תוכן ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע תורת שמואל תרמ"א הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב

קדש ישראל לה'

שפחקדש ישראל לה'

ש"פ שמות תאמ"ר לפ"ק

(נא' לע"ע)

קדש ישראל לה'¹ ראשית תבואתה², והנה תבואתה הוא בה' לסוף והניקוד בחולם על הת', ותחלה צ"ל דמשמע דמפני מה הם ראשית תבואתה מפני שקדש ישראל לה', וצ"ל מה שייכות זל"ז. ועוד צ"ל והלא הניקוד הוא בחולם והי' צ"ל בו' וכתי' בה', וצ"ל מהו הרמז בזה. והענין דהנה כתי' כה אמר ה' צבאות בוראך יעקב יצרך ישראל³ אמר הקב"ה לעולמו⁴ עולמי עולמי מי בראך יעקב בראך ישראל יצרך שפטשנא' בוראך יעקב יצרך ישראל, וצ"ל אומרו עולמי עולמי מי בראך והלא הבריאה היא יש מאין דבר מלא דבר⁵ ומה שייך לומר מי בראך.

אך הענין הוא דהנה כתי' סוף דבר הכל נשמע את אלקים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם⁶, שתכלית מכוון בריאת האדם הוא כדי שימשיך בחי' זה, וצ"ל תחילה אלקים ירא היינו קבעומ"ש ואת מצוותיו שמור קבעו"מ, וענין זה הוא גילוי כמ"ש זה אלי ואנוהו⁷ שכל א' מראה באצבע⁸ זה אלי, ורש"י פי' שם ראתה שפחה על הים⁹ מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי הכהן¹⁰, וכן על לע"ל כתי' והי' ביום ההוא יהי' אלקינו זה כו' זה ה' קוינו לו¹¹, ולע"ל נא' ב"פ זה¹² ועכשיו רק פ"א, דעיקר הגילוי יהי' לע"ל דשם נעשה לפניך¹³ כמצות רצונך, הגם דהתחלת עבודה הי' מאדה"ר וכמ"ש ויניחהו בג"ע לעבדו ולשמרו¹⁴ לעבדו רמ"ח מ"ע ולשמרו שס"ה מל"ת¹⁵, אך הנה אדם ר"ת אדם דוד משיח¹⁶, דאדה"ר אח"כ בסיבת החטא אף שלא הי' במקרה¹⁷ מ"מ הרי ויגרש את האדם¹⁸, ואף בימי שלמה דקיימא סיהרא באשלמותא¹⁹ מ"מ לא הי' שלימות עדיין וכמשי"ת, ובימי משיח אז יהי' כמצות רצונך, וזהו שלע"ל יהי' ב"פ זה דבמ"ת הי' לוחות הראשונות ולוחות האחרונות²⁰ ואמרז"ל אלמלי לא נשתברו הלוחות²¹ הי' חירות מן היצה"ר²² דחרות על הלוחות²³ כתי' אך ע"י חטא העגל נשתברו הלוחות ונתנו לוחות שניות אף שנתוסף בהם שצהרבה מדרש הלכות ואגדות²⁴ כו', וכמ"ש והוא יגיד לך תעלומות חכ' ככפלים לתושי'²⁵, אך הרי באמת אין חוטא נשכר אלא הוא מפני ריבוי הבירורים שצריכים לברר, והוא ע"ד מ"ש כי אתה נרי ה' וה' יגיה חשכי²⁶ פי' שכדי שיאיר בחי' נר ה' נשמת אדם²⁷ הוא ע"י שם ה' דסדר השתל' אך שיגי' גם החשך נמשך מלמעלה יותר וכמו במרתף אינו מאיר אור הנר וצריכים אבוקה להאיר וכמו"כ כדי שיגיה גם החשך דנה"ב נמשך ה' דלעילא כדי שיהי' אורח צדיקים כאור נוגה²⁸ הולך ואור, וכמו"כ יובן בענין לוחות הראשונות²⁹ שניתוסף בהם הרבה הוא מפני הבירורים והוא נמשך מבחי' תעלומות חכ'³⁰, ככפלי' לתושי' (בפ"א³¹ דמ"ש ככפלים לתושי' הוא נתינת טעם דתושי' הוא תורה³² שמתשת כח הנה"ב ובלוחות שניות הם ככפלי' לתושי' לכן נמשכים מבחי' תעלומות חכ') ואז יוכל להתברר גם חטא העגל כמארז"ל בראתי יצה"ר בראתי תורה תבלין³³, דאפי' אם אבן הוא נמוח³⁴ וכמו שיורדים³⁵ על האבן נימוח אף שהמים הם רכים³⁶, וזהו שלע"ל נא' ב"פ זה דקרי"ס שהיא הכנה למ"ת³⁷ והיינו להלוחות הראשונות ולא ללוחות השניות, אף שבאמת הי' זה הכנה גם על הלוחות השניות³⁸ אך ה"ז ע"ד שהידיעה אינה מכרחת הבחירה³⁹, לכן נא' פ"א זה, אבל לע"ל נא' ב"פ זה שהוא בחי' ככפלים לתושי' לכן נא' ב"פ זה.

והנה משה הוא הממשיך בחי' זה למטה דארז"ל שכל הנביאים נתנבאו בכה משה נתנבא בזה⁴⁰, ואפי' ב"פ זה דלע"ל ג"כ יומשך ע"י משה שהוא גואל ראשון שצאוגואל אחרון⁴¹, דגבי משה כתי' ונתתי עשב בשדך לבהמתך⁴² וצ"ל איך אמר ע"ע ונתתי, אך הנה משנה תורה משה אמרה מפי עצמו וברוה"ק (בפ"א כ"ה בתוס'⁴³) והו"ע שכינה מדברת מתוך גרונו של משה⁴⁴ וא"כ מה המלאך יכול לומר ע"ע בי נשבעתי נאום ה'⁴⁵ מכ"ש נשמה שגבוה ממלאך⁴⁶. וענין לבהמתך דכתי' וזרעתי את בנ"י זרע אדם וזרע בהמה⁴⁷, דנשמות הגבוהות נקראים בשם זרע אדם ונשמות דבי"ע נק' בשם זרע בהמה⁴⁸, ומשה המשיך בהם בחי' הדעת דאצי', וזהו עשב ע"ב שי"ן⁴⁹, וזהו ונתתי עשב בשדך לבהמתך שהמשיך בחי' הדעת גם בנשמות דבי"ע, אך משה נתנבא בזה שהוא המשיך בחי' זה למטה, והעיקר שיהי' בחי' זה בשבטי ישראל לכן שבטי ישראל י"ב מספר זה⁵⁰.

