על הפרק
אגרות קודש כרך ד תשסט
מקור מפורש
בפרק זה
אגה"ת רפ"ב).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יט ז'תמא
מקור מפורש
בפרק זה
אגרת התשובה פ"ב.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'שנא
מקור מפורש
בפרק זה
לכתבו ע"ד מדת הכעס - וראה אגה"ת פ"ב ואגה"ק סכ"ה - ומהעצות בזה להחליט בתוקף הדרוש שלכשיכעוס יתאפק מלדבר לכה"פ איזה דקות.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתיב
מקור מפורש
בפרק זה
אגה"ת רפ"ב.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתטז
מקור מפורש
בפרק זה
אגה"ת רפ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג י"ז תמוז שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
24 ראה תניא אגרת התשובה פ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב ויקרא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
43 כי אף שעולה מכפרת על עשה וכו' (כנ"ל) — הרי עיקר כוונת הכתוב היא לעולת נדבה, כמפורש ברש"י (כנ"ל) "בקרבנות נדבה דיבר הענין". ולהעיר דכל "עולה דורון היא" (זבחים ז, ב), "להיות נחת רוח לקונו" (אגה"ת פ"ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב ויקרא שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
22 רש"י שם ד"ה עולה. וראה גם אגה"ת פ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד עקב שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
27 ל' אדה"ז בתניא אגרת התשובה רפ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז מצורע מצורע
מקור מפורש
בפרק זה
37 ל' אדה"ז בתניא אגה"ת רפ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז מצורע מצורע
מקור מפורש
בפרק זה
41 ל' אדה"ז באגה"ת פ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט שבת חזון שבת חזון
מקור מפורש
בפרק זה
17 ישעי' נח, ה. וראה תניא אגה"ת ספ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגה"ת אגרת התשובה ב
מקור מפורש
בפרק זה
11 אגה"ת רפ"ב. והכוונה כאן (פ"ד) ב"כמ"ש לעיל" (לכאורה ) היא לרפ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגה"ת הוספה - ביאורים באגרת התשובה
מקור מפורש
בפרק זה
בנוגע צום ענין וואָס ער רעדט אין אגה"ת פ"ב — די תעניתים וואָס קומען במקום קרבן אויף פּועל'ן ער זאָל זיין "לרצון לפני ה' וחביב לפניו ית' כקודם
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א תשא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
10 אגרת התשובה פ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה נה
מקור מפורש
בפרק זה
אגה"ת פ"ב ופ"ח.)
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה נו
מקור מפורש
בפרק זה
אגה"ת פ"ב ופ"ח.)
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז צו שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
50 ראה אגה"ת פ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז תזריע שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
21 אגה"ת פ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יח
מקור מפורש
בפרק זה
1 אינו זז משס עד כו': שיש קונה עולמו בשעה אחת וגם קורין אותו רבי (ע"ז יז, א). ולהעיר ממאמר אדה"ז דמיוהכ"פ תקס"ב: שיהי' לרצון כו" : אגה"ת רפ"ב. וראה רמב"ם הלי תשובה פ"ז.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה טו
מקור מפורש
בפרק זה
3 שיהי' לרצון: אגרת התשובה פ"ב. ועייץ רמב"ם הל' תשובה פ"ז היד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד וילך שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
3 ז) אגה"ת פ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ו
מקור מפורש
בפרק זה
2 *) ממ"ש באגה"ת ספ"ב: על ביטול מ"ע דרבנן כמו תפלה יתענה ס"א תעניות. המו"ל.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טז
מקור מפורש
בפרק זה
וראה אגה"ת ספ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז ויקרא שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
48 ראה אגרת התשובה פ"ב: וכן ונרצה כו'.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז ויקרא שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
29 פרש"י פרשתנו א, ד. תו"כ שם (וראה רמב"ן וגו"א שם). וראה זבחים ז, ב ובפרש"י. אגה"ת פ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז חג הפסח שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
