על הפרק
אגרות קודש כרך ד תתסח
מקור מפורש
בפרק זה
לריש לקיש דחצי שעור מותר, אם חושב להשלים אסור (ירושלמי תרומות פ"ו ה"א) - וראה שער היחוד והאמונה רפי"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז ויקרא שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
46 ראה שעהיוה"א פי"ב: שכל אות הקודמת בצירוף היא הגוברת והיא העיקר כו'.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט שופטים שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
12 שבת סא, א. שו"ע אדה"ז או"ח (מהד"ת ס"ב ס"ד. מהד"ק שם ס"ו). וכן מוכח מהר"ת (ראה ניצוצי אורות וניצוצי זהר לזח"ב קנג, א וש"נ) "מלך" – מוח לב כבד, שהרי ראש התיבה (שהוא העיקר – ראה שעהיוה"א פי"ב) הוא אות מ"ם – מוח.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - מאמרים ושיחות חורף תשל"ח שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
4 ראה שעהיוה"א פי"ב: שכל אות הקודמת בצירוף היא הגוברת והיא העיקר.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - מאמרים ושיחות חורף תשל"ח שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
4 ע"ד המבואר בשעהיוה"א פי"ב בענין אור העולה על כולנה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח ג' תמוז שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
9 עיין שער היחוד והאמונה פי"ב. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בפרק זה
24 שער היחוד והאמונה פי"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בפרק זה
23 תניא שער היחוד והאמונה פי"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפרק זה
226 ואפילו לא כאופן האחדות דד' אותיות שם הוי' – שכנגדם הם ד' המינים (פע"ח שער הלולב פ"ב) – שאף שכל אות מורה על ענין בפ"ע, מצטרפים הם לתיבה אחת, שם הוי', שעי"ז ניתוסף ה"אור העולה על כולנה" (כמבואר בתניא שעהיוה"א פי"ב) – מהנחה בלתי מוגה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפרק זה
27 תניא שעהיוה"א פי"ב בהגהה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
18 ראה תניא שעהיוה"א פי"ב. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
73 ראה תניא שעהיוה"א פי"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
17 ראה תניא שעהיוה"א פי"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
25 שעהיוה"א פי"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' לך לך, ד' מרחשון ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
1 שעהיוה"א פי"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי*, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
98 ראה תניא שעהיוה"א רפי"ב. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א להתלמידים שיחיו ערב יום הכיפורים לפני כל נדרי, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
139 תניא שעהיוה"א רפי"ב. – נתבאר ג"כ בשיחת כ"ף מנ"א דאשתקד בתחלתה (תו"מ חל"ד ע' 211 ואילך). וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ כי תבוא, ח"י אלול, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
1307 ראה תניא שעהיוה"א רפי"ב. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
734 ראה תניא שעהיוה"א רפי"ב. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שבת חול המועד סוכות, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
305 ראה גם תניא שעהיוה"א פי"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
67 תניא שעהיוה"א רפי"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
900 ראה תניא שעהיוה"א רפי"ב. וראה גם ספר הערכים חב"ד בערכו (כרך ג ע' שעא ואילך). וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, ט"ז כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
2260 אות הראשונה, "והיא העיקר כו' והשאר טפילות אלי'" (תניא שעהיוה"א פי"ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר שני, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
1950 ועד שג' האותיות העיקריות שבתיבת "נחשת" הם – "נחש", והאות הראשונה – ש"היא הגוברת והיא העיקר" (תניא שעהיוה"א פי"ב) – היא בשתיהם בשוה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בלק, י"ז תמוז (נדחה), ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
19 תניא שעהיוה"א פי"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
652 תניא שער היחוד והאמונה פי"ב בהגהה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, מבה"ח טבת, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
2413 ראה גם שעהיוה"א פי"ב בהגהה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
717 ראה תניא שעהיוה"א רפי"ב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג יום ג', פורים קטן ה'תשל"ח
מקור מפורש
בפרק זה
88 ראה שער היחוד והאמונה פי"ב. לקו"ת תבוא מא, ג. עט"ר בתחלתו.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ט"ו תמוז, ה'תשמ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
87 ראה שעהיוה"א רפי"ב. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול ה'תשל"ט
מקור מפורש
בפרק זה
14 להעיר משעהיוה"א פי"ב: שכל אות הקודמת כו' והשאר כו' נכללות באורה.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו כה תברכו את בנ"י
מקור מפורש
בפרק זה
8 וכמ"ש בלק"א : ראה שער היחוד והאמונה פי"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי תורה פרשה אמור לג ג
מקור מפורש
בפרק זה
(ואע"ג שבלק"ת פ' בראשית איתא דמצוה הוא שם הוי' ששני אותיות מ"צ דמצוה הם בא"ת ב"ש י"ה דהיינו שע"י המצוה גורם גם יחוד או"א שהם י"ה אך מ"מ הם אותיות מחולפות במ"צ להורות שאין זה גילוי גמור כמו ו"ה שבאו בלא חלופי אתוון במצוה אבל עיקר יחוד או"א שהם י"ה ממש זהו הנמשך ע"י העלאת מ"ן דמס"נ באחד וזהו ענין ק"ש וע' בפי' וענין חלופי אתוון בבינונים שער היחוד והאמונה פרק י"ב).
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ישקני מנשיקות פיהו
מקור מפורש
בפרק זה
54 בתניא. . ועוד זאת. . ומחברן : ראה שער היחוד והאמונה פי"ב.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ט ח"ב שעיר עזים (ש"פ חוקת)
מקור מפורש
בפרק זה
7 ובסש"ב יש בזה אריכות וקאמר שיש חילופים : שעהיוה"א פי"ב (פט, ב). וראה גם סה"מ תרכ"ז ע' שסה.
פתיחה בהקשר