תוכן ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע תורת שמואל תרמ"א הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב

הקבצו ושמעו

שעטהקבצו ושמעו

ש"פ ויחי ש' אמ"ת וצד"ק לפ"ק

(נא' לעת ערב)

הקבצו ושמעו¹ בני יעקב ושמעו אל ישראל אביכם², ומפרש במדרש (פ' צ"ד)³ אל ישראל אביכם שבשמים⁴. והענין דהנה אי' במדרש⁵ ובגמ' מהיכן זכו ישראל לק"ש, אפי' למצות ק"ש⁷ שהיא מצוה כללית⁸ וכמ"ש וזאת המצוה אשר צוה ה' לעשות בארץ⁹, והול"ל¹⁰ לחשוב כל המצות ולא חשיב רק ק"ש מפני שהיא מצוה כללית כו', בהסתלקותו⁶ של יעקב דכשאמר האספו והגידה לכם¹¹ כו' נסתלקה ממנו שכינה אמר להשבטים שמא יש בלבכם מחלוקת על הקב"ה וא"ל שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד¹² כשם שאין בלבך מחלוקת על הקב"ה כך אין בלבינו מחלוקת על הקב"ה, ומ"ש כאן ישראל צ"ל שהוא בחי' ישראל סבא, דישראל זוטא הרי אמרו בזהר¹³ שהוא מ"ש כי נער ישראל ואהבהו¹⁴ שגם בחי' ישראל נק' נער, ומ"ש כאן ישראל קאי על ישראל סבא, ומסיים שם במדרש פי' הפסוק שמע ישראל ממערת המכפלה אותו דבר שצויתנו עדיין נוהג בנו ה' אלקינו ה' אחד. וצ"ל מ"ש עדיין נוהג איך שייך לומר שלא ינהג בנו שהרי ק"ש הוא מ"ע כמו שארי מצות, ועוד צ"ל מ"ש נוהג בנ"ו. וצ"ל תחילה דקדוקי הפסוק מ"ש ה' אלקינו ה' אחד ג' שמות ה' אלקינו ה' ולכאו' הול"ל ה' אלקינו אחד, וגם לענין הפסוק שלומדי' מזה מצות ליחדו¹⁵ הי' די שיאמר ה' אחד ותו לא כו'. ואי' בספרים¹⁶ שג' שמות אלו הם נגד אני ראשון ואני אחרון¹⁷ ומבלעדי אין אלקים, דשם ה' הא' הוא בחי' אני ראשון קודם שנאצל אצי' העליון ושם ה' הב' הוא בחי' אני אחרון לאחר נון אלפים יובלות¹⁸, שפומבלעדי באמצעיתא¹⁹ אין אלקים, דאלקים גימט' הטבע²⁰ ונר' שהטבע הוא שהעולם כמנהגו נוהג²¹ אך באמת גם הטבע אלקות וזהו מבלעדי אין אלקים.

ולהבין זה צ"ל תחילה ענין אחד שהד' הוא ד' רבתי²², ד' הוא בחי' דיבור וכמ"ש בדבר ה' שמים נעשו²³, לעולם ה' דברך נצב בשמים²⁴, שדבר ה' עומד תמיד²⁵ בשמים להחיותו ולהוותו מאין ליש ואם הי' נסתלק כרגע הי' נעשה אין ואפס, וזהו א"ת מחי' אלא מהוה²⁶, ואין הכוונה על עת הבריאה לבד כ"א בכ"ע ובכל רגע²⁷ נמשך חיות חדש והוא מבחי' דיבור וזהו ד', וענין ד' רבתי הוא דיבור שבמח'²⁸ וכמו בראשית נמי מאמר הוא, והלא במאמר אחד²⁹ יכול להבראות, וכמו שקודם הדיבור צריכים לסדר תחילה מה לדבר, והענין דהנה יש ב' בחי' מח' שבדיבור ודיבור שבמח', מח' שבדיבור הוא מה שבעת הדיבור צריכים והיינו להחזיק את הראש כדי שידבר מה ששייך להשכל בל"א האלטון ק‘ ער זל ריידן צוא דער זאך, הרי העיקר הוא הדיבור והמח' הוא רק שיצא הדיבור ישר מפיו, ודיבור שבמח' הוא כמו עיון המח' וכמו שמסדר תחילה מה לדבר הרי הסידור הוא בעיון מחשבתו שמשער מה שצריך להתגלה בדיבור והוא מסדר הענין הרי שהוא במח' רק ששייך לדיבור, וזהו נק' דיבור שבמח', ועוי"ל שאפי' דיבור ממש מ"מ נק' דיבור שבמח' וכמו ר"א בר"ש שדיבר בעניני תורה³⁰ במקום שאסור לדבר בד"ת, ומתרץ בגמ' לאונסו שאני מפני שהי' טרוד בהענין והרי הוציא אותיות ממש מתוך פיו ומ"מ התירו לו חכמים וגם עתה מותר באופן זה³¹ וא"כ ה"ז בכלל מח' יחשב שאם הי' נחשב לדיבור הרי אסור לדבר אלא שהוא בכלל מח' הרי יש דיבור ממש שפאשהוא נחשב בכלל מח' וזהו דיבור שבמח', וזהו"ע ד' רבתי דאחד, שהוא דיבור כנ"ל מ"מ הוא בכלל מח', וגם ד' הוא ד' מחנות שכינה³² וד' חיות המרכבה³³ פני ארי' פני שור פני נשר פני אדם שהם מקור כל סדר השתל', דפני ארי' מקור כל החיות³⁴ ופני שור מקור כל הבהמות³⁵ ופני נשר מקור כל העופות³⁶ ופני אדם מקור שכלים הנבדלים³⁷.

