על הפרק
אגרות קודש כרך כה ט'תקנ
מקור מפורש
בפרק זה
16 נת' בהתועדות : דש"פ וילך, שבת תשובה תשכ"ט (נדפס ג"כ בלקוטי ביאורים בספר התניא ח"ב ע' סב ואילך). וראה גם שיעורים בספר התניא – אגרת התשובה פ"א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כה ט'תקנ
מקור מפורש
בפרק זה
ע"ד ד' הכתובים שהובאו באגה"ת פ"א – נת' בהתועדות כאן ובטח כבר הגיעה הר"ד.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תתקסה
מקור מפורש
בפרק זה
9 היעוד : תהלים כז, ו.
חודש החשבון . . ההכנה : ראה לקוטי מהרי"ל במקומו. ל"ת להאריז"ל ר"פ תצא עה"פ ובכתה גו' ירח ימים. טואו"ח ר"ס תקפ"א. לקו"ת ד"ה אני לדודי (וכן בסידור וכו' ד"ה זה). ובפנים יפות (לבעל ההפלאה) פ' אחרי ד"ה ביד איש עתי דהם ימי כפרה על כל השנה ונרמז במשנה (כתובות נז, א) נותנין לבתולה (אלול שמזלו בתולה) י"ב חודש.
אומרים . . הוי' אורי : כי בו מאירים י"ג מדות הרחמים (רשימות הצ"צ לתהלים עה"פ. ובפנים יפות שם: שמעתי הטעם מפני שיש בו י"ג שמות הוי' כנגד יג"מ שאומרים באלול. וראה שער הכולל פי"א ס"ק כח).
מזמור : תהלים כז. וראה פנים יפות שם פי' כל המזמור על אלול ר"ה יוהכ"פ וחה"ס.
בפשוטו של דבר : אבל עיין רשימות הצ"צ לתהלים. פנים יפות ועוד.
יש לבאר : ולהעיר מפי' הראב"ע עה"פ שיש אומרים כו'. ראה ג"כ רד"ה לדוד הוי' אורי וסד"ה אשרי העם, תש"ח (סה"מ תש"ח ע' 279 וע' 290).
תוארים כלליים : מתאים להנ"ל שהחודש – כללי.
שתי דרכים : ובהתאם לזה שני דרכים אחת של ג"ע ואחת כו' (ברכות כח, ב. ולהעיר מקידושין ב, ב).
החיים והטוב כו' : נצבים ל, טו. ולהעיר מפי' הבעש"ט עה"פ (בצוואת הריב"ש).
איזוהי דרך : ראה לקו"ת ואתחנן ד"ה שמע ישראל.
ואחז"ל אשר בכל יום . . הקב"ה עוזרו : סוכה נב, סע"א ושם.
ששלימות כו' בעולמנו כו' ללכת : ראה ברכות בסופה. תו"א ס"פ וישב. ובאוה"ת להצ"צ בראשית (כד, ב): וזהו (עירובין נד, א) האי עלמא דאזלינן מיני' כו' ע"י עוה"ז דוקא.
ומחיים אל חיים : להעיר ממחז"ל עשרה נקראו חיים (אדר"נ ספל"ד).
ובדרגא נעלית יותר : שלכן נאמר בזה הוי' עוה"פ. וראה לקו"ת חוקת (נז, ג). וראה תוד"ה שלש (ר"ה יז, ב).
בכל יום כו' בעיר : טושו"ע או"ח ר"ס תקפ"א. וראה ד"ה ענין תקיעת שופר בר"ח אלול (אוה"ת להצ"צ נצבים ע' א'רפ).
וביאר הרמב"ם : הל' תשובה פ"ג ה"ד. וראה המשך תרס"ו בתחלתו.
החיות אשר בישן ונרדם : להעיר ממרז"ל שינה אחד כו' (ברכות נז, ב. וראה ג"כ זח"א רז, רע"א). ובב"ר (פי"ז, ה) ג' תרדמות הן כו'.
וחפשו : להעיר מפסחים (ז, ב) וחיפוש מחיפוש כו' חופש כל חדרי בטן.
ויודע . . לכסלה : ראה רמב"ם הל' תשובה פ"ב ה"ב. אגה"ת פ"א (צא, רע"א).
מעיד עליו : ראה יל"ש הושע רמז תקלב בסופו. אוה"ת להצ"צ לשבת שובה (ע' א'תקך).
יבנה במקומו כו' : ראה רמב"ם הל' מלכים ספי"א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'תיט
מקור מפורש
בפרק זה
11 למש"כ בזה מכבר, ומצו"ב כנראה הכוונה להמבואר בשיחות תשכ"ט בביאורי אגה"ת פ"א (מצות התשובה) – י"ל בשעתו בקונטרס בפ"ע, ולאח"ז בלקו"ב לתניא ח"ב ע' מ ואילך. לקו"ש חל"ט ס"ע 165 ואילך. חידושים וביאורים בש"ס ח"א סי"ח.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'תלח
מקור מפורש
בפרק זה
27 במש"נ משפטים כד, יו"ד.
יום שלישי קו האמצעי המבריח מן הכתר (רצון) מפנימיותו ועד המל' (מעשה) ובאופן דאינו משתנה (פדה בשלום, תער"ג).
ט"ו תמוז מילוי הלבנה (דחודש הגאולה) בשלימות (ראה שמו"ר פט"ו, כו. שו"ע יו"ד סקע"ט, ס"ב. רד"ה נחמו עת"ר).
כל . . יכונה מכתב בעל הגאולה לחגיגת י"ב תמוז הראשונה (נדפס בס' המאמרים תש"ח ע' רסג).
התבוננות הדרושה בארוכה קצת – במכתב דג' תמוז השתא.
עסק בתומ"צ . . גאולה הוא ראה תניא פל"א.
וכמחז"ל אין אבות פ"ו מ"ב.
ממחז"ל היו תנחומא ויגש ו. ולהעיר מלקו"ת ר"פ ויקרא.
ועבד מלך – מלך רש"י לך טו, יח (וראה שבועות מז, ב).
