199
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
אמנם, התכלית היא "דירה בתחתונים", אך לגבי דרגת משה, אשר לדרגה זו הוא רצה להעלות את כל בני ישראל, גם שאר הדברים של נדבת המשכן (ובמיוחד "נחושת"27) הם "תחתון" מספיק, שבאמצעותו תושלם התכלית של "דירה בתחתונים"28.
על כך השיב לו הקדוש־ברוך־הוא, שבמשכן צריך להיות גם "תחתון" כזה, ש"עשוי ליצר הרע", ואדרבה29: כאשר משתמשים בדבר הנחות ביותר כדי להקים את "צבאות ה'", כפי שעל ידי ה"מראות הצובאות" העמידו "צבאות רבות במצרים"15 – אשר צבא מצביע על עבודה של "קבלת עול"30, המאירה בגלוי דוקא כאשר יש יצר הרע וכו', ואז מתגברים31 עליו בדרך של קבלת עול32 – אלו "חביבין עלי מן הכל".
ה. דוקא על ידי הכיור – התבטלות מוחלטת
כשם שבגלוי ה"מראות הצובאות" נחותות מנדבות המשכן (כדלעיל בסעיף ג', שאין הן מוזכרות בין "פקודי המשכן"), אך למרות זאת הן "חביבין מן הכל";
כך גם הכיור העשוי מהן: למרות שהוא מהווה הכנה בלבד, ומשום כך
הערות
- 27. ראה לעיל ע' 167 ואילך.
- 28. ובדוגמת האופן ד"דירה בתחתונים" קודם (או באם לא הי') חטא עה"ד – שלא הי' שייך אז הענין ד"עשוים ליצה"ר", שהרי לא ידעו כלל שיש בזה תאוה (תו"א ה, ריש ע"ד). וע"פ הידוע שהענין ד"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" הוא כפרה על חטא העגל (תנחומא תרומה ח)* שאז נתעוררה הזוהמא דחטא עה"ד (זח"א נב, ב. וראה לעיל ע' 169 הערה 61) – י"ל, שמשה רצה שעשיית המשכן תבטל לגמרי את הפגם שנעשה ע"י חטא העגל, ועד שיהיו ישראל במדריגה דקודם חטא עה"ד (וכמו במ"ת – שפסקה זוהמתן (שבת קמו, רע"א. זהר שם)), ולכן מאס בהמראות שעשויין ליצה"ר בחי' אספשא"מ (וראה זהר שם, שבשעת מ"ת כשפסקה זוהמתן "מתנהרין באספקלריא דנהרא", משא"כ אחר חטא העגל).
- 29. ראה בארוכה ד"ה באתי לגני תשל"א בביאור העילוי ד"דירה בתחתונים" שע"י העבודה עכשיו (לאחרי החטא והתשובה) לגבי כמו שהי' קודם (או באם לא הי') חטא עה"ד.
- 15.
- 30. ראה המשך דיום ההילולא פ"י ואילך. וראה גם ד"ה בעצם היום הזה תש"א (נדפס בקונט' עז – בסמיכות להקונטרסים דהמשך הנ"ל). ולהעיר מזה שבתחלת המאמר בעצם היום הנ"ל, מובאה הוכחה להפי' צבא מהכתוב "אשר צבאו פתח אהל מועד" שנאמר גבי מראות הצובאות. וראה הערה 32.
- 31. וגם הנחשת שבכיור רומז לענין התוקף – מצחך נחושה (ישעי' מח, ד), העבודה דעז כנמר (אוה"ת פרשתנו ע' א'תתקלח (בשוה"ג). ויקהל ע' ב'רכח).
- 32. ולהעיר, שגם הבאת מראות הצובאות לנדבת המשכן, הי' באופן דאתכפיא וקב"ע, וכל' רש"י (לח, ח) "ואף אותן לא עכבו". ובזה יומתק מה שהענין ד"צבא" נאמר (לא רק בענין המראות עצמם – "מראות הצובאות", אלא) גם גבי הבאת המראות לנדבת המשכן – "אשר צבאו פתח אהל מועד".