והנה עצם תי' אחד ארז"ל כד אמליכתי'³⁸ למעלה ולמטה ולד' רוחות העולם תו לא צריכנא, וזהו תי' אחד ח"ד מורה על ז' רקיעים וארץ וד' רוחות העולם⁴⁰ אף שנעשו ז' רקיעים כו' מ"מ בטלים לא"ס³⁹ אלופו ש"ע⁴¹, ולכאו' צ"ל איך יצדקו שניהם כא' שנתהוו במציאות ומ"מ בטלים, אך הענין הוא דהנה דיבור למעלה אינו דומה לדיבור למטה⁴², דלמטה הדיבור הוא נפרד מהאדם, אבל למעלה הדיבור הוא מתאחד עם אלקות וכמ"ש את השמים ואת הארץ אני מלא⁴³, לית אתר פנוי מני'⁴⁴, אין לך דבר שחוץ ממנו, וא"כ אינו שייך שיהי' נפרד ולהיכן נפרד וא"כ גם הנבראים שנתהווה מהדיבור אינם נפרדים כ"א בטלים לאלקות. וביאור הענין דהנה דכשנתבונן היטיב יובן איך שהדיבור באדם ג"כ אינו נפרד⁴⁵, ויובן מפעולתו על העצם כמו השפעת הרב לתלמיד שהוא בדיבור ועי"ז הוא מתקשר אל הרב כ"כ עד שבענין הרב יש בכוחו למס"נ ושוכח על עניני עצמו לגמרי והוא מפני שנוגע למקור המשפיע, וכן הוא בתורה הנגלית ג"כ שארז"ל אבידת אביו ואבידת רבו⁴⁵ אבידת רבו קודמת כו' שרבו שלמדו חכ' מביאו לחיי עוה"ב, והרי הבן שרשו שפבמעצמיות מוח האב⁴⁶ וה"ז השפעה פנימיות, והשפעת הרב לתלמיד הוא הארה חיצוניות דלא קאים איניש אדעתי' דרבי'⁴⁷ עד ארבעים שנין וכמ"ש ולא נתן ה' לכם לב לדעת ועינים לראות עד היום הזה⁴⁸ לסוף ארבעים שנין וההתקשרות שעד מ' שנה הוא מהארה חיצוניות, ובמ"א מבואר שהוא רק חלק עשיריות⁴⁹ וגם זה רק במספר ולא באיכות וכמות וכמו חכ' ודיבור שאינם בערך זל"ז ובמספר הם נחשבים בשוה, שהרי בהארה חיצוניות מתקשר כ"כ ע"י הדיבור וא"כ מובן שהדיבור אינו נפרד מהאדם, וכמו"כ יובן למעלה שהדיבור אינו נפרד מאחר שבאדם ג"כ אינו נפרד והלא הבריאה היא רק בחיק הבורא ואלמלא מתכנשין⁵⁰ כל באי א"י⁵¹ לברוא אפי' יתוש א', ומאחר שכ"ה בנברא כמו"כ יובן בהבורא וזה אינו שייך לומר שבאדם אינו נפרד ולמעלה ח"ו כי זה לא יתכן אלא שהדיבור אינו נפרד וא"כ גם הנבראים שנתהווה מהדיבור אינם נפרדים, וזהו תי' אחד שהח"ד מורים על ז' רקיעים וארץ וד' רוחות העולם ומ"מ הם בטלים לא"ס אלופו ש"ע, וכדי שיהי' מציאות הדיבור שיתהווה בחי' ז' רקיעים וארץ וד' רוחות העולם זהו שאמר ה' אחד יו"ד צמצום ה' המשכה (ונ"ל שצ"ל התפשטות) ו' המשכה⁵² כו' וזהו מקור הדיבור שיהי' מקור לעולמות, ה' אלקינו הו"ע יחוד הנשמות דישראל עלו במח'⁵³ והו"ע מח' ויובלא לא אתפרש לעלמין⁵⁴ כמו שהבן נמשך מעצמיות מוח האב כמו"כ כתי' בנים אתם לה' אלקיכם⁵⁵ ונמשכים ממח' העצמיות, דכמו שיש מח' שבדיבור ודיבור שבמח' כמו"כ יש דיבור שבמח' ועצם המח', דדיבור שבמח' הגם שהוא מח' מ"מ שייך לדיבור אבל עצם המח' הוא מה שאינו שייך לדיבור ואף אם לא הי' מציאות הדיבור שייך מח' זו, ושרש הישראל הוא מעצמיות המח', לכן התקשרות ישראל בהקב"ה ע"י התורה וכמאמר תלת דרגין⁵⁶ מתקשרין דא בדא ישראל מתקשראין באורייתא ואורייתא בקוב"ה, ור"ת י'ש'ר'א'ל'⁵⁷ י'ש ש'שים ר'יבוא א'ותיות ל'תורה.

שפגוביאור ענין ישראל עלו במח' הנה כתי' בנים אתם לה' אלקיכם פי' ה' אלקיכם ז"א ומל'⁵⁸ וכידוע דלידת הנשמות הוא מזיווג גופני⁵⁹ דזו"נ אך אי' בזהר זכה יתיר יהבין לי' נשמתא מסט' דאו"א⁶⁰ ומבחי' זו נמשך רק מקיף דחי' ופנימיות דנשמה אבל כדי שיהי' נשמה שיחי' את הגוף זהו צ"ל ע"י זיווג זו"נ, וצ"ל שקאי על נשמות הגבוהות אך לפמ"ש רבינו ז"ל בסש"ב שאפי' נפש דמל' דעשי'⁶¹ וכו' בתוכו מלובש חכ' דאצילות שבו שורה אוא"ס א"כ כל נשמה שרשה מבחי' מח' עלו במח' כו', וזהו מ"ש העמוסי' מני בטן⁶² דכמו שיש עבור ולידה בגשמיות כמו"כ יש עיבור ולידה ברוחניות ולידת הנשמות הוא בשביעי ש"פ⁶³, וענין עיבור הנשמות הוא דהנה ארז"ל נר דלוק על ראשו⁶⁴ ומלמדין אותו כל התורה כולה וא"ז בגשמיות, אך ענין נר דלוק על ראשו הוא בחי' נר ה' נשמת אדם⁶⁶, וענין ש' ה' דנר זה י"ה הוא תושב"כ ותושבע"פ ו"ה הו"ע בחי' מצות⁶⁷, ומלמדין אותו כל התורה כולה שנותנין לו כח⁶⁵ לקבל ע"ע עומ"ש ועומ"צ וזהו העמוסי' ל' יום יום יעמס לנו⁶⁸ וכן אבי העמיס עליכם⁶⁹ ל' עול, ולפי' הזהר קאי רק על נשמות הגבוהות, אך לפי פי' רבינו ז"ל קאי על כל הנשמות, וזהו"ע ה' אלקינו, ומזה יבוא לבחי' ואהבת⁷⁰ דלכאו' איך שייך ציווי על אהבה⁷¹ שהוא מדה שבלב ואם יש אהבה א"צ ציווי ואם אין אהבה מה מועיל ציווי, אך הציווי אינו על האהבה כ"א על ההתבוננות, דכמו שהבן נמשך ממוח האב כמו"כ ישראל נמשכי' מעצמיות אלקות וכמ"ש בנים אתם לה' אלקיכם, והנה אהבת הבן על⁷² האב הוא אהבה טבעית וכמו"כ אהבת ישראל להקב"ה וכמ"ש בזהר כברא דרחים לי' בתר אבוהי ואימי' יתיר מגרמי' ונפשוה' ונשמתו⁷³ רק שצריכים לעורר האהבה והוא ע"י התבוננות וזהו שמע ישראל שמע הוא ל' השגה והבנה⁷⁴, ותבונה הוא בן ובת⁷⁵ וכתי' אם שפדלבינה תקרא⁷⁶ והו"ע ההתבוננות ה' אלקינו הוא יחוד הנשמות וה' אחד הוא יחוד המלאכים איך שהם בטלים לאלקות.

