שיוך משוער לקטע
לקוטי שיחות כרך לג י"ב י"ג תמוז שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
מסור לבני אדם, שבשכלם יכריעו שענינים מסוימים אלה ביהדות הם חובה, משא"כ ענינים אחרים — אלא כל פרט ופרט שבתורה, עד לחידוש של תלמיד ותיק, ואפילו מנהגי ישראל שנתחדשו בדורות האחרונים (ונתקבלו ברוב תפוצות ישראל) — ה"ה חלק מתורתנו הקדושה, שהיא תורת ה', תורה מן השמים, שניתנה למשה מסיני (כי אפילו מנהג ישראל — תורה הוא).
7 ראה מגילה יט, ב. ירושלמי שם פ"ד ה"א. ירושלמי פאה פ"ב ה"ד. שמו"ר ספכ"ח. שם רפמ"ז. ויק"ר רפכ"ב. ועוד. וראה לקו"ש חי"ט ע' 252 הערה 21.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו ר"ח שבט ר"ח שבט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
והטעם שענין זה נעשה ע"י משה רבינו דוקא הוא, כי כל עניני תורה נמסרו לבנ"י ע"י משה דוקא, "משה קבל תורה מסיני" , ועד שאמרו חז"ל ד"כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש הכל נאמר למשה מסיני" .
29 ראה מגילה יט, ב. ירושלמי פאה פ"ב ה"ד. שמו"ר רפמ"ז. ועוד. — וראה הנסמן בלקו"ש חי"ט ע' 252 הערה 20, 21.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו תשא שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
שמועה או הלכה למשה מסיני וכיו"ב, שבזה אין חידוש שאומר ממי קיבל שמועה זו, אלא גם בדברים התלויים בסברא, שתלמיד ותיק חידש ע"י א' מהמדות שהתורה נדרשת בהן, או ע"י סברות בעומק טעמי ההלכות, הרי את היסוד ו"דרך הלימוד" קיבל מרבו (וכיו"ב), ולכן יש ענין להזכיר את שם רבו.
44 ראה מגילה יט, ב. ירושלמי פאה פ"ב ה"ד. שמו"ר פרשתנו רפמ"ז (ועוד — נסמנו בלקו"ש חי"ט ע' 252).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז קדושים שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
לדעת רש"י והרמב"ן מצוות החינוך (מדרבנן) היא "לאו מצוה דידיה (של הקטן ) אלא דאבוה (של אביו), שאיהו לא מיחייב במצוות כל עיקר", ולכן אין קטן יכול להוציא גדול ידי חובתו בברכת המזון וכדומה, אף כאשר הגדול חייב בכך רק מדרבנן, לעומת זאת, לדעת ה"תוספות" והר"ן, קטן שהגיע לגיל חינוך חייב בכך מדרבנן, ולפיכך הוא יכול להוציא ידי חובתו דרבנן, כשאכל שיעור.
20 מלחמות ה' ברכות כ, ב. רמב"ן הובא בר"ן ספ"ב דמגילה ד"ה חוץ . ריטב"א מגילה יט, ב ד"ה הכל . ר"ן קידושין לא, א ד"ה וגרסינן. וראה רשב"א (ריטב"א) סוכה לח, א ד"ה גמרא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט דברים שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
התורה שבעל־פה היא התורה כפי שירדה להבנתו והשגתו של האדם, כפי שהיא מתגלה ומועברת באמצעות חכמי ישראל שבכל דור ודור, ולגביה צריך להיות "לאפשא לה" – הלומדה צריך לייגע את שכלו כדי לחדש בה, לעומת התורה־שבכתב, שבה נאסר כל יתיר וחסר.
40 דכל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש ניתן למשה מסיני (ראה מגילה יט, ב. ירוש' פאה פ"ב ה"ד. ועוד. נסמן לקמן ע' 272).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט ח"י אלול שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וזהו אחד ההסברים למאמר חז"ל כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש הכל ניתן למשה בסיני" , שהרי לכאורה יש כאן סתירה:
20 ראה מגילה יט, ב. ירושלמי פאה פ"ב ה"ד. שמו"ר רפמ"ז. ויק"ר רפכ"ב. קה"ר פ"א, ט (ב). פ"ה, ח (ב). ועוד. וראה הנסמן בהערה הבאה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט חג הסוכות שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
[ובמיוחד לפי דברי ה"ראשונים" הסוברים שלמרות שחובת החינוך של קטן שהגיע לחינוך מוטלת על המחנך, בכל זאת אין הקטן פטור, אלא הוא נקרא חייב במצות מצד מצות החינוך ]
22 תוד"ה ור"י ברכות טו, א. ד"ה עד – שם מח, א. ד"ה ור"י מגילה יט, ב. וראה כס"מ להל' חו"מ פ"ו ה"י שכ"נ מר"ן מגילה שם. ועוד. וראה בהנסמן בהערה הקודמת.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט שמח"ת שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
[כלומר, לא רק שחייבים לבצע את ה"גזירות והתקנות והמנהגות" שחידשו חכמים, אלא שהם נעשים חלק מן התורה , כפי שמצוי הביטוי, כנ"ל, על מנהגי ישראל, (ואפילו מנהגים שאינם קשורים ל"בית דין הגדול") ש"מנהג ישראל תורה הוא"].
49 ראה מגילה יט, ב: שהראהו הקב"ה למשה .. מה שהסופרים עתידין לחדש מאי ניהו מקרא מגילה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו שמות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ויש לומר, שגם משום כך אומרים חז"ל "כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש הכל נאמר למשה מסיני" – כי לא תיתכן תוספת אמיתית בתורה.
37 ראה מגילה יט, ב. ירושלמי פאה פ"ב ה"ד. ובכ"מ (נסמנו בלקו"ש [המתורגם] ח"ד ע' 70. חי"ט [המתורגם] ע' 271. ועוד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח מטות שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
כפי שאנו מוצאים לגבי התורה, שמשה קיבל תורה מסיני ומסרה..., וכל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש הכל ניתן למשה מסיני .
37 ראה מגילה יט, ב. ירושלמי פאה פ"ב ה"ד. ועוד (ראה הנסמן בלקו"ש [המתורגם] חי"ט ע' 271 הערות 20־21. ועוד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט נצו"י שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, ה
מתוך מילה או אפילו אות בתורה – נובעת אריכות בתורה שבעל פה, ומן האריכות של התנאים – נובעת אריכות גדולה יותר של האמוראים, וכך הלאה – עד "לאפשה לה" (=להרבות ולחדש בה) של תלמיד ותיק, אשר כל זה הופך לחלק מהתורה שבעל פה, וכמאמר חז"ל "כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש הכל ניתן למשה בסיני" .
27 ראה מגילה יט, ב. ירושלמי פאה פ"ב ה"ד. שמו"ר רפמ"ז. ויק"ר רפכ"ב. ובכ"מ. וראה הערה 33.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
הוא, ה"מחדש בתורה" האמיתי ("דער אמת'ער מחדש בתורה"), שבכל בוקר מברך ברכת התורה מתוך תענוג מיוחד ("מיט גאָר אַן אַנדער געשמאַק"), בחשבו לעצמו שדברי חז"ל אודות "מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש" (ש"נאמר למשה מסיני" ) מכוונים בודאי אליו , ו"למי יחפוץ המלך לעשות יקר יותר ממנו"...
79 ראה מגילה יט, ב. הנסמן בלקו"ש חי"ט ע' 252.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
גם צריך להבין מ"ש ואהי' אצלו גו', אהי' לשון עתיד, הרי ענין זה נאמר (במארז"ל הנ"ל שבו נזכר לשון הכתוב) בזמן האמוראים, או עכ"פ בזמן מ"ת, שהרי כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש ניתן למשה מסיני , וא"כ, הול"ל בלשון עבר (הייתי), ולמה נאמר בלשון עתיד (אהי').
749 ראה מגילה יט, ב. שמו"ר רפמ"ז. מקומות שצויינו בלקו"ש חי"ט ע' 252.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יו"ד שבט ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכן הוא גם לאחרי זמנו של ר"ע, בכל דור ודור – כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש (נאמר למשה מסיני ), שזהו חידושו שלתלמיד ותיק, כיון שענין זה נאמר למשה בסיני רק בכללות, ונתגלה ע"י תלמיד ותיק.
104 ראה מגילה יט, ב. ירושלמי פאה פ"ב ה"ד. שמו"ר רפמ"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ואמרו מילי דאפילו בימי יהושע בן נון לא איתמר כוותייהו"), שזהו מצד מעלת היין שעי"ז יצא סוד, ובנדו"ד – גילוי הסוד שבנשמה, ועד לסוד שבסוד, שזהו עצם הנשמה.
75 בימי יהושע דייקא, כי בימי משה ידעו כל הענינים, שהרי כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש נאמר למשה מסיני (ראה מגילה יט, ב. ירושלמי פאה פ"ב ה"ד. שמו"ר רפמ"ז. ועוד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"ג כסלו, מבה"ח טבת, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
– ובזה יובן מאמרז"ל "מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש כבר נאמר למשה מסיני" , דלכאורה, אם הדבר כבר נאמר למשה מסיני , מדוע הוצרך אותו "תלמיד ותיק" לחדשו?