- . ובפרט הכיור שענינו הי' "לרחוץ אותו עון" (ש"ך עה"ת פרשתנו ל, יח), אלא שמשה רצה שרחיצת העון תהי' באופן שלא יהיו שייכים להזוהמא (וכמו "פסקה זוהמתן" בשעת מ"ת). וע"ז אמר לו הקב"ה שאמיתית העילוי הוא – הפיכת (היצה"ר ו)החטא עצמו לזכיות (ראה הערה הבאה והערה 33).
מדרש תנחומא, תרומה ח׳ - הטקסט מספריא
וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם (שמות כה, כח). אֵימָתַי נֶאֶמְרָה לְמֹשֶׁה הַפָּרָשָׁה הַזּוֹ שֶׁל מִשְׁכָּן, בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים עַצְמוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁפָּרָשַׁת הַמִּשְׁכָּן קוֹדֶמֶת לְמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי שַׁלּוּם: אֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ לֹא תֵדָע (משלי ה, ו), מְטֻלְטָלוֹת הֵן שְׁבִילֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה וּפָרָשִׁיּוֹתֶיהָ. הֱוֵי, בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים נֶאֱמַר לְמֹשֶׁה וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ.
מִנַּיִן? שֶׁכֵּן עָלָה מֹשֶׁה בְּשִׁשָּׁה בְּסִיוָן, וְעָשָׂה אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה, וְעוֹד עָשָׂה אַרְבָּעִים, וְעוֹד עָשָׂה אַרְבָּעִים, הֲרֵי מֵאָה וְעֶשְׂרִים. וְאַתָּה מוֹצֵא, שֶׁבְּיוֹם הַכִּפּוּרִים נִתְכַּפֵּר לָהֶם, וּבוֹ בַּיּוֹם אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם, כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ כָּל הָאֻמּוֹת שֶׁנִּתְכַּפֵּר לָהֶם עַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל. וּלְכָךְ נִקְרָא מִשְׁכַּן הָעֵדוּת (שמות לח, כט), שֶׁהוּא עֵדוּת לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹכֵן בְּמִקְדַּשְׁכֶם.
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: יָבֹא זָהָב שֶׁבַּמִּשְׁכָּן וִיכַפֵּר עַל זָהָב שֶׁנַּעֲשָׂה בּוֹ אֶת הָעֵגֶל, שֶׁכָּתוּב בּוֹ: וַיִּתְפָּרְקוּ כָּל הָעָם אֶת נִזְמֵי הַזָּהָב וְגוֹ' (שמות לב, ג). וּלְכָךְ מִתְכַּפְּרִין בַּזָּהָב, וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם זָהָב. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כִּי אַעֲלֶה אֲרֻכָה לָךְ וּמִמַּכּוֹתַיִךְ אֶרְפָּאֵךְ (ירמיה ל, יז).
רש"י על ישעיהו ל״ח:ח׳ - הטקסט מספריא
הִנְנִי מֵשִׁיב. אֲחוֹרַנִּית עֶשֶׂר מַעֲלוֹת אֶת הַצֵּל אֲשֶׁר יָרְדָה:
צֵל הַמַּעֲלוֹת. כְּמִין מַדְרֵגוֹת, עֲשׂוּיוֹת כְּנֶגֶד הַחַמָּה, לִבְחוֹן בָּהֶם שְׁעוֹת הַיּוֹם כְּעֵין אוֹרְלוֹגִין שֶׁעוֹשִׂין הָאֻמָּנִין:
אֲשֶׁר יָרְדָה. מִהֲרָה לֵירֵד, וְנִתְקַצֵּר הַיּוֹם עֶשֶׂר שָׁעוֹת בְּיוֹם שֶׁמֵּת אָחָז כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהוּ מַסְפִּידִין אוֹתוֹ, וְעָלוּ עַכְשָׁיו לַאֲחוֹרֵיהֶם בְּיוֹם שֶׁנִּתְרַפֵּא חִזְקִיָּהוּ, וְנִתּוֹסְפוּ עַל הַיּוֹם עֶשֶׂר שָׁעוֹת (סנהדרין צו א):
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.