182
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
של ישראל עם הקדוש־ברוך־הוא, הרי ישראל משפיעים73 על התורה, כידוע74, "ולאפשא לה"75 דוקא.
וזהו הקשר במשמעות השם כפורת, מלשון כפרה76, כי הכח לכפרה על חטא נובע משרש נשמות ישראל, כפי שהם מעל לתורה77. ולכן, אף אם היה פגם אצל יהודי בקיום התורה, כלומר, נפגמה התקשרותו לקדוש־ברוך־הוא על ידי התורה, בכוחו לתקן פגם זה ולזכות בכפרה78, ואף יותר מכך, כמעלת בעלי תשובה לעומת הצדיקים –
עד למשמעות הנעלית יותר של הכפרה79 – "לכפר לפני ה' להיות נחת רוח לקונו".
הערות
- 73. להעיר מלקוטי לוי"צ (הערות לזהר) ח"ב ריש ע' שעו: כשמקדים הכרובים לארון הוא ע"ד שיפה כח הבן מכח האב .. והבנים מוסיפים תוס' יתרון בהאב מצד שרשם שלמעלה מהאב (בגלוי).
- 74. ראה זח"ג רכב, ב. לקו"ת שלח נא, א. ובכ"מ.
- 75. זח"א יב, ב.
- 76. ראה שמו"ר פ"נ, ד. תנחומא ויקהל יוד. וראה ראב"ע פרשתנו כה, יז ובפירושו הקצר – הובא בס' החקירה להצ"צ צו, סע"א.
- 77. ראה המשך תער"ב ח"ג ע' א'רנב ואילך. ועוד. (משיחות ש"פ תרומה וש"פ מטות תשמ"א)
- 78. ראה ס' חקירה שם ד"לדברי יפת (בראב"ע שם, שמפרש "כי כמוהו לכפר עליו כמו כסוי חטאה") י"ל שהוא ע"ד על כל פשעים תכסה אהבה, א"כ האהבה היא כסוי חטאה". ועפ"ז מובנת השייכות לכרובים שהם "דמות פרצוף תינוק" – עפמש"כ באגדת בראשית (פ"ה, א): כשם שבנו של אדם כשהוא תינוק קטן אם יחטא אין אביו מסלק עליו מפני שהוא קטן .. כך ישראל אפילו חוטאין כו'.
- 79. אגה"ת פ"ב.
שמות רבה נ׳:ד׳ - הטקסט מספריא
מַה כְּתִיב לְמַעְלָה (שמות לו, ה): וַיַּעַשׂ אֶת הַפָּרֹכֶת תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן, וְשָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ פָּרֹכֶת הָיָה עָבְיוֹ טֶפַח, וְעַל שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם נִירִים נֶאֱרֶגֶת, וְלֹא הָיָה בָהּ קֶשֶׁר, וּשְׁתַּיִם עוֹשִׂים בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, וּשְׁלשׁ מֵאוֹת כֹּהֲנִים מַטְבִּילִין אוֹתָהּ, וְהַכֹּהֲנִים יוֹרְדִין וּמַטְבִּילִין אוֹתָהּ בַּחוּץ, וְעוֹלִין וְשׁוֹטְחִין אוֹתָהּ עַל גַּבֵּי הַחֵיל. וְאַתָּה מוֹצֵא כָּל הַמִּשְׁכָּן עַל הַסֵּדֶר נַעֲשָׂה, בַּתְּחִלָּה עָשָׂה אֶת הַקְּרָשִׁים וְחִבְּרָם, וְאַחַר כָּךְ הַיְרִיעוֹת וּפְרָסָן עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לו, יד): וַיַּעַשׂ יְרִיעֹת עִזִּים לְאֹהֶל עַל הַמִּשְׁכָּן, וְאַחַר כָּךְ עָשָׂה אֶת הַפָּרֹכֶת, שֶׁתְּהֵא נִמְתַּח בִּפְנֵי הָאָרוֹן, וְאַחַר כָּךְ עָשָׂה אֶת הָאָרוֹן וְאֶת הַכַּפֹּרֶת שֶׁיְהֵא נִתַּן עַל הָאָרוֹן. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן רַבִּי יוֹסֵי אֲנִי רָאִיתִי אֶת הַפָּרֹכֶת בְּרוֹמִי וְהָיוּ עָלֶיהָ כַּמָּה טִיפֵּי דָמִים, וְשָׁאַלְתִּי וְאָמְרוּ לִי מִדַּם יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁהָיָה כֹּהֵן עוֹשֶׂה. וְלָמָּה נִקְרָא כַּפֹּרֶת, שֶׁהָיָה מְכַפֵּר לְיִשְׂרָאֵל. וּמִשֶּׁעָשָׂה הַכַּפֹּרֶת עָשָׂה הַשֻּׁלְחָן שֶׁהָיָה לֶחֶם הַפָּנִים נִתַּן עָלָיו, שֶׁהָיָה נִתַּן לִפְנֵי הָאָרוֹן, וְאַחַר כָּךְ עָשָׂה אֶת הַמְנוֹרָה שֶׁהָיְתָה לְמַעְלָה מִן הַשֻּׁלְחָן.