39 ראה מגילה יט, ב. ירושלמי פאה פ"ב ה"ד. שמו"ר רפמ"ז. ועוד. וראה לקו"ש חי"ט ע' 252 ואילך. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
והיינו, שע"י לימוד התורה לשמה, זוכה שיתגלו לו ענינים שניתנו למשה מסיני – כמארז"ל "כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש הכל ניתן למשה מסיני" – ולא נתגלו עד עתה, היינו, שאין זה אלא שניתנו למשה , אבל לא בהשגה בגילוי, אלא בהעלם, והתגלותם היא ע"י תלמיד ותיק דוקא.
57 ראה מגילה יט, ב. ירושלמי פאה פ"ב ה"ד. שמו"ר רפמ"ז. ועוד. וראה גם לקו"ש חי"ט ע' 252 ואילך. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ובמה האמינו בו במעמד הר סיני, שעינינו ראו ולא זר ואזנינו שמעו ולא אחר האש והקולות והלפידים, והוא נגש אל הערפל והקול מדבר אליו ואנו שומעים משה משה לך אמור להן כך וכך" – החל מ"אנכי הוי' אלקיך" ושאר עשרת הדברות, תורה שבכתב ותורה שבעל-פה, עד "כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש" .
53 ראה מגילה יט, ב. ועוד (נסמן בלקו"ש חי"ט ע' 252).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ז שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
והטעם לזה – כיון שלא זו הדרך להתקשר בהדבקות בה' אלקיכם, נותן התורה, שאז מקבלים את התורה באופן ש"כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש הכל ניתן למשה בסיני" .
279 ראה מגילה יט, ב. ירושלמי פאה פ"ב ה"ד. שמו"ר רפמ"ז. ועוד. הנסמן בלקו"ש חי"ט ע' 252.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמות, מבה"ח שבט, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
[(כ"ק אדמו"ר שליט"א אמר בבת-שחוק:) הנני אומר "נתחדשו" – בהתאם להמבואר בקונטרס עץ החיים ע"ד הצחות, ש"חידושים" אמיתיים הם חידושים שלא נאמרו בסיני , שהרי דברים שכבר נאמרו למשה מסיני (כמאמר חז"ל "מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש כבר נאמר למשה מסיני" ) אינם "חידושים" אמיתיים...
53 ראה מגילה יט, ב. ירושלמי פאה פ"ב ה"ד. שמו"ר רפמ"ז. ועוד. וראה בהנסמן בלקו"ש חי"ט ע' 252.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, ה
הענינים שמחדשים בתורה – אינם דבר חידוש מעיקרו, שהרי "כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש ניתן למשה מסיני" , אלא שענינים אלו ניתנו באופן של כללים, וה"חידושים" הם התגלות הפרטים הכלולים בהכללים.
40 ראה מגילה יט, ב. ירושלמי פאה פ"ב ה"ד. שמו"ר רפמ"ז. ויק"ר רפכ"ב. קה"ר פ"א, ט (ב). פ"ה, ח (ב). ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ז שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
– שהרי דבר שנאמר למשה מסיני , כמארז"ל כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש נאמר למשה מסיני , הוא כבר דבר ישן .
147 ראה מגילה יט, ב. ירושלמי פאה פ"ב ה"ד. שמו"ר רפמ"ז. ועוד. הנסמן בלקו"ש חי"ט ע' 252.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
מ"מ, בנוגע לתורה , הנה בחמלת ה' ישנה תנועה הפכית – שמזמן לזמן הולך וניתוסף בתורה לגבי מה שהי' עד עתה, ע"י "תלמיד ותיק" שמחדש חידושים בתורה כהלכה (דאל"כ, אינו "תלמיד ותיק"), ומגלה מה שנאמר למשה מסיני , וכדאיתא בזהר שבכל יום צריך להיות ענין של הוספה בתורה, "לאפשא לה".
215 ראה מגילה יט, ב. ירושלמי פאה פ"ב ה"ד. שמו"ר רפמ"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשח"י שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ועד"ז גם עתה, ישנו ה"שולחן-ערוך" שמורה לכל אחד עבודתו ומשאו, ובכלל זה הם אלו שלומדים השו"ע ועומדים בדרגא ד"תלמיד ותיק" שעתיד לחדש מה שנאמר למשה מסיני – להדליק ולהאיר את ה"חצר" וה"עיר" שלו, ולאחרי כן, בהזמנים הפנויים, לעשות גם ענינים שאפשר לעשותם ע"י אחרים, שאינם עבודתו העיקרית.
87 ראה מגילה יט, ב. ירושלמי פאה פ"ב ה"ד. שמו"ר רפמ"ז. ועוד. הנסמן בלקו"ש חי"ט ע' 252.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
המשך השיחה – שהכח לחיבור ב' הפכים אלו (גשמיות ואלקות) הוא מהר סיני, "דמכיך מכל טוריא", חיבור ב' ההפכים דהגבהה ושפלות בעבודה, ולכן נאמר דוקא במצות שמיטה "בהר סיני"; וזהו "משה קבל תורה מסיני", שהטעם שקבלת התורה היתה ע"י משה הוא לפי שבמשה עצמו היו ב' הפכים אלו – הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א, ונדפס בלקו"ש ח"א ע' 276 ואילך.
24 וכדאיתא במפרשים (ראה "ביאורים לפרקי אבות" (קה"ת תש"ס) ח"א ס"ע 28 ואילך. וש"נ) שמשה למד מהר סיני את ענין הביטול. ועד"ז בנוגע לכל "מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש" , שעליו להיות בבחי' הביטול דסיני, ואזי זוכה הוא שחידושיו יהיו מאלו שנאמרו למשה מסיני (ראה מגילה יט, ב. ועוד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ומסיים בכתבי האריז"ל, שכיון שמשה רבינו כולל את כל ששים ריבוא נשמות ישראל (שלכן הי' שקול כנגדם), כולל הוא גם את כל ששים ריבוא הפירושים שבפרד"ס התורה, ולכן אמרו רז"ל שכל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש (בכל ששים ריבוא הפירושים שבתורה) נאמר למשה מסיני .
68 ראה מגילה יט, ב. ירושלמי פאה פ"ב ה"ד. שמו"ר שבהערה 30 ובשוה"ג. ועוד. הנסמן בלקו"ש חי"ט ע' 252.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט, ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, ה
בהמשך הענין - שע"ד הנ"ל בנוגע למשנה תורה הוא גם ביחסלכל החידושי תורה שנתגלו ע"י התנאים והאמוראים והת"ח שבכל דור ודור, ש"כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש בתורה הכל ניתן למשה מסיני" , ובמילא, כל החידושי תורה של הת"ח הם דבר הוי' ממש (כפי שנתלבש בהשגתם ודעתם) - אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:]
47 ראה מגילה יט, ב. הנסמן בלקו"ש ח"ד שם הערה 11.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ידוע שבמתן-תורה ניתנו כל עניני התורה, גם אלה שנתגלו לאח"ז, כמארז"ל כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש ניתן למשה מסיני , ועד שגם טעמי תורה שיתגלו לעתיד לבוא ניתנו למשה מסיני .אבל אעפ"כ, אינו דומה החידוש שתלמיד ותיק עתיד לחדש לטעמי תורה שיתגלו לעתיד לבוא - כי, החידוש של תלמיד ותיק הוא מן הכלל אל הפרט, היינו, שבמ"ת ניתן בדרך כלל, והתלמיד ותיק מגלה (מפרט) את הפרט מן הכלל, משא"כ טעמי תורה שיתגלו לעתיד לבוא אינם התגלות הפרט מן הכלל, אלא ע"ד ובדוגמת המבואר במאמרו של כ"ק מו"ח אדמו"ר בענין עילה ועלול שהוא בדרך שינוי ממהות למהות.
18 מגילה יט, ב. וראה בהנסמן בלקו"ש חי"ט ע' 252.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"א שיחת אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
עבורו מספיק גם ענין שהוא מדרבנן, ואפילו דקדוק קל של דברי סופרים, עד ל"חומרא" שבדברי האחרונים, ש"כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש נאמר למשה מסיני" ; וכיון שזהו רצונו של הקב"ה – אין אצלו נפק"מ אם זוהי פעולה של חטיבת עצים או שאיבת מים, או ענין עיקרי שבתורה.
168 ראה מגילה יט, ב. ירושלמי פאה פ"ב ה"ד. שמו"ר רפמ"ז. ועוד. הנסמן בלקו"ש חי"ט ע' 252.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
והיינו, לפי שכללות הענין דלימוד התורה הוא באופן ד"תען לשוני אמרתך" , כעונה אחר הקורא , וכמבואר בלקו"ת בפירוש הלשון "איתמר", "שממילא איתמר ונדבר כו'", והיינו, שאין זה אלא מה שחוזרים על דברי הקב"ה, דכל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש נאמר למשה מסיני , ולכן, כאשר "נזכרים" ע"י לימוד התורה, אזי "ונעשים" ע"י קיום המצוות, בבחינת "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה"36.
