורה אור) הביא חושך ולילה לעולם, ומכל מקום "ל"ו שעות שימשה אותה האורה", בשבת בראשית לא היה חושך – היה אור שלושים ושש שעות (מיום שישי בבוקר עד למוצאי שבת), שכן בשבת אין רושם מהחטא ומהחושך הנובע ממנו.
27 ראה שבת קמו, רע"א. זח"א נב, ב. נתבאר בארוכה בד"ה ע"כ יאמרו המושלים תרצ"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד פרקי אבות שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
כפי שמוכח מחטא עץ הדעת (החטא הראשון – מקור כל החטאים), שבא מתוך "ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה לעינים וגו'".
* ראה שבת קמו, רע"א. זח"א נב, ב. נתבאר בארוכה בד"ה ע"כ יאמרו המושלים תרצ"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו תרומה שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
אף הרושם השלילי של העבר הרחוק מאד, הזוהמה שהיתה אצל כל בני האדם מאז חטא עץ הדעת, פסקה אצלם בזמן מתן תורה.
20 שבת קמו, רע"א. זח"א נב, ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא שמות שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
3 שבת קמו, א,
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז יתרו שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
ומפני זה יש בידי יהודי היכולת והכוח לקיים באמצעות דבר גשמי מצות ה', ובאמצעות זאת להופכו לחפצא דמצוה.
54 ועפ"ז מובן שבעכו"ם אין שייך זה. וראה לעיל הערה 17. וראה שבת קמו, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד תצא שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
ב"תורה אור" מסביר אדמו"ר הזקן ש"מתו בעטיו של נחש", משום שלמרות שארבעה צדיקים אלו היו צדיקים גמורים, בכל זאת עדיין נותר בהם "איזה שמץ מזוהמת הנחש שלא יכלו להסירו מכל וכל", וכפי שהוא מסביר זאת לגבי העבודה הרוחנית של האדם, שזוהמת הנחש היא "גסות הרוח שנעשה בטבע האדם ..
25 ראה שבת קמו, רע"א. וש"נ. זח"א נב, ב. קכו, ב. זח"ב קצג, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שושן פורים, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בדף זה
ענין זה (שתוכנו היציאה מהמיצרים וההגבלות של העולם) התחיל בשעת מתן-תורה, שאז עמדו כל נשמות ישראל (אפילו נשמות הגרים), ושמעו מהקב"ה בכבודו ובעצמו "אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים ", שעי"ז ניתן הכח לכאו"א מישראל לצאת מהמיצרים וההגבלות של העולם.
36 ראה שבת קמו, רע"א. פרדר"א פמ"א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח סיון, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בדף זה
אבל אח"כ, ע"י חטא העגל חזרו ענינים אלו, אבל, דוקא עי"ז נעשה אח"כ " כפלים לתושי' ", וענין זה יהי' בשלימות בביאת המשיח, שאז יהי' גילוי נעלה יותר מבמ"ת, כמ"ש בתניא "כבר הי' לעולמים מעין זה בשעת מתן תורה", אבל עיקר הגילוי יהי' לעתיד .
66 ראה שבת קמו, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' וישב, כ"ף כסלו, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בדף זה
וראי' לזה, שהרי אמרו חז"ל שלאחרי חטא העגל חזרה כו', ורק בביאת המשיח יקויים היעוד את רוח הטומאה אעביר מן הארץ, ועז"נ אלה תולדות פרץ, תולדות מלא, כיון שדוקא בביאת המשיח (שאז יבנה ביהמ"ק השלישי) יחזור העולם להיות במילואו כמו שהי' קודם החטא, ואז יהי' האדם בתכלית השלימות.
13 שבת קמו, א. זהר ח"א נב, ב. ח"ב קצג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ט שיחת ש"פ שמיני, פרשת החודש
מקור מפורש
בדף זה
ועפ"ז יש להוסיף ביאור בהאמור לעיל שבענין ד"בחר בעולמו" יש כבר בהעלם הענין ד"בחר ביעקב ובניו" – דכיון שבתחלת הבריאה ישנו כבר הענין דבריאת אדה"ר , הרי ישנו כבר גם ענינו של יעקב , כידוע ש"שופרי' דיעקב אבינו מעין שופרי' דאדה"ר", ומה שקלקל אדה"ר ע"י החטא (שהרי בתחלת הבריאה "עולם על מילואו נברא", וע"י החטא ירדה זוהמא לעולם) – תיקן יעקב.
48 ראה שבת קמו, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
בחטא עץ הדעת – אף שהי' הציווי מלמעלה, הנה בנוגע לעולם – ירדה זוהמא לעולם .
