6
ניחוח", משא"כ בחטאת ואשם — אבל שם גם בקרבן תודה37, שלא בא על חטא אלא להודות על נס שנעשה לו38, לא נאמר "ריח ניחוח". וטעמא בעי39.
וע"פ הנ"ל יש לומר טעם נוסף לכך שלא נאמר "ריח ניחוח" בחטאות ואשמות, כי בקרבנות אלו שבאים לכפר על האדם הרי עיקר הבאתם אינו צורך גבוה, "שאמרתי ונעשה רצוני", אלא בשביל האדם עצמו40, שיתכפר לו עונו41.
ולכן לא נאמר "ריח ניחוח" בקרבן תודה, כיון שהוא הודאה על נס שהוצרך לנס ונעשה לו, א"כ הקרבה זו שייכת לתועלת שלו, דמאחר שהקב"ה עשה לו נס, הרי מובן, שהאדם צריך להודות על זה, וא"כ אין מודגש בקרבן זה שהוא בא לפעול "ריח ניחוח לה'", "נחת רוח לפני שאמרתי ונעשה רצוני".
ועיקר הדגשת הענין ד"ריח ניחוח", "נחת רוח לפני שאמרתי ונעשה רצוני" הוא40 בקרבנות נדבה42, שבזה מדובר בריש פרשתנו43, שעל ידם מראה האדם שרוצה לנדב משלו להקב"ה, והיינו שאינו חושב אודות תועלת שלו, אלא רק ע"ד הקב"ה. ולכן קרבנות אלו גורמים "נחת רוח לפני שאמרתי ונעשה רצוני".
(משיחות ש"פ ויקרא וש"פ צו תשמ"ב; ש"פ שלח תשכ"ח)
הערות
- 37. ז, יב ואילך.
- 38. רש"י שם.
- 39. אלא שלכאורה י"ל, שזהו לפי שלא נזכר בקרא שם בפירוש ע"ד ההקרבה ע"ג המזבח, כ"א רק ע"ד הבאת החלות.
- 40. ראה גם עץ הדעת טוב (להרח"ו) פרשתנו (קכג, ב). מאמרי אדמו"ר האמצעי — דרושי חתונה ח"א (קה"ת, תשמ"ט) ע' מז. וראה זח"ג רמ, א. — ולהעיר ממנחות בסופה ובפרש"י שם.
- 41. אלא שלפ"ז גם בחטאת יחיד לא הול"ל "ריח ניחוח". ואכ"מ.
- 42. אף שישנו גם בקרבנות חובה (כבפ' תצוה ופ' פינחס שם). ולהעיר שבמנחת בכורים (פרשתנו ב, יד) שהיא חובה (רש"י שם), לא נאמר "ריח ניחוח" אלא רק "אשה לה'" (שם, טז).
- 43. כי אף שעולה מכפרת על עשה וכו' (כנ"ל) — הרי עיקר כוונת הכתוב היא לעולת נדבה, כמפורש ברש"י (כנ"ל) "בקרבנות נדבה דיבר הענין". ולהעיר דכל "עולה דורון היא" (זבחים ז, ב), "להיות נחת רוח לקונו" (אגה"ת פ"ב).