ועפ"ז יובן מ"ש עולמי עולמי מי בראך יעקב בראך וישראל יצרך ולכאו' והרי הבריאה היא יש מאין, אך הנה עיקר הכוונה הוא שיהי' בחי' זה בשבטי ישראל ולפעמים יעקב נכלל בכלל שבטי ישראל ולולי זאת לא הי' ברה"ע כלל, וכמארז"ל עשרה הכף בשקל הקדש⁵¹ עה"ד מכוון כנגד עשרה מאמרות⁵², תנאי שצבהתנה הקב"ה⁵³ במע"ב אם יקיימו ישראל את תורתי מוטב וא"ל אחזיר את העולם לתוהו ובוהו, אלה תולדות שמו"א⁵⁴ אלה בזכות מי⁵⁵ כו' בזכות אלה שמות בנ"י⁵⁶ ואלה כו' בזכות אלה העדות⁵⁷ כו' אלמלא מעמדות לא נתקיימו שו"א⁵⁸ הרי עיקר הקיום ע"י תורה, וכ"ה באמת דעיקר ע"י יעקב דכתי' אלה תולדות יעקב יוסף⁵⁹ ולכאו' הול"ל ראובן, והענין דיעקב הוא בריח התיכון⁶⁰ המבריח מן הקצה אל הקצה ובמשכן הו"ע כרוב א' מקצה מזה⁶¹ וכרוב א' מקצה מזה, וכ"ז בעולמות עליונים שלמעלה מעולמות הנבראים וכדי שיומשך גם בנבראים כתי' ויוסף הוא המשביר⁶² לכל עם הארץ שהמשיך בבי"ע ג"כ והוא ו' עם מילוי ו'⁶³, א"כ הרי יעקב הוא המשפיע בעולמות, אך זה הי' עד מ"ת דאי' במדרש כל המצות שעשו האבות ריחות היו⁶⁴ אבל אנו שמן תורק שמיך⁶⁵ כדבר שמריקים מכלי לכלי⁶⁶ לכן במ"ת שהי' השפעה עצמיות הי' ע"י משה, דמשה מלגאו ויעקב מלבר⁶⁷, לזאת עד מ"ת שהי' בחיצוניות הי' ע"י יעקב אבל במ"ת שהוא השפעה עצמיות הוא ע"י משה.

והנה עיקר הכוונה הוא שיומשך בחי' זה בנש"י והוא ע"י המצות, והמצות נק' בשם זריעה⁶⁸ דכתי' אור זרוע לצדיק⁶⁹ זרע הקב"ה התומ"צ⁷⁰ כדי להנחילם לישראל לעוה"ב ולא הניח דבר שאין בו מצוה בא לזרוע שדהו צריך להניח פאה⁷¹ כשבא שצגלבנות בית צ"ל מזוזה ומעקה כו'. ולכאורה צ"ל למה נק' המצות בשם זריעה. אך הנה ארז"ל נתאווה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים⁷² ולכאו' צ"ל מה שייך דירה בתחתונים והלא את השמים ואת הארץ אני מלא⁷³ ולית אתר פנוי מיני'⁷⁴ ואי' במדרש דמה ראה בלבת אש מתוך הסנה⁷⁶ ללמד שאין מקום פנוי⁷⁵ מהשכינה אפי' סנה, והו"ע דלית אתר פנוי מיני', וא"כ מהו"ע דירה בתחתונים. והענין דהנה יעקב כשהי' במקום המקדש א' מה נורא המקום הזה⁷⁷ ות"א לית דין אתר הדיוט⁷⁸, ומשמע דשארי מקומות הם אתר הדיוט, דמקור העולמות הם ע"מ שנק' מילין דהדיוטא⁷⁹ (בפ"א וכמו עד"מ מלך שיש לו ריבוי זהב ומשבחים אותו בחרסין כמו"כ ע"מ לגבי א"ס הם מילין דהדיוטא), אך מקום המקדש לית דין אתר הדיוט וכמ"ש אכן יש ה' במקום הזה⁸⁰, הגם דאת השמים ואת הארץ אני מלא הרי כתי' ואתה מחי' את כלם⁸¹ שהם אותיות מא' ועד ת' שהם חילופי' ותמורות שהו"ע העלמות והסתרים ובמקדש מאיר גילוי אלקות, אף דצמצם שכינתו⁸² בין שני בדי ארון אך הצמצום הוא סיבת הגילוי, וזהו במקדש קורין את ה' ככתבו ובמדינה בכינויו⁸³, ואמרז"ל מה הנשמה ממלא את הגוף⁸⁴ כך הקב"ה ממלא כל העולם והנה הנפש שמחי' את הגוף אף שהוא בכל הגוף ה"ז רק בהתפשטות אבל עיקר הנשמה הוא במוח שבראש⁸⁵ לכן כל כאב אפי' שברגל מרגיש בו⁸⁶, כמו"כ עיקר⁸⁷ הגילוי הי' במקדש. אך מובן ממשל זה דכמו שהנשמה שמחי' את הגוף הוא רק הארה היינו פנימיות הנשמה אבל לא המקיף כמו"כ יובן שמה שנמשך במקדש הוא רק בחי' ממכ"ע אבל בחי' סוכ"ע גם במקדש לא האיר⁸⁸ שאם במקדש האיר בחי' סוכ"ע שצדהרי אינו שייך התחלקות ראש ורגל, ובמקדש קורין את ה' ככתבו ובמדינה בכינויו הרי בעת שקראו במקדש ככתבו קראו במדינה בכינויו אלא שהאיר רק בחי' ממכ"ע, וזהו שאף בימי שלמה לא קיימא סיהרא באשלמותא⁸⁸ (בפ"א שהוא רק בחי' סיהרא). וזהו נתאווה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים היינו שיומשך בחי' סוכ"ע, הגם דאת השמים כו' ה"ז בהעלם והכוונה שיומשך בגילוי, ומפני מה נתאווה אין אנו יודעין⁸⁹ אבל זה אנו יודעין שנתאווה, וכדי שיהי' דירה בתחתונים הוא ע"י המצות.

והענין דהנה ארז"ל חייב לברך מאה ברכות בכ"י⁹⁰, וצ"ל מהו המספר דמאה ומהו"ע הברכות מה צריך למצות שלנו. אך הנה ברכה הוא ל' המשכה⁹¹ וכמ"ש המבריך את הגפן⁹² שממשיכו בארץ למטה ועי"ז נצמח עוד גפן, ומאה ברכות הם מאה המשכות, ומספר דמאה הוא כדי שיומשך לכה"פ אחד בעשי' דכשנמשך מאה בבריאה נמשך חלק עשירי⁹⁴ ביצי' והוא עשרה ומיצי' נמשך חלק עשירי בעשי'⁹³ הרי נמשך אחד בעשי' ואם לא הי' מאה ברכות לא הי' נמשך בעשי' אפי' א', וכתי' בית ישראל ברכו את הוי'⁹⁵ כדי שיומשך משם הוי' הוא ע"י ישראל דוקא, דר"מ⁹⁶ למד זה ממ"ש ועתה ישראל מה ד' אלקיך שואל מעמך⁹⁷ הרי ישראל כתיב מפני שיש בהם בחי' מ"ה, דההפרש בין מה למאה הוא דבמאה יש א' דארז"ל ך"ו דור קרא הא' תגר⁹⁸ על שלא הי' בו ברה"ע שהוא ראש לכל האותיות, ואי' בזהר הטעם דא' ר"ת ארור⁹⁹ וב' ר"ת ברוך פי' דאלף הוא ראש לכל האותיות והוא אותיות פלא¹⁰⁰ שהוא בחי' כתר¹⁰¹ ושם כחשיכה כאורה¹⁰² ויומשך גם למקום שאינו ראוי לכן לא הי' בו ברה"ע, ולפ"ז צ"ל איך הי' מ"ת בא', הענין דאחר שהי' ברה"ע בב' שהוא בחי' חכ' וכמ"ש בחכ' יבנה שצהבית בחכ' יבנה בית¹⁰³, ולכן בראשית ת"י בחוכמתא¹⁰⁴, לכן אף שמ"ת הי' בא' נמשך ע"י בחי' חכ' וחכ' יש בה קצת דין¹⁰⁵ היינו הצמצום שיומשך למקום הראוי דוקא, וזהו א"ת מה אלא מאה¹⁰⁶ שהא' נמשך בבחי' מה נמשך למקום הראוי, וזהו ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך ישראל שיש בהם בחי' מה ביטול נמשך הא' למקום הראוי. ומשנת"ל שצ"ל מספר מאה, ג"ז אמת דיחידות עשירית מאה, מאה בבינה¹⁰⁷, והתגלות עתיק בבינה¹⁰⁸, א"כ ע"י מאה ברכות נמשך בחי' א' פלא.