332 שבת קמו, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, ב' סיון, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
עליהם ה"גזירה (ש)על כל הנמנין" , שמצדה אין הבדל בין צדיק לרשע (כולל גם שבט לוי שלא השתתפו בעצת מרגלים – כמובן ממ"ש בהתחלת הגזירה "אכנו גו' ואעשה אותך לגוי גדול", "אותך" דייקא, ולא אותך ושבטך**, אלא שאח"כ נחלפה ל"במדבר הזה יפלו (בנ"י) גו'" ), אלא שהוציאם הקב"ה מכלל הגזירה (ע"י השינוי באופן מנינם), כיון ש"הם שלי (מפני) שלא טעו בעגל" (ועפ"ז מתורץ מדוע נקט רש"י "שלא טעו בעגל", ולא שלא טעו במרגלים, שזהו החטא המדובר כאן );
2040 ולהעיר ממ"ש בזהר (ח"א נב, ב. קכו, ב. ח"ב קצג, סע"ב) שע"י חטא העגל חזרה לבנ"י הזוהמא שפסקה מהם במ"ת (שבת קמו, רע"א. וש"נ), אף שלא חזרה לגמרי (כדמוכח בשבת שם – ראה לקו"ש חכ"א ע' 151 הערה 52), משא"כ אצל הלוים שלא חטאו בעגל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
מצינו בשעת מתן תורה [שגם אז הי' המעמד ומצב כבתחלת הבריאה כאשר עולם על מילואו נברא , כמובן ממארז"ל על הפסוק יום הששי, מלמד שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית כו', היינו, שבמ"ת בששי בסיון נעשה אישור וחיזוק על בריאת העולם], שמצד זה שהי' אז גילוי מלמעלה ללא עבודה ויגיעה, וכמשנת"ל (ס"ה) שכללות הענין דמ"ת הי' באופן דפנים בפנים, היינו, שהפנימיות בכל הענינים ניתנה מלכתחילה מלמעלה, ללא עבודה ויגיעה באופן של בעל הנסיון, לכן נכשלו בחטא העגל.
431 ראה שבת קמו, א. זהר ח"א לו, ב. נב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שופטים, ב' אלול, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
וע"ד ארבעים יום הראשונים שהיו ברצון32; אלא שלאחריהם הי' ענין החטא – מצד אפשריות הבחירה בהיפך הטוב, ואז חזרה הזוהמא שבטלה במ"ת , והתיקון על זה הי' בארבעים יום האמצעיים שהיו שלא ברצון, ואח"כ באו הארבעים יום האחרונים שהיו ברצון.
2020 שבת קמו, רע"א. וש"נ. זהר ח"א נב, ב. קכו, ב. ח"ב קצג, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח ויאמר וגו' הנני ממטיר לכם לחם
מקור מפורש
בדף זה
בחיצוני' הלבושי' יותר כמו ענני כבוד שבמדבר שקיבלו החיצי' כו' וכה"ג גם [oldpage_דש] במזון כו' וד"ל (אך א"כ י"ל דאם הי' שרש מזון המן מבחי' פנימי' החכ' שנק' עה"ח שלמעלה מעה"ד כו' שאין שם שרש למות ורע כלל א"כ הרי [הי'] חיי' בחיות נצחי ולא הי' המות שולט בהן כלל ובאמת לא הי' כן עד מ"ת שעמדו בה"ס שאז פסקו מהן זוהמא של נחה"ק כו' ובמן א' למען אנסנו הילך בתורתי אם לא כו' (ועוד י"ל בעיקר הענין איך נעשה המן בבחי' מזון ומאכל אם הי' שרשו מבחי' המקיף דחכ' [שבכתר] ששם לא שייך בחי' אכילה כלל כמ"ש בזהר על מ"ש באתי לגני כו' אכלתי יערי כו' אבל באתרי' לאו אורחי' למיכל כו', ומ"ש אכלו ריעים זהו בבחי' חו"ב דאצי' שבאים בבחי' או"כ כו' כנ"ל) (וראי' מיו"כ ועוה"ב שאין בו אכילה ושתי' כלל).
83 מ"ת. . פסקו מהן זוהמא : שבת קמו, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בא והי' כי יביאך. להבין שרש ענין פסח ומצה
מקור מפורש
בדף זה
וזהו כמו ענין ופלגשו ושמה ראומ"ה ראו שאני בטל כו', ומזה [מ]סתעף בחי' הגבו' הקשות שבחכ' שנק' חויא דרבנן בסט' דקדושה כידוע בענין נח"ש הנחושת כו' שהוא בחי' קטנות דיסוד אבא (כידוע בענין בא נח"ש על חו"ה בחי' אחוריים דשם מ"ה ו[ב]ענין לו"ט גימ' מ"ה לווטי' וקללות שהוא אחוריים דמ"ה דחכמה דאברהם אב"ר מ"ה דקדושה וכמ"ש הפרד נא מעלי כו', וזהו כל שאינו נוקם ונוטר כנח"ש אינו ת"ח ואמנם זהו בבחי' הקדושה עדיין רק שהוא מצד בחי' הקטנות שמלא גבו' כו').