42 ראה מגילה יט, ב. ועוד. הנסמן בלקו"ש חי"ט ע' 252.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
חדשה ("אַ נייער מענטש") , אלא יש צורך להתבונן ולשים לב גם לפרטי הענינים – כל פרטי הענינים שעבר על רצון העליון, החל מענינים המפורשים בתושב"כ, ועד להענינים ד"כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש", שגם הם ניתנו למשה מסיני .
845 ראה מגילה יט, ב. ועוד. הנסמן בלקו"ש חי"ט ע' 252.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ב"ה. נוסח המברק שהואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לשלוח לאנ"ש שי' בכל מרחבי תבל לקראת חג השבועות, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וזהו אחד הביאורים במאמר רז"ל "כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש נאמר למשה מסיני" – דלכאורה הרי זה דבר והיפוכו:
1337 ראה מגילה יט, ב. ירושלמי פאה פ"ב ה"ד. שמו"ר רפמ"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אוריאן תליתאי כו' לעם תליתאי , כן הוא במ"ת בכל שנה ושנה, וגם בכל יום ויום, דנוסף לכך שכל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש ניתן למשה מסיני , הרי אמרו רז"ל בכל יום יהיו בעיניך כחדשים , וכל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו , ולכן אמרו מה להלן באימה ביראה כו' אף כאן כו' , כי גם עסק התורה שבכל אדם ובכל זמן הוא דבר ה' ממש שנאמר למשה מסיני וכאילו קבלה היום מהר סיני , על מנת ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים כו' באהבה .
97 ראה מגילה יט, ב. ירושלמי פאה פ"ב ה"ד . שמו"ר רפמ"ז. וראה לקו"ש חי"ט ע' 252. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ותיק עתיד לחדש" (שאף ש"ניתן למשה מסיני" , הרי גם לאחרי הנתינה צריך התלמיד ותיק לחדש זאת ), החל מהתלמיד (המקבל) הראשון, משה רבינו, שמוסיף ומחדש בתורה, שענין זה שייך בתושבע"פ דוקא.
1708 ראה מגילה יט, ב. ירושלמי פאה פ"ב ה"ד. שמו"ר רפמ"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ודרך זו בעבודה – ביאר הבעש"ט בפסוק "כי תראה חמור וגו'" [דאף שפסוק זה ישנו כבר מקדמת דנא, הרי זה כמו כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש שכבר נאמר למשה מסיני , אלא שעד אז הי' בהעלם, ועד"ז בנדו"ד, שענין זה הי' בהעלם עד שהגיע הזמן ובא הבעש"ט – תלמיד ותיק – וגילה זאת], וכבר נדפסו הדברים ע"פ מה שסיפר רבינו נשיאנו , והרי ידוע פתגם הצ"צ שדבר שבדפוס הוא לדורי דורות .
426 ראה מגילה יט, ב. ירושלמי פאה פ"ב ה"ד. שמו"ר רפמ"ז. ועוד. הנסמן בלקו"ש חי"ט ע' 252.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
"אנכי הוי' אלקי ך ", וזוהי התחלת עשרת הדברות, שבהם נכללת כל התורה כולה, וכדרשת הגמרא על הפסוק "אשר כתבתי להורותם", ועד ש"כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש נאמר למשה מסיני" , והיינו, שהתורה עצמה מעידה שזהו חידוש של "תלמיד ותיק" שעתיד לחדש אלפי שנה לאחרי מ"ת, ו"תלמיד ותיק" נוסף מחדש דין אחר, ועד שיכולה להיות מחלוקת ב"ה וב"ש, מחלוקת הזוגות163, ומחלוקת אביי ורבא – מחלוקת ע"ג מחלוקת.
230 ראה מגילה יט, ב. ירושלמי פאה פ"ב ה"ד. שמו"ר רפמ"ז. ועוד. הנסמן בלקו"ש חי"ט ע' 252.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
הן אמת שמצד תושב"כ וכן מצד "הלכה למשה מסיני" שייך הענין ד"ויחן", לשון יחיד, אבל במ"ת ניתנו כל עניני התורה – כדברי הגמרא בפירוש הכתוב "ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם", דקאי על כל עניני התורה, "שכולם נתנו למשה מסיני" – כולל גם הענינים השנויים במחלוקת, שאמנם "אלו ואלו דברי אלקים חיים" , אבל אעפ"כ, הרי זה לשון רבים, ובאופן של מחלוקת, כמו ב"ש מחמירים וב"ה מקילים, ככל חילוקי הדעות שבתושבע"פ במשך כל הדורות, ולכאורה לא שייך בזה הענין ד"ויחן" לשון יחיד?!
801 ברכות ה, א. וראה גם מגילה יט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח*, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
[ומה שמצינו כו"כ פעמים בגמרא "אמר ר' פלוני בשם ר' פלוני", עד כמה דורות כו' – הא גופא דורש ביאור, שהרי כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש נאמר כבר למשה מסיני , וממילא ידעו זאת כבר, ולמה הוצרכו להזכיר את שמו של מי שמסר את השמועה בשם בעל השמועה הראשון].
1458 ראה מגילה יט, ב. ירושלמי פאה פ"ב ה"ד. שמו"ר רפמ"ז. ועוד. הנסמן בלקו"ש חי"ט ע' 252.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכמו כל הענינים שתלמיד ותיק עתיד לחדש, שלהיותו "תלמיד ותיק", הרי הענינים שאומר ניתנו למשה מסיני , אלא שהיו בהעלם, והוא מגלה אותם מן ההעלם אל הגילוי.
1192 ראה מגילה יט, ב. ירושלמי פאה פ"ב ה"ד. שמו"ר רפמ"ז. ועוד. הנסמן בלקו"ש חי"ט ע' 252.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג-השבועות, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ומבאר בלקו"ת שם, שתיבת האלה (הדברים האלה) הוא הוראה על דבר הנראה ונגלה באתגליא, וזהו את כל הדברים האלה, שקאי על כללות התורה שנתגלתה בתושב"כ ובתושבע"פ עד כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש , שכל הדברים האלה ניתנו בהר סיני בשעת אמירת עשה"ד.
86 ראה מגילה יט, ב. ירושלמי פאה פ"ב ה"ד. שמו"ר רפמ"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
– ע"ד מארז"ל "כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש נאמר למשה מסיני" , היינו, שזהו חידוש שלו (כדיוק הלשון "עתיד לחדש "), אבל, אימתי נחשב לחידוש של "תלמיד ותיק", כש"נאמר למשה מסיני" –
479 ראה מגילה יט, ב. ועוד. הנסמן בלקו"ש חי"ט ע' 252.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכיון שכן הוא בפורים, הרי זה גורר אחריו גם את חנוכה, אע"פ שבו אין הענין ד"עד דלא ידע" – כיון שחנוכה ופורים קשורים זב"ז ("גייען צוזאַמען") , להיותם שני הימים טובים שניתוספו לאחרי שניתנו חמשה חומשי תורה (שלכן מצינו שמדגישים במיוחד "מקרא מגילה" בנוגע לענינים ש"הראהו הקב"ה למשה" במעמד הר סיני).
816 מגילה יט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אמרו רז"ל "כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש בתורה הכל ניתן למשה מסיני" .
935 ראה מגילה יט, ב. ירושלמי פאה פ"ב, ה"ד. שמו"ר רפמ"ז. ויק"ר רפכ"ב. קה"ר פ"א, ט. פ"ה, ח. שו"ת רד"ך בית ה' חדר ג'. תורת העולה ח"ג, פנ"ה. הקדמת הש"ך עה"ת. אור תורה להה"מ ר"פ תולדות. אגה"ק קו"א ד"ה ולהבין פרטי ההלכות (תניא קנט, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, ה
ואפילו לפי מ"ש בירושלמי על הפסוק "מזה ומזה הם כתובים", "בין כל דיבור ודיבור דקדוקי' ואותיותי' של תורה" (שבלוחות נכללו כל תושב"כ ותושבע"פ, ועד כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש שניתן למשה מסיני ) – הרי הלשון בזה הוא "כתובים", שזהו רק ענין של כתיבה.
1793 ראה מגילה יט, ב. ועוד. הנסמן בלקו"ש חי"ט ע' 252.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
הרי זה מקיים מצות ולמדתם, ולפיכך כל עם הארץ מברך ברכת התורה כו'", ולא כמו בתושבע"פ ש"אם אינו מבין הפירוש אינו נחשב לימוד כלל" ), אלא גם באותיות דתושבע"פ, משנה וגמרא וכו', עד לכל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש שנאמר למשה מסיני – שגם אמירת אותיות אלו הם באותו סגנון כפי שנאמרו ע"י הקב"ה, שהוא מדוייק בקדימה ואיחור כו', ואין לשנות מסגנון התנא שדבר ה' הי' בפיו.