אך הנה הברכות הם בדיבור וידוע דדיבור הוא ביצי'¹⁰⁹ ונת"ל דהעיקר שיומשך בעשי' והו"ע מעשה המצות, דמח' דיבור ומעשה מח' בבריאה ודיבור ביצי' ומעשה בעשי'¹¹⁰, ובכל מצוה צ"ל מחדו"מ¹¹¹ דע"י כוונת המצוה נמשך בעולם המח' הוא עולם הבריאה וע"י הדיבור נמשך ביצי' וע"י מעשה המצוה נמשך בעשי'. וזהו בראתי יצרתיו אף עשיתיו¹¹², בראתיו יצרתיו הם בריאה ויצי' ואף עשיתיו הפסיק הענין¹¹³, דבריאה יצי' קרובים זל"ז כמו מח' ודיבור שהם בערך, אבל מעשה לגבי דיבור אינו בערך לכן נא' אף הפסיק הענין. מ"מ אף הוא ל' ריבוי שמרבה בחי' רביעית¹¹⁴, דכדי שיומשך מטה מטה יותר שרשו למעלה מעלה ביותר¹¹⁵ וכמ"ש די לחכימא ברמיזא¹¹⁶ דמי שהוא חכם די לו ברמיזא ומה שא"א להתגלות בדיבור ה"ה מתגלה ברמיזא הרי יש במעשה מה שאין בדיבור כלל, וכתי' ואתא¹¹⁷ מרבבות קדש¹¹⁸, אתא הם אותיות¹¹⁹ ושרשם מרבבות¹²⁰ דיחידות עשירית מאות אלפים רבבות אלפי' שצובחכמה¹²¹ וכמ"ש אלפך חכ'¹²² ורבבות בכתר¹²³ הרי שרש בכתר¹²⁴, ואף שלמטה האותיות אינם בחי' אחרונה אבל למעלה הם בחי' אחרונה דדיבור של הקב"ה חשיב מעשה¹²⁵, ועוד יש ע"ז הרבה משלים כמו החותם שהוא ניכר על השעוה¹²⁶ ולא על האבן טוב, וכמו פני ארי' שלמעלה מפני שור¹²⁷ ולמטה הרי ארי' הוא חי' טמאה¹²⁸ ושור בהמה טהורה, והעיקר יובן מטפה גשמיות שהוא השפעה עצמיות והשפעות הרב לתלמיד הוא השפעה חיצוניות¹²⁹ ומ"מ העצמיות נמשך בטפה גשמיות דוקא.

וכמו"כ יובן בענין המצות שהם רמזים¹³⁰ דתרי"ג מצות דאורייתא¹³¹ וז'¹³³ מצות¹³⁴ דרבנן הם תר"ך¹³² עמודי אור¹³⁵ ונמשכו למטה בדברי' גשמים וע"י שהאדם מניח למטה תפילין נמשך למעלה ג"כ הקב"ה מניח תפילין¹³⁶, וציצית למעלה הוא ויקחני בציצית ראשי¹³⁷ והו"ע שער רישי' כעמר נקי¹³⁸ ומספר דל"ב הם ל"ב נת"ח¹³⁹, שהם רק רמזים לבד, וכתי' הציבי לך ציונים¹⁴⁰ שהם רק ציונים, ולכן שצזנק' המצות בשם זריעה שהוא ג"כ כנ"ל דזרעוני גינה אינן נאכלים ואפי' אותם שנאכלים הרי מגרעין א' נצמח ריבוי שלא בערך וכמ"ש ויזרע בארץ ההיא וימצא מאה שערים¹⁴¹, ובאמת ארז"ל אין זריעה אלא צדקה¹⁴², אך אנו רואין שמגרעין נצמח ריבוי שלא בערך, וזרעוני גינה אינם נאכלים, ומ"מ נצמח מהם אילן עם ענפים ועלים ופירות ומוכרח שבתחילה הי' כ"ז בהגרעין¹⁴³ דא"ל לא הי' נצמח כו', ומה שיש תפוחי יערים אף שיש דעה שאסור להרכיב מ"מ העיקר כהדיעה שמותר להרכיב¹⁴⁵ שהוא ג"כ זריעה¹⁴⁴, לכן נק' המצות בשם זריעה דע"י שעושה מצוה גשמי' למטה נמשך למעלה ג"כ מצוה זו שאין ערך זל"ז כלל. אך הזריעה צ"ל בארץ דוקא, וזהו מ"ש כי תהיו אתם ארץ חפץ¹⁴⁶ שישראל הם בחי' ארץ שיוכל לזרוע בהם בחי' חפץ ה' (בפ"א בחי' ה' חפץ למען צדקו¹⁴⁷), ודוקא כשישראל מניח התפילין¹⁴⁸ אבל אם מונחים על השולחן א"ז מצוה כלל, וכן דוקא כשישראל עושה המצוה אבל כשיעשה¹⁴⁹ אותה מי שאינו מצווה כלל בהר סיני¹⁵⁰ א"ז כלום, ובישראל ג"כ הרי כל מצוה יש לה אבר פרטי והנחת התפילין צ"ל דוקא בזרועו ועל ראשו וכשמניחם על פס היד או על הבטן¹⁵¹ כאילו לא עשה כלום, וכמו שבארץ יש ארץ שמיוחד על זריעת ענבים ויש ארץ שמיוחד לצמיחת זתים¹⁵².

ומכ"ז יובן מ"ש וזאת המצוה החקים והמשפטים כו' לעשותם בארץ¹⁵³ וחשיב מצות ק"ש¹⁵⁴ ולכאורה והלא ק"ש היא חובת הגוף¹⁵⁵ ושוה בארץ ובח"ל כמו בשעה שהי' בהמק"ד לאחר כו' ולמה אומר בארץ¹⁵⁶ דוקא, ומה שלא חשיב רק מצות ק"ש מבואר במ"א התי' דק"ש היא מצוה כללית¹⁵⁷, אבל צ"ל מהו שצחלעשותם בארץ. אך הענין דכדי שיהי' בחי' ארץ חפץ הנ"ל הוא ע"י ק"ש דהנה ארז"ל למה קדמה שמע לוהי' א"ש¹⁵⁸ כדי שיקבל עליו עומ"ש תחילה ואח"כ יקבל עליו עו"מ¹⁵⁹, ענין עו"מ הוא שלא יעשה המצוה בקרירות דרך מצות אנשים מלומדה¹⁶⁰ ע"צ ההרגל ה"ז כאילו אינו בעת שעושה המצוה, ואף שא"א שהוא כאילו לא עשה אבל א"ז כדבעי שצ"ל שמחה ש"מ¹⁶¹ והיינו כשמתבונן שעושה נח"ר ליוצרו ולכאורה איך שייך לומר שהוא עושה נח"ר כו', אך כח זה ניתן במ"ת נח"ר לפני שאמרתי ונעשה רצוני¹⁶² ומזה צ"ל שמח, וז"ש תחת אשר לא עבדת¹⁶³ את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב כו' וזהו עד"מ שבעת שעושה המצוה ירגיש כח המצווה של מצוה זו, אך תחילה צ"ל קבעומ"ש היינו שיהי' מוכן לכל מה שיצוה, וזהו"ע הקדמת נעשה לנשמע¹⁶⁴ ועי"ז אח"כ קבלת עו"מ, וזהו ארץ חפץ, לכן נק' מצות ק"ש בשם מצות הארץ שע"י ההתבוננות בה' אחד בשכמל"ו¹⁶⁶ ואהבת¹⁶⁵ יהי' בחי' ארץ. וזהו סוף דבר, דהנה אנו אומרים בברכת ק"ש ותן בלבנו בינה¹⁶⁷ והו"ע מבין דבר מתוך דבר¹⁶⁸, תוך דבר הוא ממכ"ע וממנו מבין דבר שהוא סוכ"ע¹⁶⁹, וזהו סוף דבר הסוף הוא שצריכים להמשיך בחי' דבר סוכ"ע, וכדי להמשיך בחי' זו לז"א את אלקים ירא הוא קבעומ"ש ואת מצותיו שמור שיהי' שמירת המצות והיינו גניזת אור שבמצות שהם כלים¹⁷⁰ וכמ"ש רחבה מצותך מאד שיהי' כלים רחבים לבחי' מאד העליון¹⁷¹ וזהו ואת מצותיו שמור שיהי' שמירת המצות, כי זה כל האדם שיומשך בחי' זה באדם. וזהו אנכי עשיתי ארץ¹⁷² ואדם עלי' בראתי שעיקר המכוון בשביל האדם, שצטוהאדם בראתי בגימ' תרי"ג¹⁷³ שיקיים המצות ועי"ז נמשך מבחי' אנכי מי שאנכי¹⁷⁴.