מדברי בעל הגאולה ס' המאמרים – קונטרסים ח"א קעה, ב.
באתחלתא דגאולה וי"ל שזהו הטעם שלא בירך את ברכת הגומל (כ"א לאחרי חזרתו מקאַסטראָמאַ לביתו), ובל' אדה"ז: אין לברך עד שיצא מהסכנה לגמרי (ברה"נ פי"ג, ה).
יהי . . יטשנו מ"א ח, נז. וראה סד"ה יהי ה' השי"ת.
שהיורש הוא במקום המוריש דשני טעמים בירושה: קורבה (וזהו גם בב"נ היורש), הוא כמו עצם המוריש ולכן אינו שינוי רשות וכו' (וזהו רק בישראל (ראה תוספתא ב"ק פ"י (ה', ח'). צפע"נ להראגאצאווי מילואים יג, א. מהד"ת יט, א)).
תחת אבותיך יהיו בניך שלכן אתי (גם) מכח אבוה דאבא (ב"ב קנט, ב). וי"ל שזה שייך רק מפני שהוא עצם המוריש (מעת הולדו (וי"ל דגם קודם לזה והא דאינו יורש (נדה מד, א) הוא מטעם אחר, ואכ"מ) ושוב א"צ לו), משא"כ מצד קורבה.
שבמעשים . . האבות להעיר מדיוק מחז"ל: מתי יגיעו מעשי למעשה אבותי אברהם יצחק ויעקב (תדא"ר רפכ"ה).
וכידוע בענין התשובה ראה אגה"ת פ"א. סה"מ להצ"צ מצות תשובה (רמב"ם הל' תשובה פ"ב ה"ב).
אדמו"ר הזקן בונה ירושלים סי' עא. מאה שערים לז, א. תו"א מקץ לו, ב. וראה סד"ה עתידין צדיקים ה'תש"ב [סה"מ תש"ב ע' 77].
נפש ל' רצון בבונ"י ומ"ש שם: כמו חשקה נפשי כלתה נפשי, אבל בתו"א שם ובכ"מ כמ"ש: אין נפשי אל העם. וראה הערה בסה"מ תש"ט ע' רכז.
תורת הבעש"ט המשך מים רבים סקי"ג. ס' המאמרים – קונטרסים [ח"ב] ע' תתיח [תט, ב]. לקו"ד ח"א ע' רכו. וידועה הראי' מעירוב תחומין דמקום שדעתו שם שם הוא מקומו (ראה שו"ע אדה"ז סת"ח: לפי שדעתו של אדם כו'). ובירוש' ברכות ספ"ו: הסיע דעתו כמו שהוא שינוי מקום.
כי מראש . . יתחשב בלק כג, ט. וראה זהר וביאוה"ז עה"פ.
דעם לבדד ראה לקוטי לוי יצחק לזח"ג חצ"ר, ב.
לבדד ישכון להעיר מאור התורה להה"מ עה"פ.
כמופת . . עוז תהלים עא, ז.
וכמחז"ל לבושו שמו"ר רפ"ח.
לבש . . התאזר תהלים צג, א. וראה רשימות הצ"צ עה"פ.
הוי' יברך את עמו בשלום לכאורה סיום זה אינו שייך כלל לדחז"ל בשמו"ר. וי"ל דעי"ז מתרץ דכיון שניתן להם עוזו דהקב"ה הרי אין כל אומה ולשון יכולים לעמוד בפניהם, ומתרץ שניתנה להם תורה – שניתנה לעשות שלום בעולם (רמב"ם סוף הל' חנוכה. ועפ"ז מובן בפשטות הש"ס ביצה (כה, ב), משא"כ להמפרשים שם, חדא"ג מהרש"א זבחים קטז, א ד"ה ה' עוז). ואמחז"ל (במדב"ר ספי"א. ואולי זהו מקור הרמב"ם הנ"ל והרי מביא ג"כ אותו הפסוק דלהלן) שלא נמשלה התורה אלא בשלום שנאמר וכל נתיבותי' שלום.
הביאור ע"פ קבלה – ראה לקוטי לוי יצחק (לאאמו"ר) לזח"ג (רסח, א).
במגיד משנה שם מציין לספרי (וכנראה הכוונה – עה"פ נשא ו, כו). אבל בספרי שלפנינו איתא רק "גדול השלום כו'" (ולא "שכל התורה כו'") – ולכן מסתבר (אף שבדוחק י"ל שגירסא אחרת היתה להמ"מ בספרי), שהציון של המ"מ הוא – כל' הד"ה זה – ל"גדול השלום כו'", כללות ענין גדולת השלום (אבל ל"מ כן באוה"ת להצ"צ (צויין בהערה הבאה)).
נט, ב.
ובאוה"ת להצ"צ עה"פ במשלי (ע' תקנג): ועי' רמב"ם סוף הל' חנוכה הי"ד שכל התורה והמגיד הראה מקום מהספרי והרי כ"ה בגמרא בגיטין.
נט, סע"א ואילך.
סנה' עא, א.
חולין סו, ב.
סנה' צט, ב.
שבזה דוקא מדובר ברמב"ם שם – כי בא בהמשך ל"שלום ביתו" ו"שלום בין איש לאשתו" שלפני זה שם. ועד"ז הוא בש"ס גיטין.
ראה רשימות הצ"צ עה"פ דרכי' דרכי נועם סעיף ד' (אוה"ת נ"ך ע' תקנד).
ראה פאה רפ"ב. אוה"ת שם ס"ד.
פח, סע"ב.
סוכה לב, א.
ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"א ה"ט. תו"א לך יא, ג. ובכ"מ.