רש"י על ויקרא ב׳:י״ד - הטקסט מספריא
ואם תקריב. הֲרֵי אִם מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן כִּי, שֶׁהֲרֵי אֵין זֶה רְשׁוּת, שֶׁהֲרֵי בְּמִנְחַת הָעֹמֶר הַכָּתוּב מְדַבֵּר שֶׁהִיא חוֹבָה, וְכֵן וְאִם יִהְיֶה הַיֹּבֵל וְגוֹ' (במדבר ל"ו):
מנחת בכורים. בְּמִנְחַת הָעֹמֶר הַכָּתוּב מְדַבֵּר שֶׁהִיא בָּאָה אָבִיב — בִּשְׁעַת בִּשּׁוּל הַתְּבוּאָה, וּמִן הַשְּׂעוֹרִים הִיא בָּאָה, נֶאֱמַר כָּאן אָבִיב וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (שמות ט'), הַשְּׂעֹרָה אָבִיב:
קלוי באש. שֶׁמְּיַבְּשִׁין אוֹתָהּ עַל הָאוּר בְּאַבּוּב שֶׁל קַלָּאִים, שֶׁאִלּוּלֵי כֵן אֵינָהּ נִטְחֶנֶת בָּרֵחַיִם, לְפִי שֶׁהִיא לַחָה:
גרש כרמל. גְּרוּסָה בְּעוֹדָהּ לַחָה:
גרש. גֶּרֶשׂ לְשׁוֹן שְׁבִירָה וּטְחִינָה, גּוֹרְסָהּ בְּרֵחַיִם שֶׁל גָּרוֹסוֹת, כְּמוֹ וַיַּגְרֵס בֶּחָצָץ (איכה ג'), וְכֵן גָּרְסָה נַפְשִׁי (תהילים קי"ט):
כרמל. בְּעוֹד הַכַּר מָלֵא, שֶׁהַתְּבוּאָה לַחָה וּמְלֵאָה בְּקַשִּׁין שֶׁלָּהּ, וְעַל כֵּן נִקְרָאִים הַמְּלִילוֹת כַּרְמֶל, וְכֵן כַּרְמֶל בְּצִקְלוֹנוֹ (מלכים ב ד'):
ואם תקריב AND IF (according to Rashi, AND “WHEN”) THOU OFFER [A MEAL-OFFERING OF FIRST FRUITS] — אם here has the meaning of כי, “when”, for this (the offering of the מנחת בכורים) is not optional, since Scripture is speaking of the meal-offering of the “Omer” which is obligatory. Similar is אם in the phrase (Numbers 36:4) ואם יהיה היובל which means: “when the jubilee will be”, not: “if the jubilee will be”, since it is bound to come (cf. Sifra, Vayikra Dibbura d'Nedavah, Section 13 2; see also Rashi on Exodus 20:22).
מנחת בכורים THE MEAL-OFFERING OF FIRSTFRUITS — Scripture is speaking here of the meal-offering of the “Omer” (Leviticus 23:10) which is brought when the grain is in the green ears ,(אביב), i.e.. at the time of the ripening of the grain, and which was brought of barley, for it states here “אביב”, and there, too, (Exodus 9:31) it slates “for the barley was in the ears (אביב)” (Sifra, Vayikra Dibbura d'Nedavah, Section 13 4; Menachot 68b).
קלוי באש PARCHED BY THE FIRE It is thus described because they roast it on the fire in the “tube of the grain-parchers (אביב של קלאים)”, for unless it was treated thus it could not be ground in the mill because it was fresh, as the term אביב green, fresh suggests (cf. Rashi on Exodus 9:31).
גרש כרמל means broken (גרוש) whilst it was yet fresh (כרמל).
גרש is an expression for breaking and grinding. — He ground it in a grit-mill. — גרש has the same meaning as the verb in (Lamentations 3:16) “and He hath broken (ויגרס) [my teeth] with gravel-stones”; and similarly (Psalms 119:20) “My soul is broken (גרסה).
כרמל — i. e., broken whilst the husk (כר) is yet full (מלא) (according to this כרמל is a word compounded of כר and מל) — when the crop is yet fresh and full in its stalks; for this reason the fresh ears are called כרמל. Similar is, (2 Kings 4:42) “and full ears of corn (כרמל) in the husk thereof”.