וזהו קדש ישראל לה' ראשית תבואתה וכתי' בה' וניקוד בקמץ וכולל פירות האילן ופירות האדמה ונק' תבואתה שפרי האילן נכלל בכלל פרי אדמה ולכן אם ברך על פר"א בורא פ"א¹⁷⁵ יצא לבד איזה פרטים שאינו יוצא¹⁷⁶, וב' בחי' אלו הו"ע בפסח על התבואה בעצרת על פה"א¹⁷⁷, בפסח אז זמן בישול שעורים¹⁷⁸ בחי' שיעור ה'¹⁷⁹ והו"ע בהבראם בה' בראם¹⁸⁰, לכן נק' חדש האביב¹⁸¹ ר"ת אב י"ב¹⁸², הם י"ב צירופי ה'¹⁸³ וא"ב דכתיב החדש הזה לכם¹⁸⁴ כו' ראשון הוא לכם כו' וכל מקום שנא' לישראל לכם שרשו מלכם שכ"כ¹⁸⁵, ובחודש ש'¹⁸⁶ הוי' ככתבו¹⁸⁷ לכן נק' אב ואח"כ ע"י בירורים דחמשים יום קבלו התורה¹⁸⁸ בשבועות והו"ע בעצרת על פה"א, שהוא בחי' כי אדם עץ השדה¹⁸⁹ לכן הניקוד בחולם, ומ"מ כתיב בה' שאף בחי' אילן דבעצרת הוא ג"כ חטה שאז זמן שתי הלחם¹⁹⁰ וחטה גימ' ך"ב אתוון דאורייתא¹⁹¹ ומ"מ נק' אילן צ"ל תשהוא למ"ד עה"ד חטה היתה¹⁹² שהוא אילן וגם חטה, וכדי שיהי' בחי' תבואה צ"ל ארץ וישראל הם ארץ חפץ שבהם נצמח התבואה לכן נק' ראשית תבואתה. וזהו קדש ישראל לה' שיתעלו בבחי' קדש וכמ"ש ואנשי קדש תהיון לי¹⁹³, וזהו תכלית ירידת הנשמה בגוף כדי שיבוא לבחי' קדש, ותחילה צ"ל בחי' ארץ חפץ כדי שיהי' צמיחת התבואה ואח"כ קדש ישראל לה' שיתעלו לבחי' קדש העליון ואנשי קדש תהיון לי כו'.

ש"פ וארא לא נאמר

הערות

עמוד שפח

1. קדש ישראל לה' : הנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ממאמר ד"ה זה שנדפס לעיל בחלק המאמרים. וש"נ.
2. קדש ישראל לה' ראשית תבואתה : ירמי' ב, ג. ראה גם תנחומא — באבער — בראשית י ובהערה נה. אוה"ת פינחס ע' א'ריב. לקמן הנחה ד"ה את חג המצות תשמור בתחילתו. לעיל (בחלק המאמרים) בהמאמר כאן הערה 2.
3. כה . . צבאות . . יצרך ישראל : ישעי' מג, א [בהוספת תיבת צבאות. ושם: ויצרך].
4. אמר הקב"ה לעולמו : ראה יל"ש ישעי' שם [רמז תנג]. ויק"ר פל"ו, ד.

עמוד שפט

5. דבר מלא דבר : אולי צ"ל: דבר לא מדבר — ראה סה"מ תרל"ח ע' שעא. תרל"ט ח"ב ע' שסט. תר"ם ח"ב ע' תקלג ובהנסמן בהנ"ל.
6. סוף דבר . . אלקים . . שמור . . כל האדם : קהלת יב, יג [ושם: האלקים].
7. זה אלי ואנוהו : בשלח טו, ב.
8. שכל א' מראה באצבע : ראה שמו"ר פכ"ג, טו.
9. ורש"י . . ראתה שפחה על הים : ממכילתא בשלח טו, ב. ראה מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ריא. וש"נ. תו"ח בשלח ח"א קצד, ב ואילך. סה"מ תרל"א ח"א ע' רסד ואילך.
10. יחזקאל בן בוזי הכהן : ברש"י שם: נביאים. ראה גם לעיל (בחלק המאמרים) בהמאמר כאן. מאמר ד"ה והנה תורה היא בחי' קו האמצעי ובהערה 242.
11. והי' . . יהי' . . קוינו לו : ישעי' כה, ט [ושם: ואמר . . הנה].
12. ב"פ זה : ראה לעיל (בחלק המאמרים) בהמאמר כאן הערה 10.
13. דשם נעשה לפניך : ראה גם לעיל (בחלק המאמרים) בהמאמר כאן. וש"נ.
14. ויניחהו בג"ע לעבדו ולשמרו : בראשית ב, טו [ושם: לעבדה ולשמרה — ראה גם סה"מ תר"ם ח"א ע' שצט].
15. לעבדו רמ"ח . . שס"ה מל"ת : ראה זהר בראשית כז, א. תרומה קסה, ב. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' שצט־ בראשית ע' עג־ קונטרסים ע' שי.
16. אדם ר"ת אדם דוד משיח : ראה רקאנטי בראשית א, כו. ספר הגלגולים פ"א. פס"ב בשם ספר הקנה. תו"ח שמות ח"א מז, ב הערה 157.
17. החטא אף שלא הי' במקרה : ראה גם תו"ח תולדות קנד, א ואילך ובהערה 20. סה"מ תר"ם ח"א ע' רס ואילך וע' תה. תרס"ג ח"ב כאן ע' קיב. סה"מ מלוקט ה' ע' קנד ואילך ובהנסמן שם.
18. ויגרש את האדם : בראשית ג, כד.
19. בימי שלמה דקיימא סיהרא באשלמותא : ראה זהר ויצא קנ, א. הנסמן במאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב לע' תקפט.
20. ולוחות האחרונות : ראה בסמוך בפנים.
21. אלמלי לא נשתברו הלוחות : ע"פ ערובין נד, א.
22. חירות מן היצה"ר : ראה גם עקידה בחוקותי שער ע בשם רז"ל. אור החיים נשא ה, טו.
23. דחרות על הלוחות : תשא לב, טז.

