11

מובן אשר הירידה אינה אלא הכנה מוכרחת ** להעלי' הבאה אחריי. והיינו כי דוקא העבודה במקום הירידה היא המביאה את העלי".

וכמו שהעלי' דמ"ת באה ע"י ההכנה ד,מעשה אבות**י ואח"כ הביד רור וזיכוך ד,כור הברזל"** במצרים יי, שהם שהכינו את בג"י (והד עולם) שיוכלו לקבל הגילוי דמ"ת ;

כך, ע"י ההכנה של ,מעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות" *: בבירור וזיכוך העולם עד שהעולם עצמו מצד ענינו הוא: יזדכך ויתעלה כנ"ל תבוא העלי' דגאולה העתידה.

ה. והענין יובן בהקדים הקושיא הידועה*י על מ"ש* ,שמע ישראל וגו' ה' אחד*: דלכאורה הי' מתאים יותר לומר +ה' יחיד", כי מלת ,אחד* אינה מורה, לכאורה, על אמיתית יחודו של הקב"ה, שהרי יש ,אחד המנו" שיש שני לו (ולכן נאמר :+ ,יש אחד ואין שני", כי מלת ,אחד" לבדה עדיין אינה שוללת ,שני"), משא"כ מלת ,יחיד* שוללת מעיקרו ענין של שני?

והביאור בזה יי, דהיא הנותנת :

תכלית ואמיתית אחדותו של הקב"ה אינה ניכרת בשלילת כל מציאות

שטות ב

זולתו מעיקרו (בחי' יחיד); כ"א דוקא כאשר ישנה מציאות של עולם ובכ"ז נרגש בעולם שאינו מציאות לעצמו בזה דוקא מתבטאת אמיתת אחדותו של הקב"ה. וזהו ענין ;אחד" שגם כשישנו למציאות של עולם מ"מ מיוחד הוא עמו ית' בתכלית היחוד יי. וכמרומז בג' האותיות שבמלת ,אחד": ד' -- ד' רוחות העולם. ח' - ז' רקיעים וארץ (מעלה ומטה), א' -- הקב"ה ,אלופו של עולם" 5 והפי' במלת אחד הוא שצריכים להמשיך ולגלות אלקותו ית' (הנרמז באות א') בעולם (הנרמז באותיות ח' וד'י) שגם בעולם -- לשון העלם והסתר -- כפי שהוא במציאותו ובגדריו הוא יורגש שכל מציאותו הוא ,אלופו של עולם" (וכמרומז גם בזה שהא' שבמלת ,אחד" הרומזת על ,אלופו של עולם" -- היא הראשונה וכלולים בה ובטלים אלי' *+ הח' והד' הרומזות על מציאות העולם).

וה אך לכאורה איך יהי' העולם -- שענינו (כשמו) להעלים ולהסתיר על אלקות -- ,כלי" לקבל -- ובאופן שיתגלה עי"ז -- ,אלופו של עולם"*! הנה לזה נתנו תומ"צ לישראל במ"ת בכדי שבהם וע'י יבררו ויזככו את העולם ויעשוהו ,דירה לו יתברך בתחתונים" **.

וזה שבמיית גיתן הכח לברר ולזכך את העולם, היינו, לא זו בלבד שאז