יום כניסת כ"ק מו"ח אדמו"ר לבריתו של אברהם אבינו. ענינו – נתבאר בארוכה בההתועדות (נדפס בלקו"ש ח"י ע' 44 ואילך).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תתקע
מקור מפורש
בפרק זה
2 עיקרה . . לכסלה תניא אגה"ת פ"א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ב תא
מקור מפורש
בפרק זה
(אז קשה מאגה"ת רפ"א דכ' דמ"מ האור נעדר).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ב תא
מקור מפורש
בפרק זה
ומה שהקשה מאגה"ת פ"א כבר מבואר בלקו"ת ד"ה מה טובו פ"ד שזהו בסתם תשובה, אבל בתשובה עצומה ממעמקים קראתיך כו' ממלא גם האור שחסר.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ד תתקכג
מקור מפורש
בפרק זה
כי משגרת לשון רבנו הזקן באגרת התשובה פ"א (צ"א רע"א) משמע דס"ל דתשובה מצוה מן התורה היא, ודלא כיש אומרים דהמצוה היא שאם רוצה לעשות תשובה מצוה להתוודות (ועיין בזה מנחת חינוך שס"ד ועייג"כ ספר המצות להצ"צ מצות וידוי ותשובה, ביאור הרי"פ פערלא לסהמ"צ לרס"ג פרשה מ"ב, זהר ח"ג קכ"ד א' ואכ"מ) ואפילו לדע[ה] זו י"ל דהני מילי כל השנה כולה, אבל ביוהכ"פ (שבזה מדבר בשבועות שם) שאני, כי אז חייבים הכל לעשות תשובה (רמב"ם תשובה פ"ב ה"ז) וכן בשעה שמביא קרבן לכפר על חטא (שבזה מדבר בזבחים שם) במילא חלה עליו מ"ע דתשובה, אבל בתניא (ובטו"א) מביא ראי' שתיכף כשביטל מ"ע אחת נקרא רשע, וק"ל.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יד ד'תתנט
מקור מפורש
בפרק זה
במענה על מכתבו, בו שואל במה שכותב רבנו הזקן באגרת התשובה פרק א'.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טז ה'תתיא
מקור מפורש
בפרק זה
נעם לי לקבל מכתבו, ראשי פרקים מהנעשה אתו ופעולותיו בקדש מעת הי' כאן, ולפלא שאינו מזכיר איך עבר ענין הש"ץ שלו, אף שתקותי חזקה שהי' על הצד היותר טוב, ובטח מלא השי"ת הבטחתו וע"פ המובן מאגרת התשובה פרק א' שנתקבל תפלתו בתוך כלל ישראל להמשיך שנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כ ז'תשטו
מקור מפורש
בפרק זה
להערתו באגה"ת רפ"א 1) בהסגנון אבל לענין תשובה כו' - ההמשך הוא:
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל וישלח שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
58 ראה שו"ע אדה"ז חלק חו"מ הל' נזקי גוף ונפש ס"ד "ולכן מותר להתענות לתשובה כו'". וראה אגה"ת פ"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא תשא שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
להעיר מענין עשה דוחה ל"ת. וראה אגה"ת רפ"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב ויקרא שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
28 אגה"ת פ"א (צא, ריש ע"א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד עקב שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
32 רמב"ם שם ה"ב. אגה"ת פ"א (צא, רע"א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד עקב שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
33 רמב"ם שם (ושם רפ"א) — שרק אז מקיימים מצות התשובה מה"ת בשלימותה (ראה אגה"ת פ"א. וראה לעיל הערה 28).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד עקב שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
61 ראה אגה"ת פ"א (צא, רע"א). וש"נ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד הוספות נצבים
מקור מפורש
בפרק זה
להערתו באגה"ת רפ"א 1) בהסגנון אבל לענין תשובה כו' — ההמשך הוא:
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט תוכן ומפתח
מקור מפורש
בפרק זה
ביאור באגה"ת רפ"א בלשון הקודש דישראל נק' תשובה (ולא חרטה) כי אינו אלא שב אל המקור שלו
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגרת התשובה אגרת התשובה ה
מקור מפורש
בפרק זה
8 אגה"ת פ"א (צא, א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגרת התשובה אגרת התשובה ה
מקור מפורש
בפרק זה
20 אגה"ת פ"א (צא, רע"א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגרת התשובה אגרת התשובה ו
מקור מפורש
בפרק זה
15 ש"מצות התשובה מן התורה היא עזיבת החטא בלבד" (אגה"ת פ"א — צא, רע"א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגרת התשובה אגרת התשובה ו
מקור מפורש
בפרק זה
22 ל' אדה"ז אגה"ת פ"א שם.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגה"ת דף השער
מקור מפורש
בפרק זה
ב) ביאורים באגה"ת פ"א—פ"ד
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגה"ת ביאורים לאגה"ת (א)
מקור מפורש
בפרק זה
14 אגה"ת פ"א (צא, א). ומחדש בזה אדמוה"ז, שהגמר בלב צריך להיות לא רק שלא יעשה עוד פעם החטא שעשה (כדמשמע מפשטות לשון הרמב"ם שם: שלא יעשהו עוד), כי אם שלא יעבור על שום מצוה ("הן במ"ע הן במל"ת"). ויתירה מזו: שצריך לגמור בלבו (גם) שלא למרוד במלכותו ית'. ומהמשך הענין באגה"ת שם משמע שזה מעכב ב"מצות התשובה מן התורה".
ויש לומר הביאור בזה: ע"י עשיית חטא (גם ע"י חטא אחד) פורק ממנו עול מצות (בכלל), וזה מורה — שפרק מעליו גם עול מלכות שמים (היסוד דעול מצות — ראה מכילתא יתרו כ, ג. וראה גם ברכות יג, א). ולכן גדר התשובה היא — שיקבל עליו (מחדש) עומ"ש (שלא למרוד במלכותו ית'), ואח"כ עול מצות (שלא לעבור על מצות המלך*).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגה"ת אגרת התשובה ה
מקור מפורש
בפרק זה
26 אגה"ת פ"א (צא, א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגה"ת הוספה - ביאורים באגרת התשובה
מקור מפורש
בפרק זה
3 וכמ"ש בספהמ"צ להצ"צ ריש מצות וידוי ותשובה (לח, א): עיקר מצות התשובה מן התורה היא עזיבת החטא והוידוי ובקשת מחילה כמ"ש באגה"ת פ"א בשם הרמב"ם והסמ"ג.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות נצבים
מקור מפורש
בפרק זה
ומה ששאל מהו כוונת אדה"ז באגה"ת רפ"א:
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד יוה"כ שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
6 אגה"ת פ"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד פרקי אבות שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
28 אגה"ת פ"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה לט
מקור מפורש
בפרק זה
13 אגה"ת פ"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות שיחה ח
מקור מפורש
בפרק זה
1 ראה אגה"ת פ"א. ובקונטרס ומגין מ"ז פ"בזג : מל"ת כו מסיר המונעים כו עד זאת כו' שומרות שלא יומשך כן' [והמבואר בלקו"ת ס"פ פקודי (ובכ"מ) דגיד לוי הכתר הוא דוקא ע"י מל"ת -- הוא עוד ענין. אלא דאיעו נוגע להמבואר בקוגי ומעין].