91 ראה אגה"ת פ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז אחרי שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
* לשון אדה"ז – אגה"ת רפ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז אחרי שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
* וי"ל שלכן ס"ל להרמב"ם ועוד, שבקשת כפרה היא בכלל הוידוי וגדרי התשובה (ראה לעיל ס"א והערה 10 ובהנסמן בהערה 34) – כיון שזוהי התכלית והמבוקש של תשובה. *) לשון אגה"ת רפ"ב (ע"פ ב"ק ע, ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
12 אגה"ת רפ"ב. והכוונה כאן (פ"ד) ב"כמ"ש לעיל" (לכאורה*) היא לרפ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא תשא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
47 ראה רש"י ויקרא (ה, ח. זבחים ז, ב) דעולה כדורון כו', "ולשון מכפרת .. אין זו כפרת נפשו אלא .. להיות נחת רוח לקונו" (אגה"ת פ"ב). אבל ראה גו"א לפרש"י שלח שם. כלי יקר שם.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות שיחה ז
מקור מפורש
בפרק זה
1 ראה אגה"ת ספ"ב. הל' ת"ת לאדה"ז פ'א ה"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב ויקרא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
25 ראה אגה"ת פ"ב ולקמן הערות 28, 29.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב צו שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
31 אגה"ת פרק ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב אמור שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
45 וע"ד ענין התשובה שהמבוקש דתשובה הוא – כפרת העון, כמובן ממה שהביא באגרת התשובה בתחלתה לשון הברייתא: אינו זז משם עד שמוחלין לו (ולא אמר בברייתא בקיצור "מוחלין מיד"). וראה אגה"ת רפ"ב. וראה גם לקו"ש חי"ז שם.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב אמור שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
41 אגה"ת פ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
5 ברכות יז, א. וראה אגה"ת פ"ב (צא, ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
6 ברכות יז, א. וראה אגה"ת פ"ב (צא, ב). 7 עקב יא, יב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות שיחה ז
מקור מפורש
בפרק זה
2 כמ"ש (ישעי" נח, ה) ,הלזה תקרא צום ויום רצון לה'". ,מכלל שהצום הנרצה הוא יום רצון" (אגה"ת ספ"ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה בראשית שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
17 והרי כשעושה תשובה שלימה "אין מזכירין לו דבר וחצי דבר כו'" ועוד זאת שנעשה "מרוצה וחביב לפניו ית' כקודם החטא" (אגה"ת פ"ב). ואף ש"וחטאתי נגדי תמיד" (בתניא שם. וראה לקו"ש שבהערה 13) – עכצ"ל שיש תשובה המבטלת לגמרי פגם העבירה (בכל הדרגות), וכדמוכח מהמבואר במקומות שבהערה הבאה בענין "כל ימיו בתשובה" שהכוונה לתשו"ע כו'. וראה לקמן הערה 23. ואכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו שמות שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
80 אגה"ת פ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו בשלח שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
46 ובדוגמת ארבעים סאה דמקוה ד"השיעור הוא עצם" (ראה מפענח צפונות שם פ"ט). ולהעיר דגם המן ירד ארבעים שנה כמ"ש בפרשתנו, כנ"ל. וראה לקט פירושים כו' לתניא – אגה"ת פ"ב (קה"ת תשמ"ו) ע' קט ואילך ובהנסמן שם ע"ד השיעור דארבעים יום. וראה לקו"ש [המתורגם] חכ"ה ע' 27 ואילך ע"ד ארבעים יום דמבול. וראה לקמן הערה 63.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו משפטים שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
37 זבחים ז, ב. אגה"ת רפ"ב עיי"ש.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו תרומה שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
79 אגה"ת פ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז ויקרא שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
55 אגה"ת רפ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח חוקת שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