אך צ"ל דמאחר דהנשמה גבהה מעלתה כ"כ מהו"ע העלי' שירדה כ"כ, אך הענין דהנה אי' בזהר⁷⁷ ע"פ ויקח רומח בידו⁷⁸ הם רמ"ח תיבין דק"ש⁷⁹, וכתי' אשר לקחתי מיד אמורי בחרבי ובקשתי ות"א בצלותא ובעותא⁸⁰, והו"ע חרב וקשת, וצ"ל מה צריכים לחרב וקשת. והענין דמשנת"ל שישראל עלו במח' היינו נפה"א אבל נה"ב שרשו מפני שור⁸¹ שבמרכבה ואפי' נפש השכליות שרשו מפני אדם⁸² ולכן תמיד יש מלחמה בין יצ"ט ובין יצה"ר, שטבע נפה"א ליכלל ולהדבק לאלקות וטבע נה"ב להימשך אחר תאוות זרות ורצונות זרות, אך ע"י הבירור דנה"ב מתעלה נפה"א במעלה עליונה יותר, וזהו רוממות אל בגרונם⁸³ וחרב פיפיות בידם שע"י רוממות אל דק"ש חרב פיפיות בידם שניתן כח לנפה"א ומתיש כח נה"ב שהוא חרב פיפיות, והעלי' היא שבאה לאשתאבא בגופא דמלכא⁸⁴ ושרש הנשמה בחי' מח' שהוא רק לבוש וא"כ ה"ז עלי' גדולה, אך לפמ"ש בזהר שהו"ע מח' ויובלא לא אתפרש לעלמין ומה יוכל עוד מדריגה עליונה מזה. אך צ"ל ע"פ מ"ש בזהר ע"פ בי נשבעתי נאום ה'⁸⁵, בי מה שבתוכי, וכמו בית יעקב לכו ונלכה באור ה'⁸⁶ פי' באור שבש' ה' כמו"כ צ"ל כאן ג"כ דשרש הנשמה ממח' ואפי' בחי' מח' ויובלא כו' מ"מ ה"ז בכלל גרמוהי שאפי' כלי החכ' נק' גרמוהי אבל העלי' הוא בבחי' חיוהי⁸⁷, וזהו עתידים שיאמרו לפניהם קדוש⁸⁸ כדרך שאומרי' לפני הקב"ה, דקדוש הוא קדוש שפהוא"ו, וצדיקים שיתעלו בבחי' קדש⁸⁹ אנשי קדש תהיון לי⁹⁰ לכן יאמרו לפניהם קדוש. ואח"כ אומרים והיו הדברים האלה ואמרז"ל בד"ת⁹¹ הכתוב מדבר, שהתורה היא כלי להמשכה זו, דאורייתא מחכ' נפקת⁹² וחכ' הוא בחי' כח מ"ה⁹³ שהוא בחי' התדבקותא אל הכתר וכדאי' בתניא חכ' הוא אחד האמת שבו שורה אוא"ס⁹⁴, ה"ה הכלי לגילוי זה. אך כל האומר אין לי אלא תורה⁹⁶ אפי' תורה אין לו כ"א צ"ל עיון תפלה ג"כ וכמ"ש גומל נפשו איש חסד⁹⁷ שעיון תפלה הוא גמ"ח, דתחילה צ"ל העלאה וכמ"ש אם ישים אליו לבו⁹⁸ רוחו ונשמתו אליו יאסוף, ועיקר התפלה הוא ק"ש⁹⁹ [שהו"ע מס"נ¹⁰⁰] שהוא כולל שיעור קומה דסדר השתל' לכן יש בק"ש רמ"ח תיבין כנגד רמ"ח אברים¹⁰¹ דמלכא¹⁰² והוא בחי' אדם אדמה לעליון¹⁰³ לבחי' כי¹⁰⁴ לא אדם הוא⁹⁵, לכן יש מעלה בתפלה שקודם התפלה אסור באכילה¹⁰⁵ וכמ"ש חדלו לכם מן האנשים אשר נשמה באפם¹⁰⁶ משא"כ קודם התורה¹⁰⁷, דהנה אדם הוא א' דם¹⁰⁷ שפווקודם הוא רק דם והא' דהיינו אינו¹⁰⁸ מאיר בגוף רק נשמה באפם אבל ע"י התפלה בהתבוננות ה' אלקינו שהו"ע יחוד הנשמות ובחי' ה' אחד שהו"ע יחוד המלאכים איך שהח' והד' שהם ז' רקיעים וארץ וד' רוחות העולם בטלים לאלף א"ס אלופו ש"ע ואז האלף מאיר בגוף האדם ג"כ, וזהו והיו הדברים האלה בד"ת הכתוב מדבר שהוא הכלי להמשכה זו, וזהו פרשה ראשונה דק"ש.