2637 ראה מגילה יט, ב. ועוד. הנסמן בלקו"ש חי"ט ע' 252.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש הכל ניתן למשה מסיני" , אבל מי שמחדש דבר שאינו אמיתי, אין זה נכלל ב"הכל ניתן למשה מסיני" , ובמילא הרי זה "חידוש" אמיתי!...
2380 ראה מגילה יט, ב. ועוד (נסמן בלקו"ש חי"ט ע' 252).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
דהנה, בתושב"כ, הרי מלבד הענין דלא תוסיפו ולא תגרעו, יש בזה גם הענין שכל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש נאמר למשה בסיני , דקאי גם על מה שמחדש בפירושי תושב"כ בסוד רמז דרוש ואפי' בפשט הכתובים, וכמ"ש הרשב"ם שהודה לו רש"י שאילו הי' לו פנאי הי' צריך לעשות פירושים אחרים לפי הפשטות המתחדשים בכל יום.
1449 ראה מגילה יט, ב. ירושלמי פאה פ"ב ה"ד. שמו"ר רפמ"ז. לקו"ש חי"ט ע' 252. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז (מאמר ב), ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
בכתוב ומספר את רובע ישראל, דקאי על התורה, שעם היותה למעלה מהתחלקות ופרטים, ה"ה באה גם בהתחלקות ומתלבשת בכמה פרטים ופרטי פרטים, עד לעלמות אין מספר, אלו מימרות האמוראים (שבהם נתבארו פרטי המצוות), עד לכל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש (שניתן למשה מסיני , ואעפ"כ מחדש התלמיד ותיק את התגלות הפרט מן הכלל, כמבואר בכ"מ ).
149 ראה מגילה יט, ב. ירושלמי פאה פ"ב ה"ד. שמו"ר רפמ"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשמ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
[דזהו גם הביאור במארז"ל כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש הכל ניתן למשה מסיני (כמאמר משה קיבל תורה מסיני כו' היינו שמשה קיבל כל התורה), כי הענינים שנמסרו ע"י משה יש מהם – בהעלם בתכלית, והתלמיד ותיק מחדשם, מגלה ענינים אלו].
56 ראה מגילה יט, ב. ובכ"מ. לקו"ש שם. וש"נ .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום שמחת תורה ה'תשמ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
שגם הם ניתנו בסיני , כמאמר כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש ניתן למשה מסיני .
10 ראה מגילה יט, ב. ירושלמי פאה פ"ב ה"ד. שמו"ר רפמ"ז. ויק"ר רפכ"ב. הנסמן בלקו"ש חי"ט ע' 252 הערות 21-20.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יום ב' פ' יתרו, ט"ו בשבט, ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
דהגם שהמשכת וירידת התורה למטה היא המשכה מצד עצמה, מצד למעלה [וכהלשון מתן תורה, מתנה מלמעלה, שלא מצד עבודת האדם], וגם מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש ע"י היגיעה שלו בעסק התורה כבר ניתן למשה בסיני (והיגיעה שלו היא לגלות זה שניתן כבר בדרך מתנה, המשכה מלמעלה), מ"מ, ע"י בירור הסכלות דחכמות חיצוניות והפיכתה לחכמה דקדושה [כשלומד חכמה זו בכדי להוסיף עי"ז ידיעה בעניני התורה, שעי"זמתבררת חכמה זו ונכללת בתורה], נעשה יתרון בחכמת התורה, למעלה יותר מכמו שהיא מצד עצמה.
27 ראה מגילה יט, ב. ירושלמי פאה פ"ב ה"ד. שמו"ר רפמ"ז. ויק"ר רפכ"ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ענינה של תורת החסידות 26
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אמרו רז"ל "כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש בתורה הכל ניתן למשה מסיני" .
9 ראה מגילה יט, ב. ירושלמי פאה פ"ב, ה"ד. שמו"ר רפמ"ז. ויק"ר רפכ"ב. קה"ר פ"א, ט. פ"ה ח. שו"ת רד"ך בית ה' חדר ג'. תורת העולה ח"ג, פנ"ה. הקדמת הש"ך עה"ת. אור תורה להה"מ ר"פ תולדות. אגה"ק קו"א ד"ה להבין פרטי ההלכות.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
רשימות מנורה המנורה ע"ד הדרוש
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ד הנה , התורה היא חכמתו של הקב"ה, ו גם עניני התורה שמתחדשים לכאורה ע"י שכלו של האדם העוסק בתורה הם חכמתו של הקב"ה, כמאמר רז"ל ( ) כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש * נאמר למשה בסיני , ולכן , התורה
392 ראה מגילה יט, ב. ירושלמי פאה פ"ב ה"ד. שמו"ר רפמ"ז. ויק"ר רפכ"ב. קה"ר פ"א, ט (ב). פ"ה, ח (ב). ועוד (וראה לקו"ש חי"ט ע' 252, ובהערה 21).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכת המזון קפו אם נשים וקטנים חייבים בברכת המזון ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ג וכן אשה מוציאה את האיש שלא אכל כדי שביעה ואפילו היא ג"כ לא אכלה כדי שביעה שמכל מקום היא מחוייבת מדברי סופרים כמותו וכן מוציאה את הקטן שהוא חייב מדברי סופרים כדי לחנכו במצות.
יט משמעות תוס' מגילה כד, א סוף ד"ה מי. חדושי הרשב"א מגילה יט, ב ד"ה ר' יהודה מכשיר . וראה מ"מ וציונים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכת המזון קפו אם נשים וקטנים חייבים בברכת המזון ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
אבל הקטן אינו מוציא את האשה שאכלה כדי שביעה שמא היא מחוייבת מן התורה אבל מוציא הוא את מי שלא אכל כדי שביעה אפילו הוא א[יש] כיון שאינו חייב מן התורה אלא מד"ס ואפילו אם הקטן גם כן לא אכל כדי שביעה שמכל מקום הוא חייב מדברי סופרים כמותו שברכת המזון אינה דומה למגילה והלל וברכות קריאת שמע ושאר מצות שעיקרן מדברי סופרים שאין הקטן שהגיע לחינוך מוציא את הגדול לפי שהקטן מצד עצמו כשהוא עתה פטור לגמרי אלא שמחנכין אותו כדי שיהא רגיל במצוה זו ויהיה סריך כמנהגו כשיגדל לפיכך אינו בדין שיוציא את מי שהוא גדול כבר אע"פ שחיובו אינו אלא מדברי סופרים כיון שהקטן גם חיוב זה אינו חייב אלא משום להרגילו לכשיגדל שאז יתחייב חיוב זה של דברי סופרים אבל בברכת המזון מה שמחנכין את הקטן לברך אחר אכילתו לשובע כשיגדל שהוא חיוב מן התורה לפיכך כשם שהוא מוציא את הגדול שלא אכל כדי שביעה אם הוא אכל כדי שביעה כך מוציאו אם לא אכל כדי שביעה כיון שחינוכו כשלא אכל כדי שביעה מועיל לו להרגילו כמו כשאכל (ו)יותר:
כה משנה מגילה יט, ב כת"ק. טור ושו"ע סי' תרפט ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכת המזון קצט על מי מזמנין ועל מי אינן מזמנין ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ואפילו אם רצו לצרפן אינם רשאים מפני שנראה כפריצות כשניכר צירוף נשים עם אנשים בזימון שאומר המברך נברך בצירוף כולנו ואפילו באשה עם בעלה ובנה אין חברתן נאה כשמצטרפין יחד וכן בעבדים שצירופן ניכר יש בזה משום פריצות שהעבדים הם שטופי זימה ופרוצים ביותר ואין לבני חורין לצרפם עמהם צירוף הנראה וניכר כשמזמנין עליהם משא"כ כשיש זימון בלא נשים ועבדים אף שהנשים והעבדים מצטרפין לצאת ידי חובתן בשמיעה מהמברך ולענות אחריו בברכת הזימון אין בזה משום פריצות כיון שאין צירופן ניכר כלל בברכת המברך.
מו הרב רבינו יונה שם. ר"ן פ"ב דמגילה יט, ב ד"ה הכל כשרין .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק שני א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכשלומד לעצמו כשיגדיל ויכיר ויוכל ללמוד אזי לא ילמוד תחלה כל המקרא ואח"כ כל המשנה ואח"כ התלמוד כמו שנתבאר למעלה בנערים שאין יכולין ללמוד משנה ותלמוד בתחלה כי זה שיכול אינו רשאי לעשות כן כי מי יודע כמה יחיה לפיכך חייב הוא לשלש זמן למידתו שבכל יום ויום שליש במקרא שליש במשנה שהן הלכות פסוקות בלי טעמים שבכל המשניות וברייתות ומימרות האמוראים שהן פירוש התרי"ג מצות שבתורה בכל תנאיהם ודקדוקיהם ודקדוקי סופרים ובזמן הזה גם הלכות פסוקות של פסקי הגאונים הפוסקים כמו הטור והשלחן ערוך והגהותיו בכלל משנה יחשבו ושליש בתלמוד המבאר טעמי ההלכות שבמשניות וברייתות ומימרות האמוראים ובזמן הזה גם בספרי הפוסקים הראשונים המבארים טעמי ההלכות פסוקות שפסקו הטור ושלחן ערוך כמו הרא"ש ובית יוסף.