תניא, אגרת התשובה ב׳ - הטקסט מספריא
אַךְ כָּל זֶה לְעִנְיַן כַּפָּרָה וּמְחִילַת הֶעָוֹן, שֶׁנִּמְחָל לוֹ לְגַמְרֵי מַה שֶּׁעָבַר עַל מִצְוֹת הַמֶּלֶךְ כְּשֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה שְׁלֵימָה, וְאֵין מַזְכִּירִין לוֹ דָּבָר וַחֲצִי דָּבָר בְּיוֹם הַדִּין לְעָנְשׁוֹ עַל זֶה חַס וְשָׁלוֹם בָּעוֹלָם־הַבָּא, וְנִפְטָר לְגַמְרֵי מִן הַדִּין בָּעוֹלָם־הַבָּא.
אָמְנָם, שֶׁיִּהְיֶה לְרָצוֹן לִפְנֵי ה׳ וּמְרוּצֶּה וְחָבִיב לְפָנָיו יִתְבָּרֵךְ כְּקוֹדֶם הַחֵטְא, לִהְיוֹת נַחַת רוּחַ לְקוֹנוֹ מֵעֲבוֹדָתוֹ – הָיָה צָרִיךְ לְהָבִיא קָרְבַּן עוֹלָה אֲפִילוּ עַל מִצְוַת עֲשֵׂה קַלָּה שֶׁאֵין בָּהּ כָּרֵת וּמִיתַת בֵּית־דִּין, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים עַל פָּסוּק ״וְנִרְצָה לוֹ״; וְכִדְאִיתָא בַּגְּמָרָא פֶּרֶק קַמָּא דִזְבָחִים, דְּעוֹלָה מְכַפֶּרֶת עַל מִצְוַת עֲשֵׂה, וְהִיא דוֹרוֹן לְאַחַר שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה וְנִמְחַל לוֹ הָעוֹנֶשׁ.
וּכְאָדָם שֶׁסָּרַח בַּמֶּלֶךְ וּפִיְּיסוֹ עַל־יְדֵי פְּרַקְלִיטִין וּמָחַל לוֹ, אַף־עַל־פִּי־כֵן, שׁוֹלֵחַ דּוֹרוֹן וּמִנְחָה לְפָנָיו שֶׁיִּתְרַצֶּה לוֹ לִרְאוֹת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ (וּלְשׁוֹן ״מְכַפֶּרֶת״, וְכֵן מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה ״וְנִרְצָה לוֹ לְכַפֵּר עָלָיו״ – אֵין זוֹ כַּפָּרַת נַפְשׁוֹ, אֶלָּא לְכַפֵּר לִפְנֵי ה׳ לִהְיוֹת נַחַת רוּחַ לְקוֹנוֹ, כִּדְאִיתָא שָׁם בַּגְּמָרָא, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״תָּמִים יִהְיֶה לְרָצוֹן״).
וְעַכְשָׁיו, שֶׁאֵין לָנוּ קָרְבָּן לְהָפִיק רָצוֹן מֵה׳ – הַתַּעֲנִית הוּא בִּמְקוֹם קָרְבָּן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּגְּמָרָא ״שֶׁיְּהֵא מִיעוּט חֶלְבִּי וְדָמִי שֶׁנִּתְמַעֵט – כְּאִלּוּ הִקְרַבְתִּי לְפָנֶיךָ וְכוּ׳״.
וְלָכֵן מָצִינוּ בְּכַמָּה תַּנָּאִים וְאַמוֹרָאִים, שֶׁעַל דָּבָר קַל הָיוּ מִתְעַנִּים תַּעֲנִיּוֹת הַרְבֵּה מְאֹד, כְּמוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, שֶׁהָיָה מַתִּיר שֶׁתְּהֵא פָּרָה יוֹצְאָה בִּרְצוּעָה שֶׁבֵּין קַרְנֶיהָ בְּשַׁבָּת, וַחֲכָמִים אוֹסְרִים, וּפַעַם אַחַת יָצְאָה כֵּן פָּרָתוֹ שֶׁל שְׁכֶנְתּוֹ וְלֹא מִיחָה בָּהּ, וְהוּשְׁחֲרוּ שִׁינָּיו מִפְּנֵי הַצּוֹמוֹת עַל שֶׁלֹּא קִיֵּים דִּבְרֵי חֲבֵירָיו; וְכֵן רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁאָמַר: ״בּוֹשְׁנִי מִדִּבְרֵיכֶם בֵּית שַׁמַּאי״, וְהוּשְׁחֲרוּ שִׁינָּיו מִפְּנֵי הַצּוֹמוֹת; וְרַב הוּנָא, פַּעַם אַחַת נִתְהַפְּכָה לוֹ רְצוּעָה שֶׁל תְּפִילִּין, וְהִתְעַנָּה מ׳ צוֹמוֹת; וְכָהֵנָּה רַבּוֹת.
וְעַל יְסוֹד זֶה, לִימֵּד הָאֲרִיזַ״ל לְתַלְמִידָיו עַל פִּי חָכְמַת הָאֱמֶת, מִסְפַּר הַצּוֹמוֹת לְכַמָּה עֲוֹנוֹת וַחֲטָאִים, אַף שֶׁאֵין בָּהֶן כָּרֵת וְלֹא מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם, כְּמוֹ, עַל הַכַּעַס – קנ״א תַּעֲנִיּוֹת וְכוּ׳; וַאֲפִילוּ עַל אִיסּוּר דְּרַבָּנָן, כְּמוֹ סְתָם יֵינָם – יִתְעַנֶּה ע״ג תַּעֲנִיּוֹת וְכוּ׳; וְכֵן עַל בִּיטּוּל מִצְוַת עֲשֵׂה דְּרַבָּנָן, כְּמוֹ תְּפִלָּה – יִתְעַנֶּה ס״א תַּעֲנִיּוֹת וְכוּ׳.
וְדֶרֶךְ כְּלָל, סוֹד הַתַּעֲנִית הִיא סְגוּלָּה נִפְלָאָה לְהִתְגַּלּוּת רָצוֹן הָעֶלְיוֹן בָּרוּךְ־הוּא, כְּמוֹ הַקָּרְבָּן, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: ״רֵיחַ נִיחוֹחַ לַה׳״, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בִּישַׁעְיָה: ״הֲלָזֶה תִּקְרָא צוֹם וְיוֹם רָצוֹן לַה׳״, מִכְּלָל, שֶׁהַצּוֹם הַנִּרְצֶה הוּא יוֹם רָצוֹן:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 18 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך ל לך לך שיחה א מאותו ספר זבחים ז, ב
- לקוטי שיחות כרך לב ויקרא שיחה ב מאותו ספר זבחים ז, ב
- לקוטי שיחות כרך לב ויקרא שיחה ב מאותו ספר זבחים ז, ב
- לקוטי שיחות כרך לד עקב שיחה ב מאותו ספר זבחים ז, ב
- לקוטי שיחות כרך יז ויקרא שיחה ב מאותו ספר זבחים ז, א
- לקוטי שיחות כרך יז ויקרא שיחה ג מאותו ספר זבחים ז, ב
- לקוטי שיחות כרך כא תשא שיחה א מאותו ספר זבחים ז, ב
- לקוטי שיחות כרך כב צו שיחה א מאותו ספר זבחים ז, ב
- לקוטי שיחות כרך כו משפטים שיחה ג מאותו ספר זבחים ז, ב
- תורת מנחם ר"ד יום ה', ט"ז אדר-ראשון ה'תשי"א זבחים ז, ב
- תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשי"ג זבחים ז, ב
- תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"א זבחים ז, א
- תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ו זבחים ז, ב
- ביאורי תניא שימחוביץ, אלטר אגרת התשובה פרק ב זבחים דף ז,ב
- תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ט זבחים ז, ב
- תורת מנחם ש"פ ויקהל-פקודי, כ"ה אדר, פרשת החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ט זבחים ז, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, פ' זכור, י"ג אדר שני, ה'תשל"ג זבחים ז, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הלכות הנהגת אדם בבקר א דין השכמת הבוקר זבחים ז, ב