ועתה צ"ל פ"ש דק"ש דכתי' בה ואספת דגנך¹⁰⁹ וצ"ל מהו"ע ואספת דגנך מאחר שכבר נא' ואכלת ושבעת¹¹⁰, אך זה מדרכי המוסר דהנה ארז"ל עשה תורתך קבע¹¹¹ ומלאכתך עראי¹¹² ואין הכוונה שיהי' הקביעות בתורה והמלאכה עראי שהרי יש בע"ס¹¹³ שהם טרודים במלאכתם, אך הכוונה שיהי' העיקר בשביל התורה, וזה נק' קביעות כמו קביעות האדם בביתו אף שהוא נוסע בכ"ע ורוב העיתים אינו בבית מ"מ קביעותו הוא בביתו, וכמו"כ כאן הכוונה שכל עסקו במו"מ יהי' שיפרנס אשתו ובו"ב ויעסוק בתורה¹¹⁴, וכשיחשוב כוונה זו לא די שאינו נפרד ה"ה מקושר, דכשאינו מחשב לא די שאינו מקושר אלא הוא נפרד אבל כשמכוון כנ"ל לא די שאינו נפרד אלא שהוא מקושר וזהו ואספת דגנך שהוא דבר גשמי ואספת¹¹⁵ לאלקות, וזהו שניתוסף בפ"ש. ובפ"ש נא' אני ה' אלקיכם¹¹⁶ אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים, וצ"ל מה שייך יצ"מ לק"ש. והענין דלא יאמר האדם איך יבוא לבחי' זאת והלא ידע אינש בנפשו שיש בו איזה חטא כו' ואי' בזהר משל ע"ז מאן דנפח¹¹⁷ צריך שלא יהי' דבר המפסיק אבל ידע אינש בנפשו שיש עוונות המפסיקים כמ"ש כי עוונותיכם המבדילים ביניכם ובין אלקיכם¹¹⁸ וא"כ יאמר נואש, לז"א אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מאמ"צ שהיו מושקעים במ"ט דהיפך¹¹⁹ ומ"מ אח"כ בנו"ן יום קבלו תורה¹²⁰, וכתי' ויחן ישראל נגד ההר כולם כאיש אחד¹²¹, ובמ"ת א"ל אנכי ה' שפזאלקיכם¹²² שנמשך מבחי' אנכי מי שאנכי¹²³, והוא מפני שהוצאתם מאמ"צ, וכמו"כ בכל דור ודור חייב אדם לראות א"ע כאילו הוא יצא ממצרים¹²⁴, ולאו דוקא בכ"ד אלא בכ"י¹²⁵ ובכ"ע ובכ"ר, דמצרים הם המצרים והגבולים¹²⁶ ומאחר שהוציא מאמ"צ כמו"כ יוציא כו', זהו"ע ג"פ דק"ש.

והנה כ"ז הי' די בימי משה אבל אח"כ שנתמעטו הלבבות תקנו חז"ל ברכת ק"ש¹²⁷ שתים לפני' ואחת לאחרי', וכמו שתקנו פסוד"ז¹²⁸ מפני שנתמעטו הלבבות כמו"כ תקנו ברכת ק"ש, והנה ברכה א' היא ביאור ה' אחד שהו"ע ביטול [המלאכים]¹²⁹ העולמות איך שרפים אומרים קדוש ואופנים אומרים ברוך¹³⁰, וברכה שני' הוא ביאור ה' אלקינו אהבת עולם אהבתנו (בפ"א¹³² אהבתיך¹³¹) ואח"כ ברכה א' שאחרי' אמת ויציב ויש כאן ט"ו ווי"ן¹³³ והו"ע בווין תתקטר¹³⁴ ל'¹³⁵ קשר וכמ"ש עשה ווין לעמודים¹³⁶ פי' אונקליות¹³⁷ ורש"י פי' יתדות הם שמושקעים בארץ¹³⁸ וכמ"ש אהל בל יצען¹³⁹ בל יסע יתדותיו לנצח, שהיו מחברים האהל עם החצר¹⁴⁰ שפחוהוא בחי' כי כל בשמים וארץ בחי' יסוד¹⁴¹, ומספר ט"ו הוא מספר י"ה שהוא בחי' חו"ב¹⁴² תרדל"מ¹⁴³ הגם שהם יש ואין¹⁴⁴ מ"מ מאחר שהיש בטל להאין לכן הם תרדל"מ וצריכים בו"ה¹⁴⁵ ג"כ ואז ה' שלם¹⁴⁶ כו', וזהו ה' אלקינו ה' אחד פירש"י מה שעכשיו הוא הוי' אלקינו יהי' לע"ל ה' אחד דהנה אי' בלקו"ת דזה לא מצינו רק בשם אלקים שנא' בו אלקינו¹⁴⁷ והוא מפני שהוא מדת הצמצום¹⁴⁸ אך ע"י ה' אלקינו דעכשיו יומשך לע"ל בחי' ה' אחד וכמ"ש לעבדו שכם אחד¹⁴⁹ שנא' שם ג"כ אחד וזהו עיקר האחד, והוא נעשה ע"י הבירורים דעכשיו, וזהו עדיין הדבר נוה"ג בנו שנוהג בנו עדיין הבירורים דה' אלקינו והוא בנ"ו לבד שאינו עדיין בחי' לעבדו שכם אחד, וזהו אותו דבר שצוויתנו עדיין נוהג בנו וע"י ה' אלקינו דעכשיו יהי' לע"ל בחי' לעבדו שכם אח"ד כו'.

