קטז
הפסולת ומהמובחר נעשה חיות ומחבר הנפש עם הגוף ואם לא יאכל כמה ימים יוכל למות מחמת רעב כו' כך הוא ענין הקרבנות מבהמות גשמיות שנפשותן נלקח' מפני שור שבמרכב' כנ"ל וכשמקריבי' אותם ושורפי' גופם ע"ג המזבח אזי נפשם עולה ומתכללת במקורה הוא בחי' פני שור שבמרכבה וגורם עי"ז המשכת והתחברות א"ס ב"ה בעולמות כו'.
והענין דכמו הלחם הגשמי מחבר הנפש עם הגוף ע"י שמתברר תחלה באצטומכא ונדחה הפסולת והמובחר הוא שנעשה ממנו חיות ועליו נאמ' לחם לבב אנוש יסעד שסועד הלב ומגביהו להיות עי"ז בו המשכת והתפשטות החיות מן המוח כך יש למעלה מלאכי'14 הנק' קרביי' ומיעי' כמ"ש המו מיעיי לו המבררים את נפש הבהמ' העולה ממטה למעלה הנק' בשם לחם והפסולת נדחה לחוץ ומתהוי' מזה כל טוב גשמי בברכת הארץ להצמיח פירות כו', נ"ל15 ע"ד פסל16 לך מפסולתן של לוחות נתעשר משה, כמ"ש אם17 בחקתי תלכו ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה כו', והמובחר עולה למעלה ונכלל בחיות הקדש וניתוסף כח בהם ועי"ז והחיות18 נושאות את הכסא היא הנק' לב העליון פי' שמעלי' אותה להיות בה עי"ז המשכת והתפשטו' החיות משלמעלה מאצי' ונק' בשם אכילה שסועד הלב כביכול, ואח"כ השתי' והיא הנסכים הוא ענין המשכת א"ס ב"ה מעילא לתתא והיו19 מנסכי' יין בשיתי' שמגיעי' עד התהום כי הנה קודם20 בה"ע הי' מים במים ואח"כ ביום ב' אמר יהי21 רקיע ויהי מבדיל בין מים למים וביום ג' אמר יקוו המים אל מקום אחד הוא התהום ותראה היבשה כו' והנה ענין מים עליוני' היינו ברוחני' כי החכמה22 נק' מים שאין להם גוון כו' אמנם קודם שהי' ההבדלה בין מים למים אזי גם מים תחתוני' היו בחי' רוחני' מאחר שהיו מתאחדי' עם מים עליוני' ד"מ השמרים כשהם מעורבי' ובלולי' עם היין אזי גם הם אינן גסים כ"כ והיו כיין, משא"כ בהתבררם כשנפרדי' מן היין עם היות כי היין נעשה מנוקה מכל סיג ומשובח יותר מאשר הי' תחלה בהיותו מעורב בשמרים אבל השמרי' נשארי' פסולת לגמרי, כמ"כ קודם שהבדיל ביניהם גם מים
הערות
- 14. מלאכי' הנק' קרביי' ומיעי' כמ"ש המו מיעיי לו : ירמי' לא, יט. ראה זח"ג רלד, ב. יהל אור ע' שפב.
- 15. נ"ל . . נתעשר משה : תיבות אלו נרשמו בגוכי"ק אדמו"ר הצ"צ בצד הגליון.
- 16. פסל לך מפסולתן של לוחות נתעשר משה : שמות לד, א. נדרים לח, א. ועוד.
- 17. אם בחקותי תלכו : ע"פ ר"פ בחוקותי.
- 18. והחיות נושאות את הכסא : לשון הפייט במוסף דר"ה אחר קדושת כתר — נוסח אשכנז (ד"ה והחיות). בחיי תרומה כה, יו"ד בשם פדר"א. וראה שמו"ר ספכ"ג.
- 19. והיו מנסכין יין בשיתי' שמגיעי' עד התהום : ראה סוכה מט, א. אוה"ת על מארז"ל וענינים (הנסמן לעיל בתחילת המאמר) ע' ג' ואילך וע' ט.
- 20. קודם בה"ע הי' מים במים : ב"ר פ"ה, ב. שמו"ר פ"נ, א. וראה גם אוה"ת בראשית כט, א.
- 21. יהי רקיע . . יקוו המים : בראשית א, ו. ט.