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו וארא שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
ואף שגם תשובה מיראה מבטלת [בישראל, ולפי הסברא שקודם מ"ת לא הי' בזה חילוק בין ישראל לב"נ – גם בב"נ לפני מ"ת] מכאן ולהבא (עכ"פ) את הזדונות – זהו דוקא כאשר מצד היראה עכ"פ הוא גומר בלבו בלב שלם לבל ישוב עוד לכסלה (שזהו מהות התשובה – ראה רמב"ם הל' תשובה פ"ב ה"ב. אגה"ת פ"א), משא"כ בפרעה שגם בעת שאמר "חטאתי גו' ואשלחה אתכם גו'" – "עדיין אינכם יראים ומשתהי' הרוחה תעמדו בקלקולכם".
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט
מקור מפורש
בפרק זה
כי משגרת לשון רבנו הזקן באגרת התשובה פ"א (צא רע"א) משמע דס"ל דתשובה מצוה מן התורה היא, ודלא כיש אומרים דהמצוה היא שאם רוצה לעשות תשובה מצוה להתוודות (ועיין בזה מנחת חינוך שס"ד ועייג'יב ספר המצות להצ"צ מצות וידוי ותשובה, ביאור הרי"פ פערלא לסהמ"צ לרס"ג פרשה מ"ב, זהר ח'"ג קכ"ד א' ואכ"מ) ואפילו לדעת זו י"ל דהני מילי כל השנה כולה, אבל ביוהכ"פ (שבזה מדבר בשבועות שם) שאני, כי אז חייבים הכל לעשות תשובה (רמב"ם תשובה פ"ב ה"ז), וכן בשעה שמביא קרבן לכפר על חטא (שבזה מדבר בזבחים שם) במילא חלה עליו מ"ע דתשובה, אבל בתניא (ובטו"א) מביא ראי' שתיכף כשביטל מ"ע אחת נקרא רשע,.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה י
מקור מפורש
בפרק זה
7 וכידוע בענין התשובה : ראה אגה"ת פ"א. סה"מ להצ"צ מצות תשובה (רמב"ם הל' תשובה פיב היב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט שופטים שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
24 אגה"ת פ"א וב'. וראה הביאור בזה בלקו"ב בס' התניא ח"ב ע' ע ואילך (אגה"ת עם ליקוט פירושים כו' (קה"ת, תשמ"ו) ע' פז ואילך). וראה גם שם ע' סב ס"א וע' סו ס"ה (ליקוט פירושים שם ע' פא וע' פד) – בנוגע למה שמציין (בפ"א דאגה"ת) לפ' נצבים.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט שופטים שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
37 לשון אדה"ז באגה"ת פ"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט שופטים שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
50 אגה"ת פ"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
1 *) אגה"ת פ"א (צא, א)
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יד
מקור מפורש
בפרק זה
במענה על שאלתו בד"ה כה אמר ה' שמרו תש"ג פ"ד במש"ש דתשובה מתקנת הפגם הנעשה ע"י העדר קיום מ"ע -- אם הכוונה שנמשך האור שחסר, וכאילו עשה המ"ע (אז קשה מאגה"ת רפ"א דכ' דמ"מ האור נעדר).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יד
מקור מפורש
בפרק זה
ומה שהקשה מאגה"ת פ"א כבר מבואר בלקו"ת ד"ה מה טובו פ"ד שזהו בסתם תשובה, אבל בתשובה עצומה ממעמקים קראתיך כו' ממלא גם האור שחסר.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו עשרה בטבת שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
29 רמב"ם הל' תעניות פ"א ה"ב – וכוונתו גם לענין התענית (דלקמן ה"ד ואילך), כמפורש שם רפ"ה. ולהעיר מאגה"ת פ"א־ג.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז יתרו שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
* כי מסתבר דזה ששניהם בדבור אחד נאמרו הוא לא רק בנוגע להתחלת הענין מוספי יום השבת, כ"א גם בנוגע לסיום הענין, "על עולת התמיד גו'", תמידים דיום השבת (ראה פסחים סו, סע"א שמכאן למדים דתמיד קרב בשבת). **39) להעיר מפי' הרמב"ן פרשתנו עה"פ: כי העושה מצות אדוניו כו' ולכן מ"ע גדולה ממל"ת כמו שהאהבה גדולה מהיראה כי המקיים ועושה כו' ולכן אמרו דאתי עשה ודחי ל"ת. וראה אגה"ת רפ"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז ויקרא שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
49 ו"עיקר התשובה בלב" (תניא פכ"ט – לו, ב. אגה"ק סי' יוד – קטו, ב). וראה אגה"ת פ"א. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז אחרי שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