יח ראה מגילה יט, ב. סוכה כח, א ורש"י שם ד"ה דקדוקי תורה וד"ה דקדוקי סופרים . וראה גם לעיל שם. לקמן פ"ג ה"א-ב. פ"ד ה"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ה (סי' תעב-תפו) תעט ברכת המזון על כוס שלישי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ומכל מקום יאמר נא ישראל ויאמרו נא בית אהרן ויאמרו נא יראי ה', אם אמרם הקטן והוא עונה אחריו הודו לה' וגו', אף בדיעבד לא יצא ידי חובתו, אלא אם כן חזר ואמר גם כן בפני עצמו יאמר נא וגו' , אבל אינו יוצא במה ששמע מהקטן, כיון שהקטן הוא פטור מכל המצות שבתורה, ואינו חייב בהם אלא (מדברי סופרים) כדי לחנכו במצות :
1044 בזה בא לבאר את הטעם שאין הקטן מוציא את הגדול בהלל, אף ששניהם מחוייבים בו רק מדברי סופרים.
את התיבות "מדברי סופרים" הכניס בין חצאי עיגול, כהכלל המובא בשארית יהודה או"ח סי' ו (שמעתי מפי קדשו פעמים רבות דכל ספק העמיד בתוך חצאי עיגול, ודעתו היתה לחזור ולשנות פרק זה לראות אם צדקו דבריו).
את הלכות פסח חיבר רבינו תחלה, בהיותו יושב אצל הרב המגיד ממעזריטש, כמבואר בהקדמת בני הגאון המחבר (והיתה התחלתו בהיותו יושב בשבת תחכמוני במקום תחנות של הרב הקדוש הנ"ל, שם הואיל באר את התורה בהלכות ציצית והלכות פסח).
אחר כך כשהגיע להלכות ברכת המזון , ביאר הלכה זו בסי' קפו ס"ג (הקטן ... מוציא הוא את מי שלא אכל כדי שביעה ... כיון שאינו חייב מן התורה אלא מדברי סופרים).
ומקורו בגמרא ברכות כ, ב (בן מברך לאביו ... שאכל שיעורא דרבנן, דאתי דרבנן ומפיק דרבנן).
ואף שפירשו התוס' מגילה יט, ב ד"ה ורבי (לא אתי תרי דרבנן ומפיק חד דרבנן, אבל ההיא דברכת המזון מיירי שהקטן אכל כדי שביעה דהוי חיובא דאורייתא וליכא אלא חד דרבנן, ומפיק האב שלא אכל אלא שיעורא דרבנן).
מכל מקום לא פסק רבינו כדעת התוס', כי אם כפי שפירש שם (ואפילו אם הקטן גם כן לא אכל כדי שביעה, שמכל מקום הוא חייב מדברי סופרים כמותו). וכמבואר במ"א שם ס"ק ג (ואפילו אם גם הבן לא אכל כדי שביעה, דהוי תרי דרבנן, אפילו הכי מוציא לאביו).
ועל זה קשה, מהמשנה שהובאה לעיל, שאין הקטן יכול להוציא את הגדול באמירת הלל, ומהו אם כן החילוק בין ברכת המזון לבין הלל?
מבאר על זה רבינו לעיל שם (שברכת המזון אינה דומה למגילה והלל וברכות קריאת שמע ושאר מצות שעיקרן מדברי סופרים, שאין הקטן שהגיע לחינוך מוציא את הגדול, לפי שהקטן מצד עצמו כשהוא עתה פטור לגמרי, אלא שמחנכין אותו כדי שיהא רגיל במצוה זו ויהיה סריך כמנהגו כשיגדל, לפיכך אינו בדין שיוציא את מי שהוא גדול כבר אע"פ שחיובו אינו אלא מדברי סופרים, כיון שהקטן גם חיוב זה אינו חייב אלא משום להרגילו לכשיגדל, שאז יתחייב חיוב זה של דברי סופרים. אבל בברכת המזון , מה שמחנכין את הקטן לברך אחר אכילתו לשובע כשיגדל, שהוא חיוב מן התורה. לפיכך כשם שהוא מוציא את הגדול שלא אכל כדי שביעה אם הוא אכל כדי שביעה, כך מוציאו אם לא אכל כדי שביעה, כיון שחינוכו כשלא אכל כדי שביעה מועיל לו להרגילו כמו כשאכל).
ולפום ריהטא היתה נראית כוונת רבינו לחלק, שאפילו אם הקטן אכל פחות מכדי שביעה, עדיין הוי חד דרבנן, שהרי כשמחנכים אותו לברך כשלא אכל כדי שביעה, מלמדים אותו לברך אחר אכילתו לשובע כשיגדל, ואם כן הוי חד דרבנן, ולכן מוציא חד דרבנן. משא"כ בהלל ומגילה ושאר מצות "שעיקרן מדברי סופרים", אם כן ודאי הוא תרי דרבנן (שהרי מחנכים אותו בקטנותו, שכשאשר יגדל יקיים מצוה מדברי סופרים). ולכן אינו מוציא את הגדול שהוא חד דרבנן. וכמבואר בתוס' מגילה יט, ב ד"ה ורבי (לא אתי תרי דרבנן ומפיק חד דרבנן).
*
אמנם אי אפשר לפרש כן את דברי רבינו, שהרי רבינו פוסק שגם תרי דרבנן מוציא חד דרבנן, כמבואר לעיל שם בתחלת הסעיף (אשה מוציאה את האיש שלא אכל כדי שביעה, ואפילו היא גם כן לא אכלה כדי שביעה, שמכל מקום היא מחוייבת מדברי סופרים כמותו). והיינו אף למ"ד שחיוב האשה בברכת המזון הוא בכל אופן מדברי סופרים, כמבואר שם ס"א-ב (נשים חייבות בברכת המזון , וספק הוא אם חייבות מן התורה ... או אינן חייבות אלא מדברי סופרים ... וספק של תורה להחמיר, לענין שהן אינן מוציאות ידי חובה את האנשים החייבים מן התורה, כי שמא הן פטורות מן התורה, וכל מי שאינו מחויב בדבר אינו מוציא אחרים ידי חובתן). יוצא אם כן, שאם האשה לא אכלה כדי שביעה היא תרי דרבנן, והאיש הוא רק חד דרבנן, ומכל מקום היא מוציאה אותו.
ונתבאר על זה במ"א שם ס"ק ג (דהוי תרי דרבנן, אפילו הכי מוציא ... כן משמע סוף פסחים). והיינו הא דאמרינן פסחים קטז, ב (אמר רב אחא בר יעקב סומא פטור מלומר הגדה ... איני והאמר מרימר שאלתינהו לרבנן דבי רב יוסף מאן דאמר אגדתא בי רב יוסף אמרו רב יוסף, מאן דאמר אגדתא בי רב ששת אמרו רב ששת (רב יוסף ורב ששת מאורי עינים היו, רש"י), קסברי רבנן מצה [וכן אמירת ההגדה] בזמן הזה דרבנן).
רואים מכאן שגם תרי דרבנן מוציא חד דרבנן, כמבואר במחצית השקל על המ"א שם (והא עכ"פ רב יוסף ורב ששת הוו תרתי דרבנן, אלא על כרחך דאפילו תרתי דרבנן מוציא חד דרבנן).
ומכל מקום אין הקטן מוציא את הגדול "במגילה והלל וברכות קריאת שמע ושאר מצות שעיקרן מדברי סופרים". ואת הטעם לזה ביאר רבינו לעיל שם דהיינו "לפי שהקטן מצד עצמו כשהוא עתה פטור לגמרי , אלא שמחנכין אותו כדי שיהא רגיל במצוה זו ויהיה סריך כמנהגו כשיגדל, לפיכך אינו בדין שיוציא את מי שהוא גדול כבר, אע"פ שחיובו אינו אלא מדברי סופרים".
והיינו כיון שהקטן גרע מתרי דרבנן, שהרי גם חיוב זה של תרי דרבנן, אינו על הקטן עצמו, כי אם על אביו, שמחנך אותו כדי שיהא רגיל במצוה זו. וכדלעיל סי' לט ס"א (וגם מדברי סופרים אין האזהרה אלא על אביו ), ובהלכות תלמוד תורה ריש פ"א (שהקטן פטור מכל המצות, וגם אביו אינו חייב לחנכו במצות מן התורה אלא מדברי סופרים).
וזאת היא גם כוונת רבינו במה שכותב כאן (ואינו חייב בהם אלא (מדברי סופרים) כדי לחנכו במצות), כי גם מה שהקטן חייב מדברי סופרים, אין חיוב זה אלא על האב "כדי לחנכו במצות", ולכן אינו יכול להוציא את הגדול.
*
אמנם גם באופן זה אי אפשר לבאר את דברי רבינו לעיל שם, שאם כן מדוע בברכת המזון יכול להוציא הקטן את הגדול. ואף שבברכת המזון הקטן הוא רק חד דרבנן, מכל מקום הרי הקטן " פטור לגמרי ", "וגם מדברי סופרים אין האזהרה אלא על אביו ".
