שיוך לסימן
אגרות קודש כרך כז י'קיט
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
14 בברכת . . תשא גו' קטע זה למו"ה יהודא ליב רסקין. אגרות נוספות אליו – לעיל אגרת י'קטז, ובהנסמן בהערות שם.
כי תשא חובה (לקח טוב כאן). וראה ג"כ ב"ב (י, ב) הובא בלק"ט תיכף להנ"ל: במה תרום קרן ישראל (שזהו ודאי) בכי תשא.
גאולה . . (לפסח) מגילה ו, סע"ב ובפרש"י.
אשר ליהודים . . ויקר מג"א (ח, טז). ולהעיר אשר ע"פ פשטות הכתובים שם – כ"ז התחיל בכ"ג סיון שלפני ימי הפורים. וראה ירוש' ברכות רפ"א, אסת"ר בסופו ועוד: גאולתן של ישראל כו' רבה והולכת כו' ואח"כ ליהודים כו' – ואינו ממשיך בנס דפורים (וראה פי' מבעל ס' החרדים שם)!
ליהודים . . תפילין יהודי ע"ש שכופר בע"ז (מגילה יג, א) שהוא כמודה בכל התורה כולה (קדושין מ, א) ואח"כ הפרטים: תורה כו' תפילין. וע"פ קבלה וחסידות: יהודי – כתר ומסנ"פ. ואח"כ ע"ס ועבודה פרטית – אורה ושמחה – חו"ב, וששון ויקר – זו"ן (תו"א (צא, ב ואילך). שערי אורה בסופו. הצ"צ למג"א עה"פ).
דרז"ל . . תפילין מגילה (טז, ב) ועד"ז בתרגום עה"פ.
ויקר אלו תפילין על ידיהון ועל רישיהון (תרגום שם). ואף שבש"ס מפרש אלו תפילין שבראש (שהם בגלוי ושייך ע"ז וראו , יקר ) – הרי כל זמן שבין עיניך יהו שתים (מנחות לו, א). ולהעיר מצפע"נ (להרגוצובי) לרמב"ם הל' תפילין פ"ד ה"ד.
מצותי' שהוקשו לתפילין קדושין (לה, א).
הוספה בת"ת ובקיום מצותי' ומדובר בזה בט"ו בשבט. ולהעיר ממרז"ל שבפורים קיימו מה שקבלו כבר במ"ת (שבת פח, א).
הוספה במבצע תפילין להעיר ממש"נ במג"א (ח, יז) שנפל פחד היהודים על עמי הארץ – שזהו ע"ד ראיית חז"ל לויקר אלו תפילין שנאמר וראו כל עמי הארץ גו' ויראו ממך.
שאמחז"ל תענית (כט, סע"א), מג"א סתרפ"ו סק"ה. וראה שו"ת חת"ס חאו"ח סק"ס. נמוקי או"ח לסתרפ"ו ונשאר בצ"ע. ואולי י"ל שהרמב"ם לשיטתו שצ"ל "שמח כל ימיו " (הל' דעות פ"א ה"ד. ועד"ז שם פ"ב ה"ז. וראה ג"כ פיה"מ ברכות פ"ט מ"ה), משא"כ מארי דשמעתי' דבאדר מרבין בשמחה דס"ל דשמחה שאינה של מצוה עלי' נאמר ולשמחה מה זה עושה (שבת ל, ב). ולהעיר מרמ"א סוף הל' מגילה (וסיום חלק אורח חיים): וטוב לב משתה תמיד .
וימי הפורים עיין רמב"ם (הל' מגילה פ"ב הי"ז) דמשמע שגם הטעם דסעודת פורים והמשלוח מנות ומתנות לאביונים הוא משום שמחה (משא"כ ברמ"א (יו"ד סו"ס שפ"ה) שזהו כשאילת שלום לחוד).
תורה . . לב תענית ל, א.
שאמחז"ל . . למחדי זו"ח שה"ש עה"פ לריח שמניך [סה, א].
ואפ"ל . . טובא ברכות (ל, סע"ב). ועפמש"כ בזו"ח הנ"ל יומתק המענה בש"ס אנא תפילין מנחנא – שזהו ג"כ הטעם דבדח. וראה תר"י בברכות שם.
טובא יותר מדאי (פרש"י שם). ולהעיר מהחיוב לבסומי בפוריא עד דלא ידע (מגילה ז, ב).
נאמר . . אלה תהלים קכו, ב. וראה ברכות שם [לא, א].