הערות

עמוד שעט

1. הקבצו ושמעו : הנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ממאמר ד"ה זה שנדפס לעיל בחלק המאמרים. וש"נ.
2. הקבצו . . אל ישראל אביכם : ויחי מט, ב.
3. במדרש (פ' צ"ד) : ראה ב"ר פצ"ח, ג.
4. אל ישראל אביכם שבשמים : שם: אל ישראל שבשמים אביכם. ושם לפנ"ז: לאל ישראל אביכם.
5. אי' במדרש : ראה ב"ר שם. תנחומא ויחי ח, בסופו.
7. למצות ק"ש : ראה שו"ע אדה"ז ריש הל' ק"ש.
8. ק"ש שהיא מצוה כללית : ראה גם מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תקסט. וש"נ. סה"מ תרל"ט ח"ב ע' תפג. וש"נ. פלח הרמון אמור ע' שעח. וש"נ.
9. וזאת המצוה . . בארץ : ואתחנן ו, א [בדילוגים]. ראה לקו"ת ואתחנן ד, א. ט, א. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' רנה. וש"נ. לקמן הנחה ד"ה קדש ישראל לה' פיסקא ומכ"ז יובן ובהנסמן שם.
10. והול"ל : אוצ"ל: והו"ל.
6. ובגמ' . . בהסתלקותו : ראה פסחים נו, א. הנסמן בב"ר שם.
11. האספו והגידה [אוצ"ל: ואגידה] לכם : ויחי מט, א.
12. שמע ישראל . . ה' אחד : ואתחנן ו, ד.
13. ישראל סבא דישראל זוטא . . בזהר : בא, מג, א. ויקהל רטז, סע"א.
14. כי נער ישראל ואהבהו : הושע יא, א.
15. מצות ליחדו : ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"א, ה"ז. סהמ"צ להרמב"ם מ"ע ב. ולהצ"צ נט, ב ואילך. אוה"ת בראשית כרך ז ע' 2328 ואילך.
16. ואי' בספרים : בס' כד הקמח — במהדורת שעוועל כתבי רבינו בחיי ס"ע קצז. ראה גם סה"מ תר"ם ח"ב ס"ע תרצד ואילך ובהנסמן שם.
17. אני ראשון ואני אחרון : ישעי' מד, ו.
18. נון אלפים יובלות : ראה ש"ך ר"פ בהר. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רסח. וש"נ. סה"מ תרל"ח ע' תלד. וש"נ. תרל"ט ח"ב ע' תפא. וש"נ. תר"ם ח"א ע' רצט. וש"נ.

עמוד שפ

19. ומבלעדי באמצעיתא : ראה ת"ז ת"ע קכ, סע"א. שע"ת קמו, א ובהנסמן במ"מ לשם. תו"ח תצוה ח"ב שלא, ג.
20. דאלקים גימ' הטבע : ראה שבילי אמונה — לר' מאיר אבן אלדבי — הנתיב הראשון (ט, ב). פרדס שער הנתיבות שער י"ב, פ"ב. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתקעג. תו"ח שמות ח"א לח, א הערה 20.
21. שהעולם כמנהגו נוהג : ע"ז נד, ב.
22. אחד . . ד' רבתי : מסורה גדולה ואתחנן ו, ד וריש בראשית. זהר בהקדמה יב, א. פינחס רלו, ב.
23. בדבר ה' שמים נעשו : תהלים לג, ו.
24. לעולם ה' דברך נצב בשמים : תהלים קיט, פט.
25. שדבר ה' עומד תמיד : ראה שער היחוה"א פ"א. לקמן הנחה ד"ה והמים להם חומה על יד הערה 75 ואילך.
26. א"ת מחי' אלא מהוה : ראה שער היחוה"א פ"ב ובמ"מ, הגהות והע"ק שם. הערה בסה"מ תש"ד ע' 20.
27. בכ"ע ובכל רגע : ראה גם הגהת כ"ק אדמו"ר מהר"ש באוה"ת בראשית כרך ו ע' 2040. סה"מ תר"ם ח"א ע' ה. וש"נ.
28. ד' רבתי . . דיבור שבמח' : ראה גם (בנוסף להערה 1) מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רפג ואילך.
29. בראשית נמי מאמר הוא והלא במאמר אחד : בראשית א, א. ר"ה לב, א. אבות רפ"ה. ראה מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תעז. וש"נ. סה"מ תרכ"ז ע' רפב ואילך. לקמן הנחה ד"ה כי תבואו כו' ושבתה הארץ על יד הערה 44. סה"מ מלוקט ג' ע' קסד ואילך. וש"נ.
30. ר"א בר"ש שדיבר בעניני תורה : זבחים קב, ב.
31. וגם עתה מותר באופן זה : ראה הל' ת"ת לאדה"ז ספ"ג.

עמוד שפא

32. ד' מחנות שכינה : זהר במדבר קיח, ב.
33. וד' חיות המרכבה : יחזקאל פ"א. ראה תו"א יתרו עא, סע"א ואילך.
34. דפני ארי' . . החיות : ראה טעמי המצות להרח"ו ר"פ ויקרא. אור החיים אחרי יז, יד. לקו"ת בהעלותך לא, ג. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'רו וע' א'רפה. סה"מ תרל"ח ע' יז. וש"נ.
35. ופני שור . . הבהמות : ראה בהערה שלפנ"ז. מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' כח. וש"נ. סה"מ תרכ"ט ע' קי. וש"נ. סה"מ תרל"ח ע' יח. וש"נ.
36. ופני נשר . . העופות : ראה לעיל הערה 34. לקו"ת נשא כח, ג. תו"ח יתרו ח"ב ער, א. סה"מ תרכ"ט שם.
37. ופני אדם מקור שכלים הנבדלים : ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערה 47.
38. כד אמליכתי' : ראה ברכות יג, ב. אמרי בינה פתח השער בתחילתו.
40. ח"ד . . ז' . . וד' רוחות העולם : ראה שו"ע אדה"ז הל' ק"ש סס"א, ס"ו. סה"מ תר"ם ח"א ע' קט הערה 50.
39. אחד . . לא"ס : ראה זהר רע"מ פינחס רנז, א.
41. אלופו ש"ע : לשון ב"ר פ"כ, ב.
42. דיבור למעלה . . לדיבור למטה : ראה תניא פכ"א. ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה במשנה כו' ר' נהוראי אומר פ"א.
43. את השמים . . אני מלא : ירמי' כג, כד.
44. לית אתר פנוי מני' : ראה ת"ז תנ"ז צא, ב. ת"ע קכב, ב. ס' האמונות והדעות לרס"ג מ"ב, פי"ג. תניא פכ"א ובמ"מ הגהות והע"ק לשם. לקו"ת בהר מא, א. שם בהוספות נב, ג.
45. שהדיבור באדם ג"כ אינו נפרד : ראה (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה כי תבואו וכו' ושבתה הארץ רפ"ד ושם מציין: ”בד"ה וככה תאכלו" — תרל"ז פע"ט. ראה גם לקמן בהנחה שם על יד הערה 65. סה"מ תר"ם ח"א ע' שטו וע' תמח.
45. אבידת אביו ואבידת רבו : ראה ב"מ לג, א במשנה. לקו"ת ויקרא ו, רע"א. סה"מ תר"ם ח"ב ע' תרה. וש"נ.