עמוד שצ

24. מדרש הלכות ואגדות : ראה שמו"ר פמ"ו, א. פמ"ז, ז. לקו"ש יתרו כרך טז ע' 197 הערה 42. ראה גם בענין לוחות ראשונות ואחרונות אוה"ת תשא ס"ע ב'נו ואילך. סה"מ תרל"ב ח"א ע' פב ואילך. וש"נ. ע' רמד ואילך.
25. והוא יגיד . . ככפלים לתושי' : איוב יא, ו [ושם: ויגד . . כי-כפלים].
26. כי אתה . . יגיה חשכי : שמו"ב כב, כט. ראה גם סה"מ עזר"ת ע' לד.
27. נר ה' נשמת אדם : משלי כ, כז.
28. אורח צדיקים כאור נוגה : משלי ד, יח [ושם: ואורח].
29. הראשונות : אוצ"ל: האחרונות.
30. תעלומות חכ' : ראה גם תו"ח שמות ח"א לג, א. וש"נ.
31. בפ"א : [ בפעם א' אמר כ"ק אדמו"ר מהר"ש] ראה גם לעיל הנחה ד"ה הקבצו ושמעו ובהערה 132.
32. דתושי' הוא תורה : ראה מדרש תהלים ז, א. סנהדרין כו, ב. ז"ח מדהנ"ע בראשית ה, ד. עה"כ להסה"ד מערכת תושי'. אגה"ק סכ"ב. תו"א (ואוה"ת) יתרו סז, ב (ע' תשעח ואילך). לקו"ת בחוקותי מט, ג.
33. בראתי יצה"ר . . תבלין : ראה ספרי עקב יא, יח. קדושין ל, ב.
34. אם אבן הוא נמוח : קדושין שם.
35. וכמו שיורדים : אוצ"ל: וכמו מים שיורדים.
36. מים שיורדים על האבן . . רכים : ראה אבות דר"נ פ"ו, ב.
37. דקרי"ס שהיא הכנה למ"ת : ראה שער האמונה לב, ב ובהערה 9. תו"ח בשלח ח"א קמח, ג. וש"נ.
38. דקרי"ס שהיא הכנה . . להלוחות הראשונות . . הלוחות השניות : ראה גם סה"מ תרס"ג ח"ב כאן ע' קיב.
39. שהידיעה אינה מכרחת הבחירה : ראה תו"א וירא טו, א. תו"ח בראשית ל, ד ובהערה 15. תולדות קנד, ב ואילך ובהערה 43. סה"מ תר"ם ח"א ע' תסו.
40. שכל הנביאים . . נתנבא בזה : ראה ספרי ר"פ מטות הובא ברש"י שם. תו"ח בשלח ח"א קמד, ב הערה 29. אוה"ת מטות ע' א'תצד.

עמוד שצא

41. משה . . וגואל אחרון : ראה שמו"ר פ"ב, ד. ו. דב"ר ספ"ט. לקו"ש שמות כרך יא ע' 8. וש"נ. מטו"מ כרך כח ע' 213. וש"נ. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' שנט. וש"נ. נ"ך ע' תרד. וש"נ.
42. ונתתי עשב בשדך לבהמתך : עקב יא, טו. ראה לקו"ת בחוקותי נ, א. סה"מ תרכ"ט ע' ריד ואילך.
43. משנה תורה . . מפי עצמו . . בתוס' : ראה מגילה לא, ב ותוד"ה משה. לעיל (בחלק המאמרים) בהמאמר כאן הערה 45.
44. שכינה מדברת מתוך גרונו של משה : ראה תניא פל"ד. הנסמן במאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א לע' רלא. תו"ח בראשית לה, ב הערה 26. שע"ת לט, א ובהערה 6.
45. בי נשבעתי נאום ה' : וירא כב, טז. ראה אגה"ק סכ"ה [קמא, א] בפ' וירא לפי' הרמב"ן. ד"ה להבין מ"ש בפע"ח (קו"א לתניא קנט, א). סה"מ תרכ"ט ע' צה. וש"נ. ע' קנח. וש"נ. ע' ריב ואילך. תרל"א ח"א ע' רסה. וש"נ. המשך תרס"ו ע' תס. לעיל הובא פי' הרמב"ן — ראה אוה"ת מיכה כרך א ע' תפח שמציין: כמ"ש באגה"ק ססי' כ"ה בשם הרמב"ן ס"פ וירא. באוה"ת וישלח ע' 496 מציין: וכמ"ש הרמב"ן פ' וירא גבי הגר. ראה סה"מ תרל"ג ח"א ס"ע נב בהערה שמציין לוירא יט, כד. ע"ש.
46. נשמה שגבוה ממלאך : ראה ע"ח שער העבורים שכ"א, פ"א. אגה"ת פ"ד. לקו"ת פ' ראה כו, סע"ג ואילך. ברכה צח, א. סה"מ תרל"ח ע' קיג ואילך. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' צט. וש"נ.
47. וזרעתי את בנ"י . . בהמה : ירמי' לא, כו [ושם: א) בית ישראל. ב) בדילוג. וכ"ה גם (לעיל בחלק המאמרים) במאמר ד"ה ועוי"ל ענין ק"נ דאצי' על יד הערה 66. אבל ראה גם לקמן הנחה ד"ה אז ישיר משה על יד הערה 157. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ב. וש"נ. אוה"ת בראשית כרך ג' ע' תקנג. תו"ח שמות יד, א ובהערה 627. סה"מ תר"ם ח"ב ע' תשכג].
48. דנשמות . . זרע אדם . . בהמה : ראה תו"א ר"פ משפטים. תו"ח שם ח"ב רעז, א ואילך. רפ, א. רפא, ג ואילך. סה"מ תר"ם ח"א ע' תכא. וש"נ. לקמן הנחה ד"ה אז ישיר משה קרוב לסופו.
49. עשב ע"ב שי"ן : ראה ת"ז תכ"א סב, ב. תנ"א פו, ב. תו"א משפטים עה, ב. אוה"ת שם ע' א'קיד.
50. י"ב מספר זה : ב"ר פכ"ד, ה. פס"ג, ו. שמו"ר פל"ח, ח. ויק"ר פ"ח, ג.
51. עשרה הכף בשקל הקדש : נשא ז, פו.
52. עה"ד . . מאמרות : ראה זהר יתרו צג, ב. ויקרא יא, ב. לקו"ת חוקת נז, סע"ג ואילך בשם המגיד. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רפ. וש"נ. תו"ח וארא ח"א פא, ג ובהערה 636. סה"מ תרל"ח ע' ע. וש"נ. סה"מ מלוקט ד' ע' פ ואילך.

עמוד שצב

53. תנאי התנה הקב"ה : כ"ה בכ"מ ומהם: לקמן הנחה ד"ה והמים להם חומה על יד הערה 48. (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה א"ר אלעזר א"ר חנינא ת"ח מרבים שלום ובהערה 27. מאמרי אדה"א בראשית ע' קמ. וש"נ. תו"ח שם ב, ד הערה 37. — ראה שבת פח, א.
54. אלה תולדות שמו"א : בראשית ב, ד [ושם: השמים והארץ].
55. אלה בזכות מי : ראה שמו"ר פמ"ח, [ב]. סה"מ תר"ם שם. וש"נ.
56. אלה שמות בנ"י : שמות א, א [ושם: ואלה — אבל כ"ה גם בשמו"ר שם. (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה והנה תורה היא בחי' קו האמצעי על יד הערה ט. סה"מ תרל"ח ע' עח הערה 302. תר"ם ח"א ע' שצו. וש"נ].
57. אלה העדות : ואתחנן ד, מה.
58. אלמלא מעמדות . . שו"א : תענית כז, ב.
59. אלה תולדות יעקב יוסף : וישב לז, ב. ראה ב"ר פפ"ד, ו. אוה"ת וישב כרך ה ע' תתק ואילך. סה"מ תרכ"ט ע' שפו. תרכ"ז ע' ריט. וש"נ.
60. דיעקב הוא בריח התיכון : ע"ד תרומה כו, כח. ראה זהר בשלח נא, ב. תרומה קעה, ב. לקו"ת שה"ש יג, סע"א ואילך. מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' יט. וש"נ. סה"מ תרכ"ט ע' קיז. וש"נ. תרנ"ג ע' רנח ואילך.
61. כרוב א' מקצה מזה : תרומה כה, יט. ראה תו"א תרומה פא, ב.
62. ויוסף הוא המשביר : מקץ מב, ו [בדילוג].
63. ו' עם מילוי ו' : ראה לקו"ת חוקת ס, ד. אוה"ת בהעלותך ע' שפז. פ' ראה ע' תשעו. סה"מ תרכ"ט ע' כז. וש"נ. ע' שפו.
64. כל המצות . . ריחות היו : ראה שהש"ר שבהערה הבאה.
65. אנו שמן תורק שמך : שה"ש א, ג. ראה שהש"ר פ"א, ג (א). מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' רנז ואילך. וש"נ. סה"מ תרכ"ט ע' רכא ואילך. וש"נ. סה"מ תר"ם ח"א ע' תד ואילך.
66. כדבר שמריקים מכלי לכלי : ראה גם לקו"ש בהעלותך כרך ח ע' 76 הערה 11.
67. דמשה מלגאו ויעקב מלבר : ת"ז תי"ג כט, א. ראה לקו"ת פינחס עח, ג ואילך.
68. והמצות נק' בשם זריעה : ראה תו"א שמות נג, ג. סה"מ תרל"ח ע' תי ואילך. תר"ם ח"א ע' רסב. וש"נ.
69. אור זרוע לצדיק : תהלים צז, יא.
70. זרע הקב"ה התומ"צ : ראה במדב"ר פי"ז, ה. סה"מ תר"ם שם. וש"נ.
71. לזרוע שדהו . . פאה : במדרש שם: לזרוע לא תזרע כרמך [תצא כב, ט]. לקצור כי תקצור קצירך [שם כד, יט].

עמוד שצג

72. נתאווה הקב"ה . . דירה בתחתונים : ראה תניא רפל"ו. לעיל (בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ספ"א. וש"נ.
73. והלא את השמים . . אני מלא : ירמי' כג, כד [ושם: הלא].
74. ולית אתר פנוי מיני' : נסמן לעיל הנחה ד"ה הקבצו ושמעו הערה 44.
76. בלבת אש מתוך הסנה : שמות ג, ב.
75. במדרש . . ללמד שאין מקום פנוי : שמו"ר פ"ב, ה.
77. מה נורא המקום הזה : ויצא כח, יז.
78. ות"א לית דין אתר הדיוט : ראה אוה"ת בא כרך ז ע' ב'תרכד.
79. ע"מ שנק' מילין דהדיוטא : ראה זהר בהעלותך קמט, ב. סידור שער התפלה יח, סע"ד. לקו"ת אחרי כה, ד. אוה"ת בא שם. (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה והנה תורה היא בחי' קו האמצעי על יד הערה 170 ואילך. סה"מ תרכ"ז ס"ע רטו ואילך. תרל"א ח"א ע' ד.
80. אכן יש ה' במקום הזה : ויצא כח, טז. ראה גם המשך תער"ב ח"ב ע' תתקכט ואילך.
81. ואתה מחי' את כלם : נחמי' ט, ו. ראה שער היחוד והאמונה פ"ב.
82. דצמצם שכינתו : ראה ב"ר פ"ד, ד. מאמרי אדה"ז תקס"ג ח"א ס"ע שמו ואילך (נו"א). לקו"ת אמור לד, ב. הנסמן במאמרי אדה"א בראשית ע' קכט. שה"א ז, א ובהערה 12.
83. במקדש . . ה' ככתבו ובמדינה בכינויו : תמיד פ"ז, מ"ב. ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה ראה קראתי בשם ספ"ד.
84. מה הנשמה ממלא את הגוף : ראה ברכות י, א. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' לה. וש"נ.
85. עיקר הנשמה הוא במוח שבראש : ראה רבינו יונה לברכות יד, סע"ב ד"ה הרוצה. לקמן הנחה ד"ה וברך את לחמך הערה 21.
86. במוח . . כל כאב אפי' שברגל מרגיש בו : ראה גם תניא פמ"ב (ס, א): ואפי' חום שבצפרני רגליו. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תריח.
87. עיקר : אחרי תיבה זו נרשם משהו וקשה לקרותו בהצילום.
88. במקדש . . ממכ"ע . . סוכ"ע גם במקדש לא האיר : ראה סה"מ תרמ"ד ע' רכב.

עמוד שצד

88. שאף בימי שלמה . . באשלמותא : ראה גם תו"ח בראשית לב, ג ובהערה 39. וישב קצח, סע"ד. סה"מ תרכ"ח ע' מא. סה"מ מלוקט ב' ע' רעח ואילך. מלוקט ו' ע' נב ואילך.
89. ומפני מה נתאווה אין אנו יודעין : ראה גם אוה"ת בלק ע' תתקצז: ושמעתי שכאדמו"ר נ"ע אמר בדרושים הישנים בלאזני' . . הנה על תאווה אין שואלים קושיא. סה"מ תרכ"ז ע' תנג ואילך. וש"נ. תרל"ב ח"ב ע' תקט. המשך מים רבים פפ"ו ע' צא. תרל"ח ס"ע תנד ואילך. וראה גם פלח הרמון בחוקותי ע' תפג.
90. חייב לברך מאה ברכות בכ"י : ראה מנחות מג, ב.
91. ברכה הוא ל' המשכה : ראה גם זח"ג רע"מ עקב ער, סע"ב. תו"א מקץ לז, ג. לקו"ת ואתחנן ב, א. ביאוה"ז עקב קיט, ד. תו"ח בשלח ח"א קס, ג. וש"נ. סה"מ תר"ם ח"א ע' רלח. וש"נ.
92. המבריך את הגפן : כלאים רפ"ז.
94. נמשך חלק עשירי : ראה גם שערי אורה [לרי"ג] שער א (ה, ב ואילך). שפע טל בהקדמה יד, א ואילך. שם ש"א, פ"ה. לעיל (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה הקבצו ושמעו בנ"י ובהערה 38.
93. מאה בבריאה . . ביצי' . . בעשי' : ראה לקו"ת בלק עד, ב.
95. בית ישראל ברכו את הוי' : תהלים קלה, יט.
96. דר"מ : ראה סה"מ תרל"ח ע' ריג.
97. ועתה ישראל . . שואל מעמך : עקב י, יב.
98. ך"ו דור קרא הא' תגר : ראה ב"ר פ"א, י. תנחומא — באבער — יתרו טז. וש"נ.
99. ואי' בזהר . . דא' ר"ת ארור : ויגש רה, ב. ראה לקו"ת פ' ראה יט, ב. סה"מ תר"ם ח"א ע' שו. וש"נ.
100. דאלף . . אותיות פלא : ראה זהר בלק קצג, ב. ת"ז ת"ע (קלה, א). הקדמת הראב"ד לס"י נתיב הא'. שו"ת אור זרוע בתחלתו אלפא ביתא א ס"ג.
101. פלא . . כתר : ראה תיקונים לז"ח צח, ד.
102. כחשיכה כאורה : ראה לקמן הנחה ד"ה להבין בתוס' וכו' ב' פי' בציץ הערה 89.

עמוד שצה

103. בחכ' יבנה בית . . בית : משלי כד, ג. ראה גם סה"מ תר"ם ח"א ע' שז. וש"נ.
104. בראשית ת"י בחוכמתא : ראה תרגום ירושלמי לבראשית א, א. סה"מ תר"ם ח"ב ע' תקלג. וש"נ.
105. וחכ' . . קצת דין : ראה תו"א בראשית ה, ד. סה"מ תר"ם ח"א ע' שז. וש"נ. לקמן הנחה ד"ה וברך את לחמך על יד הערה 49.
106. א"ת מה אלא מאה : ראה שו"ע אדה"ז הל' ברכות השחר רסמ"ו. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"א ע' קכז.
107. מאה בבינה : ראה גם כסא מלך סתי"ג אות ק. אוה"ת שמות ע' פב.
108. והתגלות עתיק בבינה : ראה זהר קרח קעח, ב. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' ד. וש"נ. תו"ח לך פא, ב. ביאוה"ז להצ"צ אחרי ע' שסד.
109. דדבור הוא ביצי' : ראה בסמוך בפנים ובהערה הבאה.
110. מח' בבריאה . . ביצי' . . בעשי' : ראה לקו"ת בלק סז, א. סט, ד. תו"ח בשלח ח"א קמד, ב. וש"נ. סה"מ תרל"ג ח"ב ע' תא. וש"נ.
111. ובכל מצוה צ"ל מחדו"מ : ראה לקו"ת חוקת נז, א. פינחס עה, א. סידור שחרית לא, ג ואילך. וראה גם לקו"ש ח"ז ע' 362.
112. בראתי יצרתיו אף עשיתיו : ישעי' מג, ז [ושם: בראתיו]. ראה הנסמן לעיל הערה 110.
113. ואף עשיתיו הפסיק הענין : ישעי' מג, ז. ראה לקו"ת בלק סז, סע"א. תו"ח בשלח ח"א קמד, ג. וש"נ.
114. אף הוא . . בחי' רביעית : ישעי' מג, ז. ראה גם לקו"ת שם סז, ב. סט, ג.
115. דכדי שיומשך מטה . . מעלה ביותר : ראה ש"א שער הפורים נח, א. סה, א. סה"מ תרל"ח ע' תב. וש"נ.
116. די לחכימא ברמיזא : ראה רשב"ם ח"ש כג, טז. מדרש משלי כב, טו. זהר בראשית כו, ב. הנסמן במאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב לע' תשנב.
117. ואתא : ראה לעיל (בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערה 130.
118. ואתא מרבבות קודש : ברכה לג, ב.
119. אתא הם אותיות : ישעי' כא, יב. ראה תו"א מקץ מב, ב. מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' קנח. וש"נ. תו"ח שמות ח"א כה, ג. וש"נ.
120. אותיות ושרשם מרבבות : ראה גם לעיל (בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערה 132.

עמוד שצו

121. אלפי' בחכמה : ראה גם כסא מלך סתי"ג אות ק. אוה"ת בראשית כרך ג' ריש ע' 1134. סה"מ תרל"א ח"א ע' רפט. וככה תרל"ז פקי"ז. סה"מ תרל"ח ע' קפח.
122. אלפך חכמה : איוב לג, לג [ושם: ואאלפך].
123. ורבבות בכתר : ראה כסא מלך שם. סה"מ תרל"ח ע' סד. וש"נ.
124. שרש בכתר : אוצ"ל: שרש האותיות בכתר.
125. דדיבור . . חשיב מעשה : ראה ב"ר פמ"ד, כב. רש"י לך טו, יח. אוה"ת יתרו כרך ז ע' ב'תשב ואילך. סה"מ תרס"ח ע' צט.
126. החותם שהוא ניכר על השעוה : ראה מאמרי אדה"ז כתובים ח"א ע' נז. אוה"ת שמות ע' פו. וארא ע' רב. ע' ריד. שה"ש ע' קא.
127. פני ארי' . . מפני שור : ראה יחזקאל א, י.
128. ארי' הוא חי' טמאה : ראה אוה"ח אחרי יז, יד. תו"א וישלח כה, ג. סה"מ תר"ם ח"א ע' כג. וש"נ.
129. השפעה עצמיות . . השפעה חיצוניות : ראה גם לקו"ת שה"ש לט, ד. סה"מ תר"ם ח"ב ע' תרב ואילך ובהנסמן שם. לעיל (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה הקבצו ושמעו פ"א.
130. המצות שהם רמזים : ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ט ע' קט. לעיל (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה במשנה כו' ר' נהוראי אומר פ"א.
131. דתרי"ג מצות דאורייתא : ראה מכות כג, סע"ב. כללי המצות לרי"ג מערכת שש מאות [צפת תשנ"ב ע' 208). לקו"ש יתרו כרך כו ס"ע 424 ואילך. ובאגרותיו ח"ג ע' רג.
133. וז' מצות דרבנן : וסימנם: נ"ע בשמח"ה — ראה לקו"ש יתרו כרך כא ע' 401. ובאגרותיו ח"ב ע' שכ.
134. וז' מצות דרבנן : ראה אגה"ק סכ"ט. דרך חיים פנ"ו. פס"ד. לקו"ש שופטים כרך כט ע' 104 ואילך. וש"נ.
132. דתרי"ג . . וז' . . תר"ך : ראה כתר תורה הובא בתורת העולה להרמ"א ח"ג פל"ח (לב, א). של"ה יתרו שיו, א. מאו"א מערכת תר"ך סנ"ו. הנסמן במאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א לע' שלח.
135. תר"ך עמודי אור : ראה פרדס שער מהות והנהגה ש"ח, פ"ג. לקו"ת להאריז"ל חבקוק. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תסא. וש"נ. תו"ח בראשית מה, ג הערה 32.
136. הקב"ה מניח תפילין : ברכות ו, א. ראה גם תו"א מקץ לה, ב ואילך. לעיל (בחלק המאמרים) בהמאמר כאן הערה 126.
137. וציצית . . ויקחני בציצית ראשי : יחזקאל ח, ג. מנחות מב, א. רש"י שלח טו, לח.
138. שער רישי' כעמר נקי : ע"פ דניאל ז, ט. ראה גם סה"מ תרכ"ז ע' תכא. תרל"ג ח"א ע' לה.
139. דל"ב הם ל"ב נת"ח : ראה זח"ג תוספת שא, א. בחיי שלח טו, לח ד"ה וע"ד הקבלה (ירושלים תשל"ב ס"ע קא). מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תקטז ובהנסמן במ"מ לשם. לקו"ת קרח נב, ב. ד.
140. הציבי לך ציונים : ירמי' לא, כ. ראה גם תו"א מקץ לז, סע"ב ואילך. סידור שער החנוכה רפ, א ואילך. מאמרי אדה"ז תקס"ד ע' צב. אוה"ת בשלח ע' תעג ואילך.

עמוד שצז

141. ויזרע . . מאה שערים : תולדות כו, יב [בדילוגים].
142. אין זריעה אלא צדקה : ראה תד"א זוטא פ"א. לעיל (בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערה 72.
143. שבתחילה הי' כ"ז בהגרעין : ראה גם לעיל שם ובהערה 142.
145. שאסור להרכיב . . שמותר להרכיב : ראה פתחי תשובה לשו"ע יו"ד הלכות כלאי אילן סרצ"ה, ס"ה סק"ב.
144. ומה שיש . . ג"כ זריעה : ענין זה לא הובא (לעיל שם) בהמאמר כאן. וכן בתו"א שמות נג, ד.
146. כי תהיו אתם ארץ חפץ : מלאכי ג, יב.
147. ה' חפץ למען צדקו : ישעי' מב, כא. כתוב זה הובא במדרש שבהערה 70.
148. כשישראל מניח התפילין : ראה תו"א שם. סה"מ תר"ם ח"א ע' שא. וש"נ.
149. אם מונחים על השולחן . . אבל כשיעשה : ראה גם מאמר ד"ה הבאים ישרש תשמ"ג נעתק בחלקו במ"מ לתו"א שם.
150. אבל כשיעשה . . בהר סיני : ראה לעיל (בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערה 150.
151. והנחת תפילין . . על הבטן : ראה גם לעיל שם ובהערה 151.
152. ארץ שמיוחד . . ענבים . . זתים : ראה שבת פה, א.
153. וזאת המצוה . . לעשותם בארץ : ואתחנן ו, א [ושם: לעשות].
154. וזאת המצוה . . מצות ק"ש : ראה גם לעיל הנחה ד"ה הקבצו ושמעו ובהערה 9.
155. ק"ש היא חובת הגוף : ראה קדושין לז, א וברש"י שם. וראה גם לקו"ש עקב כרך ט ע' 80 ואילך ובהערות שם. אחרי כרך יז ע' 190.
156. ולמה אומר בארץ : ראה גם לקו"ת תצא מ, סע"ד. סה"מ תר"ם ח"א ע' רסא. וש"נ.
157. דק"ש היא מצוה כללית : ראה גם מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תקסט. וש"נ. סה"מ תרל"ט ח"ב ע' תפג. וש"נ. פלח הרמון אמור ע' שעח. וש"נ.

עמוד שצח

158. למה קדמה שמע לוהי' א"ש : ראה ברכות פ"ב, מ"ב (יג, א).
159. יקבל עליו עול מצות : ראה לקו"ת שלח לט, א. מ, א. לעיל (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה והנה תורה היא בחי' קו האמצעי פ"ו.
160. מצות אנשים מלומדה : ישעי' כט, יג. ראה גם תניא פל"ט (נג, ב). סה"מ תר"ם ח"א ע' שט. וש"נ.
161. שצ"ל שמחה ש"מ : ראה בסמוך הערה 163.
162. נח"ר . . ונעשה רצוני : ספרי שלח טו, ז. י. ראה לקו"ש ויקרא כרך לב ע' 1. וש"נ.
163. תחת אשר לא עבדת : תבוא כח, מז. ראה תניא פכ"ו. מאמרי אדה"א נ"ך ע' כז ואילך ובהנסמן שם.
164. הקדמת נעשה לנשמע : שבת פח, א. ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ב ח"א ע' רח. ש"א נט, ב. מאמרי אדה"א נ"ך ע' רסא. סה"מ תרכ"ט ע' רנג. תר"ם ח"ב ע' תתלג.
166. בשכמל"ו : פסחים נו, א.
165. בה' אחד . . ואהבת : ואתחנן ו, ד. ה.
167. ותן בלבנו בינה : ברכת אהבת עולם. ראה מאמר ד"ה זה משנת תרס"ט בסה"מ ליקוט ח"ג ע' קפ-קפא.
168. בינה . . מבין דבר מתוך דבר : ראה חגיגה יד, א. תניא פ"ג. אגה"ק סט"ו (קכד, רע"א). וראה גם סה"מ תרכ"ט ע' רטז. וש"נ.
169. תוך דבר הוא ממכ"ע . . דבר . . סוכ"ע : ראה סה"מ תרל"ח ע' רכב ואילך ובהנסמן שם. לקמן הנחה ד"ה אז ישיר על יד הערה 87.
170. שבמצות שהם כלים : ראה גם תו"א מג"א צז, א. ויקהל קיד, ב. לקו"ת חוקת נז, א.
171. רחבה מצותך . . מאד העליון : תהלים קיט, צו. ראה אגה"ק סי"ז. סה"מ תר"ם ח"ב ע' תרנז. וש"נ.
172. אנכי עשיתי ארץ : ישעי' מה, יב. ראה גם זהר תולדות קלד, ב. ויגש רה, ב.

עמוד שצט

173. בראתי בגימ' תרי"ג : ראה רמ"ז לזהר ויגש שם (קז, ב בדפי הספר). ”היום יום" כב חשון בתוך תורת הה"מ. לקמן הנחה ד"ה והמים להם חומה על יד הערה 61. ד"ה תקעו בחדש שופר על יד הערה 44. ובחלק ההנחות שם על יד הערה 54. סה"מ תרל"ו ח"ב ע' תצב. תרל"ח ע' תנד. וש"נ. תר"ם ח"א ע' רנ. וש"נ. מאמר ד"ה רבי אומר תר"ץ.
174. אנכי מי שאנכי : ראה תניא מהדו"ק ספמ"ט. לקו"ת להאריז"ל תולדות כז, יט בשם הזהר. אבן עזרא תולדות שם. מאמרי אדה"ז תקס"ב ח"א ע' יד. פרשיות התורה ח"א ע' רט ובהנסמן במ"מ לשם.
175. ברך על פר"א [ פרי אילן] בורא פ"א : ברכות מ, א (במשנה). שו"ע אדה"ז הל' ברכת הפירות סר"ו, ס"א. סידור סדר ברכת הנהנין פ"א, ה"ד.
176. לבד איזה פרטים שאינו יוצא : ראה סידור שם ה"ו [הובא בשו"ע אדה"ז שם, ס"ב]. לעיל (בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערה 191.
177. בפסח על התבואה . . פה"א : ר"ה פ"א, מ"ב (טז, א).
178. בפסח . . בישול שעורים : ראה לעיל שם ובהערה 177.
179. שעורים . . שיעור ה' : ראה זהר בלק קפח, ב.
180. בהבראם בה' בראם : בראשית ב, ד. ראה מנחות כט, ב. ב"ר פי"ב, ב. פרש"י עה"פ.
181. חדש האביב : משפטים כג, טו. תשא לד, יח. פ' ראה טז, א.
182. האביב ר"ת אב י"ב : ראה גם לעיל שם ובהערה 178.
183. י"ב צירופי ה' : ראה גם שערי אורה [לרי"ג] שער ה (סה, ב). תניא פמ"א ובמ"מ הגהות והע"ק ולקוטי פירושים לשם. סה"מ תרל"ה ח"א ע' קסו ד"ה בענין. שיחת אחש"פ תשמ"ז (הנחה בלתי מוגה) סי"א (תו"מ התוועדויות תשמ"ז ח"ג ע' 127). הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתב.
184. החדש הזה לכם : בא יב, ב.
185. וכל מקום שנא' לישראל לכם . . שכ"כ [ שכתב כאן] : אולי לומד כן הפירוש בשמו"ר פט"ו, כג. ראה גם אוה"ת שלח ע' תרג. מטו"מ בהוספות ע' א'תקח [נדפס באוה"ת שלח מהדורת תשנ"ז בהוספות ע' 112]: ומה שנז' זה ע"פ החדש הזה לכם. וראה גם לקו"ש פינחס כרך לג ע' 185 הערה 59.
186. ובחודש ש' : אוצ"ל: ובחודש ניסן ש'.
187. ובחודש ניסן ש' הוי' ככתבו : משנת חסידים מסכת ניסן רפ"א.
188. ואח"כ . . דחמשים יום קבלו התורה : ראה שו"ע אדה"ז חאו"ח סדר תפלת חה"ש סתצ"ד, ס"א. סה"מ תר"ם ח"א ע' רז. וש"נ.
189. כי אדם עץ השדה : פ' שופטים כ, יט [ושם: האדם].
190. דבעצרת . . שתי הלחם : אמור כג, טו ואילך. סהמ"צ להרמב"ם מ"ע מו. רמב"ם הל' תמידין ומוספין רפ"ח.
191. וחטה גימ' ך"ב אתוון דאורייתא : ראה זהר בלק קפח, ב. ת"ז תס"ט (קיד, א. ב).

עמוד ת

192. עה"ד חטה היתה : ברכות מ, סע"א. ראה גם לקו"ת צו יז, ד. מאמרי אדה"א במדבר ח"ב ע' תיח.
193. ואנשי קדש תהיון לי : משפטים כב, ל.