אז גו' אז ופי' רז"ל (שמו"ר פכ"ג, ג) אין אז אלא שמחה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד נצבים שיחה ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ה
23 ומודגש ביותר דיוק הרמב"ם בזה, שהרי בפסוקים וברז"ל גם באברהם מפורשת מעלתו בענין האמונה כמ"ש (לך טו, ו) והאמין בה'. ובמכילתא (בשלח יד, לא) "לא ירש אברהם אבינו העוה"ז והעוה"ב אלא בזכות האמונה שהאמין בה'", ונק' ראש למאמינים — ראה שמו"ר פכ"ג, ה ובמהרז"ו שם. שהש"ר פ"ד, ח (ב). ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו בא שיחה ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן טו
41 ראה מכילתא (ורש"י) בשלח טו, ב. וראה גם שמו"ר פכ"ג, טו. ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה י
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ט
19 עיין ג"כ שמות רבה פרשה כג, ט.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יא
ועדיז שמו"ר פכ"ג, יא (וראה רש"י ערכין (יג ב) דייה בנבל).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ד
10 אז גו" אז: ופי' רז"ל (שמו"ר פכ"ג, ד): אין אז אלא שמחה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ נח שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ה
87 ולהעיר, שגם אצל אברהם, אחר שהשלים הכרתו את בוראו עד מקום שיד העיון משגת בא לכלל אמונה בה', ראה עקידה דלעיל הערה 20. ועד שנק' ראש למאמינים – ראה שמו"ר פכ"ג, ה. שהש"ר פ"ד, ח (ג).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* יו"ד שבט ה'תשי"א**
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ט
1169 עיין ג"כ שמו"ר פכ"ג, ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח אדר שני, ה'תשי"א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ה
1467 ראה שבת צז, א. שמו"ר פכ"ג, ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת שביעי של פסח, ה'תשי"א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ט
129 ראה שמו"ר פכ"ג, ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ט
198 ראה שמו"ר פכ"ג, ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ אחרי, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשי"א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
297 שמו"ר פכ"ג, ג. פ"נ, ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשי"א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן טו
922 לשון הפיוט במוסף דר"ה אחר קדושת כתר (בכמה נוסחאות) ד"ה והחיות. וראה שמו"ר פכ"ג, טו. בחיי תרומה כה, יו"ד בשם פדר"א. נת' בתו"א יתרו עא, סע"א ואילך. עב, ד ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשי"ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
10 ראה יל"ש בשלח רמז רמא. שמו"ר פכ"ג, ג. קהלת יעקב מע' אז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח סיון, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יג
51 ראה שמו"ר פכ"ג, יג. במדב"ר פי"ד, ב. רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ג ה"י.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
75 שמו"ר פכ"ג, ג. פ"נ, ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בסימן זה
סימן א
42 ראה שמו"ר פכ"ג, א. וראה תו"א מקץ מ, ב. אוה"ת בשלח ע' תצח ואילך. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בסימן זה
סימן א
54 ראה שמו"ר פכ"ג, א. המשך תער"ב ח"ב ע' תשנ ואילך. ח"ג ע' א'תב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בסימן זה
סימן א
12 ראה שמו"ר פכ"ג, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר ה'תשח"י
מקור מפורש
בסימן זה
סימן טו
27 ראה מכילתא ופרש"י בשלח טו, ב. וראה גם שמו"ר פכ"ג, טו. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ב' דחג הפסח, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יא
66 שמו"ר פכ"ג, יא. וש"נ. וראה גם לעיל ס"ע 188.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תש"כ
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ו
16 שמו"ר פכ"ג, ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ט
21 ראה שמו"ר פכ"ג, ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בשלח, י"ג שבט, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
369 מכילתא עה"פ. שמו"ר פכ"ג, ג. פ"נ, ג. תיב"ע עה"פ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ה
942 ראה שמו"ר פכ"ג, ה ובמהרז"ו שם. שהש"ר פ"ד, ח (ב). ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, ה'תשכ"ג*
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ז
84 חולין צא, סע"ב. וראה שמו"ר פכ"ג, ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
740 ראה יל"ש בשלח רמז רמא. שמו"ר פכ"ג, ג. קהלת יעקב מע' אז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ה
1443 ולכאורה לא הי' צריך להיות (לא רק רשע, אלא) אפילו תם ושאינו יודע לשאול, כי, החידוש דיצי"מ ומ"ת הוא – לא בענין האמונה (שהיתה עוד לפנ"ז, החל מאברהם אבינו, "ראש אמנה", ראש לכל המאמינים (ראה שמו"ר פכ"ג, ה), וגם בזמן הגלות, ואדרבה: בזכות האמונה נגאלו אבותינו ממצרים (מכילתא בשלח יד, לא)), אלא בענין של הבנה והשגה באלקות, עד לראי' חושיית (כמבואר בתניא פל"ו), ומובן, שבמעמד ומצב של השגה וראי' באלקות, אי אפשר שיהי' "תם" ו"שאינו יודע לשאול", ועאכו"כ בנוגע ל"רשע" (אפילו "רשע" שכנגדו "דיברה תורה", כפי שהוא בתורה (ראה לקו"ש ח"כ ע' 108 ואילך. וש"נ), וע"ד הקושיות שבתורה, שאף שענינם העלם כו', הרי זה חלק מהתורה (ראה לעיל ריש ע' 110. וש"נ)). – מהנחה בלתי מוגה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ה
167 ראה שמו"ר פכ"ג, ה. שהש"ר פ"ד, ח (ב). ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ט
1640 ראה שמו"ר פכ"ג, ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קדושים, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ט
1918 ראה שמו"ר פכ"ג, ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל, פרשת שקלים, מבה"ח אדר-שני, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יג
312 ראה רמב"ם שם ה"ב. שמו"ר פכ"ג, יג. במדב"ר פי"ד, יב. זח"ב כד, א (ובהנסמן בנצוצי זוהר שם). תניא רפי"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן טו
148 נוסף על הגילוי שכבר הי' בקרי"ס – "זה א-לי ואנוהו" (בשלח טו, ב), "כל אחד ואחד מראה באצבעו ואומר זה א-לי" (שמו"ר פכ"ג, טו), היינו, שהאצבע הגשמית הראתה על עצמות ומהות. אלא, שגילוי זה הי' לפי שעה, ובמ"ת ניתנה הדרך וההוראה כיצד לפעול שיהי' זה לצמיתות – שיומשך הגילוי דאוא"ס מלמעלה מעלה עד אין קץ למטה מטה עד אין תכלית, ע"י עבודתנו במשך זמן הגלות, ב"מצרים", לפעול שם את הענין דיצי"מ וקרי"ס כו' (מהנחה בלתי מוגה).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג-השבועות, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יא
169 שמו"ר פכ"ג, יא. מכילתא בשלח טו, א. תוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שבת חול המועד סוכות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
998 שמו"ר פכ"ג, ג. פ"נ, ג ובמתנות כהונה שם.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
1138 כלי יקר שם בשם המדרש (שמו"ר פכ"ג, ג).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וירא, כ"ף מרחשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יא
1780 ראה מכילתא בשלח טו, א. שמו"ר פכ"ג, יא. תוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בשלח, י"ז שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ט
974 ראה שמו"ר פכ"ג, ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תש"ל
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יא
945 ראה מכילתא עה"פ (בשלח טו, א) "אז ישיר": "התשועה העתידה להיות אין אחרי' שעבוד" (הובאה תוד"ה ונאמר פסחים קטז, ב). ועד"ז שמו"ר פכ"ג, יא (וראה רש"י ערכין (יג, ב) ד"ה בנבל).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, י"א שבט, ה'תשל"א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ט
534 ראה שמו"ר פכ"ג, ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' במדבר, כ"ח אייר, ה'תשל"א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יא
1606 שאין אחרי' גלות. ראה מכילתא עה"פ (בשלח טו, א) "אז ישיר": "התשועה העתידה להיות אין אחרי' שעבוד" (הובאה תוד"ה ונאמר פסחים קטז, ב). ועד"ז שמו"ר פכ"ג, יא (ראה רש"י ערכין (יג, ב) ד"ה בנבל). וראה שמו"ר (ספי"ח) "נס עובר אבל לעת"ל כו'", ושם (פי"ט, וא"ו) "לשעבר כו' אבל לעת"ל אני לבדי כו'" (נתבאר באוה"ת בא ע' רחץ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שביעי של פסח, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ט
993 כולל גם ששירת כל בנ"י היא באותה דרגא כמו שירת משה, שלכן נאמר " ישיר משה ובני ישראל" לשון יחיד (כדאיתא במדרש (שמו"ר פכ"ג, ט) "אז ישירו .. אינו אומר אלא אז ישיר"), לפי שכל בנ"י נתעלו לדרגת משה. ובפרט ע"פ הידוע ש"כל נפש ונפש מבית ישראל יש בה מבחי' משרע"ה" (תניא רפמ"ב), וכמו"כ יש בכל אחד מישראל גם ניצוץ משיח (ראה מאור עינים ס"פ פינחס), שלכן מצינו במדרשי חז"ל (ברכות נו, ב. ירושלמי מע"ש ספ"ד) ש"דרך כוכב מיעקב" (בלק כד, יז) – שנאמר על משיח (ירושלמי תענית פ"ד ה"ה. רמב"ן עה"פ) – קאי גם על כל אחד מישראל (מהנחה בלתי מוגה).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצאי ש"פ ויצא, ט' כסלו, אור ליו"ד כסלו - בחדרו - ה'תשל"ח
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יא
181 ראה מכילתא עה"פ בשלח טו, א. שמו"ר פכ"ג, יא. תוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב.
פתיחה בהקשר
ענינה של תורת החסידות 27
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יא
17 ראה מכילתא עה"פ אז ישיר: התשועה העתידה להיות אין אחרי' שעבוד (הובאה תוד"ה ונאמר פסחים קטז, ב). ועד"ז שמו"ר פכ"ג, יא (וראה רש"י ערכין (יג, ב) ד"ה בנבל).
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו נוסח שני: יהודה אתה יודוך אחיך
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ה
23 מאמינים בני מאמינים : שבת צז, א. שמו"ר פכ"ג, ה.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב האזינו השמים
מקור מפורש
בסימן זה
סימן טו
31 החיות נושאות את הכסא : לשון הפיוט במוסף דר"ה אחר קדושת כתר (נוסח אשכנז) ד"ה והחיות. וראה שמו"ר פכ"ג, טו. בחיי תרומה כה, יו"ד בשם פדר"א.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בא והי' כי יביאך. להבין שרש ענין פסח ומצה
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ה
64 אברהם. . המאמין הראשון : ראה שמו"ר פכ"ג, ה. שהש"ר פ"ד, ח ג.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח וירא ישראל את היד הגדולה
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ה
280 כאברהם שהי' המאמין הראשון : ראה שמו"ר פכ"ג, ה. שהש"ר פ"ד, ח. ג.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו בחודש השלישי
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ה
5 אברהם. . ראשון המאמינים : [גד: הראשון שהאמין]: ראה שמו"ר פכ"ג, ה. שהש"ר פ"ד ח, ג.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א אז ישיר משה
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ט
2 אז ישיר משה ובנ"י . . ישירו לשון רבים : בשלח טו, א. ראה שמו"ר פכ"ג, ט.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א אז ישיר משה
מקור מפורש
בסימן זה
סימן טו
13 ברבות . . כמה גדולים יורדי הים : ראה שמו"ר פכ"ג, טו. לקמן מאמר ד"ה והנה תורה היא בחי' קו האמצעי רפ"ז. סה"מ תרל"א ח"א ע' רסז ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א קדש ישראל לה'
מקור מפורש
בסימן זה
סימן טו
8 שכל א' מראה באצבע : ראה שמו"ר פכ"ג, טו.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א אז ישיר משה
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ט
2 אז ישיר . . הזאת . . ישירו ל' רבים : בשלח טו, א. ראה שמו"ר פכ"ג, ט.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א אז ישיר משה
מקור מפורש
בסימן זה
סימן טו
14 כמה גדולים יורדי הים : ראה שמו"ר פכ"ג, טו. (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה והנה תורה היא בחי' קו האמצעי רפ"ז. סה"מ תרל"א ח"א ע' רסז ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א אז ישיר משה
מקור מפורש
בסימן זה
סימן טו
19 כל אחד מראה באצבע : ראה שמו"ר פכ"ג, טו.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א זכור את יום השבת
מקור מפורש
בסימן זה
סימן טו
31 דכאו"א מראה באצבע : ראה שמו"ר פכ"ג, טו.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ט ח"ב צאינה וראינה כו' (א)
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יג
10 ויסוד האש מפני שהוא יותר רוחני מן יסוד הרוח : בהערת כ"ק אדמו"ר זי"ע שם: שיסוד האש למעלה מיסוד הרוח כ"ה בשמו"ר פכ"ג, יג. במדב"ר שם, זח"ב שם. ועוד. ומ"ש באוה"ח ס"פ בראשית (ו, ה) מתורץ עפמ"ש בתו"א ס"פ מקץ. ע"כ.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ בשלח, רצ"ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ט
3 ראה שמו"ר פכ"ג, ט.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים יב תמוז תרצ"ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יג
14 רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ג ה"י. וראה שמו"ר פכ"ג, יג. זח"ב כד, א.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב י"ט כסלו, רצ"ב. בהכנ"ס ליובאוויטש. ריגא
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ה
57 ראה שמו"ר פכ"ג, ה. שהש"ר פ"ד, ח (ג). וראה ספר המאמרים תרפ"ח ע' קנו. תרצ"ז ס"ע 297 ואילך.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון פסח להבין שושר ענין פסח ומצה
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ה
190 אאע"ה שהי' המאמין הראשון : ראה שמו"ר פכ"ג, ה. שהש"ר פ"ד, ח (ג).
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק ל"א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
847 המד"ר על פסוק ויורהו ה' עץ: שמו"ר פכ"ג, ג. שם פ"נ, ג. וראה אוה"ת מסעי ע' א'שצא.
פתיחה בהקשר
על הפרשה
אגרות קודש כרך כז י'שכט
מקור מפורש
בפרשה זו
18 עה"פ שה"ש א, ד.
בשלח . . יתרו להעיר מהמבואר בכ"מ אשר חיבור שני ענינים שונים וגם הפכיים (בשלח – ביד חזקה יגרשם, יתרו – שמגדולי אוה"ע ומחכמיהם נתגיירו) אפשרי רק ע"י זה שלמעלה משניהם (ראה תורת הה"מ עה"פ עושה שלום במרומיו – הובאה באגה"ק סי"ב. ביאוה"ז ר"פ לך).
אור ליום ראה מפרשים לפסחים בתחלתה: אור כו'.
זכרון . . הכוונה בזה ובלשון הכתוב במצות תפילין (שהוקשה כל התורה כולה לתפילין): לזכרון גו' למען תהי' תורת ה' גו' (בא יג, ט).
בענין עקרי . . נאה דורש ונאה מקיים להעיר אשר הבעש"ט חידש בעבודת מחנה הצדיקים הנסתרים שיתעסקו בחינוך, להושיב מלמדים בכל ישובי בנ"י וכו' וגם בעצמו עסק בחינוך תשב"ר (לקוטי דבורים ח"ג (שפז, ב ואילך) בארוכה).
וכדרשת . . ויאדיר רמב"ם הל' ת"ת ספ"ב. בב"ב (כב, רע"א) הטעם דקנאת סופרים תרבה חכמה, אבל ידוע בכללי הרמב"ם שמביא פסוק שלא נזכר בגמרא באם הוא מבואר יותר. יתרה מזו בהלכה הסמוכה (הל' ת"ת רפ"ג): דוד שנאמר זרעו גו' (וכן הוא בפי' ר' יונה אבות פ"ד מי"ג), אף שבאדר"נ רפמ"א הובא ה כתוב שדוד עבדי נשיא להם לעולם. אבל ע"פ חדא"ג שם י"ל שנפק"מ לדינא. – ולע"ע לא מצאתי בפוסקים חילוק זה*. ואכ"מ.
*) הוספה משך זמן לאחרי חתימת המכתב:
ולהעיר: כלל הנ"ל ברמב"ם (שמביא פסוק (דרשה) שלא נזכרה בש"ס באם היא מבוארת יותר) – מובא בכ"מ (נסמן ביד מלאכי וכו') ומי יבוא אחריהם. אבל צריך ביאור דכיון שהפסוק שמביא הרמב"ם מבואר יותר – למה לא הובא בש"ס. ובדוחק י"ל ע"פ הכלל דבתראי צריכים לפרש דבריהם יותר, וע"ד מש"כ הרמב"ם עצמו (בהקדמתו לפיה"מ) בנוגע למשנה וברייתא.
אבל עדיין הקושיא במקומה עומדת כשבש"ס מובא פסוק כו' אחר – וכנ"ל. ואפילו את"ל שמצא הרמב"ם מדחז"ל בנוסח אחר מדשלנו והוא ישר בעיניו – הא גופא (שינוי הנוסחאות) דורש ביאור.
ונלפענ"ד בנדו"ד (ב"ב שם) דמושיבין סופר בצד סופר, דיש בפס"ד זה שתי הוראות: בהל' השגת גבול והל' ת"ת. בנוגע להשגת גבול – עיקר הראי' צ"ל שיש בזה טובה גדולה לזה שמשיגים גבולו שדוחה ההיזק דהשגת גבולו, ולכן אינו יכול לעכב (כבפרש"י שם) ומותר להשיג (בסגנון אחר – ראי' בנוגע שמשיגים גבולו); בהל' ת"ת – עיקר הראי' ע"ד גודל הענין דת"ת שלכן מחוייב בזה (ראי' בנוגע למשיג גבול). והנה בב"ב קאי הסוגיא בדיני השגת גבול – ולכן הראי' קנאת סופרים תרבה חכמה (של הניזק). ברמב"ם הובא בהל' ת"ת – ולכן הראי' ה' חפץ למען צדקו גו' ושלכן מחוייבים בזה.
או י"ל: בש"ס מביא הטעם (והסיבה) – להרבות החכמה – ומעצמו מובן הפס"ד, משא"כ בתראי שמפרשים דבריהם (כנ"ל) מפורש הפס"ד (יגדיל תורה ויאדיר).
ועד"ז יל"פ גם בפי' משנה דאבות: באדר"נ מביא הטעם (דנשיאות דוד היא לעולם – וראה רמב"ם הל' מלכים פ"א ה"ז-ח), ברמב"ם – התוצאה והמסובב: זרעו לעולם יהי' וכסאו גו'.
– וי"ל דבשני המקומות ברמב"ם מרומז גם הטעם: ה' חפץ למען צדקו (שלכן הרבה להם תורה כו' (ועפ"ז מובן זה שהרמב"ם מביא גם תיבות אלו, אף דלכאורה די בסיומו יגדיל תורה ויאדיר)), זרעו גו' כסאו (דדוד).
ומחוורתא כבתרייתא – שה"ז לשון הכלל שמבואר יותר. וק"ל.
דרך אגב : ברמב"ם שם (רפ"ג) מביא כתוב אחר (מהמובא באדר"נ) גם בנוגע לכתר תורה – אבל אינו שייך לנדו"ד, כי באדר"נ מדובר במעלת כתר תורה בנוגע לעמלה של תורה כו', משא"כ ברמב"ם – שמונח ועומד ומוכן כו' (בהמשך לההלכה שלפני' – שמדובר בתינוקות כו', שאין בהם עדיין עמלה של תורה וצמאון דתורה – שבאדר"נ) ובכאו"א ראי' בענינו.
שאלוני על אשר ציינתי אבות פ"ד מי"ג – והוא ע"פ חלוקת המשניות שסידר אדמו"ר הזקן בסידורו (שכמה שינוים בה לגבי כמה דפוסי משניות – וכפי שהעיר בשער הכולל שעל הסידור). ומלבד שחייב אדם לומר בלשון רבו הרי גם לדינא נפק"מ במנין המשנות – ראה טושו"ע אה"ע סל"ח סכ"ו. ולהעיר ממשנה כלאים (פ"ז) משנה אחת מסומנת בשנים דה , וראה הון עשיר שם, ובתוס' אנשי שם שם.
הזריזות להעיר ממחז"ל (סוטה בסופה): זריזות מביאה לידי כו' קדושה כו'.
מצאצאיהם שבכלל זה הם ג"כ בני בנים (שו"ע אדמו"ר הזקן או"ח סמ"ז סוס"א).
אלקים . . חושה לי תהלים מזמור ע, ב-ו.
חושה . . הגאולה העילוי דזכו אחישנה – ראה שערי אורה סד"ה יביאו לבוש מלכות.
את הגאולה שהצדקה מקרבת אותה. (ובפרט צדקה לחינוך עטה"ק ותמכין דאורייתא, וראה זח"ג נג, ב). דרגות בזה יל"פ ע"פ משנ"ת בלקוטי לוי יצחק לתניא ע' מ ואילך.
פרשת הגאולה והרי נאמר כימי צאתך מאמ"צ אראנו נפלאות (מיכה ז, טו) בגאולה מגלותינו זו.
הם . . תחלה סוטה יא, ב.
זה א-לי ואנוהו בשלח (טו, ב). וראה אוה"ת להצ"צ בשלח ע' תקל ואילך.
זה . . באצבע בשמו"ר ספכ"ג: כל אחד ואחד מראה באצבעו ואומר זה גו'. וראה סוטה (ל, סע"ב) עולל כו' ותינוק כו'.
לבית . . האנשים יתרו (יט, ג) ובמכילתא (הובא בפרש"י) שם.
בנינו עורבים אותנו שהש"ר עה"פ משכני אחריך נרוצה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - שיחות ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א לאנ"ש שיחיו שברכו אותו
מקור מפורש
בפרשה זו
100 ראה תענית בסופה. שמו"ר ספכ"ג. פרש"י בשלח טו, ב (ד"ה זה אלי).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות ער"ה
מקור מפורש
בפרשה זו
30 ראה שמו"ר ספכ"ג. תענית בסופה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות ער"ה
מקור מפורש
בפרשה זו
89 ל' חז"ל — שמו"ר ספכ"ג. וראה תענית בסופה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א להתלמידים שיחיו ערב יום הכפורים, לפני כל נדרי, ה'תש"נ
מקור מפורש
בפרשה זו
127 לשון חז"ל — שמו"ר ספכ"ג. ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א קדושים שיחה א
מקור מפורש
בפרשה זו
25 שמו"ר ספכ"ג.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה מד
מקור מפורש
בפרשה זו
13) (שמו"ר ספכ"ג.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בפרשה זו
5 זה , , באצבע : בשמו"ר ספכ"ג: כל אחד ואחד מראה באצבעו ואומר זה גו וראה סוטה (ל, סע"ב) עולל כו' ותינוק כו'.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד תבא שיחה ב
מקור מפורש
בפרשה זו
47 ראה מכילתא בשלח טו, א. שמו"ר פכ"ג יא (וביפ"ת שם). תוד"ה ונאמר פסחים קטז, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה כב
מקור מפורש
בפרשה זו
6 עד מרז'ל שמו"ר ספכ"ג. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת כ"ף מנחם-אב, ה'תשי"א
מקור מפורש
בפרשה זו
1401 שתי פעמים זה (שמו"ר ספכ"ג – נתבאר בד"ה ויבוא משה תרנ"ד פ"ד (סה"מ תרנ"ד ע' קנג ואילך)). וענין זה בא ע"י הגילוי ד"אנכי אנכי", ב"פ (עיין לקו"ת דרושי ש"ש סה, ג).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות בוקר), ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפרשה זו
24 פיוט "וחיות" בקדושת כתר במוסף דר"ה (נוסח אשכנז). וראה עד"ז בחיי תרומה כה, י – בשם פדר"א [ספ"ד. וראה רד"ל שם]. במדב"ר ספי"ד. שמו"ר ספכ"ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרשה זו
43 שמו"ר ספכ"ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח סיון, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרשה זו
10 ראה שמות רבה ספכ"ג. בחיי תרומה כה, י.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בפרשה זו
13 שמו"ר ספכ"ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בפרשה זו
9 שמו"ר ספכ"ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג-השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשט"ו
מקור מפורש
בפרשה זו
40 פיוט "וחיות" בקדושת כתר במוסף דר"ה. וראה בחיי תרומה כה, יו"ד. וראה במדב"ר ספי"ד. שמו"ר ספכ"ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום א' פ' פנחס, י"ג תמוז, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בפרשה זו
16 ראה בחיי תרומה כה, י. פיוט "וחיות" בקדושת כתר במוסף דר"ה (בכמה נוסחאות). וראה שמו"ר ספכ"ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפרשה זו
140 ראה תענית בסופה. שמו"ר ספכ"ג. פרש"י בשלח טו, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרשה זו
29 שמו"ר ספכ"ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, מבה"ח אדר-ראשון, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרשה זו
73 שמו"ר ספכ"ג (בשינוי לשון קצת).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תזריע, פ' החודש, מבה"ח ניסן (מאמר א), ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרשה זו
49 שמו"ר ספכ"ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרשה זו
75 ישעי' כה, ט. שמו"ר ספכ"ג. דרושים שבהערה הבאה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרשה זו
22 שמו"ר ספכ"ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרשה זו
22 שמו"ר ספכ"ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרשה זו
11 לשון הפיוט במוסף א' דר"ה אחר קדושת כתר נוסח אשכנז (ד"ה והחיות). וראה שמו"ר ספכ"ג. במדב"ר ספי"ד. בחיי תרומה כה, יו"ד (בשם פדר"א – ראה שם ספ"ד, ובביאור הרד"ל אות נח).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרשה זו
64 ראה שמו"ר ספכ"ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרשה זו
198 ראה תענית בסופה. שמו"ר ספכ"ג. פרש"י בשלח טו, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרשה זו
55 בשלח טו, ב ובפרש"י. שמו"ר ספכ"ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקרא, ג' ניסן ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרשה זו
48 שמו"ר ספכ"ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרשה זו
55 בשלח טו, ב. ראה שמו"ר ספכ"ג. פרש"י עה"פ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרשה זו
68 שמו"ר ספכ"ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרשה זו
23 שמו"ר ספכ"ג. במדב"ר ספי"ד. בחיי תרומה כה, י. פיוט "וחיות" במוסף דר"ה אחר קדושת כתר (בכמה נוסחאות).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרשה זו
267 שמו"ר ספכ"ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דראש השנה, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרשה זו
14 לשון חז"ל – תענית בסופה. שמו"ר ספכ"ג. פרש"י בשלח טו, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים (מאמר א), ה'תשכ"ה*
מקור מפורש
בפרשה זו
26 כמרז"ל "מראה באצבעו ואומר זה" – שמו"ר ספכ"ג. תענית בסופה ובפרש"י שם. וראה גם פרש"י עה"פ בשלח טו, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ דברים, תשעה באב (נדחה), ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרשה זו
570 ראה תענית בסופה. שמו"ר ספכ"ג. פרש"י בשלח טו, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרשה זו
424 שמו"ר ספכ"ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרשה זו
644 שמו"ר ספכ"ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרשה זו
1326 ראה תענית בסופה. שמו"ר ספכ"ג. מכילתא ופרש"י בשלח טו, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרשה זו
815 שמו"ר ספכ"ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תזריע, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרשה זו
445 שמו"ר ספכ"ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ אחרי, שבת הגדול, י"ב ניסן, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרשה זו
545 בשלח טו, ב ובפרש"י. שמו"ר ספכ"ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, בסעודה, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרשה זו
604 בשלח טו, ב. שמו"ר ספכ"ג. פרש"י עה"פ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרשה זו
1743 שכל אחד מישראל אמר " זה א-לי" – דרגת הנבואה דמשה (כנ"ל סי"א), ויתירה מזה: "משה רבן של הנביאים כמה נתחבט .. אמר לו הקב"ה לא תוכל לראות את פני (כי אם "וראית את אחורי ופני לא יראו") .. ועולי הים כל אחד ואחד מראה באצבעו ואומר זה א-לי ואנוהו" (שמו"ר ספכ"ג (בשינוי לשון קצת). וראה גם סה"מ תרמ"א ע' מט (וש"נ). ה'ש"ת ע' 60. תו"מ חי"ט ע' 77. ועוד).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקרא, פרשת החודש, ראש חודש ניסן, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרשה זו
1408 ישעי' כה, ט. וראה שמו"ר ספכ"ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אור ליום ועש"ק פ' בשלח, י"ב שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרשה זו
1585 ישעי' כה, ט. וראה תענית בסופה. שמו"ר ספכ"ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרשה זו
1799 פרש"י עה"פ. שמו"ר ספכ"ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרשה זו
712 שמו"ר ספכ"ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרשה זו
1104 שמו"ר רפכ"ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרשה זו
1375 בשלח טו, ב. וראה פרש"י עה"פ. שמו"ר ספכ"ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בהעלותך, כ"א סיון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרשה זו
2276 ראה בחיי עה"פ תרומה כה, יא בשם פרדר"א [ספ"ד. וראה ברד"ל שם]. שמו"ר ספכ"ג. במדב"ר ספי"ד. פיוט "והחיות" במוסף לר"ה (בנוסח הקדושה) נוסח אשכנז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ עקב, י"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרשה זו
1366 שמו"ר ספכ"ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרשה זו
1738 ראה תענית בסופה. שמו"ר ספכ"ג. פרש"י בשלח טו, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, שבת שובה, ח' תשרי, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרשה זו
429 ראה שמו"ר ספכ"ג. במדב"ר ספי"ד. בחיי תרומה כה, י בשם פרקי דר"א. פיוט "וחיות" בקדושת כתר במוסף לר"ה (בכמה נוסחאות) ד"ה כף רגל. וראה תו"א יתרו עא, סע"א ואילך. עב, ד ואילך. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרשה זו
2076 ראה שמו"ר ספכ"ג. במדב"ר ספי"ד. בחיי תרומה כה, י בשם פדר"א. פיוט "וחיות" במוסף דר"ה אחר קדושת כתר (בכמה נוסחאות). וראה בכ"ז תו"א יתרו עא, סע"א ואילך. שם עב, ד ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרשה זו
2241 ראה שמו"ר ספכ"ג. במדב"ר ספי"ד. בחיי תרומה כה, י בשם פדר"א. פיוט "וחיות" במוסף דר"ה אחר קדושת כתר (בכמה נוסחאות). וראה בכ"ז תו"א יתרו עא, סע"א ואילך. שם עב, ד ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בשלח, י"ז שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרשה זו
1094 ראה שמו"ר ספכ"ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר שני, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרשה זו
1994 ראה תענית בסופה. שמו"ר ספכ"ג. פרש"י בשלח טו, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרשה זו
2428 שמו"ר ספכ"ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרשה זו
600 ראה תענית בסופה. שמו"ר ספכ"ג. פרש"י בשלח טו, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, ב' סיון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרשה זו
2059 ראה שמו"ר ספכ"ג. במדב"ר ספי"ד. בחיי תרומה כה, י בשם פרקי דר"א. פיוט "וחיות" בקדושת כתר במוסף לר"ה (לכמה נוסחאות) ד"ה כף רגל.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תשא, ט"ז אדר, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרשה זו
1916 שמו"ר ספכ"ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרשה זו
548 שמו"ר ספכ"ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרשה זו
653 שמו"ר ספכ"ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרשה זו
1156 בשלח טו, ב ובפרש"י. שמו"ר ספכ"ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרשה זו
813 ראה שמו"ר ספכ"ג. בחיי תרומה כה, י. תו"א שם.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ד' פ' כי תבוא, ח"י אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרשה זו
1465 ע"פ לשון חז"ל – שמו"ר ספכ"ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, י"ג שבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרשה זו
1308 ראה שמו"ר ספכ"ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל-פקודי, כ"ה אדר, פרשת החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרשה זו
2555 שמו"ר ספכ"ג. וראה אוה"ת בשלח ע' תקלא. סה"מ תרנ"ד ע' קנד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרשה זו
1178 ראה תענית בסופה. שמו"ר ספכ"ג. פרש"י בשלח טו, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרשה זו
704 ראה תענית בסופה. שמו"ר ספכ"ג. פרש"י בשלח טו, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם כ"ט אלול ה'תשל"ג, ליל ערב ראש השנה ה'תשל"ד
מקור מפורש
בפרשה זו
1786 שמו"ר ספכ"ג.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום ב' דראש השנה ה'תשמ"א
מקור מפורש
בפרשה זו
7 לשון חז"ל – תענית בסופה ובפרש"י שם. שמו"ר ספכ"ג. וראה גם פרש"י עה"פ בשלח טו, ב. ובאוה"ת דלקמן הערה 11 (ע' א'תלד) מביא בהמשך ל"זה היום תחלת מעשיך" "ע"ד שלע"ל נאמר ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה" – שהוא הפסוק שהובא בגמ' ובמדרש שם.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ליל ערב ראש השנה ה'תשמ"ב
מקור מפורש
בפרשה זו
16 ל' חז"ל – שמו"ר ספכ"ג. תענית בסופה ובפרש"י שם. וראה גם פרש"י עה"פ בשלח טו, ב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יו"ד שבט, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרשה זו
64 ראה שמו"ר ספכ"ג.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג פורים ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרשה זו
25 כמרז"ל "מראה באצבעו ואומר זה" – שמו"ר ספכ"ג. תענית בסופה ובפרש"י שם. וראה גם פרש"י עה"פ בשלח טו, ב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג י"א ניסן ה'תשמ"ב
מקור מפורש
בפרשה זו
66 בשלח טו, ב. פרש"י עה"פ. שמו"ר ספכ"ג.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג אחרון של פסח ה'תשמ"ט
מקור מפורש
בפרשה זו
21 שמו"ר ספכ"ג – בנוגע להגילוי דקי"ס שהי' בהגאולה דיצי"מ. ועאכו"כ בנוגע להגילוי דגאולה העתידה, שאז יאמרו שני פעמים זה (תענית בסופה).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרשה זו
59 בשלח טו, ב. וראה פרש"י עה"פ. שמו"ר ספכ"ג.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ בהעלותך, כ"א סיון ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרשה זו
43 ראה בחיי עה"פ תרומה כה, יא בשם פרדר"א [ספ"ד. וראה ברד"ל שם]. שמו"ר ספכ"ג. במדב"ר ספי"ד. פיוט "והחיות" במוסף לר"ה (בנוסח הקדושה) נוסח אשכנז.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג אחרון של פסח, בסעודה, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרשה זו
10 בשלח טו, ב. שמו"ר ספכ"ג. פרש"י עה"פ.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד יום ב' פ' עקב, חמשה עשר באב ה'תשמ"ז
מקור מפורש
בפרשה זו
58 שמו"ר ספכ"ג.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט מים רבים
מקור מפורש
בפרשה זו
39 וכמא' והחיות נושאות את הכסא : ראה בחיי תרומה כה, י בשם פדר"א. וראה פדר"א ספ"ד. שמו"ר ספכ"ג.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט יונתי בחגוי הסלע
מקור מפורש
בפרשה זו
51 והחיות נושאות את הכסא : בחיי תרומה כה, י בשם פדר"א. וראה פדר"א ספ"ד. שמו"ר ספכ"ג.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
בפרשה זו
36 והחיות נושאות הכסא : ראה בחיי תרומה כה, יו"ד בשם פדר"א. וראה פדר"א ספ"ד. שמו"ר ספכ"ג.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרש ענין יונתי
מקור מפורש
בפרשה זו
70 והחיות נושאות את הכסא : ראה בחיי תרומה כה, יו"ד בשם פדר"א. וראה פדר"א ספ"ד. שמו"ר ספכ"ג.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט זכור את יום השבת
מקור מפורש
בפרשה זו
65 חיות הקודש הנושאות את הכסא : ראה בחיי תרומה כה, י בשם פדר"א. וראה פדר"א ספ"ד. שמו"ר ספכ"ג.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב ענין מארז"ל כל הקורא ק"ש
מקור מפורש
בפרשה זו
18 והחיות נושאות את הכסא : לשון הפייט במוסף דר"ה אחר קדושת כתר — נוסח אשכנז (ד"ה והחיות). בחיי תרומה כה, יו"ד בשם פדר"א. וראה שמו"ר ספכ"ג.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תעג דיני כוס ראשון וסדר הפסח עד כוס שני מו
מקור מפורש
בפרשה זו
תכד שמו"ר פרשה כג אות יא. לבוש סוף ס"ז. וראה גם מכילתא מס' דשירה פ"א ד"ה אז ישיר. הובא בתוס' שם.
פתיחה בהקשר
לקוטי תורה שיר השירים נא ב
מקור מפורש
בפרשה זו
ועמ"ש ע"פ הזהר פ' קרח (דקע"ח ע"א) בשעתא דבעא יומא לאתקדשא כו' ועמ"ש בד"ה ויקהל משה בענין סמיכת שבת למלאכת המשכן כי אחר המשכה צ"ל א"ח שלא יומשך יותר מדאי ועמ"ש ע"פ המאמר שמות רבה פכ"ג ע"פ אז ישיר בענין אגוסטוס יושב כו' דמעלת הישיבה על העמידה שהרגלים נגבהים כו' והיינו שלא יהיה רגלי' יורדות.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
בפרשה זו
572 אגוסטוס יושב ומלך עומד לפניו : ראה שמו"ר רפכ"ג. לעיל פ' בא ק, ג ובהערה 184.
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה לג, ב
מקור מפורש
בפרשה זו
20 כי גאה. . אגוסטוס יושב : בשלח טו, א. שמו"ר רפכ"ג. ראה מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' רפו וס"ע רצא. תקס"ה ח"א ע' רלו ואילך וע' רמד. תו"א מקץ מ, ב. לקו"ת בשלח ב, ד. להלן עו, א. מאמרי אדה"א בראשית ע' תכז. דברים ח"ג ע' א'מט. נ"ך ע' תיח.
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה עו, א
מקור מפורש
בפרשה זו
9 המדרש רבה : ראה שמו"ר רפכ"ג. ראה גם לעיל לג, ב ובהנסמן במ"מ לשם.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח הי' רמ"א חייב אדם לברך כו' ועתה יש להבין
מקור מפורש
בפרשה זו
1799 המלך עומד אגוסטוס. . יושב : ראה שמו"ר רפכ"ג. שה"א לג, ב הערה 20. תו"ח בא ח"א ק, ג הערה 184. בהערה שלפנ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"א אז ישיר כו'
מקור מפורש
בפרשה זו
23 וארז"ל נושאות ומנושאות : בפיוט ”וחיות" בקדושת כתר במוסף א' דר"ה: ”נראות נושאות והם נשואות עם כסא. . ארבע חיות נושאות ומנושאות עם כסא". וראה עד"ז בחיי תרומה כה, י — בשם פדר"א [ספ"ד. וראה רד"ל שם]. במדב"ר ספי"ד. שמו"ר ספכ"ג.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א זכור את יום השבת
מקור מפורש
בפרשה זו
134 מה כבוד שאמרו ברבות : שמו"ר רפכ"ג.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א זכור את יום השבת
מקור מפורש
בפרשה זו
40 במד' ע"פ אז ישיר : ראה שמו"ר רפכ"ג. הובא גם בסה"מ תרכ"ט כאן ע' קמד. וש"נ.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ בשלח, רצ"ב
מקור מפורש
בפרשה זו
33 שמו"ר ספכ"ג בשינוי לשון. וראה דרוש דאחש"פ תרל"א (נדפס בהמשך והחרים תרל"א ע' ז ואילך). ספר המאמרים ה'ש"ת שם.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ פקודי רצ"ב פּאַסטאָוו
מקור מפורש
בפרשה זו
30 ישעי' כה, ט. וראה תענית בסופה. שמו"ר ספכ"ג.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ וירא, כ' מ"ח צב"ר, ריגא
מקור מפורש
בפרשה זו
29 ראה שמו"ר ספכ"ג. במדב"ר ספי"ד. בחיי תרומה כה, י בשם פרקי דר"א.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ מקץ, ש"ח רצ"ב
מקור מפורש
בפרשה זו
44 ראה שמו"ר ספכ"ג. בחיי תרומה כה, י. תו"א יתרו עא, סע"א ואילך. עב, ד ואילך.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב
מקור מפורש
בפרשה זו
61 שמו"ר ספכ"ג.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב
מקור מפורש
בפרשה זו
69 ראה שמו"ר ספכ"ג. במדב"ר ספי"ד. בחיי תרומה כה, י בשם פרקי דר"א. פיוט "וחיות" בקדושת כתר במוסף לר"ה (בכמה נוסחאות) ד"ה כף רגל.
פתיחה בהקשר
ספר השיחות תרפ"ז רשימה
מקור מפורש
בפרשה זו
42 ראה שמו"ר ספכ"ג.
פתיחה בהקשר