מדרש תנחומא, ויקהל י׳ - הטקסט מספריא
וַיַּעַשׂ בְּצַלְאֵל אֶת הָאָרֹן. אַתָה מוֹצֵא כָּל מַה שֶּׁהָיָה בַמִּשְׁכָּן, עַל הַסֵּדֶר הָיָה עָשׂוּי. בַּתְּחִלָּה עָשָׂה אֶת הַקְּרָשִׁים וְחִבְּרָם, וְאַחַר כָּךְ עָשָׂה יְרִיעוֹת עִזִּים, שֶׁיְּהֵא פוֹרֵשׂ עֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעָשִׂיתָ יְרִיעֹת עִזִּים לְאֹהֶל עַל הַמִּשְׁכָּן (שמות כו, ז), וְאַחַר כָּךְ עָשָׂה אֶת הַפָּרֹכֶת, שֶׁתְּהֵא נִתְלֵית בִּפְנֵי הָאָרוֹן. מִשֶּׁעָשָׂה אֶת הָאָרוֹן וְעָשָׂה אוֹתָהּ, עָשָׂה כַּפֹּרֶת זָהָב, שֶׁהָיְתָה נְתוּנָה עַל הָאָרוֹן.
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יוֹסִי, אֲנִי רָאִיתִי אֶת הַכַּפֹּרֶת בְּרוֹמִי וְרָאִיתִי עָלֶיהָ כְּמִין טִפֵּי דָם, וְשָׁאַלְתִּי אוֹתָם מָה הַדָּם הַזֶּה שֶׁעַל הַכַּפֹּרֶת. וְאָמְרוּ לִי, מִדָּם שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים מַה שֶּׁהָיָה כֹּהֵן גָּדוֹל מַזֶּה. לְפִיכָךְ כַּפֹּרֶת הָיְתָה נְתוּנָה עַל אָרוֹן.
וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ כַּפֹּרֶת, שֶׁהָיְתָה מְכַפֶּרֶת עַל יִשְׂרָאֵל. מִשֶּׁעָשָׂה כַּפֹּרֶת, עָשָׂה אֶת הַשֻּׁלְחָן שֶׁהָיָה לֶחֶם הַפָּנִים עָלָיו שֶׁהָיָה נָתוּן לִפְנֵי הָאָרוֹן מִשֶּׁעָשָׂה אֶת הַשֻּׁלְחָן, עָשָׂה אֶת הַמְּנוֹרָה, שֶׁתְּהֵא מְאִירָה עַל הַשֻּׁלְחָן. הֱוֵי, כְּטַכְסִין שֶׁל מְלָכִים עָשָׂה אוֹתָהּ. לְפִיכָךְ כְּתִיב: וַיַּעַשׂ בְּצַלְאֵל אֶת הָאָרֹן עֲצֵי שִׁטִּים. וּבְצַלְאֵל עַצְמוֹ עָשָׂה הַכֹּל? שֶׁכָּל פַּעַם וָפַעַם הוּא אוֹמֵר וַיַּעַשׂ בְּצַלְאֵל! אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁנָּתַן נַפְשׁוֹ הַרְבֵּה עַל הַמִּשְׁכָּן, לְפִיכָךְ לֹא קִפַּח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׂכָרוֹ וְהוּא מְפַרְסְמוֹ בְּכָל פַּעַם וָפַעַם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּעַשׂ בְּצַלְאֵל.
כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר, אַךְ יוֹנָתָן בֶּן עֲשָׂהאֵל וְיַחְזְיָה בֶן תִּקְוָה עָמְדוּ עַל זֹאת, וּמְשֻׁלָּם וְשַׁבְּתַי הַלֵּוִי עֲזָרֻם (עזרא י, טו). כְּתִיב יוֹנָתָן, נָתַן נַפְשׁוֹ וּבָאוּ אֵלָיו וְעָזְרוּ אוֹתוֹ אֲבָל פִּרְסְמוֹ הַכָּתוּב תְּחִלָּה עַל שֶׁנָּתַן נַפְשׁוֹ הַרְבֵּה וְאַף בְּצַלְאֵל, כָּל הַחֲכָמִים עָשׂוּ עִמּוֹ. וּלְפִי שֶׁנָּתַן נַפְשׁוֹ עַל הַמִּשְׁכָּן הַרְבֵּה, לְפִיכָךְ כְּתִיב: וַיַעַשׂ בְּצַלְאֵל אֶת הָאָרֹן.
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, חַיֵּיכֶם, בִּזְכוּת הַמִּשְׁכָּן אֲנִי מֵאִיר לָכֶם, לְפִי שֶׁכָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁאַתֶּם עוֹשִׂים בַּמִּשְׁכָּן, כָּךְ אֲנִי פוֹרֵעַ לָכֶם. וְלֹא תֹאמַר בַּמִּשְׁכָּן, אֶלָּא אֲפִלּוּ בִּגְדֵי כֹהֵן גָּדוֹל, לְכָל אֶחָד וְאֶחָד הָיוּ מְכַפְּרִים.
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עֲשִׂיתֶם יְרִיעוֹת עִזִּים לְאֹהֶל עַל הַמִּשְׁכָּן, אַף עַל פִּי שֶׁאַתֶּם פּוֹרְעִים לִי, מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם כְּאִלּו אַתֶּם גּוֹמְלִים עָלָי. לְפִי שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁיְּצָאתֶם מִמִּצְרַיִם, הֵבֵאתִי עָנָן וְהָיָה עָשׂוּי כְּמִין אֹהֶל וְהָיָה מֵגִין עֲלֵיכֶם. וַאֲנִי פוֹרֵעַ לָכֶם לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבָרָא ה' עַל כָּל מְכוֹן הַר צִיּוֹן וְעַל מִקְרָאֶהָ עָנָן יוֹמָם וְעָשָׁן וְנֹגַהּ אֵשׁ לֶהָבָה לָיְלָה כִּי עַל כָּל כָּבוֹד חֻפָּה (ישעיה ד, ה). עֲשִׂיתֶם לְפָנַי כַּפֹּרֶת, חַיֵּיכֶם, עַל יְדֵי הַכַּפֹּרֶת מְכַפֵּר לָכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּכַפְּרִי לָךְ לְכָל אֲשֶׁר עָשִׂית (יחזקאל טז, סג). אַתֶּם עֲשִׂיתֶם לְפָנַי אָרוֹן שֶׁיֵּצֵא מִמֶּנּוּ אוֹר לָעוֹלָם הַזֶּה, חַיֵּיכֶם, אֲנִי מֵאִיר עֲלֵיכֶם לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְגוֹ' (ישעיה ל, כו). וְכֵן הוּא אוֹמֵר, קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ (ישעיה ס, א).
