7
שיחה ב
א. כתב הרמב"ם1: "המפריש חטאתו על החלב שאכל לא יביאנה על השבת שחלל או על הדם שאכל שנאמר2 והביא קרבנו שעירת עזים וגו' על חטאתו אשר חטא עד שיהי' קרבנו לשם חטאו, לא שיקריבנה מחטא על חטא3. ואם הקריב פסלה4. יתר על זה אמרו5 הפריש חטאתו על חלב שאכל אמש לא יביאנה על חלב שאכל היום ואם הביא כפר6". היינו, שהדין דחטאת שהפרישה על חלב שאכל אמש לא יביאנה על חלב שאכל היום, הוא רק איסור לכתחילה (מדרבנן7), אבל בדיעבד אם הביא כפר.
אבל יש גורסין ברמב"ם8 "ואם הביא לא כפר" — שאין חילוק אם הופרשה החטאת על חטא אחר (כמו חלב על דם) או על חטא זה עצמו (של אתמול) דבכל אופן ה"ז הקרבה "מחטא על חטא", וגם אם הביא חטאת שהפרישה על חלב שאכל אמש על חלב שאכל היום — "לא כפר" (גם בדיעבד).
והנה בפשטות פלוגתא זו (בין שתי הנוסחאות) תלוי' בפירוש הכתוב "והביא קרבנו גו' על חטאתו אשר חטא" — דלהגירסא "ואם הביא כפר", "שפיר קרינן בי' קרבנו על חטאתו כיון שהוא על אותו מין"9, משא"כ להגירסא "ואם הביא לא כפר", הפירוש ב"על חטאתו" היינו שצ"ל "לשם חטאתו ממש"10, חטא זה ממש שעבר עליו.
אבל נוסף לזה שזה גופא (הפלוגתא בפירוש הכתוב) דורש הסברה — קשה לפרש דלהרמב"ם "שפיר קרינן בי' קרבנו על חטאתו כיון שהוא על אותו מין", שהרי הרמב"ם11 פסק כר' יוחנן12 שלמד מכתוב זה דכשאכל שני זיתי חלב בהעלם אחד, אם נודע לו על הראשון וחזר ונודע לו על השני מביא שנים, כי "חטאתו אשר חטא" משמעו — "על כל חטאת וחטאת יביא"13, הרי שהלשון "חטאתו אשר חטא" אין פירושו מין החטא אשר חטא, אלא חטאו ממש, חטא פרטי זה שעבר עליו14.
ולכן נ"ל שחילוק זה (בין הגירסאות) תלוי בעצם גדר כפרת החטאת, כדלקמן.
הערות
- 1. הל' שגגות פ"ג ה"ג.
- 2. פרשתנו ד, כח.
- 3. משנה כריתות (כז, ב) ובגמ' שם.
- 4. כדעת ר' אחא ברי' דרבא — זבחים ט, ב.
- 5. משנה כריתות שם.
- 6. כך גריס הר"י קורקוס, הובא בכס"מ שם. וכ"ה בקרית ספר להמבי"ט שם. וראה לח"מ. תוי"ט כריתות שם (פ"ו מ"ז). ועוד.
- 7. לח"מ שם. וראה קרית ספר שם.
- 8. כך הי' הגירסא לפני התוי"ט. ועוד. וכ"ה דעת התוס' ב"ק סו, ב (ד"ה דגזל קרבן). מאירי ור' עזריאל (הובא בשטמ"ק) — נזיר כח, א.
- 9. כס"מ שם. וראה קרית ספר שם.
- 10. לח"מ שם.
- 11. הל' שגגות פ"ו ה"ט.
- 12. שבת עא, ב. — וראה נ"כ הרמב"ם שם (ה"ט והי"א). ואכ"מ.
- 13. רש"י שם ד"ה על חטאתו.
- 14. וגם לר"ל שפליג שם על ר"י, הרי ס"ל "ההוא ["חטאתו אשר חטא"] לאחר כפרה", דאם נודע לו על השני לאחרי שנתכפר לו על הראשון מביא שני, ונמצא שגם לשיטתו בא כתוב זה לשלול גם חטא ממין זה (שנודע לו אודותו אחר כפרת הראשון).