- 22. החכמה נק' מים : ראה פרדס שעה"כ בערכו. קהלת יעקב מע' מים אות ט.
סוכה מ״ט א - הטקסט מספריא
שֶׁכׇּל מִזְבֵּחַ שֶׁאֵין לוֹ לֹא כֶּבֶשׁ וְלֹא קֶרֶן וְלֹא יְסוֹד וְלֹא רִיבּוּעַ — פָּסוּל לַעֲבוֹדָה. רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף הַסּוֹבֵב.
אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שִׁיתִין, מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית נִבְרְאוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ כְּמוֹ חֲלָאִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אׇמָּן״. ״חֲמוּקֵי יְרֵכַיִךְ״ — אֵלּוּ הַשִּׁיתִין. ״כְּמוֹ חֲלָאִים״ — שֶׁמְּחוֹלְלִין וְיוֹרְדִין עַד הַתְּהוֹם. ״מַעֲשֵׂה יְדֵי אׇמָּן״ — זוֹ מַעֲשֵׂה יְדֵי אוּמָּנוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ״בְּרֵאשִׁית״, אַל תִּיקְרֵי ״בְּרֵאשִׁית״, אֶלָּא ״בָּרָא שִׁית״.
תַּנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: שִׁיתִּין מְחוֹלָלִין וְיוֹרְדִין עַד תְּהוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אָשִׁירָה נָּא לִידִידִי שִׁירַת דּוֹדִי לְכַרְמוֹ כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי בְּקֶרֶן בֶּן שָׁמֶן. וַיְעַזְּקֵהוּ וַיְסַקְּלֵהוּ וַיִּטָּעֵהוּ שׂוֹרֵק וַיִּבֶן מִגְדָּל בְּתוֹכוֹ וְגַם יֶקֶב חָצֵב בּוֹ״. ״וַיִּטָּעֵהוּ שׂוֹרֵק״ — זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, ״וַיִּבֶן מִגְדָּל בְּתוֹכוֹ״ — זֶה מִזְבֵּחַ, ״וְגַם יֶקֶב חָצֵב בּוֹ״ — אֵלּוּ הַשִּׁיתִין.
תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר צָדוֹק: לוּל קָטָן הָיָה בֵּין כֶּבֶשׁ לַמִּזְבֵּחַ בְּמַעֲרָבוֹ שֶׁל כֶּבֶשׁ, וְאַחַת לְשִׁבְעִים שָׁנָה פִּרְחֵי כְהוּנָּה יוֹרְדִין לְשָׁם, וּמְלַקְּטִין מִשָּׁם יַיִן קָרוּשׁ שֶׁדּוֹמֶה לְעִיגּוּלֵי דְבֵילָה, וּבָאִין וְשׂוֹרְפִין אוֹתוֹ בִּקְדוּשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בַּקֹּדֶשׁ הַסֵּךְ נֶסֶךְ שֵׁכָר לַה׳״ —
As any altar that lacks a ramp, or a horn, or a base, or the shape of a square, either because it was not erected as a square or due to damage, is disqualified for use in the Temple service. Rabbi Yosei bar Yehuda says: Even the surrounding ledge must be complete, and if it is lacking it disqualifies the altar.
§ Rabba bar bar Ḥana said that Rabbi Yoḥanan said: The drainpipes [shittin] built into the altar and extending beneath it were created from the six days of Creation, as it is stated: “The hidden of your thighs are like the links of a chain, the handiwork of a skilled workman” (Song of Songs 7:2). The Gemara interprets the verse homiletically: “The hidden of your thighs”; these are the drainpipes that are concealed within the altar; “are like the links of a chain [ḥala’im]”; they are hollow [meḥolalin] and descend to the depths; “the handiwork of a skilled workman”; this is the handiwork of the Holy One, Blessed be He. On a similar note, it was taught in the school of Rabbi Yishmael that it is written: “In the beginning [bereshit]” (Genesis 1:1); do not read it as: Bereshit, but rather as: Bara shit, meaning that God created the pipeline descending from the altar.
It was taught in a baraita that Rabbi Yosei says: These drainpipes are hollow and descend to the depths, as it is stated: “Let me sing of my well beloved, a song of my beloved touching his vineyard. My well beloved had a vineyard in a very fruitful hill, and he dug it, and cleared it of stones, and planted it with the choicest vine, and built a tower in the midst of it, and also hewed out a vat therein” (Isaiah 5:1–2). Rabbi Yosei interprets these verses homiletically as referring to the Temple. “He planted it with the choicest vine”; this is referring to the Temple; “he built a tower therein”; this is referring to the altar; “and hewed out a vat therein”; this is referring to the drainpipes. As the owner of the vineyard is a parable for God, this indicates that the drainpipes are a natural part of Creation.
It was taught in a baraita that Rabbi Elazar bar Tzadok said: There was a small gap between the ramp and the altar west of the ramp, and once in seventy years young priests would descend there and gather from there the congealed wine left over from the libations that set over time, which resembled round cakes of dried and pressed figs. They would then come and burn it in sanctity in the Temple courtyard, as it is stated: “In sanctity shall you pour a libation of strong drink unto the Lord” (Numbers 28:7);
בראשית רבה ה׳:ב׳ - הטקסט מספריא
אֶל מָקוֹם אֶחָד, רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי וְרַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יוּדָן בֶּן רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מַיִם בְּמַיִם, וְאַתָּה אוֹמֵר אֶל מָקוֹם אֶחָד, אֶתְמְהָא. מָשָׁל לְעֶשֶׂר נוֹדוֹת נְפוּחוֹת מֻנָּחוֹת בִּטְרַקְלִין, נִצְרַךְ הַמֶּלֶךְ לִמְקוֹמָן, מָה הוּא עוֹשֶׂה לָהֶן, מַתִּירָן וּמוֹצִיא אֶת רוּחָן וּמְסַלְּקָן בְּזָוִית אֶחָד. כָּךְ דָּרַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל מֵי בְרֵאשִׁית וְסִלְּקָן בְּיָם אוֹקְיָנוֹס, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב יב, טו): הֵן יַעְצֹר בַּמַּיִם וְיִבָשׁוּ וגו' (איוב ט, ח): וְדוֹרֵךְ עַל בָּמֳתֵי יָם.
שמות רבה נ׳:א׳ - הטקסט מספריא
וַיַּעַשׂ בְּצַלְאֵל אֶת הָאָרֹן (שמות לז, א), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קיט, קל): פֵּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר מֵבִין פְּתָיִים, בְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹלָמוֹ הָיָה כֻּלּוֹ מַיִם בְּמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, ב): וְחשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אָמַר הָאוֹר בָּרָא תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ הָעוֹלָם, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁבִּקֵּשׁ לִבְנוֹת פָּלָטִין וְהָיָה הַמָּקוֹם אָפֵל מֶה עָשָׂה הִדְלִיק נֵרוֹת וּפַנָּסִין לֵידַע הֵיאַךְ הוּא קוֹבֵעַ דִּימוּסִים, כָּךְ הָאוֹר נִבְרֵאת תְּחִלָּה. וְרַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר הָעוֹלָם נִבְרָא תְּחִלָּה, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁבָּנָה פַּלְטֵרִין וְעִטְּרוֹ בְּנֵרוֹת. שָׁאַל רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוֹצָדָק אֶת רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, אָמַר לוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁשָּׁמַעְתִּי עָלֶיךָ שֶׁאַתָּה בַּעַל הַגָּדָה מֵהֵיכָן נִבְרֵאת הָאוֹרָה, אָמַר נִתְעַטֵּף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּשַׂלְמָה וְהִבְהִיק הָעוֹלָם מִזִּיווֹ מֵרֹאשׁוֹ וְעַד סוֹפוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קד, ב): עֹטֶה אוֹר כַּשַֹּׂלְמָה, וְאַחַר כָּךְ: נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה, לְפִיכָךְ פֵּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר, מִמֶּנּוּ לָמְדוּ הַצַּדִּיקִים כְּשֶׁהָיוּ מַתְחִילִין בְּדָבָר הָיוּ פּוֹתְחִין בְּאוֹרָה, אַתָּה מוֹצֵא בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה שֶׁיַּעֲשֶׂה אֶת הַמִּשְׁכָּן אָמַר בְּצַלְאֵל וּבַמֶּה אֶפְתַּח תְּחִלָּה, פָּתַח בָּאָרוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כה, י): וְעָשׂוּ אֲרוֹן.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