526 בא נח"ש על חו"ה : שבת קמו, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו בחודש השלישי
מקור מפורש
בדף זה
וכך הי' במ"ת שנמשך עוז לנשמה והוחלש כח הסט"א שפסקה מהן כו' וכמ"ש וירד הוי' על ה"ס שירדה שנאה לאוה"ע והי' חירות ממות כעין עוה"ב משום דעוז דתורה לעמו יתן כו' וד"ל.
171 הסט"א שפסקה מהן : ראה שבת קמו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו משה ידבר והאלקים יעננו בקול
מקור מפורש
בדף זה
וכך הי' במ"ת שעל כל דבור כו' שזהו בחי' אש דתורה כמ"ש קול ה' חוצב להבות כו' שיזכך לנשמתם מבפנים ומבחוץ עד שפסקה מהן זוהמא של נחה"ק לגמרי כידוע וד"ל.
324 שפסקה מהן זוהמא של נחה"ק : ראה שבת קמו, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ואתה תצוה את בנ"י
מקור מפורש
בדף זה
שמחשיך ומעלים על האדם וכל בריאה מצד חטא עה"ד דנמשך זוהמא של נחה"ק ואחשיך אנפי בריין כו', ויראו כ"ב לכח האלקי שבכל הברואי' בהכרה עצמי' וחושיי' דוקא כמ"ש [oldpage_966] וידע כל פעול כי אתה פעלתו כו' ולא כידיעה דעכשיו אף בנשמות צדיקי' שאינו אלא בהשגה מרחוק (שנק' השגת המציאות ולא השגת המהות וגם בנביאים (לבד משה ואבות ) א' הן במראה אליו כו' וד"ל).
427 חטא עה"ד. . זוהמא של נחה"ק : ראה שבת קמו, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי בשברי לכם מטה לחם
מקור מפורש
בדף זה
והנה כל הנ"ל נק' מטה לחם שהוא ענין לחם דתורה הנמשך מבחי' מטה שהוא בחי' עה"ח דאילנא דחיי וכמ"ש עץ חיים היא למחזיקים בה כו' [והוא בחי' יסוד אבא מקור התו' ] ונמשך בג' קווין דתורה ועבודה וגמ"ח עד שנמשך להיות בחי' מזון וחיות למקור נש"י הנק' אמונה כנ"ל [שזהו בחי' מזון מלמעלה למטה ומלמטה למעלה כנ"ל] ועי"ז פועל גילוי האמונה בבחי' דעת שהוא ענין ח"י ברכאן דצלותא שזהו עיקר הכוונה כנ"ל, ומבחי' מזון זה דעה"ח הי' נמשך באדה"ר קודם החטא שזהו ענין לעבדה ולשמרה רמ"ח מ"ע ושס"ה ל"ת כו', וכן בחי' זאת הי' בשעת לוחות הראשונות שקודם החטא העגל שאז קבלו ישראל התורה מבחי' עה"ח שלמעלה מעה"ד טו"ר אבל חטא העגל שירדו ישראל ממדריגתם ונתלבשו בעה"ד טו"ר [אבל בתחלה בעת מ"ת דעה"ד פסקו זוהמתם וכמאמר חרות על הלוחות חירות ממה"מ כו'] ואז נעשה שבירת הלוחות שזהו ענין בשברי לכם מטה לחם שהוא ענין ירידת התורה ג"כ להתלבש בעה"ד טו"ר עד שיכול להיות לימוד התורה שלא לשמה וכמאמר למשמאילים בה כו', ועוד ירמוז ענין בשברי שלא יוכל התו' להתקבל להיות מזון לנשמה כ"א ע"י השבירה שהוא ענין הפירור לחלקים קטנים שהוא ענין העלם והתלבשות התורה בריבוי ההלכות בדברים גשמיי' וכמשל הרב המשפיע שכל לתלמידו אם הוא בר שכל גדול יוכל להביא את השכל במאמר א' קצר אבל כשכלי שכל התלמיד הוא בבחי' קטנות מוכרח לחלקו לריבוי חלקים ולהשפיע לו מעט מעט כו', וזהו ענין הטחינה בלחמה דתורה שהוא ענין פירור לחלקים קטנים כו'.
84 בעת מ"ת. . פסקו זוהמתם : שבת קמו, רע"א. ראה סה"מ תרס"ח ע' קלא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר