על הפרק
אגרות קודש כרך כה ט'שפב
מקור מפורש
בפרק זה
ולא עוד אלא שביאר הרמב"ם מורה הנבוכים בזמנו וגם נבוכי הדורות, ובלשונו אשר "כפי המעשים הטובים פעמים רבות עם זה יגיע קנין חזק" (פירוש המשניות, אבות פ"ג משנה ט"ו, הובא ונתבאר עפ"י סגנונו על ידי רבנו הזקן באגה"ק סי' כ"א).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כה ט'תקכא
מקור מפורש
בפרק זה
"ידוע לכל מצות מעלת הזריזות בכל המצוות הנאמר ונשנה בדברי רז"ל כו' וזריזותי' דאברהם אבינו ע"ה היא העומדת לעד לנו ולבנינו עד עולם כו' זריזות נפלאה להראות שמחתו וחפצו למלאות רצון קונו ולעשות נחת רוח ליוצרו וממנו למדו רז"ל לקיום כל המצוות" כו' (אגה"ק סי' כא),
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'יב
מקור מפורש
בפרק זה
וכאן המקום לבוא בבקשה ובהפצרה וכו' גם לכת"ר, ובפרט אשר הוא הוא המעיר והמפציר בי לכתוב להנ"ל ובהערות משלי, אשר גם כת"ר מצדו יעשה כל התלוי בו לההו"ל דכרכים נוספים ובקצב הכי מהיר, ובלשון אדה"ז אגה"ק סי' כ"א בזריזות נפלאה להראות שמחתו וחפצו כו'.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ד תתקצה
מקור מפורש
בפרק זה
דערביי וויל איך אויך אונטערשטרייכן, וואס דער אלטער רבי שרייבט אין אגרת הקדש, סימן כ"א, אז ווי גרויס א ענין פון א מצוה איז, האט די זריזות מיט וועלכע מען טוט די מצוה גאר א גרויסע באדייטונג.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ו א'תתמד
מקור מפורש
בפרק זה
ויעוין באגה"ק סימן כ"א וזריזותי' דאברהם אבינו ע"ה היא העומדת לעד וכו' ע"ש, והשייכות לכהנים בפרט מובנת ממש"כ בלקו"ת סוף פ' קרח.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ח ב'תקפד
מקור מפורש
בפרק זה
והשי"ת יזכהו לבשר ג"כ טובות בהנוגע לו ולב"ב שיחיו בהמשך למכתביו הקודמים וכמו שנזדרז במכתבו הנ"ל הרי גם זה יהי' בהקדם וכבר ידוע גודל מעלת הזריזות בכל הענינים וכמבואר באגה"ק סימן כ"א והרי חג הפסח הוא כנגד אברהם כמ"ש לושי ועשי עוגות ופירשו רז"ל שחג הפסח הי' זה.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ט ב'תרלו
מקור מפורש
בפרק זה
ובא רבנו הזקן ומעמיק לבאר שלא זהו פנימיות הדברים, ובלשונו הק' "העקדה עצמה אינה נחשבה כ"כ לנסיון גדול לערך מעלת אברהם אבינו ע"ה בשגם כי ה' דיבר בו קח נא את בנך כו' רק שא"א ע"ה עשה זאת בזריזות נפלאה להראות שמחתו וחפצו כו' וממנו למדו רז"ל לקיום כל המצות בכלל ובפרט מעשה הצדקה העולה על כולנה" (עיין אגרת הקדש סי' כ"א) ומזה מובנת מעלת הזריזות אשר עוד יותר גדולה רבה ונפלאה היא אפילו ממעלת העקדה, והאריכות לדכוותי' בודאי אך למותר.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ט ב'תתכז
מקור מפורש
בפרק זה
און לויט דער אנווייזונג פון רבנו הזקן באגרת הקדש סי' כ"א וואו ער שרייבט פאלגענדען אינהאלט אומגעפער:
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך י ג'לד
מקור מפורש
בפרק זה
במענה על מכתבו מב' וירא, הנה בנוגע לשאלתו הראשונה במה שאירע לו וזוגתו תחי', הרי יפרישו הן הוא והן זוגתו כל אחד מהם לצדקה סכום של עשרים וששה ושני שליש סלע (ויכול לברר אצל כהן כמה הוא הסלע במטבע המדינה שלהם כיון שפדיון הבן בחמש סלעים) ומובן שאין הפירוש שיפרישו את זה בבת אחת אלא יכול להיות במשך חדש או גם יותר מזה, ומעלה בהענין דנתינה בפעמים רבות ע"פ המבואר באגרת הקדש לרבנו הזקן בפירוש המשנה והכל לפי רוב המעשה (אגה"ק סי' כ"א) ובארבעים סעודות - ומובן שאין צריכות להיות צרופות ביום אחר יום, אלא גם זה לפזרם למשך כמה שבועות - הנה יאחרו הסעודה לעשרים מינוטין לערך, ונכון יהי' לבם בטוח בהשי"ת שיוכלו להמשיך לעבדו יתברך בשמחה, והרי ידוע אשר עבודת השי"ת היא בכל דרכיך וכמבואר בארוכה ברמב"ם הלכות דיעות פרק ג' וטור או"ח ושו"ע סי' רל"א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יד ה'עג