57 אבל להעיר מאגה"ת פ"א: "שיגמור בלבו כו' ולא יעבור עוד כו' הן במ"ע הן במל"ת". וראה בלקו"ב לתניא ח"ב ע' נט (אגה"ת עם ליקוט פירושים כו' (קה"ת) ע' עח). לקו"ש חי"ט ע' 394 הערה 20. לקו"ש חל"ב ע' 8 ואילך.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז אחרי שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
68 וממשיך "וכן יתנחם על שעבר כו'", וראה אגה"ת פ"א, ובלקו"ב לשם (אגה"ת עם ליקוט פירושים כו' (קה"ת) ע' טז ואילך. ע' סו ואילך). לקמן שם.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ו
מקור מפורש
בפרק זה
42 והחילוקים שביניהם הם רק מצד ענין הפרטי שבמצוות (ראה לקו"ת שבהערה 44, ועוד). וראה לעיל שם (ע' 202), שמטעם זה, בתשובה – שהיא "במקום" ענין הכללי של המצות (ועבירות), שהרי ענינה "שיגמור בלבו .. לבל .. יעבור עוד מצות המלך כו'" (אגה"ת פ"א) – גם הזדונות (שהביאו וגרמו להתשובה מאהבה רבה – "הכשר") נעשו זכיות, ע"ש.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח מסעי - בין המצרים שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
52 משפטים כג, א. טושו"ע חו"מ סו"ס לד. אגה"ת פ"א. וראה קדושין מט, ב (שו"ע אה"ע סי' לח סקל"א). אבל אינו דומה פי' לשון בנ"א (דהמקדש) ללשון תורה ("רשע" – בעדות). וצ"ע בהמקדש את האשה ע"מ שהוא צדיק ולא ידעו שכבר חרב ביהמ"ק. וכן – בזמן ביהמ"ק אולי גם אז אין קרבן מעבכ לקידושין כמו ש"אין אומרים כשמעון בן עזאי" (קדושין שם). וראה חלקת מחוקק שם סקמ"ד. ב"ש שם סקנ"ה. בית אלקים שם. תשובת חת"ס "קובץ תשובות" (ירושלים תשל"ג) תשובה כא. שיחת ו' תשרי הנ"ל.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
20 אגה"ת פ"א (צא, א). ומחדש בזה אדמוה"ז, שהגמר בלב צריך להיות לא רק שלא יעשה עוד פעם החטא שעשה (כדמשמע מפשטות לשון הרמב"ם שם: שלא יעשהו עוד), כי אם שלא יעבור על שום מצוה ("הן במ"ע הן במל"ת"). ויתירה מזו: שצריך לגמור בלבו (גם) שלא למרוד במלכותו ית'. ומהמשך הענין באגה"ת שם משמע שזה מעכב ב"מצות התשובה מן התורה". ויש לומר הביאור בזה: ע"י עשיית חטא (גם ע"י חטא אחד) פורק ממנו עול מצות (בכלל), וזה מורה – שפרק מעליו גם עול מלכות שמים (היסוד דעול מצות – ראה מכילתא יתרו כ, ג. וראה גם ברכות יג, א). ולכן גדר התשובה היא – שיקבל עליו (מחדש) עומ"ש (שלא למרוד במלכותו ית'), ואח"כ עול מצות (שלא לעבור על מצות המלך*).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא תשא שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
29 ובטלה הסיבה (השכחה) – בטל המסובב והאפשרויות ע"ז ו"לא ישוב לזה החטא לעולם" (רמב"ם הל' תשובה פ"ב ה"ב. ועד"ז בס' חסידים ס"כ). ובאגה"ת פ"א: שיגמור בלבו כו' לבל ישוב עוד לכסלה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו שמות שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
3 רש"י וישלח לב, כא. אגה"ת פ"א (צ, סע"ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז אחרי שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
12 ופשיטא שאין לומר דלדעת הרמב"ם אין מכפר אלא תשובה, משא"כ יוהכ"פ אינו בגדר מכפר, ורק שהתשובה מכפרת ביום הכפורים בלבד (וראה רמב"ם הל' תשובה פ"ב ה"ז) – כי זהו היפך פשטות לשון הרמב"ם "ועצמו של יום הכפורים מכפר לשבים" (וכן בריש הלכה ד "אע"פ שהתשובה מכפרת על הכל ועצמו של יום הכפורים מכפר"), שמשמעו דעצמו של יום הכפורים גופא הוא המכפר. וי"ל דשאני יסורין שצריכים ביחד עם התשובה לכפר על כריתות ומיתות ב"ד, ועד"ז מיתה על עון חילול השם (שברמב"ם שם ה"ד) – שהם אינם בגדר מכפרים (כמו התשובה) כ"א "גומרין לו הכפרה", "אינו מתכפר לו כפרה גמורה" (לשון הרמב"ם שם). וע"ד מ"ש המאירי (הנ"ל הערה 6). וראה אגה"ת פ"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז בחוקותי שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
16 ואולי יש לומר שזהו דיוק לשון רש"י "יכפרו על עונם ביסוריהם", דלכאורה הקב"ה מכפר על עונם ע"י יסורים והול"ל "יתכפר עונם ביסורים" וכלשון הכתוב "ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם" (תהלים פט, לג). אלא שכפרה זו של יסורים ע"י הקב"ה היא לאחרי התשובה, כשתשובתו רצוי' לפני ית', כמו שהאריך אדה"ז באגה"ת פ"א. אבל בנדו"ד, מכיון שאין זה היסורים שלאחרי התשובה כנ"ל, נמצא שזהו כאילו "יכפרו .. ביסוריהם".