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עַל כָּל הַדְּבָרִים וְהַמִּצְוֹת שֶׁעֲשִׂיתֶם, אֲנִי פוֹרֵעַ לָכֶם לָעוֹלָם הַבָּא. וּבִזְכוּת הָאָרוֹן שֶׁעֲשִׂיתֶם שֶׁהַתּוֹרָה נְתוּנָה לְתוֹכוֹ, לְפִיכָךְ אֲנִי מֵאִיר לָכֶם וַאֲנִי מֵטִיב לָכֶם הַטּוֹבָה הַצְּפוּנָה לַצַּדִּיקִים, שֶׁנֶּאֱמַר: מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ פָּעַלְתָּ לַחוֹסִים בָּךְ נֶגֶד בְּנֵי אָדָם (תהלים לא, כ). וְכֵן הוּא אוֹמֵר, אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה (תהלים צח, יא).
אבן עזרא על שמות כ״ה:י״ז - הטקסט מספריא
ועשית כפרת. כדמות מכסה, ואמר יפת כי כמוהו לכפר עליו (ויקרא א ד) כמו כסוי חטאה (תה' לב א), ולפי דעתי שמלת לכפר עליו, מגזרת כופר, והנה זה מפורש, ונתנו איש כפר נפשו (למטה ל יב), ושם כתוב לכפר על נפשותיכם (שם שם טו), ועובי הכפרת לא נזכר:
תניא, אגרת התשובה ב׳ - הטקסט מספריא
אַךְ כָּל זֶה לְעִנְיַן כַּפָּרָה וּמְחִילַת הֶעָוֹן, שֶׁנִּמְחָל לוֹ לְגַמְרֵי מַה שֶּׁעָבַר עַל מִצְוֹת הַמֶּלֶךְ כְּשֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה שְׁלֵימָה, וְאֵין מַזְכִּירִין לוֹ דָּבָר וַחֲצִי דָּבָר בְּיוֹם הַדִּין לְעָנְשׁוֹ עַל זֶה חַס וְשָׁלוֹם בָּעוֹלָם־הַבָּא, וְנִפְטָר לְגַמְרֵי מִן הַדִּין בָּעוֹלָם־הַבָּא.
אָמְנָם, שֶׁיִּהְיֶה לְרָצוֹן לִפְנֵי ה׳ וּמְרוּצֶּה וְחָבִיב לְפָנָיו יִתְבָּרֵךְ כְּקוֹדֶם הַחֵטְא, לִהְיוֹת נַחַת רוּחַ לְקוֹנוֹ מֵעֲבוֹדָתוֹ – הָיָה צָרִיךְ לְהָבִיא קָרְבַּן עוֹלָה אֲפִילוּ עַל מִצְוַת עֲשֵׂה קַלָּה שֶׁאֵין בָּהּ כָּרֵת וּמִיתַת בֵּית־דִּין, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים עַל פָּסוּק ״וְנִרְצָה לוֹ״; וְכִדְאִיתָא בַּגְּמָרָא פֶּרֶק קַמָּא דִזְבָחִים, דְּעוֹלָה מְכַפֶּרֶת עַל מִצְוַת עֲשֵׂה, וְהִיא דוֹרוֹן לְאַחַר שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה וְנִמְחַל לוֹ הָעוֹנֶשׁ.
וּכְאָדָם שֶׁסָּרַח בַּמֶּלֶךְ וּפִיְּיסוֹ עַל־יְדֵי פְּרַקְלִיטִין וּמָחַל לוֹ, אַף־עַל־פִּי־כֵן, שׁוֹלֵחַ דּוֹרוֹן וּמִנְחָה לְפָנָיו שֶׁיִּתְרַצֶּה לוֹ לִרְאוֹת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ (וּלְשׁוֹן ״מְכַפֶּרֶת״, וְכֵן מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה ״וְנִרְצָה לוֹ לְכַפֵּר עָלָיו״ – אֵין זוֹ כַּפָּרַת נַפְשׁוֹ, אֶלָּא לְכַפֵּר לִפְנֵי ה׳ לִהְיוֹת נַחַת רוּחַ לְקוֹנוֹ, כִּדְאִיתָא שָׁם בַּגְּמָרָא, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״תָּמִים יִהְיֶה לְרָצוֹן״).