וכדי לבאר זאת כותב רבינו שם (הקטן ... מוציא הוא את מי שלא אכל כדי שביעה ... שמכל מקום הוא חייב מדברי סופרים כמותו . שברכת המזון אינה דומה למגילה והלל וברכות קריאת שמע ושאר מצות שעיקרן מדברי סופרים ... שהקטן מצד עצמו כשהוא עתה פטור לגמרי ... שהקטן גם חיוב זה אינו חייב אלא משום להרגילו לכשיגדל שאז יתחייב חיוב זה של דברי סופרים).
והיינו שלענין ברכת המזון , שהקטן הוא חד דרבנן, אזי אומרים "שמכל מקום הוא חייב מדברי סופרים כמותו ", משא"כ לענין הלל ומגילה וכיו"ב, שהקטן הוא תרי דרבנן, אזי אומרים "שהקטן מצד עצמו כשהוא עתה פטור לגמרי ", והחיוב הוא רק על האב .
ואולי אפשר למצוא דוגמה לזה, מדין חיוב האב ללמד את בנו תורה, שנתבאר בפסקי דינים צמח צדק ח"ג א, ב (כיון שהקטן אביו מצווה ללמוד, יש לומר דגם הוא מצווה ללמוד את עצמו). והיינו שאף שסוכ"ס חיוב הקטן גרע, מחמת שאין החיוב על הקטן אלא על אביו, שחייבו חכמים את האב לחנך את בנו. מכל מקום, יש קצת חיוב גם על הבן.
ולכן, אם הוא רק חד דרבנן, אמרינן בזה "שמכל מקום הוא חייב מדברי סופרים כמותו ", ומוציא את הגדול שחייב מדברי סופרים. משא"כ אם הוא תרי דרבנן, אמרינן בזה "שהקטן מצד עצמו כשהוא עתה פטור לגמרי ", ואינו יכול להוציא את הגדול שחייב מדברי סופרים.
ומכל הנ"ל רואים, שדוקא במקום שהקטן גרע בשני הפרטים: (א) שהוא תרי דרבנן . (ב) שחיוב החנוך הוא רק על האב . דוקא בזה אין הקטן יכול להוציא את הגדול מחיובו מדברי סופרים.
*
בביאור חילוק זה שכתב רבינו, דן בלקוטי שיחות חי"ז ע' 234 בשוה"ג להערה 26 (והחילוק שכתב שם בין מגילה הלל וברכות קריאת שמע לברכת המזון , בפשטות הרי זו הסברה שבהם הוי תרי דרבנן ובמצות ברכת המזון דאורייתא הוי רק על דרך חד דרבנן).
ושם ע' 235 בשוה"ג להערה 32 (במגילה שהוא רק מדרבנן יש לומר שבקטן החיוב הוא רק על האב על דרך מ"ש אדה"ז בסי' קפ"ו שם – על פי פשטות הלשון בהחילוק שכתב שם. ומש"כ בשוה"ג להערה 26 – הוא על פי פשטות הלשון בשו"ע שם בתחלתו ("שמכל מקום הוא חייב מדברי סופרים כמותו"). וצ"ע מהו העיקר כו').
וראה מ"ש בזה בדובר שלום (ע' עז-ח).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות ברכות השחר נג דין הראוי לירד לפני התיבה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
והוא הדין שלא יפרוס על שמע למי שלא שמע ברכו בשחרית.
515 שתי השיטות בעניינו של פורס על שמע, יתבארו לקמן סי' סט ס"ב, בשני המוסגרים (והם שומעין ועונין אחריו אמן ויוצאים ידי חובתן (ולפיכך גם כן לא היה יכול קטן לפרוס על שמע, שכל שאינו מחויב אינו מוציא ידי חובה) ... ואם כבר קראו קריאת שמע וברכותיה ... קטן יכול לפרוס, [כ]מה שנתבאר בסי' נ"ג), ויתבאר לקמן שם (הערה טו ).
דעת האוסרים על הקטן לומר קדיש וברכו נתבארה בשו"ת רמ"ע מפאנו סי' פד (וקטן שהתירו לו קדיש יתום, ברכו לא התירו לו ... וגדול שלא שמע ברכו אלא מפי קטן העולה להפטיר, אעפ"י שענה אחריו, מסתברא דשרי ליה ולאחרינא למימר ברכו בגיניה, ושפיר דמי). אליה זוטא סי' סט ס"ק א (ועיין בתשובות מנחם עזריה סימן פ"[ד] בדין קטן , שאין פורס שמע), ואליה רבא שם ס"ק ד (כתב בתשובות מנחם עזריה סי' פ"ד, קטן אינו פורס שמע, אפילו שמע ברכו מפי קטן העולה להפטיר, אעפ"י שענה אחריו, שרי ליה ולאחריני בגיניה לפרוס שמע). והיינו שלא יצא ידי חובתו בשמיעת ברכו מהקטן.
והטעם שאין הקטן יכול להוציא את הגדול אף בחיוב דרבנן, עיין תוס' מגילה כד , א ד"ה אבל כו' (ואפילו לרבי יהודה דמכשיר ליה במגילה לעיל (יט, ב), הכא מודה שלא יוציא אחרים ידי חובתן בדבר שבקדושה, משום דבקטן איכא ב' דרבנן, כדפרישית לעיל לרבנן דרבי יהודה , אבל במגילה יש להקל, לפי שטף ונשים היו בספק דלהרוג ולהשמיד, לפיכך עשאו רבי יהודה כגדול). והוא כדתנן מגילה יט, ב (הכל כשרין לקרות את המגילה חוץ מחרש שוטה וקטן . רבי יהודה מכשיר בקטן ), ובתוס' שם ד"ה ורבי יהודה מכשיר (פסלו רבנן משום ... לא אתי תרי דרבנן ומפיק חד דרבנן). ועל זה מבארים התוס', שכאן יודה אפילו רבי יהודה , דלא אתי תרי דרבנן ומפיק חד דרבנן.
הכלל שלא אתי תרי דרבנן ומפיק חד דרבנן, יתבאר לקמן סי' קפו ס"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, ה
מ"מ מה שייך ענין המרירות בעבודה זו כי הרי זה[ו] עיקר מצות העיון ביגיעה [ב]תורה [oldpage_ד] ונק' עמל תורה כידוע וכמ"ש אשרי מי שעמלו בתו' כו' (וכידוע בשרש ענין הפלפול שנעשה זה ע"י הכאת הסלע במטהו פעמיים כו' שזהו המוציא לך מים כו' כך מים דחכ' דתו' נמשך ע"י הפלפול כו' (כמשי"ת), ומה שייך זה לענין הגלות דוקא [דמשמע שבגלות דוקא] עיקר העסק בעבודה קשה זו בחו"ל והלא תשבע"פ כבר נמסרה למשה בסיני כמ"ש תורה ציוה לנו משה בע"פ וכל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש הכל ניתן למשה בסיני ומהו שיש בזה ענין המרירות לחייהם דכנ"י.
148 וכל מה. . לחדש : ראה מגילה יט, ב. ירושלמי פאה פ"ב, ה"ד. הנסמן בלקו"ש דברים (כרך ד) ע' 1088־ ח"י אלול (כרך יט) ע' 252.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו בחודש השלישי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
[oldpage_742] וגם מה שנאמרו כבר למשה בסיני בע"פ יאמרו בדבור כמו הלכות שבמשנה וגמרא שנק' תושבע"פ שהוא ג"כ דבר ה' ממש, כי גם כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש הכל ניתן למשה בסיני.
187 כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש : ראה מגילה יט, ב. ירושלמי פאה פ"ב, ה"ד . הנסמן בלקו"ש דברים (כרך ד) ע' 1088. ח"י אלול (כרך יט) ע' 252.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך כב ח'תרסב
מקור מפורש
בדף זה
ראה מגילה יט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה וירא שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
כדי שיהא מחונך ורגיל למצוות", "להנהיגו שיהא סרוך אחר מנהגו לכשיגדיל", כענין שנאמר "חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה".
11 וכן ברשב"א (מגילה יט, ב) ובריטב"א (סוכה שם) הזכירו הכתוב ד"חנוך לנער" לענין חובת חינוך דרבנן. אבל בגמ' קידושין ל, רע"א מבואר דקאי בבן גדול, וכמ"ש אדמו"ר הזקן בהל' ת"ת פ"א ס"ו. ובפשטות זהו הטעם שלא הביאו אדה"ז בשו"ע הל' שבת סשמ"ג לענין חובת חינוך. וצע"ק בלשונו בשו"ת (סי' מא — נדפס בסוף השו"ע, וכן בספר בפ"ע) "דהתם (בחגיגה) מיירי במ"ע המוטלת על האב לחנך בה בנו כדי שיקיים מעצמו כשיגדיל שזו היא מצות חינוך כדכתיב חנוך לנער כו'".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לח חג השבועות חג השבועות
מקור מפורש
בדף זה
ועד"ז יש מקום לשקו"ט בקטן שהגדיל — דאף שגם בקטנותו קיים מצות ספה"ע מדרבנן (מדין חינוך), ו"מצוותי' (גם מדרבנן) אחשבי'" למציאות דספירת ימים, מ"מ, כיון שהחיובים דרבנן (לכמה דעות) אינם אלא על ה"גברא", ולא על ה"חפצא", יש מקום לומר שחיוב הספירה (מצוה) מדרבנן אינו די להחשיב את ספירת הימים בנוגע לחיובים מן התורה, ולא יוכל לברך בברכה, כיון שביחס להחיוב שנתחדש כשהגדיל, לא קיימת אצלו מציאות של ספירת ימים לפנ"ז.
