86

"לשנה הבאה בארעא דישראל... בני חורין".

לכן אפשר עתה לקיים את מצות סיפור יציאת מצרים בלילה זה ואת "חייב אדם להראות את עצמו כאילו הוא עתה יוצא משעבוד מצרים" בשלימות. ואדרבה, על־ידי קיום מצוה זו באופן של "כאילו הוא... יוצא משעבוד מצרים" הוא יוצא ממצב של שעבוד מצרים עד למצב של בני חורין. כידוע⁶³ שמאז יציאת מצרים ועד לגאולה העתידה, יוצאים כל הזמן ממצרים.

נקודה כללית זו, המודגשת מיד בתחילת "מגיד" כדי להסיר את השאלה שלעיל, מפורטת יותר בסיפור יציאת מצרים, לאחר שאלת מה נשתנה, כדלהלן.

יא. מטרת גלות מצרים – זיכוך העולם

כידוע, אומרים חז"ל⁶⁴, שהקדוש־ברוך־הוא נתן לאברהם את הברירה: "במה אתה מבקש שישתעבדו בניך בגיהנם או בגלות", ואברהם – או הקדוש־ברוך־הוא, לפי שתי הדיעות השונות⁶⁵ – בחר בגלות במקום גיהנם.

מכך מובן, שתוכן הגלות, וגלות מצרים, דומה לתוכן של ענין הגיהנם – מירוק וכפרת החטא.

החטא, שעליו נזקקו למירוק ולכפרה, היה שורש כל החטאים, החטא הראשון⁶⁶ – חטא עץ הדעת, שגרם לסילוק השכינה מהארץ לרקיע⁶⁷. לפיכך נאמר על מירוק החטא לאברהם, כי לאחר חטא עץ הדעת, שגרם להסתלקות השכינה מהארץ לרקיע, היו עוד ששה חטאים שכל אחד מהם גרם לסילוק השכינה מרקיע לרקיע, עד לרקיע השביעי. והראשון שהתחיל להחזיר את השכינה מלמעלה למטה היה אברהם אבינו, שהורידה מרקיע שביעי לשישי⁶⁷. לכן נאמר דוקא לו, ששלימות המירוק של החטא, שבאמצעותו תהיה השכינה למטה כלפני החטא, יתבצע על־ידי גלות מצרים.

אילו זכו, היתה גלות מצרים הגלות האחרונה והיחידה, והגאולה ממצרים היתה שלימה, "ולא היה גלויות ולא מלאך המות שולט בהן"⁶⁸, כלפני החטא.

אבל למעשה, לא הביאה גלות מצרים לכפרה המושלמת⁶⁹, כדלהלן,