עמוד שפב

46. הבן . . מוח האב : ראה תניא פ"ב. תו"ח בא ח"א קטז, סע"ב. וש"נ. לקו"ש שמות כרך יא ע' 5 הערה 48.
47. דלא קאים איניש אדעתי' דרבי' : ראה ע"ז ה, ב. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תמד. וש"נ. תו"ח בשלח ח"א ריז, ג הערה 418. המשך וככה תרל"ז ספל"ה. סה"מ תרנ"ב ע' צה. תרנ"ז ס"ע מט ואילך.
48. ולא נתן . . היום הזה : תבוא כט, ג [בדילוג].
49. שהוא רק חלק עשיריות : ראה גם תו"א יתרו ע, סע"ב ואילך. עא, ד. לקו"ת ברכה צג, ב. סה"מ תרל"ח ע' תפח. וש"נ. תר"ם ח"א ע' קכו. וש"נ. (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה קדש ישראל לה' ובהערה 100.
50. ואלמלא מתכנשין : ראה ירושלמי סנהדרין ספ"ז. ספרי ואתחנן ו, ה. ב"ר פל"ט, יד. וש"נ. אוה"ת בראשית כרך ו ע' 2040. המשך מים רבים תרל"ו פכ"ה. לקו"ש משפטים כרך כו ע' 366.
51. באי א"י : אוצ"ל: באי עולם א"י.
52. ה' . . יו"ד צמצום . . ו' המשכה : ראה אגה"ת פ"ד. לקו"ת נצבים מה, ג. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ס"ע תתעז ואילך. סה"מ תרל"ח ע' קו. וש"נ.
53. דישראל עלו במח' : ראה ב"ר פ"א, ד. לקו"ת שה"ש יז, ד. יט, ב. (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה אז ישיר פ"ה (ד"ה ואמנם). לקמן הנחה ד"ה אז ישיר על יד הערה 79. הנחה ד"ה זכור ע' תכב. תו"ח שמות ח"א לב, ב ובהערה 248. סה"מ תר"ם ח"א ע' שטז. וש"נ.
54. מח' ויובלא . . לעלמין : ראה זהר ח"ש קכג, א.
55. בנים אתם לה' אלקיכם : פ' ראה יד, א.
56. תלת דרגין : ראה זהר אחרי עג, א.
57. ור"ת י'ש'ר'א'ל' : ראה מגלה עמוקות אופן קפו. סידור מהרי"ק שער חג המצות ע' סה. פני יהושע קדושין ל, א ד"ה ת"ר.

עמוד שפג

58. ה' אלקיכם ז"א ומל' : ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערה 59.
59. דלידת הנשמות . . גופני : ראה ע"ח שער מ"ן ומ"ד של"ח, דרוש ד. שער פני' וחי' ש"מ, דרוש י.
60. זכה יתיר . . מסט' דאו"א : זהר משפטים צד, ב.
61. בסש"ב שאפי' נפש דמל' דעשי' : ראה שם פי"ח.
62. העמוסי' מני בטן : ישעי' מו, ג.
63. ולידת הנשמות הוא בשביעי ש"פ : ראה פע"ח שער הלולב שכ"ט, ספ"ח. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' שפז. וש"נ.
64. נר דלוק על ראשו : נדה ל, ב. ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן פ"ב.
66. נר ה' נשמת אדם : משלי כ, כז.
67. ו"ה . . מצות : בסה"מ תש"ד כאן ע' 153: ו' הם מצות וה' אחרונה תפלה.
65. ומלמדין . . התורה כולה . . שנותנין לו כח : נדה שם. ראה גם לעיל שם ובהערה 68.
68. יום יום יעמס לנו : תהלים סח, כ.
69. אבי העמיס עליכם : מלכים-א יב, יא. דברי הימים-ב י, יא.
70. ואהבת : ואתחנן ו, ה.
71. ציווי על אהבה : ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערה 74.
72. על : כ"ה בגוכתי"ק.
73. כברא דרחים . . ונפשוה' [אוצ"ל: ונפשי'] ונשמתו : ראה זהר רע"מ תצא רפא, סע"א. לעיל שם ובהערה 75.
74. שמע . . והבנה : ראה זהר אד"ר נשא קלח, ב. לקו"ת פינחס פ, א. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תשלו. וש"נ. הנחות תקע"ז ע' קמח. וש"נ.
75. ותבונה הוא בן ובת : ראה זהר (אד"ז) האזינו רצ, ב. רצא, א. תניא פט"ז ובמ"מ הגהות והע"ק לשם. לקו"ת מסעי צ, א. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תרכג. פרשיות התורה ח"א ע' לג. שעה"י קי, ב. תו"ח בראשית כח, ד ובהערה 26. ביאוה"ז להצ"צ בלק כרך א ע' תקכ ואילך.

עמוד שפד

76. אם לבינה תקרא : משלי ב, ג. ראה אוה"ת משלי כרך א ע' תקמז.
77. אי' בזהר . . רמ"ח תיבין דק"ש : ראה זהר עקב רבע, א. לקו"ת תצא לח, א ובהנסמן במ"מ לשם. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' צא. וש"נ. הערה בסה"מ תש"ד ס"ע 83־ תרל"ב ח"א ע' נז.
78. ויקח רומח בידו : בלק כה, ז.
79. רמ"ח תיבין דק"ש : ראה תנחומא קדושים ו. שערי זהר לשם קסד, ד.
80. אשר לקחתי . . בחרבי ובקשתי ות"א בצלותא ובעותא : ויחי מח, כב. ראה (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערה 91.
81. נה"ב שרשו מפני שור : ראה סידור שער האלול רל, א. ש"א יז, א הערה 11. סה"מ תר"ם ח"ב ע' תקפ. וש"נ.
82. נפש השכליות שרשו מפני אדם : ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערה 97.
83. רוממות אל בגרונם : תהלים קמט, ו. ראה גם לקו"ת תצא לה, ד. סה"מ תר"ם ח"א ע' קנג. ע' שנט ואילך.
84. לאשתאבא בגופא דמלכא : זהר ויחי ריז, ב. ראה גם סה"מ תר"ם ח"א ע' צז. וש"נ.
85. בי נשבעתי נאום ה' : וירא כב, טז. ראה זהר אד"ר נשא קל, א ובקול ברמה שם. סה"מ תרל"ו ח"ב ע' רצט. המשך תער"ב ח"ב ע' תתקצג. ח"ג ע' א'תלה. אוה"ת שבהערה הבאה.
86. בית יעקב . . באור ה' : ישעי' ב, ה. ראה זהר שם. תו"א שמות נ, ג. אוה"ת ישעי' כרך א' ע' קא. סה"מ תרל"ט ח"ב ע' תנז. וש"נ. דרושים שבהערה שלפנ"ז.
87. העלי' הוא בבחי' חיוהי : ראה תו"א יתרו עא, א. עב, ב. לקו"ת בלק ע, ב. פ' ראה כז, א ואילך. יוה"כ ע, ג. סה"מ תר"ם ח"ב ע' תקה ואילך.
88. עתידים שיאמרו לפניהם קדוש : ראה ב"ב עה, ב. לקו"ת בהעלותך־ נצבים־ יו"כ שבהערה הבאה.

עמוד שפה

89. דקדוש הוא קדוש וא"ו . . קדש : ראה זהר אמור צג, א. לקו"ת בהעלותך ל, סע"ג ואילך. נצבים נ, ב ואילך. יו"כ סט, ב ואילך. שה"ש כא, ב ואילך. לו, ד. אוה"ת תזריע כרך ד ע' א'נג.
90. אנשי קדש תהיון לי : משפטים כב, ל [ושם: ואנשי].
91. והיו הדברים האלה ואמרז"ל בד"ת : ואתחנן ו, ו. וכ"ה בכ"מ ומהם: סה"מ תרכ"ט ע' כד. ע' צט. ס"ע רמז. ע' רעו. ע' רעט. ע' רצ. תרל"ג ח"א ע' קמב. תרצ"ז ע' 263. (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערה 113.
92. דאורייתא מחכ' נפקת : זהר בשלח סב, א. יתרו פה, א. רע"מ משפטים קכא, א. קדושים פא, א. חוקת קפב, א. ואתחנן רסא, א.
93. וחכ' . . כח מ"ה : זהר רע"מ צו כח, א. לד, א. סה"מ תר"ם ח"א ע' שז ובהערה 39. ע' שעו על יד הערה 66.
94. וכדאי' בתניא חכ' . . אוא"ס : ראה שם פל"ה בהגהה.
96. כל האומר אין לי אלא תורה : ראה יבמות קט, ב. סה"מ תר"ם ח"ב ע' תפד ואילך. תש"ח ע' 266 בהערה.
97. גומל נפשו איש חסד : משלי יא, יז. ראה רש"י שבת קכז, ריש ע"ב ד"ה ה"ג. ראה גם סה"מ תרל"ח ע' מב ואילך ובהנסמן שם.
98. אם ישים אליו לבו : איוב לד, יד.
99. ועיקר התפלה הוא ק"ש : ראה סידור שער התפלה יט, א. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רנד. וש"נ. ח"ב ע' תלז וע' תקסד. לקו"ש אמור כרך כב ע' 116 הערה 18.
100. ק"ש . . מס"נ : ראה תניא ספכ"ה.
101. בק"ש רמ"ח . . רמ"ח אברים : ראה פע"ח שער הק"ש ש"ח, פכ"ה. שער הכוונות שם דרוש ח. לקו"ת שה"ש כא, סע"ג.
102. רמ"ח אברים דמלכא : נסמן לקמן הנחה ד"ה אז ישיר משה הערה 77.
103. אדם אדמה לעליון : ישעי' יד, יד. ראה עבוה"ק ח"א חלק היחוד פי"ז. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' קכב. וש"נ. בראשית ע' קסב. וש"נ. סה"מ תרל"ח ע' שג. וש"נ.
104. כי לא אדם הוא : שמו"א טו, כט.
95. הוא : תיבה זו איננה ברורה בצילום גוכתי"ק.
105. שקודם התפלה אסור באכילה : ברכות י, ב. ראה גם לקו"ת צו ח, א. בלק עב, א. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תשנו. וש"נ. שמות ח"א ס"ע קפב ואילך. וש"נ. סה"מ תרל"ח ע' ריב. לקמן הנחה ד"ה כי תבואו וכו' ושבתה הארץ על יד הערה 20.
106. חדלו לכם מן האנשים . . באפם : ישעי' ב, כב [ושם: מן האדם . . באפו]. ראה לקו"ת פינחס עט, ד. מאמרי אדה"א ויקרא שם ע' תשנז. וש"נ. הנחות תקע"ז ע' טו. וש"נ. אוה"ת על מארז"ל ע' יד. ע' יט. ע' כג. לקמן שם על יד הערה 22.
107. משא"כ קודם התורה : ראה שו"ע אדה"ז חאו"ח הל' ת"ת סקנ"ה, ס"א. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תשמז. לקמן שם על יד הערה 19.
107. אדם הוא א' דם : ראה מבו"ש ש"ה ח"ב, פ"ה. של"ה (בהקדמת ב"י ב"ד) כא, א. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'תמב. תו"ח בראשית לה, א ובהנסמן במ"מ לשם. אוה"ת (יהל אור) תהלים ריש ע' שנח.