30 ואולי י"ל נפק"מ גם בזמן הזה שמצות ספה"ע (גם בגדולים) אינה אלא מדרבנן (נסמן לעיל הערה 19) — דכיון שבדרבנן גופא יש חילוק בין חד דרבנן לתרי דרבנן (ראה תוד"ה ור"י — מגילה יט, ב. ועוד), יש לומר, שספירת הימים מצד תרי דרבנן (חינוך למצוה שחיובה מדרבנן) אינה נחשבת למציאות בנוגע לחד דרבנן (ספה"ע בגדולים).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות ער"ה
מקור מפורש
בדף זה
דער כח אויף גאולה קומט פון משה גואל ראשון הוא גואל אחרון, און משה קיבל תורה מסיני ומסרה כו', וואָס דאָס איז כולל כל התורה כולה, כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש, כולל — אויך דער גילוי פון פנימיות התורה באופן פון הפצת המעינות חוצה דורך דעם בעש"ט, וואָס דורך דעם איז "אתי מר" דוד מלכא משיחא.
56 ראה מגילה יט, ב. ירושלמי פאה פ"ב ה"ד. ועוד — נסמן בלקו"ש חי"ט ע' 252 בהערות.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד דברים שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
מסיני", והם דבר הוי' ממש.
11 ראה מגילה יט, ב. ירושלמי פאה פ"ב, ה"ד. שמו"ר רפמ"ז. ויק"ר רפכ"ב. קה"ר פ"א, ט. פ"ה, ח. שו"ת רד"ך בית ה' חדר ג'. תורת העולה ח"ג, פנ"ה. הקדמת הש"ך עה"ת. אור תורה להה"מ ר"פ תולדות. אגה"ק קו"א ד"ה להבין פרטי ההלכות.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
9 ראה מגילה יט, ב. ירושלמי פאה פ"ב, ה"ד. שמו"ר רפמ"ז. ויק"ר רפכ"ב. קה"ר פ"א, ט. פ"ה, ת. שו"ת רד"ך בית ה' חדר ג. תורת העולה ח"ג, פנ"ה. הקדמת הש"ך עה"ת. אור תורה להה"מ ר"פ תולדות. אגה"ק קו"א ד"יה להבין פרטי ההלכות.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג חג השבועות שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
תלמוד ואגדה וכו' עד כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש וכו';
71 ראה מגילה יט, ב. ירושלמי פאה פ"ב ה"ד. שמו"ר רפמ"ז. ויק"ר רפכ"ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות שיחה ט
מקור מפורש
בדף זה
6 ראה מגילה יט, ב. ירושלמי פאה פ"ב ה"ד. וראה במקומות שנסמנו בלקו"ש ח"ד ע' 1088 הערה 1. לקו"ש חיט ע' 252 הערות 21-20.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה יא
מקור מפורש
בדף זה
5 ראה מגילה יט, ב. ירושלמי ושמו"ר שבהערה 39. וראה לקו"ש חי"ט ע' 252 הערה 1. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו פ' זכור-פורים שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
זאת אומרת, שהמגילה היא מעין "מה שכתוב כאן ובמשנה תורה" – חמשה חומשי תורה – שעל כך נאמר במפורש "כתב זאת".
45 להעיר ממגילה טז, ב: דברי שלום ואמת .. מלמד שצריכה שרטוט כאמיתה של תורה (ובפרש"י שם "כספר תורה עצמו"). וראה גם חדא"ג מהרש"א שם יט, ב ד"ה מ"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז הוספות - שיחות שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
5 ראה מגילה יט, ב. ירושלמי פאה פ"ב ה"ד. לקו"ש חי"ט ע' 252 הערות 21-20.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה יא
מקור מפורש
בדף זה
2 ראה מגילה יט, ב. ירושלמי פאה פ"ב ה"ד. שמו"ר רפמ"ז. ויק'ר. רפכ"ב. ובכ"מ,
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשט"ו
מקור מפורש
בדף זה
וזהו גם היסוד לדברי אדמו"ר הזקן שתורת החסידות אינה רק עבור חלק מבני ישראל, אלא עבור כל בני ישראל – כיון שתורת החסידות היא חלק מהתורה, שעלי' נאמר "משה קיבל תורה מסיני (שבזה נכלל גם כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש) ומסרה כו'" – לכל בני ישראל עד סוף כל הדורות, שהרי כל נשמות בני ישראל שבכל הדורות היו במעמד הר סיני, וקיבלו את כל התורה כולה.
7 ראה מגילה יט, ב. ירושלמי פאה פ"ב ה"ד. שמו"ר רפמ"ז. ויק"ר רפכ"ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ז שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים
מקור מפורש
בדף זה
מצוות התורה, דקדוק קל של דברי סופרים – גם המאוחרים יותר, "כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש" – שייכים לכל ישראל.
48 ראה מגילה יט, ב. ירושלמי פאה פ"ב ה"ד. שמו"ר רפמ"ז. ועוד. הנסמן בלקו"ש חי"ט ע' 252.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשט"ז
מקור מפורש
בדף זה
– בעשרת הדברות כלולה אמנם כל התורה כולה, ומטעם זה לא יהי' מתן-תורה עוד הפעם, כיון שבעשרת הדברות ניתן "כל מהשתלמיד ותיק עתיד לחדש"; אבל ענין זה הי' בהעלם, ובגלוי היו רק עשרת הדברות.
96 ראה מגילה יט, ב. ירושלמי פאה פ"ב ה"ד. שמו"ר רפמ"ז. ועוד. הנסמן בלקו"ש חי"ט ע' 252.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בדף זה
לא היו אלא עשרת הדברות לבד, ובלוחות השניים אני נותן לך שיהא בהם הלכות מדרש ואגדות" (ועד"ז מצינו ש"אלמלא חטאו ישראל לא ניתן להם אלא חמשה חומשי תורה וספר יהושע בלבד"), עד "כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש", ו"ארוכה מארץ מדה".
43 ראה מגילה יט, ב. ועוד. הנסמן בלקו"ש חי"ט ע' 252.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשח"י
מקור מפורש
בדף זה
ולכן עתה הוא זמן מסוגל להתחזקות בשיעורים אלה, שהם שוים לכל נפש, נוסף על ההתחזקות בשיעורים בתורה בכלל, כל חד לפום שיעורא דילי', שגם לזה – כמובן מעצמו – מתאים הזמן דחג השבועות, זמן מתן תורתנו, כל התורה, גם כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש.
219 ראה מגילה יט, ב. ועוד. הנסמן בלקו"ש חי"ט ע' 252.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
גם מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש בסוף כל הדורות; ואילו בנוגע לכל אחד מישראל – ניתן לו הכח והיכולת לגלות את החלק שלו בתורה, כמ"ש98 "ותן חלקנו בתורתך", "חלק נו " דייקא, ובאופן שמזמן לזמן הולך ומוסיף עוד יותר בגילוי חלקו הפרטי שבתורה.
590 ראה מגילה יט, ב. ועוד. הנסמן בלקו"ש חי"ט ע' 252.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמות, כ"א טבת, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
וכן הוא גם בתורה – שכל הריבוי שבתורה, "כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש" , באופן ד"עלמות אין מספר אלו ההלכות שהן מימרות האמוראים" , הרי זה נכלל ב"ששים המה מלכות23, אלו ששים מסכתות" , ועד לכלל גדול יותר – כפי שכללות תושבע"פ נכללת בתורה שבכתב, כמארז"ל "ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא", ויתירה מזה – שכללות תושב"כ נכללת בעשרת הדברות, ועשה"ד גופא נכללים
458 ראה מגילה יט, ב. ועוד. הנסמן בלקו"ש חי"ט ע' 252.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, פרשת זכור, ט' אדר-שני, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
אבל בד"ה הב', שבו מדובר אודות הענינים שנאמרו מכאן ולהבא למשה בלבד, באופן שהי' "הקול הולך ומגיע לאזניו וכל ישראל לא שומעין " – הרי כח הקבלה של משה רבינו לא הי' מוגבל כלל, כמובן מזה ש"משה קיבל תורה מסיני" , תושב"כ ותושבע"פ כולה, כולל גם כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש במשך שית אלפי שנין – כל זה נתקבל אצלו במשך ארבעים יום, וא"כ, אינו זקוק להפסקות בין שמיעת ענין אחד לחבירו, כיון שבודאי יכול לקבל ריבוי ענינים בבת אחת.