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח חוקת שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
33 ע"ד לשון אדה"ז באגה"ת רפ"ב לענין כפרה לפני ה'. וראה גם רמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ד ש"הבעל תשובה .. אהוב ונחמד הוא לפני הבורא כאלו לא חטא מעולם". – ולהעיר מהחידוש "מעולם" (ועד"ז הוא באגה"ת פ"א – צא, רע"א) – לא רק בנוגע להחטא עליו שב. וראה לקו"ב בספר התניא (ח"ב ע' נט ואילך). אגה"ת עם ליקוט פירושים כו' (ע' עח ואילך). לקו"ש [המתורגם] חי"ט ע' 424 הערה 20.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט יום הכיפורים שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
38 אגה"ת פ"א (צא, רע"א). וראה לקו"ש [המתורגם] חי"ז ע' 207 ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפרק זה
42 אגה"ת פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ד שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון
מקור מפורש
בפרק זה
101 ראה יומא פו, א. תניא אגה"ת פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ז שיחת ש"פ פקודי, פרשת שקלים
מקור מפורש
בפרק זה
25 תניא אגה"ת פ"א (צ, סע"ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ טהרה, ה' ניסן, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
17 יו"ד הל' עדות ססל"ד. וראה תניא אגה"ת פ"א (צא, רע"א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ וישלח, ט"ז כסלו, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
1711 ראה תניא אגה"ת פ"א. ובקונטרס ומעין מ"ז פ"ב-ג: "מל"ת כו' מסיר המונעים כו' עוד זאת כו' שומרות שלא יומשך כו'" [והמבואר בלקו"ת ס"פ פקודי (ובכ"מ) דגילוי הכתר הוא דוקא ע"י מל"ת – הוא עוד ענין. אלא דאינו נוגע להמבואר בקונ' ומעין].
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ קדושים, ו' אייר (מאמר ב), ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
541 תניא אגה"ת פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
740 תהלים פט, לג. וראה תניא אגה"ת פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
926 תניא אגה"ת פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
69 ראה רמב"ם הל' תשובה פ"ב ה"ב ואילך. תניא אגה"ת פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ו*
מקור מפורש
בפרק זה
603 להעיר מאגה"ת פ"א (תניא צא, רע"א) דענין התשובה הוא שיגמור בלבו שלא למרוד במלכותו ית' ולא יעבור עוד מצות המלך .
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', וא"ו תשרי, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
131 תניא אגה"ת פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, שושן-פורים קטן, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
577 יומא פו, א. הובא בתניא אגה"ת פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויצא, יו"ד כסלו (מאמר ב), ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
399 ראה זח"א קע, ב. תקו"ז ת"ל (עד, סע"א). תניא רפכ"ג. אגה"ת רפ"א (צ, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
143 מלמעלה, כמ"ש (תהלים פט, לג. וראה תניא אגה"ת פ"א) "ופקדתי בשבט גו'", ופקדתי דייקא (מהנחה בלתי מוגה).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
2735 אמנם יסורים ממרקים (יומא פו, א. תניא אגה"ת פ"א), ואין מזכירין לו דבר וחצי דבר כו' (שם רפ"ב), אבל אין זה מספיק להעמיד את בנ"י במעמד ומצב חדש לגמרי. ובמילא – טוענת מדת הדין – "השופט כל הארץ לא יעשה משפט" (בתמי'); כיצד יכולים להעמיד את בנ"י במעמד ומצב חדש, להביאם "אל ארץ טובה ורחבה", בה בשעה שלא נשתנו כלל?!
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
ובקשת מחילה כו'", וכפי שמביא הצ"צ בספר המצוות מצות וידוי ותשובה 2466 , ש"עיקר מצות התשובה מן התורה היא עזיבת החטא והוידוי ובקשת מחילה, כמ"ש באגרת התשובה פ"א בשם הרמב"ם והסמ"ג", וממשיך, ש"צריך לבאר שורש ענין ב' דברים אלו שהם א' עזיבת החטא על להבא, ובכלל זה החרטה על העבר (כמ"ש הרמב"ם פ"ב מהל' תשובה ה"ב) הנק' תשובה, ב' הוידוי הנק' בקשת מחילה (כדאיתא ברמב"ם פ"א), מה ענינם כו'":
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד בעת הסעודות דראש השנה, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
9 תניא אגה"ת פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
337 אגה"ת פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
1570 תניא אגה"ת פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
ובהתאם לכך, נתעכב עתה על כמה ענינים באגה"ת פרק א':
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, ט"ז כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
2254 ולהעיר, שאע"פ שהענין ד"סלחתי כדברך" נפעל רק בסוף ארבעים יום השלישיים, הרי גם התחלת הארבעים יום היתה כבר ברצון, כמארז"ל (פרש"י תשא שם) "מה הראשונים ברצון אף האחרונים ברצון", היינו, ש כל ארבעים יום האחרונים (כמו כל ארבעים יום הראשונים) היו ברצון.
ובהקדמה – שמובן בפשטות שבמשך הארבעים יום לא עמד משה באותה דרגא, אלא הוסיף להתעלות מדרגא לדרגא בענין בקשת הסליחה כו' – מאז שהתחיל כבר בארבעים יום האמצעיים (מיד לאחרי התשובה ע"י "עזיבת החטא בלבד"*), ומזה מובן גודל העילוי שנפעל במשך ארבעים יום האמצעיים, ועאכו"כ במשך ארבעים יום האחרונים עד לסיומם שאז נפעל הענין ד"סלחתי כדברך"; ואעפ"כ, התחלת ארבעים יום האחרונים היתה כבר "ברצון".
ולהעיר גם מהמדובר בהתוועדות קודמת (שיחת יום ב' דחה"ס סכ"א (לעיל ע' 124 ואילך)) שהתשובה הכי תחתונה קשורה עם התשובה היותר נעלית, שזהו מצד נקודת התשובה שישנה בכל המדריגות שבתשובה החל מ"עזיבת החטא בלבד" – "בלבד" דייקא, שמורה על אמיתית ענין האחדות דלמעלה, "הי' הוא ושמו בלבד " (פרדר"א רפ"ג), שמתבטאת ב"עזיבת החטא"** (וזהו הטעם ש"עזיבת החטא בלבד" פועלת ענין התשובה).
*) כדברי רבינו הזקן (אגה"ת פ"א) שזוהי " מצות התשובה מן התורה ".
