ו
ו מצות עשהסה על הגוזל להחזיר הגזלה עצמהסו אם היא בעינה ולא נשתניתסז שנאמרסח והשיב את הגזלה אשר גזל והוא הדין לגנבסט ואינו יוצא ידי חובתו בנתינת דמים אפילו אם כבר נתייאשו הבעליםע. אבל אם אבדהעא או שנשתניתעב שינוי שאינו חוזר לברייתועג יוצא ידי חובתו בנתינת דמיה כמה שהיתה שוה בשעת הגזלהעד.
ואם הנגזל הוא במקום אחר אין צריך לשלוח המעות למקומועה אלא מודיעו שיבא לו וישלם לועו:
הערות
- סה. רמב"ם הל' גזלה פ"א ה"א. וראה גם לעיל הל' מציאה ס"א.
- סו. ברייתא סו, א (כעין שגזל). רמב"ם שם ה"ה. טור ושו"ע סי' שס ס"א.
- סז. ברייתא שם. לבוש ס"א. וראה לעיל או"ח סי' תרלז ס"ה-ו (לענין סוכה).
- סח. ויקרא ה, כג. ב"ק שם. רמב"ם שם. טור ושו"ע שם.
- סט. רמב"ם הל' גנבה פ"א הי"ב. וראה קובץ יגדיל תורה (נ.י.) כב ע' תרה. אפיקי מים ח"א סי' כא.
- ע. ב"ק סו , א. סז , א-ב. רמב"ם הל' גנבה שם, והל' גזלה פ"ב ה"א. טור ושו"ע סי' שסא ס"א. וראה גם לקמן ס"י-יא. לעיל או"ח סי' קצו ס"ב. סי' תרמט ס"ח.
- עא. תוספתא סוף פ"י. רמב"ם הל' גזלה פ"א ה"ה. שו"ע סי' שס ס"א.
- עב. ב"ק שם ושם. רמב"ם שם. טור ושו"ע שם. וראה גם לעיל או"ח סי' יא סי"ב. סי' קצו ס"ג. סי' תנד ס"י. סי' תרמט ס"ה.
- עג. משנה צג, ב וכרב אשי בגמ' שם. טור ושו"ע סי' שס ס"ה. וראה גם לקמן סכ"ג (אפילו בלא יאוש, או שינוי החוזר לברייתו עם יאוש).
- עד. משנה שם. רמב"ם שם ה"א. טור ושו"ע שם.
- עה. ב"ק ק[ד] , א. טור ושו"ע סי' שסז ס"א.
- עו. טור ורמ"א שם, כפירוש ה ש"ך שם ס"ק ג.
משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה א׳:א׳ - הטקסט מספריא
כל הגוזל את חבירו שוה פרוטה עובר בלא תעשה שנאמר לא תגזול. אין לוקין על לאו זה שהרי הכתוב נתקו לעשה שאם גזל א חייב להחזיר שנאמר והשיב את הגזלה אשר גזל זו מצות עשה. ב ואפילו שרף הגזלה אינו לוקה שהרי הוא חייב לשלם דמיה וכל לאו שניתן לתשלומין אין לוקין עליו.
משנה תורה, הלכות גניבה א׳:י״ב - הטקסט מספריא
הגניבה עצמה שהיא ביד הגנב ולא נשתנית חוזרת לבעליה בין לפני יאוש בין לאחר [א] יאוש אלא שאחר יאוש השבח לגנב כמו שבארנו. נשתנית הגניבה ביד הגנב קנאה וקנה שבחה אפילו לפני יאוש ואינו משלם אלא דמים.
משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה ב׳:א׳ - הטקסט מספריא
הגזלה שלא נשתנית אלא הרי היא כמו שהיתה אע"פ שנתייאשו ב הבעלים ממנה ואע"פ שמת הגזלן והרי היא ביד בניו הרי זו חוזרת לבעליה [א] בעצמה. ואם נשתנית ביד הגזלן אע"פ שעדיין לא נתייאשו הבעלים ממנה קנאה בשינוי ומשלם דמיה כשעת הגזלה.
משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה א׳:ה׳ - הטקסט מספריא
כל הגוזל חייב להחזיר הגזלה עצמה שנאמר והשיב את הגזלה אשר גזל. ואם אבדה או נשתנית משלם דמיה. בין שהודה מפי עצמו בין שבאו עליו עדים שגזל הרי זה חייב לשלם הקרן בלבד. אפילו גזל קורה ה ובנאה בבירה הואיל ולא נשתנית דין תורה הוא שיהרוס את כל הבנין ויחזיר קורה לבעליה. אבל תקנו חכמים מפני תקנת השבים שיהיה נותן את דמיה ולא יפסיד הבנין וכן כל כיוצא בזה. אפילו גזל קורה ועשאה בסוכת החג ובא בעל הקורה לתובעה בתוך החג נותן לו את דמיה. אבל אחר החג הואיל ולא נשתנית ולא בנאה בטיט מחזיר את הקורה עצמה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 8 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך לב ויקרא שיחה ב ב"ק סו, ב
- לקוטי שיחות כרך כח פינחס שיחה ב ב"ק סו, א
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות מציאה ופקדון דיני מציאה ופקדון א מאותו ספר ב"ק סו, א
- שולחן ערוך קו"א חושן משפט דיני מציאה ופקדון (א) מאותו ספר ב"ק דף ס"ו ע"א
- שולחן ערוך קו"א חושן משפט הל' הפקר (א) מאותו ספר ב"ק דף ס"ו ע"א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"א (סי' תכט-תמא) תלה דין מי שלא בדק בליל י"ד ב"ק סו, א-ב
- תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ח ב"ק סו , סע"ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות לולב (סימנים תרמה-תרנא) תרמה דיני לולב ב"ק סו, א

