224

הערות

1. *. והיינו לא כמגילה שלדעת ר"י ושמואל שם ניתנה לכתוב שלא תהא ע"פ (ראה הערה 41 ובהנסמן שם), שלדיעה זו אינה בכלל כתבי הקודש שמטמא את הידים, משא"כ נביאים שפשוט לכו"ע שכולם הוו מכתבי הקודש שמטמאים את הידים, כי במגילה לדיעות הנ"ל כל גדרה של הכתיבה הוא רק הכשר להקריאה. משא"כ בכתיבת נביאים (בכתבי קודש) שיש בהם דין ומצות כתיבה (לא (רק) בשביל קריאתה שלא יהא כקורא ע"פ כבמגילה), אלא שתוכנה – גדר זכרון כו', כתיבת ספר זכרון (ולהעיר מלקו"ש שם ע' 380)*.
2. 45. להעיר ממגילה טז, ב: דברי שלום ואמת .. מלמד שצריכה שרטוט כאמיתה של תורה (ובפרש"י שם "כספר תורה עצמו"). וראה גם חדא"ג מהרש"א שם יט, ב ד"ה מ"ד.
3. 46. אלא שי"ל דנתוסף במה שכתוב במגילה, כי בזכירת מעשה עמלק הנאמר בתורה "כאן ובמשנה תורה" לא נאמר ל' "ספר", דנעשה ספר בפ"ע, אלא נאמר בלשון "כתב" – זאת, דמ"זאת" למדין כאן ובמשנה תורה (ראה פרש"י מגילה שם). משא"כ במגילה דחל שם על החפצא "בספר". וראה מגילה יט, א.
4. 47. וכן יש לפרש גם להגירסא (הנ"ל הערה 25) "כתבוני בספר".
5. 48. ראה מפענח צפונות פ"ה סי"ב. וש"נ. צפע"נ עה"ת בראשית ד, ה.
6. 49. צפע"נ הל' תרומות בהשמטות ע' 120.
7. 50. נדרים י, א (במשנה). שם, ב. ובר"ן שם מירושלמי. וראה פי' הרא"ש שם הטעם ש"נקט לשון נדר".
8. 51. הצפע"נ האריך וכתב עד"ז בנוגע לכתב בכלל, בנוגע לשטר וכיו"ב – מפענצ"פ פ"ה סל"ב. ואכ"מ.
9. . להעיר מחילוקי הסוגים בהכשר מצוה: הכשר הקרוב ממש להמצוה, הכשר דהכשר, ועוד. ראה שבת קל, א: במקומו של ר"א היו כורתין עצים לעשות פחמין לעשות ברזל לעשות איזמל – ואח"כ המצוה מילה. ולהעיר מלקו"ש [המתורגם] חט"ו ע' 495 ואילך. שיחת פורים תשד"מ.