33 ע"ד לשון אדה"ז באגה"ת רפ"ב לענין כפרה לפני ה'. וראה גם רמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ד ש"הבעל תשובה .. אהוב ונחמד הוא לפני הבורא כאלו לא חטא מעולם". – ולהעיר מהחידוש "מעולם" (ועד"ז הוא באגה"ת פ"א – צא, רע"א) – לא רק בנוגע להחטא עליו שב. וראה לקו"ב בספר התניא (ח"ב ע' נט ואילך). אגה"ת עם ליקוט פירושים כו' (ע' עח ואילך). לקו"ש [המתורגם] חי"ט ע' 424 הערה 20.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפרק זה
27 ראה זבחים ז, ב. הובא בתניא אגה"ת פ"ב. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ד שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
בפרק זה
182 תניא אגה"ת רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בפרק זה
19 ברכות יז, א. הובא בתניא אגה"ת פ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד לא' ביחידות, יום ג' פ' וירא, ט"ז מרחשון, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפרק זה
2 ראה תניא אגה"ת פ"ב (צא, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' פינחס, ט"ז תמוז ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפרק זה
12 תניא אגה"ת פ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשח"י שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
בפרק זה
70 עיין לקו"ת פ' אחרי. תניא אגה"ת פ"ב ופ"ח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
21 ראה תניא אגה"ת רפ"ב (ע"פ ב"ק ל, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
768 לשון אדה"ז בתניא אגה"ת רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
68 תניא אגה"ת רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
198 ראה תניא אגה"ת פ"ב (צא, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
174 זבחים ז, ב. הובא בתניא אגה"ת פ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
1483 ראה אגה"ת פ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
1970 תניא אגה"ת פ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
1183 לאחרי הקדמת העבודה דאתכפיא. וכמו בתשובה*, שתחילה הרי זה רק באופן ש"אין מזכירין לו דבר וחצי דבר ביום הדין כו'" (תניא אגה"ת רפ"ב), אבל עדיין לא נעשה בירור הרע; ורק לאח"ז באים לתשובה מאהבה רבה שעל ידה זדונות נעשו לו כזכיות (תניא פ"ז).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, כ"א אלול, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
3028 אגה"ת פ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
885 ראה אגה"ת פ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
1975 אגה"ת פ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, ט"ז כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
כמו"כ יש להתעכב על כמה ענינים באגה"ת פ"ב:
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
251 שלכן צריך להביא גם קרבן – לא כדי שמכאן ולהבא יהי' אדם כשר (שזהו עיקר התשובה), אלא כדי "שיהי' לרצון לפני ה' ומרוצה וחביב כו'" (ובלשון הרמב"ם (הל' תשובה פ"ז ה"ו): "אהוב ונחמד קרוב וידיד"), "וכדאיתא בגמרא פ"ק דזבחים דעולה .. היא דורון כו' כאדם שסרח במלך ופייסו ע"י פרקליטין ומחל לו, אעפ"כ שולח דורון ומנחה לפניו שיתרצה לו לראות פני המלך" (אגה"ת פ"ב*), שלכן, כל פעולת הקרבן היא רק בשוגג, ולא במזיד** (ראה תניא אגה"ק סכ"ח. סהמ"צ להצ"צ מצות עגלה ערופה (דרמ"צ קיא, א)).
ומובן, שהעיקר הוא (לא רק הבקשה שיהי' לרצון כו', אלא) פעולת הקרבן – "ונרצה לו", וע"ד מ"ש רבינו הזקן בסיום אגה"ת (פי"א) אודות "האמונה והבטחון .. כי חפץ חסד הוא .. ורב לסלוח .. בלי שום ספק וס"ס בעולם, וכמו שאנו מברכין .. תיכף כשמבקשים סלח לנו כו', ברוך אתה ה' חנון המרבה לסלוח, והרי ספק ברכות להקל משום חשש ברכה לבטלה, אלא אין כאן שום ספק כלל (שזוהי הוכחה ע"פ דין בנגלה דתורה), מאחר שבקשנו סלח לנו מחל לנו .. נגאלין מיד, כמו שאנו מברכין בא"י גואל ישראל".
*) ומשמעות הדברים שם , שמפרש כן גם בנוגע לקרבן חטאת (לשלימות הענין – ראה שיחת ש"פ וארא סי"ד ואילך (לקמן ע' 153 ואילך)) .
**) ומה שמצינו קרבן גם במזיד , כמו אשם שפחה חרופה (רמב"ם הל' שגגות פ"א ה"א-ה) – הרי זה לאחרי התשובה , שעושה מהמזיד שוגג (ראה ציונים והערות לסהמ"צ שם . וראה גם התוועדויות תשמ"ה ח"א ע' 572 ואילך) , ואין כאן המקום להאריך בזה .
