תנג
רק שנתפס ונקלט בגדר מקום כו' ע"ש, ולכן אפילו שצמצם שכינתו בין שני בדי ארון, וחוץ לבהמ"ק אינו שורה הרי נתפס האור בגדר מקום, אין זה רק המשכה מההעלם אל הגילוי דהלא את השמים ואת הארץ אני מלא, ואין הפי' שסובב ומקיף מלמעלה כו' ע"ש, ובסש"ב פמ"ח ובסידור בד"ה אני לדודי) ולכן נקרא אור.
ג) והנה מבחי' האור א"ס הי' יכול להתהוות עולמות אין קץ וגם הי' יכול ליאצל ולהמשיך רבוא רבבות ספירות עד אין קץ, ומה שנאצל רק יו"ד ספירות זהו ע"י הצמצום שהי' בהאור, שעי"ז נתהוו רק ע"ס שהן ד' עולמות אבי"ע (והן ג"כ ד' אותיות הוי' יו"ד חכ' ואצי', ה' בינה ובריאה כו', ועיין מענין צמצום זה בת"א בד"ה תוספת ביאור ע"פ יביאו לבוש מל' דקנ"ד ע"ב ובד"ה פתח אליהו דף כ"ד ובד"ה להבין מ"ש באוצ"ח פ"ה. והנה ענין צמצום זה ביאר האריז"ל, אמנם לא דבר חדש הוא, כי חכמי הקבלה שמקודם ביארו זה גופא בלשון אחר וכמ"ש בספר עה"ק ח"א פ"ח בשם הראשונים וז"ל אין סוף הוא שלימות מבלי חסרון ואם תאמר שיש לו כח בלי גבול ואין לו כח בגבול אתה מחסר שלימותו כו' והגבול הנמצא ממנו תחלה הם הספירות כו', וגם בזח"ג נשא קל"ד א' האי חוטא יקירא קדישא כו', הרי שכל הקדושות עליונות נמשכים רק ע"י בחי' קו וחוט לבד והיינו ענין הצמצום ואח"ז נמשך רק קו וחוט כו').
ותכלית הבריאה היא העוה"ז השפל ושיהי' דירה בתחתונים (עיין בהרמב"ם בהקדמה לפי' המשניות בדפוס אמשטרדם הוא דצ"ה סע"ג דע כי
מצוטט ב־7 עמודים
תורת שמואל ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע 6
- תר"ם ח"א ‹ מאמרים ‹ אז ישיר ‹ קכט סה"מ תרכ"ז ע' תנג
- תר"ם ח"א ‹ מאמרים ‹ [ר"א פתח והמה כאדם] וביאור ענין משתשקע החמה ‹ רנח סה"מ תרכ"ז ע' תנג
- תרל"א ח"א ‹ מאמרים ‹ [מטה עוזך] ‹ ש סה"מ תרכ"ז ע' תנג
- תרמ"א ‹ מאמרים ‹ אר"א וכו' ת"ח מרבים ‹ שא סה"מ תרכ"ז ע' תנג
- תרמ"א ‹ הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ קדש ישראל לה' ‹ שצד סה"מ תרכ"ז ע' תנג
- תרל"ט ח"ב ‹ מאמרים ‹ ולא אבה כו' ‹ תקח סה"מ תרכ"ז ס"ע תנג
פלח הרמון אוצר החסידים 1
- בחוקותי ‹ והתהלכתי בתוככם ‹ תפג סה"מ תרכ"ז ע' תנג
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