**) נתבאר בארוכה בשיחת ש"פ חיי שרה ס"ד (לעיל ע' 269) .
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
רבינו הזקן באגה"ת פ"א 382 , שהרי לא מדובר שם אודות התבוננות בשעה ארוכה כו', וכל הענינים הקשורים עם תשובה עילאה, אלא רק אודות עזיבת החטא, שבירת פספסיהם וכיו"ב], והיינו, שמצד היגיעה שלו נדרשת רק החלטה טובה בלב, ולא יותר, והתועלת שמרויח עי"ז היא שינוי מן הקצה אל הקצה, שהתורה מעידה שהוא צדיק גמור.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"ג כסלו, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
485 תניא אגה"ת פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
1502 אגה"ת פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, פרשת פרה, ח"י אדר, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
המשך הביאור במ"ש באגה"ת פ"א בנוגע ל"כל תעניות שמתענין על כל צרה שלא תבוא על הצבור, וכמ"ש במגלת אסתר" – נכלל בשיחת פורים סמ"ט ואילך 2522 .
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
ועפ"ז יש להוסיף ביאור במ"ש באגה"ת פ"א ש"מצות התשובה מן התורה היא עזיבת החטא בלבד", ואפילו לא וידוי דברים – דלכאורה הרי זה בסתירה למ"ש בהמשך הפרק שישנו גם ענין "הוידוי ..
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, בדר"ח אדר ראשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
1795 ראה אגה"ת ספ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר שני, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
1962 תניא אגה"ת פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, פ' זכור, י"ג אדר שני, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
2397 אגה"ת פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
1550 תניא אגה"ת פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד ליל א' דחג הסוכות בעת הסעודה, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
640 ראה תניא אגה"ת פ"א. וראה גם לקו"ש חל"ח ס"ע 20 ואילך. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
901 שבו אמר הקב"ה "סלחתי כדברך" (ראה לקו"ש חכ"ד ע' 570 הערה 10. וש"נ), ונפעלה שלימות הסליחה ומחילה וכפרה – לא רק "כפרה" ש"היא לשון קינוח שמקנח לכלוך החטא" (תניא אגה"ת פ"א), אלא "לכפר לפני ה' להיות נחת רוח לקונו", "שיהי' לרצון לפני ה' ומרוצה וחביב לפניו ית' כקודם החטא כו'" (שם רפ"ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון (התוועדות א), ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
1147 תניא רפכ"ג בשם התיקונים [ראה תקו"ז תיקון ל (עד, סע"א)]. אגה"ת רפ"א בשם הזהר [ראה זהר ח"א קע, ב].
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
2081 ראה תניא אגה"ת פ"א (צ, ב).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשל"ו
מקור מפורש
בפרק זה
50 אגה"ת פ"א.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ האזינו, שבת שובה ה'תשמ"א
מקור מפורש
בפרק זה
75 אגה"ת פ"א (צא, רע"א). וראה בארוכה ס' "שיעורים בס' התניא" שם ע' 1069 ואילך.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ וירא, כ"ף מרחשון ה'תשל"ז
מקור מפורש
בפרק זה
54 ד"אם אינו מבין הפירוש, אינו נחשב לימוד כלל " (הל' ת"ת לאדה"ז פ"ב הי"ג. שו"ע אדה"ז או"ח ס"נ ס"ב).
בהל' ת"ת שם הי"ב "וכל מה שלומד בהרהור לבד ואפשר לו להוציא בשפתיו ואינו מוציא אינו יוצא בלימוד זה י"ח מצות ולמדתם אותם וכמ"ש לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו וגו'". אבל: (א) זהו בנוגע מצות ת"ת, ש"אינו יוצא בלימוד זה י"ח מצות ולמדתם אותם" (ולא לעצם הענין דלימוד התורה (וכמו שמדגיש בהלכה זו עצמה ש"אינו יוצא בלימוד זה"). משא"כ כשאינו מבין "אינו נחשב לימוד כלל "). (ב) גםבנוגע למצות ת"ת – מדייק אדה"ז ש"אינו יוצא י"ח מצות ולמדתם אותם ", שהיא "כמ"ש לא ימוש גו' מפיך", משא"כ מצות "והגית" שלאח"ז י"ל שיוצא גם בלימוד זה – ראה בארוכה ליקוט פירושים וכו' לאגה"ת פ"א ע' סה הערה 83.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ ראה, מבה"ח אלול ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
19 להעיר מאגה"ת פ"א (תניא צא, רע"א) דענין התשובה הוא שיגמור בלבו שלא למרוד במלכותו ית' ולא יעבור עוד מצות המלך .
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו וירא ישראל את היד הגדולה
מקור מפורש
בפרק זה
19 המבואר במ"א בטעם מצות ל"ת : ביאור לד"ה אלה פקודי תקס"ו נדפס בתו"ח שמות [הוצאת קה"ת — תשס"ג] תמב, ג ואילך. ראה ג"כ אגה"ת פ"א.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו כי תשמע בקול
מקור מפורש
בפרק זה
9 דרמ"ח מ"ע נק' רמ"ח אברי' דמלכא : בתניא פכ"ג: ובתיקוני'. ראה תקו"ז ת"ל (עד, ס"א). ובאגה"ת רפ"א (דף צ, ב): בזהר. וראה זהר וישלח קע, ב. בסה"מ תקס"ה ע' תתעו: בר"מ. ראה רע"מ משפטים קיח, א.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות יום הכיפורים: תרז סדר הווידוי במנחה בערב יום הכיפורים א
מקור מפורש
בפרק זה
ג במדבר ה, ז. כ"ה בדפו"ר. וכן הובא בלבוש שם. תניא אגרת התשובה פ"א. ובדפוסים המאוחרים: והתודה אשר חטא עליה (ויקרא ה, ה). וראה רמב"ם הל' תשובה פ"א ה"א (הובאו שניהם). לקוטי באורים שם ע' סח. מ"מ וציונים.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק רביעי ד
מקור מפורש
בפרק זה
עח ע"פ ישעיה נה, ז. וראה רמב"ם הל' תשובה פ"ב ה"ב שזוהי מצות תשובה. וכ"כ בתניא אגה"ת פ"א.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק רביעי ז
מקור מפורש
בפרק זה
קלב אף שהן כריתות ומיתות ב"ד (תניא אגה"ת פ"א).