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
273 אגה"ת פ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
3292 אגה"ת רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
341 תניא אגה"ת רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
679 אגה"ת פ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, פ' החודש, ר"ח ניסן, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
2372 תניא אגה"ת פ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ז תמוז (נדחה), ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
62 ישעי' נח, ה. וראה תניא אגה"ת ספ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1717 תניא אגה"ת רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת שובה, ח' תשרי, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
437 ברכות יז, א. הובא בתניא אגה"ת פ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת שובה, ח' תשרי, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
469 תניא אגה"ת רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, פ' זכור, י"ג אדר שני, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
1535 ולהעיר, שקרבן עולה קשור גם עם חובה, כפרש"י על הפסוק (שם, ד) "ונרצה לו לכפר עליו", ש"מרצה .. על עשה ועל לאו שניתק לעשה", והיינו, שלשיטת רש"י בפירושו על התורה, עולה היא גם ענין של כפרה כפשוטה – ולא רק "דורון" שבא לאחרי ש"ריצה הפרקליט" (זבחים ז, ב), "כאדם שסרח במלך ופייסו ע"י פרקליטין ומחל לו, אעפ"כ שולח דורון ומנחה לפניו שיתרצה לו לראות פני המלך", ומ"ש "ונרצה לו לכפר עליו", ש"אין זו כפרת נפשו, אלא לכפר לפני ה' להיות נחת רוח לקונו", "שיהי' .. מרוצה וחביב לפניו ית' כקודם החטא" (תניא אגה"ת פ"ב) – כי, אם נאמר שעולה היא רק דורון ולא כפרה, אזי נשארת הקושיא למה לא התחילה התורה בקרבנות חובה, ויתירה מזה: כיון שהדורון בא לאחרי שריצה הפרקליט, יש להקדים חטאת לעולה.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפילין: כז דין מקום הנחתן ואופן הנחתן יט
מקור מפורש
בפרק זה
קא ראה גם אגה"ת פ"ב.
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תפילין הלכות תפילין כז דין מקום הנחתן ואופן הנחתן
מקור מפורש
בפרק זה
209 מו"ק כה, א (רב הונא ... יומא חד אתהפיכא ליה רצועה דתפילין (השחור בפנים, דרצועה שחורה נראה בחוץ הלכה למשה מסיני, רש"י), ויתיב עלה ארבעין תעניתא). מ"א ס"ק יז (ואם נתהפכו, מדת חסידות הוא להתענות).
מובא באגרת התשובה פ"ב (ורב הונא, פעם אחת נתהפכה לו רצועה של תפילין, והתענה מ' צומות).
אמנם מה שאמרו "מדת חסידות להתענות", לא אמרו שיהי' ארבעים תעניות.
פתיחה בהקשר
אור התורה במדבר כרך ג פרשת בלק מה טובו אוהליך יעקב א'לב2
מקור מפורש
בפרק זה
יש לעיין דא"כ איך שייך לומר שכל ישראל יש לכ"א ממש חלק משם הוי' שהוא בחי' אצי' ממש דהיינו או אצי' העליון ממש או אצי' שבבי"ע והרי וודאי רוב הנשמות הם מבי"ע ממש ולא מאצי' שבבי"ע ועי' מזה ברמ"ז פ' משפטים ד"ה מה תוספת לנשמתא וי"ל שאעפ"כ שרשן כולם מאצי' ממש רק פי' נשמות דבי"ע היינו שהנשמה בגוף אינו כ"א מבי"ע אבל שרשה ממש י"ל כולם מאצי' ממש וכמו שנת' בביאור ע"פ יונתי בחגוי הסלע, ומיהו קשה דהא דנשמע וודאי שגם הנשמה שבגוף יש בה בחי' שם הוי' כמ"ש באגה"ת פ"ב הנ"ל וצ"ע כי בע"ח שער השמות שמ"ד פ"ד מבואר דיו"ד כלים הפנימיים דז"א דבריאה הם שמות הוי' והם כלים דזו"נ דבריאה הם גוף הבריאה כו' וגם אינן אלקות ממש ועד"ז יש לפרש ע"ש הוי' שבנשמות דבי"ע כו', עכ"פ מכ"ז מובן ענין פי' אלקינו היינו ששם הוי' ממש הוא אלקינו כוחינו וחיותינו ממש ועמ"ש בד"ה קדש ישראל לה'.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי והתהלכתי בתוככם
מקור מפורש
בפרק זה
52 מרוצה וחביב. . בלק"א : אגה"ת פ"ב.
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק ז
מקור מפורש
בפרק זה
משמע אף שעשה כל תיקוני תשובה מהאריז"ל גם תשו"ע, מדקאמר אח"כ לענין הוצאת ז"ל שעולה משם בתשובה נכונה ותשובה נכונה היינו תשו"ע, דבתשו"ת גם הוז"ל אינו עולה כמבואר באגה"ת פ"ב:
פתיחה בהקשר