משנה תורה, הלכות שגגות ג׳:ג׳ - הטקסט מספריא
כבר ביארנו בהלכות פסולי המוקדשין שהמפריש חטאתו על החלב שאכל לא יביאנה על השבת שחלל או על הדם שאכל שנאמר והביא קרבנו שעירת עזים וגו' על חטאתו אשר חטא עד שיהיה קרבנו לשם חטאו לא שיקריבנה מחטא על חטא ואם הקריב פסלה יתר על זה אמרו הפריש חטאתו על חלב שאכל אמש לא יביאנה על חלב שאכל היום ואם הביא כפר ואין צריך לומר שאם הפרישה אביו ומת והיה הבן מחוייב באותו החטא שלא יביאנה הבן על חטאו כמו שנתבאר שם:
משנה תורה, הלכות שגגות ו׳:ט׳ - הטקסט מספריא
האוכל כזית חלב וכזית חלב בהעלם אחת ונודע לו על הראשון וחזר ונודע לו על השתי מביא שתי חטאות שהידיעות מחלקות ואע"פ שעדיין לא הפריש הקרבן אבל אם נודע לו על שניהן כאחת מביא חטאת אחת וכן יראה לי שהוא הדין בבעילות:
רש"י על ויקרא כ״ז:ב׳ - הטקסט מספריא
כי יפלא. יַפְרִישׁ בְּפִיו:
בערכך נפשת. לִתֵּן עֵרֶךְ נְפָשׁוֹת — לוֹמַר עֵרֶךְ דָּבָר שֶׁנַּפְשׁוֹ תְלוּיָה בוֹ עָלַי (עי' ספרא; ערכין ד'):
כי יפלא means, if he expressly states by an utterance of his mouth (cf. Rashi on Leviticus 22:21).
בערכך נפשות — he expressly states that he will give to the Sanctuary the valuation attached to a life by saying, “the payment of the valuation of such and such a thing — that, however, being something upon which its life depends — is incumbent upon me” (Sifra, Bechukotai, Section 3 6; Arakhin 4a).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 23 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך יז צו שיחה א מאותו ספר זבחים ט, ב
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת לה שבת עא, ב
- אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת ג שבת עא, ב
- לקוטי שיחות כרך כח פינחס שיחה ב מאותו ספר ב"ק סו, א
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות מציאה ופקדון דיני מציאה ופקדון א ב"ק סו, א
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות גזלה וגנבה דיני גזלה וגנבה ב"ק סו , א
- שולחן ערוך קו"א חושן משפט דיני מציאה ופקדון (א) ב"ק דף ס"ו ע"א
- שולחן ערוך קו"א חושן משפט הל' הפקר (א) ב"ק דף ס"ו ע"א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"א (סי' תכט-תמא) תלה דין מי שלא בדק בליל י"ד ב"ק סו, א-ב
- תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ח ב"ק סו , סע"ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות לולב (סימנים תרמה-תרנא) תרמה דיני לולב ב"ק סו, א
- אגרות קודש כרך טו ה'תשמא נזיר כח, א
- לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה ה מאותו ספר נזיר כח, ב
- לקוטי שיחות כרך יח נשא שיחה ג מאותו ספר נזיר כח, ב
- לקוטי שיחות כרך יח נשא שיחה ג מאותו ספר נזיר כח, ב
- לקוטי שיחות כרך יח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ג מאותו ספר נזיר כח, א
- לקוטי שיחות כרך כט ר"ה-ו' תשרי שיחה א מאותו ספר נזיר כח, ב
- תורת מנחם שיחת אחרון של פסח ה'תשט"ז נזיר כח, ב
- תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ה נזיר כח, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפילין: לד דין הנחת הפרשיות בתפילין ט נזיר כח, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שמג דין קטן בשבת ב נזיר כח, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ו (סי' שכג-שדמ) שמג דין קטן בשבת נזיר כח, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תפילין הלכות תפילין לד דין הנחת הפרשיות בתפילין נזיר כח, ב