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א יורה דעה סימן ב (ה)
מקור מפורש
בפרק זה
עד הלכה ט. וראה הל' תשובה פ"ב ה"ב. תניא אגה"ת פ"א (מצות התשובה מן התורה היא עזיבת החטא בלבד כדאיתא בגמ' פ"ג דסנהדרין ובחו"מ סוס"י לד לענין עדות). לקו"ש חי"ז ע' 197 ואילך. ביאורי הלכות.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת לה
מקור מפורש
בפרק זה
2157 עונות הצריכי ן מירוק: עיין יומא פו, א. אגרת התשובה פ"א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת מ
מקור מפורש
בפרק זה
2501 כ"א: עיין לעיל אגה"ת רפ"א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת מ
מקור מפורש
בפרק זה
2505 עיקר התשובה הוא בלב : עיין ג"כ אגה"ת פ"א.
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות יום הכיפורים (סי' תרד-תרכד) תרז סדר הווידוי במנחה בערב יום הכיפורים
מקור מפורש
בפרק זה
901 לבוש ס"א (כיון שיום כיפור הוא סליחה וכפרה, דכתיב כי ביום הזה יכפר עליכם וגו', צריך כל אדם שיתוודה על חטאיו, כי כן מצינו בכל קרבנות שבאו על הכפרה דכתיב בהם והתוודו את חטאתם אשר עשו וגו').
וידוי זה הוא חלק ממצות התשובה של יום הכיפורים, כדלקמן סוף ס"ב (חייב להתוודות ולשוב בתשובה שלימה), ובאגרת התשובה פ"א (והנה מצות התשובה מן התורה היא עזיבת החטא ... הוידוי ובקשת מחילה כמ"ש בתורה והתודו את חטאתם וכו'). וראה תורת מנחם חנ"ג ע' 470 ואילך. לקוטי באורים לס' התניא ח"ב ע' מ ואילך, וע' סט. שלחן המלך ח"ב ע' רטו הערה 2.
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות יום הכיפורים (סי' תרד-תרכד) תרז סדר הווידוי במנחה בערב יום הכיפורים
מקור מפורש
בפרק זה
902 נשא ה, ז. כן הוא בדפוס ראשון, ובלבוש שם. ובאגרת התשובה פ"א (הוידוי ובקשת מחילה כמ"ש בתורה והתודו את חטאתם וכו'). אבל בדפוסים המאוחרים: "שנאמר והתודה אשר חטא עליה" (ויקרא ה, ה).
שני הפסוקים הובאו ברמב"ם הל' תשובה פ"א ה"א (חייב להתודות לפני האל ברוך הוא שנאמר איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם אשר עשו ... ויתודו וידוי דברים שנאמר והתודה אשר חטא עליה).
וראה לקוטי באורים שם ע' סח. מראי מקומות וציונים.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת פקודי אלה פקודי המשכן
מקור מפורש
בפרק זה
44 בעובר על מ"ע ושב : ראה יומא פו, א. אגה"ת רפ"א.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים כי ימכור איש את בתו
מקור מפורש
בפרק זה
100 דל"ת גבוהים. . עשה : ראה אגה"ת פ"א. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ס"ע תריח ואילך. וש"נ.
פתיחה בהקשר
דרך מצותיך ספר המצות מצות וידוי ותשובה
מקור מפורש
בפרק זה
פ' נשא (שס"ד) להתודות על העונות עם התשובה שנאמר והתוודו את חטאתם אשר עשו (במדבר ה' ז'), ופי' שעיקר מצות תשובה מן התורה היא עזיבת החטא והוידוי ובקשת מחילה כמ"ש באגרת התשובה פ"א בשם הרמב"ם וסמ"ג, וצריך לבאר שורש ענין ב' דברים אלו שהם א' עזיבת החטא על להבא ובכלל זה החרטה על העבר (כמ"ש הרמב"ם פ"ב מהל' תשו' ה"ב) הנק' תשובה, ב' הוידוי הנק' בקשת מחילה (כדאי' ברמב"ם פ"א), מה ענינם שבזה יכופר לו על הפגמים שעשה.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם כנשר יעיר כו'
מקור מפורש
בפרק זה
45 וידוי פה : ראה אגה"ת פ"א. לקו"ת תצא לז, א. שע"ת ו, ג. ובהערה 34. ש"א ח, א ובהערה 3.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם פדה בשלום נפשי
מקור מפורש
בפרק זה
41 בל"ת דתשו' תולה ויוה"כ מכפר : ראה יומא פו, א. רמב"ם הל' תשובה פ"א, ה"ד. אגה"ת פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א שיר המעלות ממעמקים
מקור מפורש
בפרק זה
85 התשובה . . עזיבת החטא והחרטה : ראה אגה"ת פ"א ובליקוט פירושים לשם. אוה"ת ש"ש ע' ב'תקה ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א כי תשא
מקור מפורש
בפרק זה
57 דבר שניהם . . ב' דברים : ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן הערה 46. אגה"ת פ"א ובליקוט פירושים לשם. ש"א ח, א ובהנסמן במ"מ לשם. אוה"ת ש"ש כרך ו ע' ב'תקה ואילך.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ בשלח, רצ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
73 ראה רמב"ם הל' תשובה פ"א ה"א. וראה תניא אגה"ת פ"א. סהמ"צ להצ"צ מצות וידוי ותשובה פ"א (לח, א).
פתיחה בהקשר
ספר השיחות ליל שמחת תורה תרצ"א
מקור מפורש
בפרק זה
59 אגה"ת פ"א (צא, רע"א). וראה רמב"ם הל' תשובה פ"ב ה"ב.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אחרי מנין שקושרין לשון של זהורית
מקור מפורש
בפרק זה
164 ומורק ושוטף במים : צו ו, כא. ראה גם אוה"ת ואתחנן כרך ו ע' ב'רנט. ס"ע ב'רס. וראה גם אגה"ת פ"א.
פתיחה בהקשר
תולדות אברהם חיים פרק שביעי - כתביו בקבלה וחסידות הערות למאמר שבועות תרט"ל
מקור מפורש
בפרק זה
עי' אגרת התשובה פ"א.
פתיחה בהקשר