מקור מפורש
בפרק זה
מהנכון אשר הוא, וזוגתו תי' בפ"ע, יתנו לצדקה ארבעים פעמים ח"י ג"פ, והחשבון במעות זמננו מבואר במכתבי הנדפס בקובץ ליובאוויטש חוברת שמינית, זאת אומרת שיפרישו לצדקה מזמן לזמן עד שיתקבץ סכום הנ"ל לכאו"א מהם, וראה ג"כ אגה"ק סי' כ"א ובמאמר הצ"צ על מרז"ל כל פרוטה ופרוטה מצטרפת, והשי"ת יזכם ויצליחם לגדל את כל ילידיהם שיחיו לתורה ולחופה ולמעשים טובים מתוך הרחבת הדעת בריאות הנכונה ומנוחת הנפש.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יז ו'רסז
מקור מפורש
בפרק זה
שמזה מובן וגם פשוט, שבזה צ"ל כלשון אגה"ק האמור, העדפה וזהירות וזריזות יתירה ביתר שאת ויתר עז כפולה ומכופלת למעלה מעלה מזהירות שאר המצות, וכשיתבוננו בזריזות שאר המצות ע"פ המבואר באגה"ק סי' כ"א ואחרי זה איך שצ"ל העדפה וכו' ככל הלשונות האמורות, בלי ספק אשר תהי' פעולתם וענינם בישיבת תורת אמת בתוספת כו' וכו' כ"פ ככה וכמבואר בכ"מ שכיון שנצטווינו על זה, בודאי שנתנה האפשרית והכחות על זה ואין הדבר תלוי אלא ברצונם בהוצאה מהכח אל הפועל.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יט ז'שצח
מקור מפורש
בפרק זה
ויהי רצון שבאריכות הזמן בהכנת ההתחלה יצאו ידי חובת שהיית זמן בעצם היסוד והבני', ומעתה יהי' יסוד כפר חב"ד השני - ובלשון כ' כפר השלישי - בקצב מהיר, וכלשון רבינו הזקן באגה"ק סי' כ"א "בזריזות נפלאה", וכמו שכתבתי למר הרצפלד תקותי שבשנת סגולה זו שנת המאתים להסתלקות הילולא של מורנו הבעש"ט ז"ל כבר ייראה בפועל שלב הראשון של כפר זה.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תמו
מקור מפורש
בפרק זה
וכמדומני כבר כתבתי לכ' באחד ממכתבי בגודל מעלת הזריזות על פי הדגשת רבינו הזקן באגה"ק סי' כ"א בענין עקדת יצחק הנזכרת כמה פעמים בתפלות בנ"י ועד לדרשות המגידים והמטיפים וכו' וכו' וזלה"ק של רבה"ז שם:
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה לה
מקור מפורש
בפרק זה
22 אגרת הקדש סימן כא.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יג
מקור מפורש
בפרק זה
7 רוב המעשה: ראה אגה"ק סי' כא, ל, מאמר הצ"צ ד"ה להבין כו' פרוטה ופרוטה מצטרפת (ברוקלין, תשי"ז)* עייייש. ושינ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך י הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ד
מקור מפורש
בפרק זה
כבר כתבתי לכ' באחד ממכתבי בגודל מעלת הזריזות על פי הדגשת רבינו הזקן באגה"ק סי' כ"א בענין עקדת יצחק הנזכרת כמה פעמים בתפלות בנ"י ועד לדרשות המגידים והמטיפים וכו' וכו' וזלה"ק של רבה"ז שם:
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
14 אגה"ק סי' כא.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"ב הוספה*
מקור מפורש
בפרק זה
1323 רוב המעשה : ראה אגה"ק סי' כא, ל. מאמר הצ"צ ד"ה להבין כו' פרוטה ופרוטה מצטרפת (ברוקלין, תשי"ז, ולאח"ז באוה"ת על מארז"ל ע' מ). עיי"ש. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
וכל הזריז בנתינת הצדקה הרי זה משובח, כידוע גודל מעלת הזריזות בכל המצוות 1364 , ובפרט במעשה הצדקה, כמבואר באגה"ק סי' כא (" אך טוב לישראל" 1365 ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, ג' שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
כיון שישנו ה"ועד" של כתיבת הס"ת שמינה כ"ק מו"ח אדמו"ר 282 – יש לפנות אליהם, ובודאי יפעלו בזריזות (כמבואר באגה"ק סימן כ"א, "אך טוב לישראל" 283 , גודל מעלת הזריזות), שההשתתפות בזה תהי' בימים הקרובים, קודם סיום כתיבת הס"ת.
פתיחה בהקשר