וְעַכְשָׁיו, שֶׁאֵין לָנוּ קָרְבָּן לְהָפִיק רָצוֹן מֵה׳ – הַתַּעֲנִית הוּא בִּמְקוֹם קָרְבָּן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּגְּמָרָא ״שֶׁיְּהֵא מִיעוּט חֶלְבִּי וְדָמִי שֶׁנִּתְמַעֵט – כְּאִלּוּ הִקְרַבְתִּי לְפָנֶיךָ וְכוּ׳״.
וְלָכֵן מָצִינוּ בְּכַמָּה תַּנָּאִים וְאַמוֹרָאִים, שֶׁעַל דָּבָר קַל הָיוּ מִתְעַנִּים תַּעֲנִיּוֹת הַרְבֵּה מְאֹד, כְּמוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, שֶׁהָיָה מַתִּיר שֶׁתְּהֵא פָּרָה יוֹצְאָה בִּרְצוּעָה שֶׁבֵּין קַרְנֶיהָ בְּשַׁבָּת, וַחֲכָמִים אוֹסְרִים, וּפַעַם אַחַת יָצְאָה כֵּן פָּרָתוֹ שֶׁל שְׁכֶנְתּוֹ וְלֹא מִיחָה בָּהּ, וְהוּשְׁחֲרוּ שִׁינָּיו מִפְּנֵי הַצּוֹמוֹת עַל שֶׁלֹּא קִיֵּים דִּבְרֵי חֲבֵירָיו; וְכֵן רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁאָמַר: ״בּוֹשְׁנִי מִדִּבְרֵיכֶם בֵּית שַׁמַּאי״, וְהוּשְׁחֲרוּ שִׁינָּיו מִפְּנֵי הַצּוֹמוֹת; וְרַב הוּנָא, פַּעַם אַחַת נִתְהַפְּכָה לוֹ רְצוּעָה שֶׁל תְּפִילִּין, וְהִתְעַנָּה מ׳ צוֹמוֹת; וְכָהֵנָּה רַבּוֹת.
וְעַל יְסוֹד זֶה, לִימֵּד הָאֲרִיזַ״ל לְתַלְמִידָיו עַל פִּי חָכְמַת הָאֱמֶת, מִסְפַּר הַצּוֹמוֹת לְכַמָּה עֲוֹנוֹת וַחֲטָאִים, אַף שֶׁאֵין בָּהֶן כָּרֵת וְלֹא מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם, כְּמוֹ, עַל הַכַּעַס – קנ״א תַּעֲנִיּוֹת וְכוּ׳; וַאֲפִילוּ עַל אִיסּוּר דְּרַבָּנָן, כְּמוֹ סְתָם יֵינָם – יִתְעַנֶּה ע״ג תַּעֲנִיּוֹת וְכוּ׳; וְכֵן עַל בִּיטּוּל מִצְוַת עֲשֵׂה דְּרַבָּנָן, כְּמוֹ תְּפִלָּה – יִתְעַנֶּה ס״א תַּעֲנִיּוֹת וְכוּ׳.
וְדֶרֶךְ כְּלָל, סוֹד הַתַּעֲנִית הִיא סְגוּלָּה נִפְלָאָה לְהִתְגַּלּוּת רָצוֹן הָעֶלְיוֹן בָּרוּךְ־הוּא, כְּמוֹ הַקָּרְבָּן, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: ״רֵיחַ נִיחוֹחַ לַה׳״, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בִּישַׁעְיָה: ״הֲלָזֶה תִּקְרָא צוֹם וְיוֹם רָצוֹן לַה׳״, מִכְּלָל, שֶׁהַצּוֹם הַנִּרְצֶה הוּא יוֹם רָצוֹן:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.