עמוד שפו

108. דהיינו אינו : אוצ"ל: דהיינו שנשמה אינו.
109. ואספת דגגך : עקב יא, יד. ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערה 127.
110. ואכלת ושבעת : שם שם, טו.
111. עשה תורתך קבע : רמב"ם הל' ת"ת פ"ג, ה"ז. ראה אבות פ"א, מט"ו. ברכות לה, ב. שו"ע אדה"ז הל' מו"מ סקנ"ו, ס"א. הל' ת"ת פ"ג, ה"ב ואילך.
112. קבע . . עראי : ראה לעיל הערה 109. לקמן הנחה ד"ה כי תשא על יד הערה 32. סה"מ תרכ"ו ס"ע קסח ואילך. ע' קעא. תרל"ט ח"ב ע' תסו. וש"נ. וראה ג"כ שע"ת קכח, ג.
113. בע"ס : בעלי עסקים. תיבה זו איננה ברורה בצילום גוכתי"ק.
114. העיקר בשביל . . ויעסוק בתורה : ראה שו"ע אדה"ז הל' מו"מ סקנ"ו, ס"ב. וש"נ.
115. ואספת : תיבה זו איננה ברורה בצילום גוכתי"ק.
116. אני ה' אלקיכם : שלח טו, מא.
117. ואי' בזהר . . מאן דנפח : באוה"ת בראשית כאן ע' תתרכג מציין לאגה"ת פ"ה.
118. כי עוונותיכם . . אלקיכם : ישעי' נט, ב [ושם: כי אם . . היו מבדילים . . לבין]. ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה והי' אור הלבנה פ"ב.
119. מושקעים במ"ט דהיפך : ראה ז"ח יתרו לא, א. סה"מ תר"ם ח"א ע' קמב. וש"נ.
120. בנו"ן יום קבלו תורה : ראה שו"ע אדה"ז חאו"ח סדר תפלת חה"ש סתצ"ד, ס"א. סה"מ תר"ם ח"א ע' רז. וש"נ.
121. ויחן ישראל . . כאיש אחד : ראה יתרו יט, ב (בדילוג] וברש"י שם. לקו"ש יתרו כרך כא ע' 104.

עמוד שפז

122. אנכי ה' אלקיכם : יתרו כ, ב [ושם: אלקיך].
123. אנכי מי שאנכי : ראה תניא מהדו"ק ספמ"ט. לקו"ת להאריז"ל תולדות כז, יט בשם הזהר. אבן עזרא תולדות שם. מאמרי אדה"ז תקס"ב ח"א ע' יד. פרשיות התורה ח"א ע' רט ובהנסמן במ"מ לשם.
124. בכל דור . . יצא ממצרים : פסחים קטז, ב [במשנה].
125. אלא בכ"י : ראה תניא פמ"ז. הגדה עם לקוטי טעמים (קה"ת תשמ"ו ואילך) ע' תריח בשולי הגליון.
126. דמצרים הם המצרים והגבולים : ראה תו"א בשלח סד, ב. סע"ג. יתרו סז, סע"ב. עא, ג.
127. אח"כ . . תקנו חז"ל ברכת ק"ש : בלקו"ת תצא לד, ד: אכנה"ג. ראה ברכות יא, סע"א (במשנה). שו"ע אדה"ז הל' ק"ש רסנ"ט. סה"מ תרל"ח ע' צא. וש"נ.
128. שתקנו פסוד"ז : ראה שו"ע אדה"ז חאו"ח סנ"א, ס"א־ ס"ב. תו"ח פקודי ח"ב ע' תמה [ושם: אנשי כנה"ג]. וש"נ. סה"מ תרל"ח ע' תנא. וש"נ. לקו"ת תבוא מב, ד.
129. [המלאכים] : אולי הכוונה שתיבה זו מיותרת.
130. שרפים . . קדוש ואופנים . . ברוך : ישעי' ו, ב-ג. יחזקאל ג, יב. ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה שיר המעלות ממעמקים ובהערה 63.
132. בפ"א : [ בפעם א' אמר כ"ק אדמו"ר מהר"ש] ראה גם לקמן הנחה ד"ה קדש ישראל לה' על יד הערה 31. 43. 79. 88. 147. סה"מ תרל"ח ע' תכז ובהערה 104. תר"ם ח"א ע' רעט ובהערה 80. ח"ב ע' תשיז. וש"נ.
131. אהבת עולם . . אהבתיך : ירמי' לא, ב [ושם: ואהבת — ראה ש"א ב, א ובהערה 12].
133. אמת ויציב . . ט"ו ווי"ן : ראה פע"ח שער הק"ש ש"ח, פכ"ח. תו"ח וישב רי, א הערה 14. (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה שלש רגלים תחוג לי על יד הערה 75. ולקמן (בחלק ההנחות) בהנחה שם על יד הערה 68.
134. בווין תתקטר : זמירות לליל שבת — אזמר בשבחין.
135. ל' : אולי כ"ה בגוכתי"ק.
136. עשה ווין לעמודים : פקודי לח, כח [ושם: ווים].
137. ווין . . אונקליות : רש"י תרומה כו, לב [בכמה דפוסים אינו ד"ה בפ"ע, ונמצא זה לעיל בסיום פסוק לא]. כז, י.
138. ורש"י פי' יתדות . . בארץ : ראה שם תרומה כז, יט.
139. אהל בל יצען : ישעי' לג, כ (הובא ברש"י שם).
140. מחברים האהל עם החצר : ראה (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן על יד הערה 163.

עמוד שפח

141. כי כל . . יסוד : דברי הימים-א כט, יא. ראה גם לעיל שם ובהערה 164.
142. י"ה . . חו"ב : ראה זהר אד"ז האזינו רצ, ב. אגה"ת פ"ד. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' שסו וע' תרנו.
143. חו"ב תרדל"מ : ראה זהר בשלח נו, א. ויקרא ד, א. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' שסו. וש"נ. תו"ח בראשית כא, ב ובהערה 8.
144. חו"ב . . יש ואין : ראה הנסמן בביאוה"ז להצ"צ כרך ב ע' תתרא. מאמרי אדה"א בראשית ע' ב. דרושי חתונה ח"ב ע' תעג. סה"מ תרכ"ט ע' רעח.
145. וצריכים בו"ה : אוצ"ל: וצריכים להמשיך י"ה בו"ה.
146. ה' שלם : ראה רש"י ס"פ בשלח.
147. בלקו"ת . . בשם אלקים . . אלקינו : נסמן (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן בהערה 85.
148. אלקים . . הצמצום : ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה ועבדתם את ה"א פ"ב. שער היחוה"א רפ"ו. תו"ח שמות ח"א לד, ד. וש"נ.
149. לעבדו שכם אחד : צפני' ג, ט.