1444 ראה מגילה יט, ב. ועוד. הנסמן בלקו"ש חי"ט ע' 252.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
וכן הוא בלשון רז"ל :
117 ראה מגילה יט, ב. ועוד. הנסמן בלקו"ש חי"ט ע' 252.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
הענין דפדה בשלום נפשי שהי' אצל אדמו"ר הזקן בדורו, נמשך ונשתלשל מדור לדור בשלשלת המאורות אל ממלאי מקומו [וכידוע בפירוש התואר ממלא מקום , שהוא ממלא את כל הענינים דהקודמו באופן שאחד מהם לא נעדר ח"ו, ולא עוד אלא שניתוסף בזה כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש , על יסוד המבואר בתורתם של
593 ראה מגילה יט, ב. ירושלמי פאה פ"ב ה"ד. שמו"ר רפמ"ז. וראה לקו"ש חי"ט ע' 252. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
ואור חדש זה נמשך לכל לראש בנוגע ללימוד התורה – שלימוד התורה יהי' באופן ש"תלמיד ותיק עתיד לחדש" , שזהו"ע גילוי תורת רבותינו נשיאינו,
620 ראה מגילה יט, ב. ירושלמי פאה פ"ב ה"ד. שמו"ר רפמ"ז. ועוד. הנסמן בלקו"ש חי"ט ע' 252.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
ובהקדמה – שבנוגע לכל התורה נאמר בתחלת המסכת "משה קיבל תורה מסיני", שבזה נכלל גם כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש ;
1555 ראה מגילה יט, ב. ירושלמי פאה פ"ב ה"ד. שמו"ר רפמ"ז. ועוד. הנסמן בלקו"ש חי"ט ע' 252.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
ומבאר, דכל הדברים האלה קאי על כל התורה כולה, כולל כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש וכו' .
116 ראה מגילה יט, ב. ירושלמי פאה פ"ב ה"ד. שמו"ר שם. ויק"ר רפכ"ב. קה"ר פ"א, ט (ב). פ"ה, ח (ב). ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
לכל לראש – לימוד התורה, ואח"כ – קיום מצוותי', "ללמוד וללמד (ואח"כ נמשך) לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי כו'" , כל הענינים שבתורה שבכתב ובתורה שבעל-פה, ועד "כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש" .
1421 ראה מגילה יט, ב. ועוד. הנסמן בלקו"ש חי"ט ע' 252.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
ואע"פ שבעשה"ד נכלל כל התושב"כ ותושבע"פ (כדאיתא בירושלמי ), כולל גם כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש , הרי זה רק בהעלם, אבל בגלוי נאמרו בעשה"ד דברים פשוטים.
2443 ראה מגילה יט, ב. ירושלמי פאה פ"ב ה"ד. לקו"ש חי"ט ע' 252 הערות 20-21. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
"לאפשא לה", וזהו מ"ש "ותן חלקנו בתורתך", שכל אחד מישראל צריך לחדש ולהוסיף את החלק שלו בתורה, שעז"נ "חלקי ה' אמרה נפשי", וכלשון חז"ל :
934 ראה מגילה יט, ב. שמו"ר רפמ"ז. ועוד. הנסמן בלקו"ש חי"ט ע' 252.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
– שהרי ישנו כלל ש"תורה על הרוב תדבר" , ועד שהתורה דואגת גם ליחיד (אם אין הדבר בסתירה אל הרוב), וכמדובר כמ"פ שהתחלת עשרת-הדברות והתחלת נתינת כל התורה כולה, עד "כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש" , היא בלשון יחיד:
2361 ראה מגילה יט, ב. ועוד. הנסמן בלקו"ש חי"ט ע' 252.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
בנוגע לתורה – הנה אע"פ ש"זאת התורה לא תהא מוחלפת" , הרי התורה נחלקת לתושב"כ ותושבע"פ, שבתושב"כ אין שום שינויים, לא רק בנוגע לתיבות ואותיות, אלא אפילו בנוגע לתגין ונקודות כו', ובאופן שחוזרים ולומדים מה שלמדו כבר, אלא ש"בכל יום יהיו בעיניך כחדשים" , ואילו בתושבע"פ לא מספיק לחזור מה שלמדו כבר, אלא חייבים להתייגע ולחדש בתורה, כדאיתא בזהר שצריך "לאפשא לה", וכלשון חז"ל :
669 ראה מגילה יט, ב. ירושלמי פאה פ"א ה"א. שמו"ר רפמ"ז. ויק"ר רפכ"ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, כ"ה אדר, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
מתן-תורה הו"ע חד פעמי, שבו נכלל לא רק כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש , אלא אפילו ה"תורה חדשה" דלעתיד לבוא , שעל זה אמרו חז"ל ש"התורה שאדם למד בעוה"ז הבל היא כו'", נכללת גם היא במ"ת, וכידוע הפתגם שהובא בתורת החסידות שלא יהי' עוה"פ מ"ת.
2650 ראה מגילה יט, ב. ירושלמי פאה פ"ב ה"ד. שמו"ר רפמ"ז. ועוד. הנסמן בלקו"ש חי"ט ע' 252.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ג תמוז, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
גם בנוגע להמשכה בעולמות, בסדר השתלשלות (תחילה בלימוד התורה, לכבודי, ואח"כ גם בבראתיו יצרתיו אף עשיתיו), הרי זה באופן שבלימוד התורה יש בכחו של איש ישראל להוסיף בתורה, לאפשא לה (כדאיתא בזהר ), וכמבואר בתניא שדוקא התחתונים יש בכחם לברר ולפתור הספיקות שבתורה, וענין זה נפעל ע"י תלמיד ותיק שעליו אומרת התורה שהוא עתיד לחדש , היינו שבתורה ניתוסף חידוש ע"י תלמיד ותיק זה.
205 ראה מגילה יט, ב. ירושלמי פאה פ"ב ה"ד. שמו"ר רפמ"ז. וראה לקו"ש חי"ט ע' 252. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצאי ש"פ וישב, מבה"ח טבת - בחדרו - ה'תשל"ח
מקור מפורש
בדף זה
ו) ויובן זה בהקדים המבואר בהמאמר (ד"ה שלום רב תש"ד) בענין עבודת הצדיקים שמקיימים את העולם שנברא בעשרה מאמרות [שזהו ג"כ עניןתלמידי חכמים שעוסקים בבנינו של עולם], שעשרה מאמרות שבהם נברא העולם מכוונים כנגד עשרת הדברות, וכמ"ש עשרה עשרה הכף בשקל הקודש, ומה שתלמידי חכמים בונים את העולם הוא שממשיכים את עשרת הדברות [שבהם כלולה כל התורה כולה, כולל גם מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש] בעשרה מאמרות שבהם נברא העולם.
55 ראה מגילה יט, ב. ירושלמי פאה פ"ב ה"ד. וראה בהנסמן בלקו"ש ח"ד ע' 1088 הערה 11; חי"ט ע' 252 הערות 1-20.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג יום ב' דחג השבועות ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
ומבאר, דכל הדברים האלה קאי על כל התורה כולה, כולל כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש וכו'.
4 ראה מגילה יט, ב. ירושלמי פאה פ"ב ה"ד. שמו"ר שם. ויק"ר רפכ"ב. קה"ר פ"א, ט (ב). פ"ה, ח (ב). ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ב סימן רצו (ג)
מקור מפורש
בדף זה
מה שכתב הט"ז צע"ג מהלל דראש חודש ולולב בשאר ימי החג, וממ"ש התוספות ורא"ש גבי סומא שמברך ברכת ההגדה למ"ד בזמן הזה דרבנן וצ"ע:
נה ראה מגילה יט, ב ד"ה ורבי. ר"ה לג, א ד"ה הא. העו"ב שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב להבין מה שבברכה כו' משמח חו"כ
מקור מפורש
בדף זה
ועוד דלמה עין לא ראתה גם צדיקים הגדולים מכולם כמשה שעסק בעמל תורה שעיקר תושבע"פ נמסר למשה כמ"ש תורה ציוה לנו משה דוקא כידוע בענין וגם דלה דלה לנו כו' וכל חכמי ישראל בכל דור עוסקים בעיון ועמל תורה בחידושי הלכות עד אין שיעור והכל ממשה עד דכל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש ניתן למשה כו'.
62 דכל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש : ראה מגילה יט, ב. ירושלמי פאה פ"ב ה"ד. ובהנסמן עוד בלקו"ש חי"ט ע' 252.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר השיחות [?] אדר תרפ"ג
מקור מפורש
בדף זה
לחיים, מיר זיינען דאָך אַלע מאמינים בני מאמינים אין תורת משה, וואָס אין דעם איז נכלל כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש.
2 ראה מגילה יט, ב. ירושלמי פאה פ"ב ה"ד. שמו"ר רפמ"ז. וראה סה"מ תרצ"ז ע' 179 הערה 130. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
דובר שלום קטן אימתי מוציא את הגדול
מקור מפורש
בדף זה
ובס' מ"מ וציונים ציין על זה לרשב"א מגילה יט, ב ד"ה ורבי יהודא מכשיר:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר